הטכנולוגיות הרפואיות המעניינות של השנה

השנה הזו מסתיימת עם לא מעט חשש, אך גם עם תקווה גדולה לעתיד רפואי טוב יותר. מגפת הקורונה שהתפרצה בכל העולם הובילה להולדה של רעיונות חדשים, כמו גם לזירוז תהליכים קיימים בתחום הטכנולוגיה הרפואית. לפניכם כמה טכנולוגיות רפואיות תוצרת כחול לבן שצפויות לשפר את הבריאות שלנו
כתבה פרסומית כתבת חסות



מגפת הקורונה ללא ספק שינתה את החיים של רבים מאיתנו וחוללה מהפכות בתחומים שונים. אחת המהפכות הגדולות היא האצת מגמות בתחום הטכנולוגיה הרפואית. יש אומרים שהקורונה הובילה לכך שחווינו תהליך של 10 שנים בשבוע אחד בלבד (1) . אחרים יאמרו שהמגפה הסיטה את המיקוד מטכנולוגיות שאינן קשורות לווירוס הקורונה.

ישראל, מסתבר, נמצאת במקום טוב יחסית בעולם, ומצליחה להפיק תועלת מפריצת הדרך בעולם. עם מאות סטארט אפים בתחום הרפואה, ישראל ממוקמת במקום השני בעולם, אחרי ארה"ב, במספר החברות החוקרות והמפתחות טכנולוגיה רפואית (2) . לקראת השנה החדשה, אספנו עבורכם כמה מן הטכנולוגיות המעניינות שצפויות להמשיך ולהתפתח השנה.


אילוסטרציה: רופא מחזיק את כדור הארץ בכף ידו, התקדמות של טכנולוגיות רפואיות
Africa Studio |  Shutterstock


1. הבדיקה שעשויה למנוע עמידות לאנטיביוטיקה 

חברת MeMed פיתחה בדיקה המסוגלת לזהות בדיוק רב (למעלה מ-90%) ותוך מספר דקות בלבד, האם הזיהום בחולים שסובלים מחום הוא ממקור חיידקי  או ממקור ויראלי. ההשלכות של בדיקה כזו, ולבטח בעידן של מגפת הקורונה, היא סיפוק מידע חשוב לרופאים על סוג הטיפול שיש לתת למטופלים. 

הבדיקה מבוססת על התגובה החיסונית של החולה כדי לאתר מחלות בגוף האדם. באמצעות טכנולוגיה של למידת מכונה (Machine Learning) וזיהוי של שלושה מרקרים (חלבונים), ניתן להבחין אם מדובר במחלה על רקע ויראלי או חיידקי.

זיהוי מקור הזיהום, הוא גורם משמעותי בהחלטה של הרופאים האם לתת למטופל טיפול אנטיביוטי. 

הטמעת הבדיקה בשגרת העבודה היומיומית של הצוותים הרפואיים עשויה לסייע במאבק העולמי בעמידות חיידקים לאנטיביוטיקה, לזרז את תהליך ההחלמה של החולה ולחסוך עלויות למערכת הבריאות.

החברה כבר קבלה אישור לשיווק באירופה לפני מספר חודשים, ובימים אלה חתמה על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם יצרנית מכשור רפואי בינלאומית לשילוב הבדיקה בתפריט הבדיקות שלה באירופה ובארה"ב.


עובד מעבדה בוחן דגימה של חולה כדי לזהות אם מקור הזיהום הוא חיידקי או ויראלי טכנולוגיה שפותחה על ידי חברת MeMed
MeMed באדיבות


2. קוצב הלב שיתאים לפי 5 מטופלים 

בימים אלו משיקה חברת מדטרוניק גרסה חדשה לקוצב הלב הקטן בעולם (Micra AV), לחולים הסובלים מפרפור פרוזדורים - מחלה הפוגעת במערכת החשמלית של הלב. הקוצב החדש יכול לחוש גם את העלייה הימנית בלב ובכך יוכל להתאים לפי חמישה יותר חולים. 

מדובר בקוצב לב זעיר בגודל של 2 ס"מ - מזעור של 93% מגודל הקוצב המסורתי – אשר מושתל בגישה צינתורית. לקוצב יכולת התמרה של תנועת הלב לאותות חשמליים באמצעות חיישן מובנה, שהופך את התכווצויות הלב לסיגנלים, ואלגוריתמים דינאמיים דואגים לסנכרון אופטימלי בין מדורי הלב. כך משתפרת משמעותית יכולת אספקת הדם לאברי הגוף והקוצב נותן גירוי חשמלית בהתאם לפעילות אותה הם מבצעים. כמו כן, חיי הסוללה של הקוצב הוארכו עד ל- 13 שנה, וניתן להעביר נתונים מהקוצב באמצעות אפליקציה לטלפון חכם ולרופא/ה המטפל. במערכת הבריאות בארץ בוצעו עד כה 8 ניתוחים בבתי החולים כרמל, סורוקה, צפת, וולפסון, שיבא, אסף הרופא  ואסותא.


קוצב הלב הקטן בעולם (Micra AV) של חברת מדטרוניק
Micra AV באדיבות מדטרוניק 


3. בדיקת שתן ביתית

העובדה שמטופל צריך להסתובב המרפאה עם כוסית שתן עד שיגיע לחדר האחות המיוחל, יכולה להפוך את בדיקת השתן לאירוע מביך. 

חברת Healthy.io עושה שימוש באלגוריתם של עיבוד תמונה כדי לערוך שלל בדיקות שתן בבית. הבדיקה נעשית בבית באמצעות הטלפון הנייד על-ידי סריקת מקלון במצלמת הסמארטפון. הבדיקה חוסכת את הצורך בהגעה למרפאה ונותנת מעין טיפול תומך לשירותי הטלה-רפואה, שהולכים וצוברים תאוצה מאז פרצה מגפת הקורונה. הבדיקה יכולה לאתר זיהומים, מחלות כרוניות ומצבי היריון, וניתוח ותוצאות הבדיקה מגיעים במהירות למטופל/ת. 

הבדיקה כבר קבלה בשנת 2018 אישור של ה-FDA האמריקאי, ביוני השנה רכשה החברה את המתחרה בארה"ב והחודש פורסם כי נחתם חוזה גדול בין החברה הישראלית למערכת הבריאות הציבורית הבריטית (NHS).

4. CT דיגיטלי תלת ממדי

חברת ננוקס (Nano-X) פיתחה בדיקת דימות CT דיגיטלית שתיצור תמונה באיכות גבוהה יותר, עם פחות שגיאות הנובעות מתנועת הנסרק, ותוביל לזיהוי מוקדם יותר של מחלת הסרטן.

הטכנולוגיה מאחורי ה-CT הדיגיטלי נעשית באמצעות צילומים מרובים ומזוויות שונות, אשר מתאחדים לכדי תמונה תלת ממדית המשקפת את הגוף והאיברים הפנימיים. 

באמצעות ה-CT הדיגיטלי ניתן לבצע טיפול בזמן בדיקה, ובעתיד הבדיקה תכלול פלטפורמת ענן שתהווה ממשק לרופא/ה ותסייע באבחון. בנוסף, צפויה הבדיקה להוזיל את העלויות של מערכות ה-CT.

בחודשים האחרונים חתמה החברה על שיתופי פעולה ברחבי העולם עם ממשלות, בתי חולים ורשתות בריאות, אך שיווקה עדיין תלויים בקבלת אישורים רגולטוריים.

5. קיצור המתנה בבית חולים

חברת דיאגנוסטיק רובוטיקס (Diagnostic Robotics) פיתחה טכנולוגיה שמטרתה לקצר את התורים במערכות הבריאות בעולם, וזאת על-ידי זיהוי מצב החולה ותיעדוף של חולים קשים. 

הטכנולוגיה מבוססת על בינה מלאכותית שלומדת את התיקים הרפואיים של מיליארדי מטופלים, ועל בסיס המידע בתיקים אלו ובחישוב נתונים שמוסר המטופל בעת הגעתו לבית החולים, יכולה המערכת לזהות במהירות את החולים במצב קשה.

המערכת נועדה להקל על העומסים הכבדים הקיימים היום בבתי חולים ברחבי העולם, המקשים לא פעם על הצוות הרפואי בזיהוי מצבם של החולים קשה ובטיפול מהיר ויעיל. בחודש שעבר הודיעה החברה על שיתוף פעולה עם המרכז הרפואי האמריקאי בעל השם העולמי Mayo Clinic.


מקורות 

(1) https://www.nytimes.com/2020/04/04/world/europe/telemedicine-uk-coronavirus.html.

(2) https://www.calcalistech.com/ctech/articles/0,7340,L-3844435,00.html.



פורומים הפרעות קצב לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
Mini-mase רימירי 24/10/2020 16:08
  • שלום רב,אני בת 69,מתגוררת באירופה. היסטוריה רפואית:2 התקפי לב,2 מסתמים דולפים(לא בצורה חמורה),סובלת מזה כ-10 שנים מפרפור פרודורים.טופלתי בהתחלה עם תרופות,אח"כ מספר פעמים עברתי cardiovertion,וקיבלתי את התרופה-verapamil.בנוסף ל-losartan,eliquis.תחת הטיפול ב-verapamil היו לי פרפורי פרוזדורים חוזרים שהיקשו על חיי היום יום שלי(קוצר נשימה רציני ביותר).הקרדיולוג העלה את מינון ה-verapamil,אבל,לא היה שיפור.)שכחתי לציין,לפני כשנתיים קיבלתי קוצב לב,בגלל דופק נמוך מאוד).לפני כחצי שנה הופסק הטיפול ב-verapamil והותחל טיפול 100 מ"ג amiodaron אני עדיין סובלת מקוצר נשימה רציני )לא מסוגלת ללכת יותר מ-10 דקות רצוף. בפגישה האחרונה עם הקרדיולוג,הועלה נושא האבלציה (על ידי,נחרדתי מתופעות הלוואי של תרופה).הקרדיולוג טען,שאצלי אי אפשר לעשות אבלציה רגילה)דרך המפשעה),כי הפרוזדורים מוגדלים, אלא יצטרכו לעשות-mini maze,ואם זה לא יצליח,יצטרכו לפתוח את בית החזה.השאלה שלי היא,לאור מה שסיפרתי,האם ההחלטה על ה-mini mase,היא נכונה?האם אתה היית גם מחליט אותה החלטה?האם נתוח כזה גם מקובל בארץ?האם הניתוח הנ"ל נעשה בתדירות גבוהה?האם לאור המצב הרפואי שלי,אכן,זה הטיפול הנכון?. בתודה מראש,רימירי

  • + הוסף תגובה
הולטר לב הפרעות קצב בכמויות נדירות עדן 22/10/2020 22:49
  • היי ביצעתי בדיקת הולטר לב לאחר התלוננות על דופק מהיר וכאבים באזור הלב תוצאה של הבדיקה היא שיש לי הפרעות קצב על חדריות APC'S בכמות נדירה אשר חוזרות על עצמם בכמויות נדירות ומוגברות ברצוני לשאול האם זה מסוכן בגיל 22? והאם ניתן אפשר לפתור את הפרעות קצב הלב? תודה אשמח לתשובה.

  • + הוסף תגובה
פרופיל צבאי אריאל 22/10/2020 12:18
  • ד"ר רוזן שלום , אני בת 16 , עברתי בגיל 7 צנתור אבלציה ( הפרעת קצב ) האם לידיעתך צנתור זה משפיע על הפרופיל הצבאי ?

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!