להתאים את חדר הלידה לסוג הלידה

להתאים את חדר הלידה לסוג הלידה

כתבה פרסומית

אחת השאלות שמעסיקות נשים בהיריון היא כיצד לבצע את הלידה. האם תהיה זו לידה רגילה או לידה טבעית. שאלה זו מתייחסת בצורה ישירה לא רק לשאלת סוג הלידה, אלא גם לשאלות היכן לבצע את הלידה, והאם המקום בו הוא יתבצע מתאים לסוג הלידה שהאישה רוצה לעבור.

עקב התחרות הרבה בשוק הלידות, מתאימים את עצמם המרכזים הרפואיים ובתי החולים השונים לצרכי ורצונות היולדות. לכן הם מאפשרים סוגי לידות שונות, מתאימים חדר לידה לסוג לידה ולתוכנית הלידה של היולדות. כך יכולה כל יולדת לבחור היכן ללדת, איזה סוג לידה לעבור ולדעת מה התנאים שהיא מקבלת מהמקום.

הלידה המוכרת מכל היא הלידה הטבעית. לידה המתבצעת על ידי גניקולוגים מיילדים, ונעזרת בהתערבות רפואית. במקרה של לידה רגילה, חדר לידה צריך להכיל צוות רפואי כולל מיילדים מתאימים, תנאים רפואים מתאימים (למשל למקרה ויופיע הצורך לבצע זירוז לידה) וכמובן תנאים טובים ונוחים שיתאימו ליולדת. אחד העקרונות החשובים בבחירת חדר לידה לביצוע לידה רגילה היא התקשורת שבין היולדת לצוות הרפואי. תקשורת זו צריכה ליצור מערכת אמון של היולדת בצוות, הקשבה וסבלנות מצידם, על מנת שהיא תרגיש שהצוות תומך בה בזמן הלידה.

אחד הכלים הרפואיים שבו נעזרים במהלך לידה רגילה הוא ניתוח קיסרי. 25% מהיולדות בישראל עוברות ניתוח זה. ניתוח קיסרי נחשב לניתוח שמקל מאוד על תהליך הלידה, למרות שהוא נעשה תחת הרדמה מקומית וההחלמה ממנו דורשת ארבע ימי אשפוז ועוד חודש ימי מנוחה בבית. לפיכך, אם מחליטים לעשות ניתוח קיסרי יש לוודא שיש אפשרות לבצע אותו בחדר הלידה, ושיש במקום חדרי אשפוז שמתאימים למנוחה של לפני ואחרי הניתוח.

לצד לידה רגילה, יש כמובן לידה טבעית. לידות טבעיות הן לידות שנעשות ללא התערבות רפואית כלל, למרות שיש מי שבוחרת בלידה טבעית אך במהלך הלידה מבקשת התערבות שכזו. לידות טבעיות יכולות להתבצע במים, באמצעות אמבטיה עם מים בטמפרטורה המתאימה ליולדת, או בשיטות לבואייה ולאמאג', שיטות לידה המבוססות על נשימות, הרפייה ושינויי תנוחה.

יולדות אשר בוחרות לעבור לידה טבעית צריכות לבחור חדר לידה שיתאים לכך. חדר הלידה צריך להכיל מיילדת שמוסמכת לבצע לידה טבעית, וציוד שמתאים ללידה כזו כגון, כריות, חבלים, כדור פיאלטיס, כסא נדנדה ולעיתים אף ג'קוזי. מדובר בחדר לידה שמופרד מחדרי לידה רגילים. אך עם זאת, מאחר ולעיתים יש צורך בהתערבות רפואית, אזי שחדר הלידה נמצא בסמוך לאזור בו נמצאים הרופאים המיילדים.

יולדות רבות מבקשות להכניס אל חדר הלידה תומכות לידה, או בשמן הלועזי, דולה. תומכות לידה הן נשים שעברו קורס מיווחד המאפשר להן להעניק תמיכה פיזית ונפשית ליולדת. על מנת שהן יוכלו להיכנס אל חדר הלידה יש לקבל אישור ממנהל המקום. יולדות שעוברות לידה טבעית מקבלות הנחיות ונמצאות תחת מעקב של מיילדות החל מהשבוע ה-32, על מנת שיוכלו להתכונן ללידה בצורה הטובה ביותר.


פורום גינקולוגיה אונקולוגית (סרטן צוואר הרחם/שחלות)

ד"ר מריו ביינר

ד"ר מריו ביינר מומחה בגינקולוגיה-אונקולוגית וכירורגית
ד"ר מריו ביינר הינו רופא נשים, מומחה בגינקולוגיה-אונקולוגית, בכירורגיה גינקולוגית לפרוסקופית וקולפוסקופיה.ד"ר מרי ביינר משמש כמנהל היחידה הגינקו-אונקולוגית בבי״ח מאיר, כפר סבא ד"ר מריו ביינר מתמחה עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • קוניזיציה
  • רותם
  • 19/03/2019 17:50
  • שלום ד״ר עברתי קוניזיציה לפני 6 ימים. לא היו לי דימומים או כאבים אבל ביומיים האחרונים ההפרשות שהיו עד עכשיו מימיות וללא ריח הפכו לורודות, כנראה שזה דם מועט. האם זה בסדר או שאפנה לרופא המטפל שלי? בנוסף הרופא אמר שאין לקיים יחסים חודש, האם זה כולל גם יחסים אנאלים?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום, אם הדימום הינו רב, דהיינו יותר חזק מוסת, עלייך לפנות לבדיקה של רופא נשים. עלייך להימנע מקיום יחסים וגינליים או שימוש בטמפונים במשך חודש. כל טוב, ד"ר ביינר

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • מעכבי פארפ?
  • האחת
  • 20/03/2019 08:43
  • בוקר אור אשמח מאוד לעזרתך 1.מה יכולים לעשות מעכבי פארפ במצב של הישנות מחלה שהשתפרה בזמן קרבופלטין אבלעדיין פעילה ומפושטת?מה התרחישים שיכולים להיות? 2. איזה מעכב פארפ נכון לאישה שאינה נשאית brca ומוגדרת רגישה לפלטינום אבל באופן גבולי(חזרה אחרי חצח שנה בדיוק).? תודה מראש

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום, מעכבי פארפ ניתנים לאחר טיפול בכימותרפיה שמכילה קרבופלטין והביאה לתגובה חלקית או מלאה. מטרת הטיפול היא בהארכת הרמיסיה. ככל שהתגובה לכימותרפיה הייתה טובה יותר, משך הרמיסיה צפוי להיות ארוך יותר. כל מעכבי הפארפ יכולים להיות יעילים בלא נשאיות, אם כי התגובה הצפויה טובה פחות מאשר בנשאיות. כל טוב, ד"ר ביינר

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • תוצאת בדיקת קולפוסקופיה
  • שני
  • 20/03/2019 12:58
  • דר' ביינר שלום. אני בת 29, נשואה. לפני מספר חודשים ביצעתי בדיקת פעם לאחר שהופיעו לי יבלות על איבר המין (ככל הנראה קונדילומה). תוצאות הפאפ יצאו תקינות אך נראתה חשיפה לשני hpv שאינם 16 ו 18. עקב כך נשלחתי לבדיקת קולפוסקופיה. במהלך הבדיקה הרופא ראה אזור חשוד ולקחת ממנו דגימה אשר תוצאותיה הראו: לויקוציטוזיס ללא שינוי טרום סרטניים בתאים. שאלותי הם אלו: 1. הרופא המליץ לחזור על בדיקת הקולפוסקופיה בעוד חצי שנה. האם לא עדיף לבצע את הבדיקה לפני? 2. מה רמת הדיוק בבדיקה? מה הסיכוי ל"פספוסים"? אני חוששת כיוון ששמעתי על לא מעט מקרים של נשים שהיו במעקבים ובדיקות ולא הזניחו אך עדיין הרופאים לא הצליחו לאתר מצבים טרום סרטניים/גידולים. 3. כיצד כדאי להתנהל כרגע עם בן זוגי? אני חוששת מלופף בלתי פוסק שבו אדביק אותו והוא אותי וכך לא איפשר לגוף שלי החלמה מהנגיף. האם כדאי להתנזר מיידי מין לתקופה על מנת לאפשר לגוף זמן החלמה? 4. האם כדאי לבצע בדיקה גם של חלל הפה והלוע בכדי לראות שאין הדבקה גם באזורים אלה? אם כן, היכן מבוצעת הבדיקה? תודה רבה מראש.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום, המעקב אחר נשים שנדבקו בוירוס הפפילומה כולל פאפ וקולפוסקופיה כל 6-12 חודשים. היעילות בשילוב שתי הבדיקות גבוהה. את יכולה לבדוק את הפה והלוע אצל א.א.ג. אין הנחיה להימנע ממגע מיני בין בני זוג שנושאים את הוירוס וההנחה היא שמערכת החיסון של שני בני הזוג תביא להיעלמות הוירוס. כל טוב, ד"ר ביינר

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
איה מדיקל רפואת נשים מתקדמת איה מדיקל רפואת נשים מתקדמת
איה מדיקל - רפואת נשים מתקדמת בריאות האישה במרכז קרא עוד
ד"ר אילן ברוכים ד"ר אילן ברוכים
מנהל הגינקולוגיה והיחידה לגינקולוגיה אונקולוגית... קרא עוד

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ