מחלה אוטואימונית

תשובה:

איננו יודעים מה גורם לזאבת. אין למחלה מרפא, אולם ברוב המקרים ניתן לשלוט בזאבת. נדמה לעתים שזאבת עוברת במשפחה, דבר המצביע על כך שהמחלה עשויה להיות תורשתית. אולם נשיאת הגן של המחלה אינו כל הסיפור. הסביבה, אור השמש, מתח ותרופות מסוימות עלולים כולם להצית תסמינים באנשים מסוימים. אנשים אחרים, החולקים את אותו מטען גנטי, עשויים שלא לפתח תסמינים כלשהם למחלה. החוקרים מנסים לגלות מדוע.

תשובה:

גישה חיובית. גישה חיובית כשלעצמה אינה יכולה לרפא את הטרשת הנפוצה, אולם היא יכולה להפחית את המתח שלכם ולסייע לכם להרגיש יותר טוב.

התעמלות. פעילויות גופניות כגון טאי-צ'י ויוגה יכולים להפחית את המתח שלכם, להוסיף רוגע, ולהגביר את רמת האנרגיה, שיווי המשקל והגמישות שלכם. כמו בכל תוכנית של פעילות גופנית, בדקו עם הרופא שלכם בטרם תתחילו.

תזונה. חשוב מאד שאנשים הסובלים מטרשת נפוצה יקיימו דיאטה בריאה ומאוזנת. שאלו את הרופא שלכם איזו דיאטה מתאימה לכם.

תשובה: מחלת השימוטו היא מחלה אוטואימונית, בה הגוף מפתח נוגדנים שתוקפים את בלוטת התריס. המחלה מתבטאת בדלקת כרונית של הבלוטה, עם נפיחות מוצקה, ובכשל חלקי או מלא של יצור הורמון בלוטת התריס. נשים נפגעות מן המחלה יותר, ולעיתים המחלה עוברת במשפחה. מחלת השימוטו מתאפיינת בתת-פעילות של בלוטת התריס, דבר הגורם לעייפות, עלייה במשקל, עצירות ועוד. לא ידוע לי על פריחה אדומה שמלווה את המחלה. אולי היו תופעות לוואי אחרות שהובילו את הרופא לחשוב על המחלה. נסי לשאול אותו על הקשר בין הדברים. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

תשובה:

המונח "דלקת מפרקים" מתייחסת למספר מחלות הנגרמות בתוך המפרקים שבין עצמות. התסמין העיקרי של כל סוגי דלקות המפרקים הוא הכאב במפרקים, במיוחד בעת תנועה. כאב זה לעול להגביל את התנועה ולהקשות על החיים. חשוב לדעת את ההבדל בין סוגים שונים של דלקת המפרקים, מפני שכל אחת מטופלת בדרך משלה ולכל אחת השפעות ארוכות טווח משלה.

דלקת מפרקים שגרונית גורמת לנפיחות של רקמות מסוימות (סינוביום) הנמצאים במפרקים. הרקמות הסינוביות אחראיות לייצור הנוזל הסינוביאלי הנחוץ לפעילותו התקינה של המפרק. בדלקת מפרקים שגרונית, הרקמות הסינוביאליות שבתוך המפרק ניזוקות כאשר הן מותקפות על ידי המערכת החיסוניתו של הגוף עצמו.

המערכת החיסונית בנויה מתאים ייחודיים הפועלים כמערכת מעקב והגנה כנגד חומרים זרים כמו בקטריות ונגיפים. באופן רגיל קיימת במערכת החיסונית סדרה של איזונים ובלמים המאפשרים לה לזהות חומרים זרים ולמנוע מהם לתקוף את רקמות הגוף. מסיבות שאינן ידועות, לעתים תחל המערכת החיסונית לתקוף את רקמות הגוף עצמו. כל מחלה שבה המערכת חיסונית תוקפת את הגוף נקראת מחלה אוטואימונית. כאשר הרקמות המותקפות הן המפרקים, התוצאה היא דלקת מפרקים שגרונית.

כאשר תאי המערכת החיסונית תוקפים את רקמות המפרקים שלכם, אתם חשים כאב, נפיחות ונוקשות במפרק. עם הזמן ככל שגופכם מנסה לתקן את הנזק שנגרם על ידי המתקפה, המפרקים שלכם נעשים מעוותים ובלתי מתפקדים, והתנועה נעשית קשה יותר ויותר. הפעלת המערכת החיסונית משחררת לתוך מחזור הדם כימיקלים המשמשים כשליחים המתאמים את פעילותם של תאים הפרושים ברחבי הגוף, והכימיקלים הללו עלולים לגרום לתסמינים כגון עייפות וחום.

הסיבה לדלקת המפרקים השגרונית אינה ידועה, ואין כל דרך מוכרת למנוע את המחלה.