אכינוקוקוס

אכינוקוקוס היא מחלה טפילית זואונוטית (מועברת לבני אדם על ידי בעלי חיים). היא נפוצה בעולם כולו באזורים כפריים. מעגל החיים שלה מתחיל בנשא קבוע (כלב, שועל) המטיל צואה רווית ביצי אכינוקוקוס. כבשים, בקר וסוסים ("המאחסן המעביר") נדבקים בעת אכילת עשב מזוהם. כלבים ושועלים נדבקים שוב דרך אכילת בשר מזוהם וסוגרים את מעגל ההדבקה. בני אדם הם נשאים אקראיים (Accidental host) הנדבקים על ידי מגע ישיר עם כלבים או עם שועלים.

קיימים שני סוגים של אכינוקוקוס:

1. גראנולוסוס (Echinococcus granulosus), המאחסן הסופי הוא הכלב. סוג זה שכיח בדרום אמריקה, במדינות אזור הים התיכון, בדרום מזרח רוסיה, במרכז אסיה, באוסטרליה ובאפריקה. הוא מתאפיין ביצירת ציסטות שלמות, ללא מחיצות.

2. מולטילוקולריס (Echinococcus multilocularis), המאחסן הסופי הוא השועל. סוג זה שכיח בצפון אמריקה וגם בגבול עם קנדה, במרכז אירופה (גרמניה ואוסטריה), ובאסיה, רוסיה וסיביר. הוא מתאפיין ביצירת ציסטות עם מחיצות רבות.

ציסטות אכינוקוקיות עלולות להימצא בכל מקום בגוף, בעיקר בכבד (52%-77%), בריאות (9%-44%), ובמקומות נוספים כמו טחול, עצמות ומוח (13%-19%). בהתאם למיקום הציסטות, המחלה מסתמנת בכאבים או בתפיחות בבטן ימנית עליונה, בקוצר נשימה, בשיעול ובכאבים בבית החזה. לעיתים רחוקות נקרעת ציסטה, התוכן הנוזלי שלה דולף החוצה, כתוצאה מכך יש פיזור של "ציסטות בנות" בכל הגוף, וקיימת סכנה לתגובה אלרגית קיצונית עד כדי סכנת חיים (אנפילקסיס).

סיבוך נוסף, לא שכיח, הוא זיהום חיידקי של הציסטה והיווצרות מורסה (אבצס). במרבית המקרים הציסטות אינן תסמיניות, ומתגלות באופן אקראי בבדיקת דימות.

ד"ר ביביאנה חזן

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007