סכיזופרניה (שסעת) ( schizophrenia, schizophrenic disorder, dementia pr ) 

סכיזופרניה הינה הפרעה קשה במוח אשר מעוותת הדרך בה האדם הלקוה בה חושב, פועל, מביע את רגשותיו, את תפיסת המציאות שלו ואת יחסי הגומלין שלו עם הסובבים אותו. בני אדם אשר סובלים מסכיזופרניה – המחלה הקשה והמגבילה ביותר מכל מחלות הנפש הקיימות – סובלים בדרך כלל מבעיות תפקודיות בחברה, במקום העבודה, בבית הספר וביחסיהם עם בני או בנות זוגם. 

סכיזופרניה יכולה לגרום ללוקים בה לסבול מפחדים ולהיות מכונסים בתוך עצמם. המחלה היא מחלה הנמשכת לכל אורך החיים של החולה, היא אינה ניתנת לריפוי, אך היא ניתנת לשליטה על ידי מתן טיפול תרופתי מתאים.

בניגוד למה שנהוג לחשוב, סכיזופרניה היא אינה פיצול באישיות. סכיזופרניה היא מצב של הפרעה נפשית (פסיכוזה), אשר בה האדם הסובל ממנה אינו יכול להפריד בין המציאות לבין הדמיון. לעיתים בני אדם אשר סובלים מהפרעות נפשיות מאבדים את הקשר שלהם עם המציאות. 

נדמה להם כי העולם הסובב אותם מורכב מערב רב של מחשבות, מראות וצלילים. ההתנהגות האופיינית לבני אדם אשר חולים בשסעת יכולה להיות משונה מאוד ואף מבהילה לעיתים. השינוי הפתאומי אשר מתחולל באישיות או ההתנהגות של האדם, הגורמת לו לאבד כל קשר עם המציאות, מכונה השלב הפסיכוטי.
תסמינים קליניים

אנשים הלוקים בסכיזופרניה מאופיינים בפגיעה משמעותית בתחומים רבים: פגיעות קוגניטיביות, רגשיות, תפיסתיות והתנהגותיות. המחלה מאופיינת בקיומן של מחשבות מוזרות ולא אפשריות, הזיות ראייה, שמיעה וכד' וחשיבה ודיבור ביזאריים. בנוסף, הסובלים מסכיזופרניה נוטים לירידה במיומנויות החברתיות, היעדר יוזמה, קהות רגשית ועוד. סימפטומים אלו גורמים לפגיעות תפקודיות ומצוקה בדרגות שונות על פי חומרת המחלה. ישנם סכיזופרנים רבים הנזקקים לפיקוח צמוד וחיים במסגרות של דיור מוגן, בעוד שחלק מהסובלים מסכיזופרניה מסוגלים לתפקד ברמה גבוהה ומצליחים לעבוד ולקיים מערכות יחסים זוגיות משמעותיות.

שכיחות ההפרעה

כ-1% מהאוכלוסייה לוקים בסכיזופרניה ושכיחותה בקרב גברים ונשים זהה, כאשר ברוב המקרים פורצים הסימפטומים לפני גיל 25. ידוע כי סכיזופרניה נפוצה יותר אצל אנשים שנולדו בחורף ובאזורים בהם צפיפות האוכלוסין היא גבוהה. חולים בסכיזופרניה סובלים יותר מבעיות רפואיות כמו: סוכרת, איידס, מחלות לב וריאות, השמנת יתר ושיגרון. חלק מתחלואה מוגברת זו ניתן לייחס לתופעות הלוואי של התרופות האנטי פסיכוטיות. בנוסף, חולים סכיזופרניים מצויים בסיכון גבוה להתאבדות והתמכרות לסמים ואלכוהול.

אבחנה על פי ה- DSM

אבחנה של סכיזופרניה ניתנת במידה ומתקיימים הקריטריונים הבאים:

1. שניים או יותר מהתסמינים הבאים מופיעים לתקופה של לפחות חודש (או פחות, במקרים בהם ניתן טיפול):
דלוזיות - מחשבות שווא, אמונות או רעיונות שאין להם בסיס מציאותי. הדלוזיות הנפוצות ביותר הן: דלוזיות רדיפה (תחושת נרדפות או איום) ודלוזיית ייחוס (תחושה של החולה שאירועים ניטרליים קשורים אליו), דלוזיית גדלות (תחושת חשיבות ויכולת מופרזות) ודלוזיית שליטה (אמונה שהמחשבות או ההתנהגות שלהם נשלטים על ידי גורם חיצוני).
הלוצינציות - תפיסה חושית בהיעדר גירוי מציאותי כגון: שמיעת קולות, ראיית חזיונות וכד'.
• דיבור לא קוהרנטי
• התנהגות בלתי מאורגנת או קטטונית (קיפאון בתנוחה קבועה)
• הופעת סימפטומים שליליים - שטיחות רגשית, תכני דיבור דלים או אובדן יוזמה ומוטיבציה.

2. לאחר פרוץ הסימפטומים, מתקיימת פגיעה תפקודית בתחומים התעסוקתי והבין-אישי או בדאגה לעצמם.

3. הסימפטומים קיימים למעלה מחצי שנה, כשבמשך לפחות חודש מתוך התקופה מופיעים תסמינים מסעיף 1.

בנוסף, יש לשלול כי הסימפטומים עשויים להיות מוסברים טוב יותר על ידי קיומה של הפרעה נפשית או התפתחותית אחרת, מצב רפואי או שימוש בחומרים כסמים או תרופות.

דרך נפוצה להתבוננות בסימפטומים המאפיינים סכיזופרניה היא החלוקה לסימפטומים חיוביים ושליליים:

הסימפטומים החיוביים הם התנהגויות ותופעות שחורגים מההתנהגות הנורמטיבית כדלוזיות, הלוצינציות, הפרעות חשיבה והפרעות בדיבור.
סימפטומים שליליים הם דלדול של התנהגויות נורמטיביות כגון דיבור דל, שטיחות רגשית, חוסר יוזמה ונסיגה חברתית.

כפי שניתן לראות מהקריטריונים המשמשים לאבחון סכיזופרניה, סכיזופרניה אינה "פיצול אישיות", כפי שמקובל לפעמים לחשוב. המונח "פיצול אישיות" מתאר הפרעה אחרת המכונה בשפה מקצועית הפרעת זהות דיסוציאטיבית / אישיות מרובת פנים והיא חלק מקבוצת ההפרעות הדיסוציאטיביות.

סוגי סכיזופרניה

ניתן לזהות 5 דפוסים עיקריים של סכיזופרניה:

1. סכיזופרניה פרנואידית - מאופיינת בעיקר בדלוזיות והלוצינציות העוסקות בתכנים של רדיפה, כאשר התפקודים הקוגניטיביים, הרגשיים וההתנהגותיים נותרים שמורים יחסית לדפוסים הסכיזופרניים האחרים.

2. סכיזופרניה בלתי מאורגנת - מאופיינת באופן התנהגות רגרסיבי ובלתי מאורגן ובפגיעה נרחבת בבוחן המציאות, ביחסים הבין אישיים ובתפקוד החברתי.

3. סכיזופרניה קטטונית - דפוס נדיר באופן יחסי המתאפיין בעיקר בפגיעה פסיכומוטורית. חולים מדפוס זה קופאים לזמן ממושך בתנוחה מסוימת או חשים ריגוש המביא לתנועתיות מוגברת.

4. סכיזופרניה רזידואלית - מאופיינת בעיקר בסימפטומים שליליים ובחשיבה ביזארית, כאשר הסימפטומים החיוביים אינם מופיעים רוב הזמן.

5. סכיזופרניה בלתי מובחנת - סימפטומים סכיזופרניים שאינם מתאימים לאחת מהקטגוריות הקודמות.

גורמים

כבר מהמאה ה-19, ניסו חוקרים מגישות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות למצוא את הגורמים לסכיזופרניה. הדעה המקובלת כיום היא שהגורמים הביולוגיים הם המשמעותיים ביותר בהתפרצות המחלה בעוד שגורמים אחרים משפיעים בעיקר על מהלך המחלה, עוצמת הסימפטומים והיכולת התפקודית הנשמרת.

הסבר ביולוגי - גורמים גנטיים, ביוכימיים ונוירולוגיים נמצאו קשורים לסכיזופרניה:

• גורמים גנטיים - תורשה נמצאה כמשמעותית מאד מבחינת הסיכון ללקות בסכיזופרניה. במחקרים נמצא כי במשפחות בהן אחד או יותר מבני המשפחה לוקים בסכיזופרניה, הסיכון ללקות במחלה עולה ככל שהקרבה לבן המשפחה הסובל מסכיזופרניה גדולה יותר (למשל, הסיכון של ילד שאחד מהוריו לוקה בסכיזופרניה ללקות במחלה הוא 12% ו-40% כאשר שני ההורים סובלים ממנה).

• גורמים ביוכימיים - הסבר מרכזי לסיבות להתפרצות סכיזופרניה הוא קיום של עודף דופמין במוח. משערים כי עודף הדופמין קשור להופעתם של דלוזיות והלוצינציות. גורמים ביוכימיים נוספים שנמצאו כבעלי השפעה הם: מחסור בנוראפינפארין, המקושר לחוסר ההנאה והשטחת האפקט ורמות גבוהות מדי של סרוטונין. בנוסף, נמצאו אצל חולים בסכיזופרניה רמות לא תקינות של גלוטמט ואצטילכולין.

• גורמים נוירולוגים - חולים סכיזופרניים מתאפיינים בפעילות יתר של קליפת המוח ושל המערכת הלימבית (הקשורה בלמידה ורגש), חדרי מוח מוגדלים, ירידה במסת המוח וא-סימטריה בין אזורי מוח שונים.

גישות פסיכו סוציאליות - במשך השנים נחקרו דינמיקות משפחתיות שונות (יחסים בין ההורים, דפוסי תקשורת וכד') אשר שיערו כי הן קשורות להתפרצות סכיזופרניה, אך המחקרים לא תמכו בהשערות אלו. נראה כי תפקוד המשפחה והתמיכה שהיא מספקת משפיעה על ההסתגלות של החולה ועל תפקודו לאחר פרוץ המחלה.

גישות פסיכודינמיות - גישות פסיכודינמיות הציעו מספר הסברים להתפרצותה של סכיזופרניה. פרויד טען כי היא מצב של חזרה לשלב של טרום ההיווצרות של האגו המתרחש בעקבות קיבעונות בשלב התפתחותי מוקדם וכן שהות בסביבה קשה ולא תומכת. גישות פסיכואנליטיות מאוחרות יותר תפסו יחסי אם-ילד בעייתיים (למשל אם קרה ושתלטנית ואי יכולת ליצור נפרדות בין האם לילד) כגורם המכריע. אנליטיקאים אחרים כמו סאליבן וליינג פתרון תפסו את הסכיזופרניה כפתרון יעיל, באופן יחסי, לקושי בהתמודדות עם סביבה פוגעת ובעייתית.

סכיזופרניה - דרכי טיפול

סכיזופרניה היא מחלה כרונית, אך רמת התפקוד של החולים משתנה ומושפעת מגורמים רבים. ללא טיפול מתאים, הסיכויים להחלמה ספונטנית הם נמוכים ביותר. טיפול מתאים מצליח להביא בדרך כלל לשיפור משמעותי בתפקוד ובאיכות החיים. הטיפול המרכזי בסכיזופרניה הוא הטיפול התרופתי וכיום מקובל לשלב לצד הטיפולים התרופתיים גם התערבויות פסיכותרפויטיות ופסיכו-סוציאליות.

• טיפולים תרופתיים - הטיפול העיקרי בסכיזופרניה הוא טיפול בתרופות אנטי פסיכוטיות הפועלות על חסימה של פעולת הדופמין העודפת. רוב התרופות הנמצאות בשימוש יעילות במיוחד בהפחתת הסימפטומים החיוביים (דלוזיות, הלוצינציות, הפרעות חשיבה). כיום מפותחות תרופות היעילות גם בהטבה של הסימפטומים השליליים (למשל דיבור דל, היעדר יוזמה). במקרה הצורך משמשות במקביל לטיפול האנטי פסיכוטי גם תרופות אנטי חרדתיות. במקרים קשים או עמידים לתרופות משתמשים לעיתים ב-ECT (טיפול בנזעי חשמל / שוק חשמלי), המשפיע על הפעולה של מערכת העצבים המרכזית.

• טיפולים פסיכותרפיים - הטיפולים הפסיכותרפיים בחולים סכיזופרניים מכוונים להשגת מספר מטרות. הטיפולים מציעים תמיכה, מסייעים בלמידת מיומנויות חברתיות ובין אישיות. לעיתים מתבצע גם אימון קוגניטיבי כדי לסייע בהתמודדות עם הפרעות חשיבה. בנוסף, במקרים רבים מומלץ גם להשתתף בטיפולים משפחתיים וקבוצתיים על מנת לשפר את יכולתו של החולה לתפקד בסביבתו הקרובה. חשוב לציין כי הטיפולים הללו אינם מחליפים את הטיפול תרופתי.

התסמינים אשר מוצגים על ידי בני אדם הלוקים בסכיזופרניה מורכבים ממספר גורמים, החל משינויים המתרחשים באישיותו וביכולותיו של החולה ועד הצגת שינויים בהתנהגות והתאמתה למצבים השונים. כאשר המחלה מתפרצת לראשונה הופעתם של התסמינים היא פתאומית וחמורה.

את התסמינים המשותפים לכל זני המחלה ניתן לחלק לשלוש קבוצות עיקריות: תסמינים חיוביים, תסמינים של בלבול, ותסמינים שלישיים.

התסמינים החיוביים של סכיזופרניה

במקרה זה, המילה "חיובי" אינה מתכוונת בהכרח לתסמינים "טובים", אלא הכוונה היא לתסמינים שהם ברורים ונראים לעין אשר לא יופיעו בבני אדם שאינם לוקים במחלה. 

תסמינים אלה, אשר מכונים לעיתים תסמינים נפשיים (פסיכוטיים), כוללים בין השאר:

·          אשליות

·          הזיות

תסמיני הבלבול של סכיזופרניה

תסמיני הבלבול של המחלה משקפים את חוסר יכולתו של האדם הלוקה בה לחשוב בצלילות הדעת ולפעול בשיקול דעת. 

תסמינים אלה כוללים בין השאר:

·          הרכבת משפטים אשר אין מאחוריהם כל הגיון או שימוש במילים חסרות משמעות, דבר אשר מקשה לאדם הלוקה בשסעת לתקשר עם הסובבים אותו.

·          מעבר מהיר מנושא לנושא או ממחשבה אחת לאחרת.

·          איטיות בתנועה.

·          חוסר יכולת להחליט החלטות.

·          עיסוק מרובה בכתיבה חסרת משמעות.

·          נטייה לשכוח דברים או לאבד חפצים.

·          חזרה על תנועות או מחוות, כגון הליכה הלוך ושוב או צעידה במעגלים.

·          קשיים בחשיבה הגיונית והבנת מראות היום יום, צלילים, רעשים ותחושות.

התסמינים השליליים של סכיזופרניה

במקרה זה, המילה "שלילי" אינה מתכוונת בהכרח לתסמינים "רעים", אלא הכוונה היא להיעדר התסמינים שאותם מקובל לראות אצל הלוקים במחלה. 

תסמינים אלה כוללים בין השאר:

·          היעדר רגש או הבעת רגשות, מחשבות ומצבי רוח אשר אינם באים בקנה מידה אחד עם המצב הקיים (למשל פריצה בבכי במקום בצחוק למשמע בדיחה)

·          פרישה מחיי המשפחה, חיי החברה ופעילויות חברתיות.

·          מחסור באנרגיה

·          חוסר מוטיבציה

·          אבדן ההנאה או העניין בחיים

·          הרגלי הגיינה או טיפוח לקויים

·          בעיות תפקודיות בבית הספר או במקום העבודה או בפעילויות אחרות

·          נטייה למצבי רוח (עצבות עד כדי דיכאון או שמחה, או מצבי רוח משתנים)

·          קהות חושים (קטטוניה) מצב אשר בו בן האדם מתקבע בתנוחה אחת למשך פרקי זמן ארוכים מאוד.



הגורם המדויק לסכיזופרניה אינו ידוע. ידוע כי המחלה – בדומה לסרטן או סכרת – היא מחלה ממשית ואמיתית על בסיס ביולוגי. היא אינה באה כתוצאה מכשל חינוכי של ההורים או חולשה באישיות. 

החוקרים חשפו מספר גורמים אשר ייתכן והם בעלי תפקיד בהתפרצות מחלת השסעת, והם כוללים בין השאר:

·          גנטיקה (תורשה)

·          תהליכים כימיים במוח

·          חריגות במבנה המוח

·          גורמים סביבתיים



במידה ומתגלים תסמינים אשר יכולים להצביע על התפרצותה של סכיזופרניה, הרופא המטפל יבצע בדיקה גופנית מקיפה ויסקור את העבר הרפואי של החולה. בעוד שלא קיימות בדיקות מעבדה אשר יכולות לאשר את האבחנה, הרופא יוכל לבצע מספר בדיקות שונות, כגון צילום רנטגן ובדיקות דם שונות, על מנת לשלול מחלה אחרת אשר יכולה להביא לידי הופעתם של תסמינים דומים לאלה של סכיזופרניה.

במידה והרופא המטפל אינו יכול למצוא מחלה אחרת אשר יכולה להביא לידי הופעתם של תסמיני המחלה, ייתכן והוא יפנה את החולה לטיפול אצל רופא פסיכיאטר, פסיכולוג, או למומחים אחרים לבריאות הנפש, אשר עברו את ההכשרה המתאימה על מנת לקבוע אבחנה ולתת טיפול למגוון מחלות נפשיות. 

הפסיכיאטר משתמש בראיון אשר הורכב במיוחד ובכלי הערכה מיוחדים על מנת להעריך את האדם ולקבוע כי הוא אכן סובל מהפרעה נפשית. המטפל מבסס את האבחנה על בסיס הדיווח של החולה לגבי התסמינים שהתגלו אצלו וכן הוא יבצע תצפית על החולה על מנת לבחון את התנהגותו. בן אדם נקבע כלוקה במחלה במידה והוא מציג תסמינים שהם מובהקים וייחודיים למחלה במשך לפחות שישה חודשים.



המטרה של הטיפול בסכיזופרניה היא למזער את התסמינים ולצמצם את האפשרות להישנות המחלה, או לחזרתם של התסמינים. 

הטיפול במחלת סכיזורפניה כולל בין השאר:

·          טיפול תרופתי

·          טיפול נפשי

·          שיקום, אשר מתמקד בפיתוח המיומנויות החברתיות ובמתן הכשרה מקצועית על מנת לסייע לחולי סכיזופרניה לתפקד בקהילה ולחיות חיים עצמאיים ככל שניתן.

·          טיפול נפשי פרטני, אשר מטרתו לסייע לחולה להבין טוב יותר את המחלה בה הוא לוקה, ולסייע לו להתמודד ולפתח כלים לפתרון בעיות.

·          טיפול משפחתי, אשר מטרתו לסייע למשפחה של החולה להתמודד טוב יותר עם אדם אהוב הקרוב להם הלוקה במחלת סכיזורפניה, ולהעניק להם כלים לסייע לו בצורה הטובה והיעילה ביותר.

·          קבוצות תמיכה וטיפול, אשר מטרתן להעניק תמיכה הדדית על בסיס קבוע.

·          אשפוז

·          טיפול בעזרת מכות חשמל

·          ניתוח ברקמת המוח



אין כיום תרופה אשר יכולה למנוע את הופעתה של המחלה. אולם, אבחון בשלב מוקדם של המחלה וטיפול הולם יכולים לצמצם את הישנות ההתקפים ולמנוע אשפוזים, יתר על כן הדבר מצמצם את ההפרעה למהלך חייו התקין של החולה בקרב משפחתו וחבריו.




רופאים ומכונים בפוקוס





רופאים בתחום
פרופ' (PhD) בנימין ברטוב פרופ' (PhD) בנימין ברטוב
מומחה בפריון ומורפולוגיה של תאי הזרע. קרא עוד
פרופ' חנן גוזנר-גור פרופ' חנן גוזנר-גור
מומחה בראומטולוגיה וברפואה פנימית קרא עוד

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל