פרנויה ( Paranoia ) 


המונח פרנויה מקורו ביוונית ופירושו Beside one's self (מחוץ "לעצמי").

בתחילת המאה ה-20 פירש פרויד את הפרנויה כהגנה לא מודעת מפני הומוסקסואליות חבויה ומאז מונח זה עבר גלגולים רבים. כיום המונח פרנויה טבוע בשפה היומיומית להגדרת התנהגות חשדנית ועוינת אשר בכללה גילויי קנאה, לדוגמה, לבן הזוג.

בפסיכיאטריה המודרנית במונח פרנויה מתארים הפרעה פסיכיאטרית נדירה בשם הפרעה דלוזיונית (Delusional disorder) הנחשבת להפרעה פסיכוטית המתאפיינת במחשבות שווא/דלוזיות (מחשבת שווא היא אמונה שקרית אשר אדם מחזיק בעקשנות על אף ראיות ועובדות המוכיחות שהוא שוגה). לדוגמה: אדם בטוח שחבריו לעבודה זוממים להתאגד נגדו ולהביא לפיטוריו, חשד שאין לו כל ראיה אובייקטיבית, בניגוד לסכיזופרניה המאופיינת במחשבות שווא אשר אינן יכולות להתקיים במציאות, כגון אמונה של החולה שמוחו נשלט על ידי יצורים מהחלל החיצון. מחשבות השווא בהפרעה דלוזיונית יכולות באופן תיאורטי להתקיים במציאות כמו אמונה שנרדף על ידי המוסד, שהוא לוקה במחלה חשוכת מרפא או בעיוותי גוף, או שהוא נאהב על ידי ידוען כלשהו כמו כוכב רוק.

ההפרעה הדלוזיונית מתפתחת באופן הדרגתי תוך בניית מערכת מחשבות שווא שהן בעלות מבנה הגיוני עשיר ומגוון, אך מבוססות על פירוש מעוות ומוטעה של המציאות. לאורך החיים מצב החולה עלול להחמיר, בדרך כלל כתוצאה מלחץ סביבתי או בשל אירוע קשה, וללא טיפול פסיכיאטרי המחלה אינה דועכת מעצמה. החולה הלוקה בהפרעה דלוזיונית מתפקד ברוב המקרים באורח תקין. למעט במצבים ובשטחי חיים הנגועים במחשבות שווא, מרבית הלוקים בהפרעה זו מתפקדים כבעלי משפחה ומועסקים בעבודה. למראית עין חולים אלו נראים אנשים בריאים לחלוטין ואין הם מודעים למחלתם. לכן יתנגדו בתוקף לכל הצעה לטיפול פסיכיאטרי, ולעיתים יסתירו את מחשבותיהם ויתאימו את התנהגותם בצורה שתיראה תקינה לסביבתם. ההפרעה תבוא לידי ביטוי אך ורק בנושאים מוגדרים שבהם תפיסת המציאות שלהם מעוותת. לדוגמה, מנכ"ל חברה מצליח מנהל חיי משפחה תקינים, אך משוכנע ששכניו לבניין רוצים לפגוע בילדיו ללא כל סיבה מוצדקת ואף ללא כל ראיה התומכת במחשבה זאת. החולה עלול לפגוע בשכנו מתוך תחושת איום ומתוך אמונה מוחלטת שהשכן מתכנן לרצוח את בנו.

חולים אלו מגיעים בדרך כלל לטיפול עקב החרדה הנגרמת להם ממחשבות השווא או כתוצאה מעבירות שעברו על החוק כגון איומים ואלימות כפועל יוצא ממחשבות השווא. לעיתים מובאים הם לטיפול פסיכיאטרי על ידי בני משפחה המודאגים מהתנהגות החולה וממחשבותיו.

שכיחות ההפרעה הדלוזיונית היא 3 מתוך עשרת אלפים מכלל האוכלוסייה. הגיל הממוצע להיארעות המחלה הוא 40 (גיל מבוגר יחסית בהשוואה להיארעות סכיזופרניה, דיכאון או מחלה דו-קוטבית). המחלה קיימת בנשים בשכיחות גבוהה במעט יותר. הסיבה להפרעה דלוזיונית אינה ידועה אך מקובל לשייך אותה למישלב גורמים ביולוגיים כגון תורשה, גיל מבוגר וגורמים סביבתיים כגון הגירה, מעמד חברתי-כלכלי נמוך, בידוד חברתי ואישיות חשדנית האופיינית להפרעת אישיות פרנואידית. יש לציין שבהפרעת אישיות פרנואידית או בכל הפרעת אישיות אחרת לא קיים עיוות בפירוש המציאות. לפני שפסיכיאטר מאבחן אדם כלוקה בהפרעה דלוזיונית עליו לשלול מצבים אשר יכולים להידמות להפרעה זו, כגון הרעלה כתוצאה מחומרים או תרופות, נטילת סמים או שתיית אלכוהול ומחלות גופניות אשר עלולות לגרום לפגיעה במוח כגון מחלות נירולוגיות, מחלות הורמונליות וכדומה, מכיוון שבאותם מקרים יכול להתפתח מצב נפשי הדומה להפרעה דלוזיונית.

הטיפול כולל תמיכה משפחתית ונפשית ונטילת תרופות נוגדות פסיכוזה במיוחד תרופות מהדור החדש אשר השפעות הלוואי שלהן מועטות כגון Risperidone ו-Olanzapine. לעיתים במצבים שהחולה הופך להיות מסוכן לסביבה כתוצאה ממחלתו, התנהגות אלימה או ניסיונות להתאבד יש לאשפזו בבית חולים פסיכיאטרי לשם קבלת טיפול על מנת לאזנו ולאפשר לו חזרה לחיים תקינים ככל האפשר. אם החולה משתף פעולה בנטילת התרופות, התנהגות נדירה בדרך כלל, תיתכן תגובה לטיפול, מלאה או חלקית. בדרך כלל המצב אינו כך, רוב החולים אינם מגיעים לטיפול ואותם חולים אשר החלו טיפול בתרופות נוטשים אותו בהישנות המחלה.

לסיכום, מדובר במחלה פסיכוטית כרונית ונדירה, קשה לאבחון ולטיפול עקב חוסר שיתוף הפעולה של החולה. ברוב המקרים החולה מתפקד בצורה סבירה ומסרב לקבל טיפול פסיכיאטרי, מלבד אם נכפה עליו מתוך נסיבות מחלתו.

רופאים ומכונים בפוקוס







הצטרפו לאינדקס הרופאים!