קדחת הנילוס המערבי היא מחלה המועברת על-ידי נגיף השייך לאחד מ-70 זנים של נגיפים הנכללים במשפחה Flavivitidae. מרבית זני נגיפים אלה מועברים בין בעלי חוליות שונים דרך עקיצת חרקים - קרציות או יתושים.
המאחסן הטבעי של נגיף קדחת הנילוס המערבי הוא עופות, וההעברה לבני אדם היא אקראית, על ידי עקיצת יתושים מסוג Culex. לפיכך, לא תיתכן הדבקה בין בני אדם ללא עקיצת יתוש. המחלה תוארה לראשונה באוגנדה באזור הנילוס המערבי ומכאן שמה. המחלה נפוצה בעולם הישן בעיקר לאורך נתיבי הנדידה של העופות, מאפריקה, דרך המזרח התיכון, אל הבלקן ולמזרח רוסיה. בעשור האחרון חלה עלייה ניכרת בתחום התפוצה של המחלה, שעברה את האוקיינוס האטלנטי, ומתפשטת במהירות בצפון אמריקה.
מרבית הנדבקים בנגיף לא יפתחו תסמיני תחלואה כלל. מבין הנדבקים שיפתחו תסמינים, בחלקם הגדול תתפתח מחלת חום מתונה, מלווה לעיתים קרובות בתפרחת ורדרדה שחולפת במהירות. במקצת החולים הנגיף יפגע במערכת העצבים המרכזית. סיכון מוגבר למחלה זו קיים בין חולים קשישים.
קיים מגוון של הסתמנויות עצביות עקב זיהום בקדחת הנילוס המערבי: דלקת מוח (אנצפליטיס), דלקת מעטפת המוח (מנינגיטיס), דלקת בחוט השדרה (מיאליטיס), ולעיתים פגיעה בעצבים היקפיים. מבין החולים עם דלקת מוח כשני שלישים יוותרו עם נזק מוחי שיורי ארוך טווח.
למרות קיומו של חיסון וטרינרי נגד קדחת הנילוס המערבי, עדיין לא קיים חיסון לבני אדם. עד עתה לא נמצא טיפול היעיל לריפוי המחלה לאחר הופעתה. הדרך היחידה למנוע את המחלה היא על ידי ניטור צמוד של היארעות הנגיף בעופות, הדברה יעילה של יתושים ויישום אמצעי מיגון נגד עקיצת יתושים, במיוחד באוכלוסיות פגיעות כגון קשישים.
ד"ר אייל מלצר
האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007
-
קדחת הנילוס המערבי תסמינים
-
סיבות וגורמי סיכון
-
אבחון ובדיקות
-
סיבוכים אפשריים
-
טיפולים ותרופות
-
מניעה
המומחים שלנו לנוירולוגיה
המומחים של Infomed ממליצים לקרוא:
-
בדיקות קשורות
- קדחת הנילוס המערבי
-
מחלות קשורות
- מיופתיה עם גופיפי הסגר
- ורטיגו
- כיחלון
- דיסטוניה
- אל-הכר
מאמרים בנושא קדחת הנילוס המערבי
משנת 2002, יתוש מסוג 'אדס מפוספס', המוכר בכינויו 'הנמר האסיאתי', פוקד את ישראל בחודשי הקיץ. היתוש, בעל גוף שחור עם ... לכתבה המלאה