מודעות עצמית (Self-Awareness)

"דע את עצמך"; "אני חושב משמע אני קיים"; "אם אין אני לי - מי לי?"
משפטים ידועים אלו מזכירים לנו שמודעות עצמית היא לא רק טרנד עכשווי, אלא נושא המעסיק בני אדם במשך אלפי שנים: מהי מודעות עצמית? למה קשה כל כך ללמוד להכיר את עצמנו? כיצד מגיעים למודעות עצמית ואיזו השפעה יש לה על חיינו?

מהי מודעות עצמית?

"הוא לחלוטין לא מודע לעצמו", אנחנו עשויים לומר על מישהו שמתלבש באופן מאוד לא אופנתי או נוהג בגסות רוח ולא שם לב להשפעות שיש להתנהגותו על הסביבה.

מודעות עצמית כוללת הן את היכולת לזהות את עצמנו והן את היכולת להקנות משמעות למאפיינים שלנו. ברמה הבסיסית ביותר שלה, מודעות עצמית מתבססת על היכולת לחוש מצבים גופניים ונפשיים כשייכים לנו (למשל כעס, התרגשות). רמה מתקדמת יותר של המודעות העצמית היא יכולת לשייך לעצמנו תכונות ודפוסי התנהגות יציבים, להכיר את השפעותיהם על הסביבה ולבחון אותם למול הנורמות החברתיות. כלומר, היכולת של אדם לשים לב כי הוא מדבר בקול רם מדי במצב מסוים אינה נחשבת לרמה גבוהה של מודעות עצמית, אך היכולת של אדם לומר על עצמו שהוא רגזן ונוטה לכעס כשהוא חש מתוסכל ופגוע- נחשבת לרמה גבוהה יותר של היכרות עם העצמי.

מושג המודעות העצמית מבוסס על שלוש תפיסות יסוד:

• לאדם יש עצמי - על אף שתפיסה זו יכולה להשמע טריוויאלית, היא הבסיס למודעות העצמית: אם לא נכיר בקיומו של מבנה נפשי המכונה 'עצמי' שיש לו מאפיינים מסוימים, לא נוכל לדבר על מודעות עצמית.

• העצמי ניתן להתבוננות - הקיום של העצמי לא מבטיח את היכולת של האדם להתבונן עליו: תיאוריות פסיכולוגיות שונות מניחות כי אין לנו מודעות לחלק גדול מהעצמי שלנו (דחפים, פנטזיות). זאת בעקבות השימוש במנגנוני הגנה מפני תכנים בלתי נסבלים. בו זמנית הן מציעות כי ניתן להתבונן ולחקור את העצמי באמצעות תהליך טיפולי.

• העצמי הינו מבנה יציב - מודעות עצמית מוגדרת כיכולת להכיר את עצמנו. יכולת זו תהפוך לחסרת ערך במידה ונתפוס את העצמי כמשתנה באופן תמידי.

כיצד מתפתחת מודעות עצמית?

ניתן לראות כי היכולת למודעות עצמית מתבססת, ראשית כל, על זיהוי של העצמי. האמירה "זה אני" נראית אולי כמובנת מאליה, אך בפועל היכולת לזיהוי עצמי היא יכולת מורכבת: התינוק מגיע לעולם ללא 'עצמי' מובחן, ומפתח במשך שנות חייו הראשונות יכולות לחוות ולחוש עצמי הנפרד מאחרים, לזהות את עצמו במראה ועוד. הפעוט רוכש את היכולת לזהות את עצמו באמצעות התנסויותיו הגופניות והתגובות המתקבלות מסביבתו. עם זאת, היכולת לזיהוי מאפיינים אישיותיים, דפוסי התנהגות ודפוסים של יחסים בין אישיים הינה יכולת מורכבת יותר.

באותו אופן שהתבוננות במראה הנה דרך להכיר את הגוף, כך גם הדרך להכיר את הנפש היא דרך התבוננות פנימית. יכולת זו איננה טבעית באותה מידה כמו ההכרות עם גופנו: היכולת לזיהוי של רגשות, שיוכם להתנהגויות וההבנה כיצד הן משפיעות על הסביבה נלמדת דרך ההנחיה וההכוונה של ההורים. משפטים שנאמרים באופן יומיומי כמו: "זה נורא מעליב שהוא קרא לך מכוער" ו"למרות שאתה מאוד כועס עכשיו אני לא מרשה לך להרביץ" בונים אט אט את היכולת להכיר את רגשותינו ומחשבותינו וללמוד על האופנים בהם הם משפיעות על ההתנהגות שלנו ועל הסביבה. בגילאים מאוחרים יותר, היכולת הבסיסית הזו מעניקה את האפשרות להעמיק את ההכרות עם עצמנו.

כיצד משפיעה מודעות עצמית על חיינו?

ההכרות עם רגשותינו, מחשבותינו ודפוסי ההתנהגות שלנו עלולה להיות מכאיבה ומערערת, ולכן אנשים רבים בוחרים, באופן לא מודע, שלא לעסוק ולהתעמת עם האספקטים הפחות חיוביים באישיותנו. אף על פי כן, הצורך לפתח מודעות עצמית הוא לא רק צורך 'אופנתי', אלא חיוני להיבטי חיים רבים:

• בחירות חיים: במשך החיים אנו מוכרחים לבצע בחירות משמעותיות כגון: בחירה במקום עבודה, בחירת בן זוג לנישואין, הבאת ילד ועוד. במידה ובחירות אלו נעשות מתוך הסיבות הלא נכונות, ובלי מודעות לגורמים הנפשיים העומדים מאחוריהן, התוצאות עלולות להיות מכאיבות והרסניות: למשל סטודנט שבוחר תחום לימודים, בלי להיות מודע לכך שהוא בוחר בהתאם לרצון הוריו ולא לפי רצונו; זוג שבוחר להביא ילד "כי לכולם יש" ולא מתוך בשלות ורצון אמיתיים... המודעות למניעים של ההתנהגות ולרגשות העומדים מאחורי בחירות מקדמת ביצוע בחירות מושכלות ומתאימות יותר.

• שינוי והגשמה עצמית: מבלי להכיר את רצונותינו ואת הגורמים המגבילים אותנו, אין אפשרות להציב יעדים ולפעול למען השגתם. המודעות העצמית לגורמים אלו עלולה להיות מכאיבה: מכאיב פחות לומר שאיני נרשם ללימודים באוניברסיטה משום ש"שום דבר לא מעניין מספיק", מאשר להודות שאין לי די ביטחון ביכולותיי האקדמיות.

• יחסים בין אישיים: סימן נפוץ לחוסר מודעות הוא הטלה תמידית של האחריות על אנשים אחרים: אינני מוצא זוגיות? זה משום שכל הנשים שטחיות. אני מפוטר שוב ושוב? כנראה שזה כי מקנאים בי על יכולותיי. המודעות העצמית למגרעות והמגבלות האישיות אינה נעימה לעיתים קרובות, אך היא מעניקה אפשרות להשיג הבנה ושליטה טובות יותר בדפוסי התנהגות בעיתיים.