סודיות רפואית ( Medical Confidentiality ) 


חוק זכויות החולה בישראל מורה, כי כל מטפל רפואי או עובד מוסד רפואי ישמרו בסוד כל מידע הנוגע למטופל, שהגיע אליהם תוך כדי מילוי תפקידם או במהלך עבודתם, ואף מחייב נקיטת צעדים כדי להבטיח שהסודיות אכן תישמר הלכה למעשה.

חובת שמירת הסודיות היתה קיימת גם לפני חקיקת חוק זכויות החולה בשנת 1996, מכוח נוהג שהפך מאליו לחלק מהמערכת החוזית שבין המטפל למטופל, אף מבלי שהדברים היו צריכים להיאמר במפורש, וכן מכוח הוראות של חוק הגנת הפרטיות. כיום זוכה הגנת הפרטיות בישראל למעמד מחוזק במיוחד, לאחר חקיקתו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו בשנת 1992. הוראות מיוחדות הוקדשו בחוק הגנת הפרטיות למאגרי מידע ממוחשבים, ובמיוחד לכאלה שכוללים מידע רגיש, כמו מידע רפואי. הממונה על מאגרי המידע במשרד המשפטים הוסמך לפקח על מאגרי מידע כאלה, לאחר שהוטלה בחוק חובה לרשום אותם אצלו, וזאת בין השאר כדי למנוע ניצול לרעה של המידע הנמצא בהם או פגיעה בפרטיות.

חוק זכויות החולה מוסיף ומורה, כי מותר בכל זאת למסור מידע רפואי לאחר אם המטופל הסכים לכך, או אם המידע נמסר למטפל אחר לצורך טיפול במטופל, או לצורך הגנה על בריאות הזולת או הציבור, או לצרכים מדעיים או עיבוד, תיוק או דיווח שנדרש על פי חוק, או במקרים חריגים שבהם ועדת אתיקה קבעה שהמידע לא יכול להימסר לחולה מאחר שיש בו כדי לסכן את בריאותו וכי יש למוסרו לאדם אחר.

במקרים כאלה מוסיף החוק וקובע, כי מסירת המידע תהיה רק במידה הנדרשת לצורך העניין, ותוך הימנעות מרבית מחשיפת זהותו של המטופל. מי שקיבל מידע כזה - מוטלת גם עליו חובת הסודיות לגבי המידע, ואין הוא רשאי להפיצו.

בנוסף לחובת הסודיות המוטלת על המטפל ועל צוותו, ולהוראות המיוחדות הקיימות בחוק לשמירה על פרטיות ענייניו הרפואיים של אדם, העניק המחוקק, בפקודת הראיות, גם חיסיון מיוחד למידע הרפואי - החיסיון הרפואי. המשמעות של חיסיון זה היא, כי בניגוד לכל מידע או מסמך אחר שאדם הנקרא להעיד בבית משפט חייב למסור אותו אם הוא נשאל או נחקר לגביו, רופא או איש צוות רפואי, אינם חייבים למסור מידע או מסמך כזה אם הוא מסוג הדברים שלפי טיבם נמסרים לרופא בדרך כלל מתוך אמון שישמרם בסוד. חיסיון זה חל גם ביחס לחקירה משטרתית או אחרת. עם זאת, ניתן לחייב רופא או איש צוות רפואי למסור מידע או מסמך רפואי אם ויתר המטופל על החיסיון. יש לשים לב, כי הוויתור על החיסיון צריך לבוא מן המטופל, שכן החיסיון נועד להגן על המטופל, ולא נועד להגן על המטפל, על כן אין הרופא מוסמך להחליט מיוזמתו לוותר על החיסיון העומד לזכות המטופל.

מקרה אחר שבו מוסמך בית משפט לחייב רופא או איש צוות למסור מידע או מסמך רפואי הוא כאשר בית המשפט קבע, כי הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף מן העניין שיש שלא לגלותה. החיסיון הרפואי אם כן אינו אבסולוטי, וזאת בניגוד לחיסיון המחייב עורך דין או כהן דת. 

רופאים ומכונים בפוקוס







הצטרפו לאינדקס הרופאים!