נחירות הן בעיה נפוצה, המאפיינת כ-50% מהאוכלוסייה. נחירות נגרמות בשל היצרות דרכי הנשימה, הגורמת להפרעה במעבר האוויר ולרטט הרקמות, שלבסוף יוצר את הרעש האופייני. לרוב נחירות נשמעות בזמן הכנסת האוויר, אך קיימים מצבים שבהם הוצאת האוויר מהריאות מלווה בנחירות.
כמעט כל אחד יכול לסבול מנחירות מדי פעם, אך המצב הופך לבעיה במידה ומדובר בנחירות כרוניות, המפריעות לבן או בת הזוג או עלולות לגרום לדום נשימה בשינה.
גברים צעירים סובלים מהתופעה יותר מנשים צעירות, אך לאחר הפסקת המחזור התופעה נפוצה בשני המינים במידה שווה.
צילום: wavebreakmedia| Shutterstock
נחירות תסמינים
התסמין העיקרי לנחירות הוא כמובן הנחירות, אך מטבע הדברים לא תמיד הנוחר מודע להיותו כזה. לעיתים קרובות, בן או בת הזוג יהיו אלו שיציפו את הנושא למודעות ויתלוננו על ההפרעה לשנתם בגלל נחירות קשות בלילה.
למרות שעל פניו מדובר רק במצב לא נעים, מומלץ להתייחס לכך ברצינות ולגשת לייעוץ רפואי על מנת לטפל בשורש הבעיה ולפתור את המצב.
לעיתים קרובות, נחירות הן תסמין לחסימה נשימתית בשינה (Obstructive Sleep Apnea – OSA). במידה והינך סובל או סובלת מהתסמינים הבאים, מומלץ לפנות לבירור רפואי:
• עייפות במהלך היום.
• קושי להתרכז.
• כאב ראש בשעות הבוקר.
• גרון ופה יבשים או כואבים בעת היקיצה.
• תחושת מחנק בלילה.
• כאבים בחזה בשעות הלילה.
• יתר לחץ דם.
• שינה טרופה.
• OSA מאופיין בנחירות חזקות מאוד שלאחריהן יש דום נשימה. הנחירות החזקות עלולות לגרום לך להתעורר משנתך, על מנת לאותת לגוף שקיימת בעיה בנשימה.
קיימים מספר גורמים העשויים להגדיל את הסיכוי לנחירות:
• גורמים ביולוגים כמו גרון צר, בעיות באף ובסינוסים, פוליפים מוגדלים, שפה שסועה ועוד.
• שינה על הגב עשויה לגרום לרפיון הגרון ולחסימת דרכי הנשימה.
• עודף משקל.
• עישון או חשיפה לעישון.
• צריכת אלכוהול.
• שימוש בתרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים, כמו ואליום.
• עלייה בגיל מובילה להצרת הגרון ולהפחתת טונוס שרירי הגרון, העלולים לגרום לנחירות.
• דרכי הנשימה בגברים צרות יותר ביחס לנשים באופן טבעי, ולכן שכיחות התופעה גבוהה יותר בגברים. השכיחות בין המינים משתווה לאחר הפסקת המחזור.
• רבע מהנשים סובלות מנחירות בהריון, הנובעות מהשינויים הפיזיולוגים הרבים הנגרמים בעת ההריון (גודש באף, שינויים הורמונליים, אגירת נוזלים במיתרי הקול, דימום מהאף ועוד).
אבחון ובדיקות
לאחר תשאול ראשוני, בירור רפואי מקיף וביצוע בדיקה גופנית, ישנם מקרים בהם יישלח המטופל לחלק מהבדיקות הבאות:
• בדיקה במעבדת שינה, על מנת לאבחן או לשלול תסמונת דום נשימה בשינה.
• בדיקה אצל רופא אף-אוזן-גרון, על מנת לאבחן או לשלול בעיה רפואית הגורמת לנחירות.
• ביצוע צילום רנטגן או בדיקת MRI, על מנת לאבחן או לשלול היצרות של דרכי הנשימה.
סיבוכים אפשריים
נחירות עלולות להצביע על דום נשימה בשינה. כיוון שחמצן לא מגיע לרקמות באופן תקין, דום נשימה בשינה גורם להתעוררות – אך ברוב המקרים הסובלים ממצב זה לא זוכרים זאת, ולכן לא מודעים למצבם.
דום נשימה בשינה הוא מצב בריאותי המחייב התערבות רפואית, שכן הוא עלול להוביל ליתר לחץ דם ולמחלת לב איסכמית.
כמו כן, נחירות מעלות את הסיכון למחלות לב ולהיצרות טרשתית של עורק התרדמה, המספק דם לראש ולצוואר. מצבים אלו עלולים לגרום להתקף לב ולשבץ מוחי.
נחירות בתינוקות עלולות להעיד על דום נשימה בשינה. כאמור לא מדובר במצב שמסכן חיים בטווח המיידי, אך בתינוקות הוא עלול להוביל לפגיעה בגדילה ובהתפתחות, ולכן מומלץ להתייחס למצב ולפנות לבירור רפואי.
טיפולים ותרופות
קיימים מגוון טיפולים שמרניים לנחירות:
• כריות המסייעות בשינה על הצד ומונעות שינה על הגב, הידועה כגורם סיכון לנחירות.
• התקן דנטלי לנחירות והפסקות נשימה הוא מכשיר היושב על השיניים (כמו גשר). ההתקן דוחף את השיניים התחתונים קדימה ובכך מותח את רקמות דרכי הנשימה ומאפשר מעבר אוויר תקין. אמנם מדובר בטיפול בעלי אחוזי הצלחה גבוהים, אך זהו התקן יקר יחסית שאינו מכוסה על ידי ביטוח רפואי רגיל.
• התקן סיפאפ (CPAP) הוא מסיכת פלסטיק קשיחה, המונחת על אזור האף ומזרימה אוויר בלחץ גבוה. זהו מכשיר נגד נחירות, המשתמש בלחץ האוויר על מנת לדחוף את הרקמות הרכות ומסייע בטיפול בדום נשימה ובהפחתת הנחירות. מדובר בטיפול יעיל מאוד, אך יש לקחת בחשבון כי דרושה הסתגלות למכשיר, דבר שעלול לקחת זמן ולגרום להפסקת הטיפול.
• במידה ומדובר בחסימה באזור האף, קיימים בשוק מספר פתרונות ייעודיים לטיפול בנחירות, כגון תרסיסי אף לטיפול בנחירות ומדבקות להרחבת הנחיריים.
כמו כן, קיימים טיפולים ניתוחיים לשיפור זרימת האוויר בחלל האף ובדרכי הנשימה העליונות (ניתוח Uvulo-palatopahrynoplasty (UPPP). יש לשקול פתרון ניתוחי רק לאחר כשלון אופציות טיפוליות שמרניות.
מניעה
הפחתה ומניעה של נחירות יכולות להיות מושגות בזכות הימנעות מגורמי הסיכון:
• שינה על הצד והימנעות משינה על הגב.
• הימנעות משתיית אלכוהול לפני השינה.
• שמירה על פעילות גופנית ועל משקל גוף תקין.
• הימנעות מעישון.
• יצירת הגבהה לראש של כ-10 ס"מ מהמיטה באמצעות כריות עשויה לסייע בהפחתת הנחירות.
התגלו לי קשריות בבלוטת התריס שפירות ברוך השם.
גודל האונות תקין ובדיקות הדם תקינות.
האם אצטרך רק מעקב? האם קשריות אלו יכולות להעלם להתמוסס או לחילופין לגדול?
שלום וברכה
קשריות בתריס בדרך כלל לא נעלמות הן יכולות לשנות את הגודל כלפי מעלה ולעיתים אף כלפי מטה אבל לרוב לא נעלמות
ולכן מעקב
בדרך כלל מתחילים ביקורת אחת לחצי שנה או שנה ואז אם רואים שאין שינוי משמעותי בגודל אפשר פעם בשנתיים עד חמש שנים
בהצלחה
שלום וברכה
בניקור שעשיתי באונה שמאלית התקבל דם קולואיד חופשי דליל, לימםוציטים בקבוצות(חלקם ארטיפקטים)וקבוצות של פוליקולים שלמים בגדלים שונים. קשר קולואידי שפיר עם Lymphocytic thyroiditis
Bethesda II
המידע שאמרת כמובן מוסיף.
אבל עדיין חסרים פרטים
את אומרת שיש לך קשרית TIRADS4 וניקור הדגים רקמת תירואיד שפירה ותאי דלקת.
חשוב לציין מה הגודל של הקשרית והאם היא גדלה מלפני שנתיים. והאם יש בלוטות לימפה.ֿ
אני מציע לפנות לרופא.ה אנדוקרינולוג.ית או א.א.ג להערכת הקשר ומישוש הצוואר.
בהצלחה ומקווה שאת מוצאת נחמה אחרי מותו הטראגי
הוסף תגובה
דלת בבלות התריס
Yaara04/03/2024 | 17:34
הבן שלי חלה בגידול בבלוטה עבר כריתה ורדיואקטיבי וחזר לו כשנה אחרי כלוקמיה שכתוצה מכך נפטר, לאור הממצאים של הבדיקות עליי בביקורת תקופתית, אציין כי ניקור שעשיתי לפני כשנתיים פלוס היה ללא שום חשד ופה ביה חשד לטרייד 4
עקב אי נוחות באה והולכת בצוואר ביצעתי אס צווארי ובתוצאותיו רשום קשריות היכולה להתאים לtgdc triads 3 ולהגיע לאס נוסף בעוד כחצי שנה. בדיקות דם של בלוטת בתריס תקינות. לחוצה ממש אשמח לדעת מה המשמעות? תודה
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
בהמשך לציסטה בבלוטת המגן
חוששת28/02/2024 | 18:56
תודה ד"ר. רק דבר אחד לא מובן לי עדיין. ביצעתי לפני הרבה שנים ב- 2016 2 אס צוואר ובלוטת תריס ושם לא הופיעה ציסטה כזו, כיצד זה יתכן שלא הופיעה אז אם זה שריד עוברי? ושוב תודה.
כשיש חשד לציסטה תירוגלוסית יש כמה אינדיקציות לניתוח
1. זיהומים חוזרים (מתבטא בנפיחות אודם וכאב מקומי)
2. חשד לממאירות
3. הפרעה אסטטית
אם אין לך אף אחת מהבעיות אין סיבה לנתח.
אפשר להסתפק במעקב
באופן אישי במצב הנוכחי לא הייתי מבצע ביופסיה (ניקור עם מחט) והייתי מסתפק בלחזור על אולטראסאונד עוד חצי שנה אבל יש רופאי א.א.ג - ראש צוואר שהיו ממליצים על ביופסיה בגלל החשד (המאד נמוך) לממאירות.
אם במהלך החצי שנה הציסטה תגדל או שתסבלי מנפיחות בצוואר או כאבים ממוקמים לצוואר מרכזי עליון. אני ממליץ לכרות את הציסטה (מבוצע ביחד עם כריתה של חלק אמצעי של עצם ההיואיד (עצם הלשון))
בהצלחה
הוסף תגובה
בהמשך לשאלה
חוששת26/02/2024 | 21:06
תודה רבה על המענה המהיר
רשום סובמנטלי קו אמצעי הודגם תהליך נוזלי בגודל סמ יכול להתאים לTGDc. לא ברור לי אם מדוהר ב 1 סמ או שהמבפר הושמט.
תודה שוב
אני לא בטוח שאני מבין את התשובה שקיבלת.
להבנתי הם מציינים שיש ציסטה שיכולה להיות ציסטה תירוגלוסית בצוואר. חסר לי גודל וחסר לי מיקום.
מבחינת לחץ - אפשר להוריד את סף הלחץ כי הסיכון לסרטן בלוטת התריס בתיראדז 3 אינו גבוה.
מאידך אם אכן יש לך ציסטה תירוגלוסית (ורובם שפירות) והיא יחסית גדולה ייתכן והיא זו שגורמת לך לאי נוחות ולכן יש מקום לדון על כריתת הציסטה (יש שיבצעו ביופסיה לפני כן)
לצורך כך מציע לך לפנות לרופא/ת א.א.ג ולדון איתה/ו
בהצלחה
היי
קיבלתי הפנייה לאולטרסאונד צוואר רקמות רכות ובלוטות צוואר עקב הממצא הבא:
"בלוטת מגן נמושה קצת נוקשה ולא אחידה משמאל, ללא קשר בולט"..
מה זה אומר? האם יש סיבה לדאגה?
שלום וברכה
בעבר כשלא היו אמצעי דימות הרופא התבסס על מישוש בלוטת התריס
כיום לא ניתן להפריד את הבדיקה הפיזיקלית מהדימות בדיקת מישוש הצוואר הינה מאד סובייקטיבית ולכן אני ממליץ להמתין לבדיקת האולטראסאונד.
בהצלחה
שלום,
בעבר עברתי ניתוח לכריתת 3 בלוטות הפאראתירואיד בהצלחה עקב היפרפלזיה. במשך כמה שנים של מעקב רמות הpth היו תקינות. בשנתיים האחרונות ההורמון הpth החל לעלות בהדרגה וכרגע עומד על ערך של 92. אני מניחה כי הבלוטה היחידה שנוצרה החלה להפריש רמות גבוהות של ההורמון. האם במקרה כזה מבצעים ניתוח נוסף? אני חוששת מאד להישאר ללא בלוטה אחת אפילו. מה עושים אם הבלוטה נמצאת בתוך בלוטת התריס? והאם קיים קשר בין רמות גבוהות של ההורמון להשמנה? תודה!
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
תשובת מומחה
מה עדיף היפרפאראתירואידיזם (רמות גבוהות של PTH) או היפופאראתירואידיזם (רמות נמוכות של PTH) כשיש היפרפלזיה של כל בלוטות יותרת התריס?
התשובה לשאלה בכותרת היא שתלוי בעיקר כמה ההיפרפארא קשה אבל ברמות סבירות כלומר שרמת הסידן לא מטפסת יותר מדי עדיף לדעתי היפרפארא כי היפופאראתירואידיזם והיפוקלצמיה (סידן נמוך) גורמת ליותר סבל.
לעצם השאלה לא ציינת מה רמת הסידן. אם הסידן בטווח הנורמה ואין לך תסמינים קשים של היפרפארא אנימהסכים איתך ושעדיף לא ללכת להרפתקה ניתוחית.ֿ
באופן תיאורטי (לא במקרה שלך) אם בלוטת יותרת התריס נמצאת בתוך בלוטת התריס משהו שקורה מדי פעם אז לפעמים צריך לכרות את בלוטת התריס מאותו צד יחד עם הפאראתירואיד.
לגבי הקשר בין היפרפאראתירואידיזם והשמנה ראו שלאנשים עם היפאפראראתירואידיזם יש יותר שומן בגוף. העניין שלא ברור האם PTH או סידן מוגברים גורמים ליותר שומן או שלהיפך רמות שומן גבוה גורמות לעליה ב PTH וסיכון יותר גבוה להיפאפראתירואידיזם (אולי דרך לפטין שעולה כשעולה רקמת השומן בגוף)
בהצלחה