חסימת מעיים (Intestinal obstruction - Ileus)

ראשי

תאור

מצב בו יש הפרעה למעבר התוכן במערכת העיכול אשר יכול להיגרם על ידי חסימה מכנית, או להיות תפקודי (פונקציונלי), כלומר "שיתוק" של המעיים.
המצב השכיח יותר - חסימת מעיים (איליאוס) "פונקציונלית".
המעי הדק או הגס מגיב למגוון של מחלות, חלקן אפילו לא בחלל הבטן (לדוגמה, אוטם שריר הלב, או דלקת ריאות) באיבוד היכולת להעברת התוכן. המצב השכיח ביותר - חסימת מעיים שיתוקית ("Paralytic ileus") שלאחר ניתוח בטן.


חסימת המעיים גורמת נזק בשתי צורות: הראשונה, נזק למעי עצמו. המעי הלכוד נפוח מאוד או לוקה בהפרעה באספקת הדם. הוא עלול להתנקב, או לעבור נמק, ואז תהיה שפיכת תוכן מעיים לחלל הבטן וזיהום בטני חמור, "פריטוניטיס", העלול לגרום למוות. לחלופין, חסימת המעיים גורמת גם לפגיעה מערכתית, נזק לגוף כולו. המעי החסום מתנפח, מצטברים נוזלים בכמויות גדולות בחלל המעי והן כבצקת בדופן. נוזלים אלו (יכולים להגיע למספר ליטרים!) "נלקחים" מתוך מערכת הנוזלים החוץ-תאית, הדרושה לגופנו על מנת לקיים מחזור דם תקין, כך שלמרות שאין לכאורה אובדן נוזלים "חיצוני" - החולה יכול לפתח התייבשות קשה, עד כדי הלם תת-נפחי.


גבר סובל מכאב בטן קשה עקב חסימת מעיים




שלושה מצבים שכיחים אחראים לכ-90% ממקרי חסימת המעיים המכנית:
הידבקויות (Adhesions), שהן הצטלקויות תוך-בטניות הנגרמות על ידי ניתוחים בעבר, בקעים כלואים (לרוב בקע מפשעתי) וגידולים. כאשר הגידול השכיח הוא סרטן המעי הגס.
סיבות נוספות לחסימת מעיים הן: פוליפים, מומים מלידה, תסביב המעי על צירו, גופים זרים ועוד.
המגוון הרב של סיבות לחסימת מעיים והמנעד הנרחב של הסתמנות קלינית, החל מאי-נוחות בטנית קלה, מלווה בחוסר התרוקנות, וכלה בכאבים קשים, הלם וסכנת מוות, מביא להתלבטות הקשה של הרופא המטפל בחסימת מעיים. בין השאר, כיצד לקבוע את מיקומה, להעריך את חומרתה, ולהחליט מהו הטיפול הדרוש ובעיקר, מתי יש צורך בניתוח דחוף לצורך הצלת חיי החולה.

פרופ' מ' גוטמן

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

הבירור יתחיל כמקובל ברפואה בסיפורו של החולה (אנמנזה). נוסף על תלונות של כאבים, תפיחות הבטן והפסקת מעבר צואה וגזים, החולה נשאל לגבי עוצמת הכאבים שהם חזקים יותר בחסימה מכנית ועל משך הכאבים. אירוע בן שעות אחדות מתאים יותר לכליאת בקע חיצוני או פנימי או לתסביב. בעוד שאירוע ממושך מתאים יותר לסרטן המעי הגס לדוגמה. אם החולה נותח בעבר, יש לחשוב על הידבקויות.
הבירור ייתן מענה לשאלות, האם החולה לוקה במחלות הקשורות למערכת העיכול כמו דלקת כרונית, או עבר טיפולים העלולים להשפיע על המעי, כגון קרינה. האם יש חשש לבליעת גוף זר, האם החולה נוטל תרופות העלולות להשפיע על תפקוד המעי הגס (לדוגמה, תרופות פסיכיאטריות או אנטי-פרקינסוניות).
בשלב הבא תבוצע הבדיקה הגופנית. זו תורמת לנו רבות, שכן אנחנו לומדים הרבה על מצבו הכללי של החולה וגם יכולים לקבל כיוונים לאבחנה. מידת תפיחות הבטן, נוכחות בקעים או גושים, צלקות, גוש חוסם בבדיקה רקטלית, נוכחות צואה או דם בתעלת פי הטבעת, כל אלו יכולים לסייע. החסימה נקבעת לרוב בבדיקת דימות פשוטה, צילום סקירה של הבטן בעמידה ובשכיבה ללא כל חומר ניגוד. מכיוון שמערכת העיכול מכילה אוויר, הרי שהאוויר מהוה רקע נוח לדימות של מיתאר המעי, מאפשר להבדיל בין חסימה חלקית למוחלטת, חסימת מעי דק למעי גס ועוד.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

טיפול בחסימת מעיים (איליאוס) "פונקציונלית": זמן, סבלנות וטיפול במחלה הראשונית.
מצב של חסימת מעיים "מכנית" קורה, כאשר בנקודה מסוימת (או יותר מאחת) לאורך מערכת העיכול יש נגע הגורם לחסימה. הגורם לחסימה יכול להיות בתוך המעי (לדוגמה, גוף זר בדופן המעי, גידול או דלקת) או מחוץ למעי (לדוגמה, הידבקויות).

במקביל לאבחנה, מתחיל הטיפול. הוא מורכב מהחזר נוזלים בעירוי, וכן ניקוז הקיבה בעזרת מחדר מיוחד ("זונדה") המנקזת את הפרשות מערכת העיכול, ולעיתים מאפשרת הקלה משמעותית בלחץ על איברי הבטן ודופן המעי.
חלק ממקרי חסימת המעיים יחלפו בעזרת טיפול זה, המכונה טיפול שמרני. בעיקר יהיו אלו החסימות ה"פונקציונליות" וכן החסימות עקב הידבקויות.
במקרים אחרים, יש צורך בניתוח. החלטה על ניתוח לעיתים קלה ומיידית. לדוגמה, במקרה של בקע כלוא או חסימת מעי גס עקב גידול.
לעיתים ההחלטה קשה יותר, ומחייבת בדיקות נוספות או המתנה וייצוב החולה.
בניתוח, יחפש המנתח את אתר החסימה. לרוב, קל לאתר את נקודת החסימה, כי המעיים תפוחים מאוד לפני החסימה, ונמצאים בתמט לאחריה. יישום מקרים, שבהם ניתן בקלות יחסית לפתור את הבעיה, לדוגמה, חיתוך של הדבקות, כריתת פוליפ או גידול במעי הדק, או תיקון בקע. לעיתים הפתרון מסובך, הדבר קורה לאחר ניתוחים מרובים עם ריבוי הידבקויות, במקרה של ממאירות נרחבת בחלל הבטן.
כאשר החסימה נמצאת בצידו השמאלי של המעי הגס, קרוב יחסית לפי הטבעת. קשה לפתור את הבעיה בניתוח אחד, יש לבצע ניתוח בשלבים. בשלב ראשון, מבצעים פיום של המעי (קולוסטומיה או איליאוסטומיה), כלומר פתח של מעי דרך דופן הבטן אל מיכל חיצוני.
התאוששות לאחר הניתוח תלויה בגיל ובמידת התחלואה הנלווית של החולה, במשך החסימה טרם הניתוח, ובגדול הניתוח. לרוב, החולה יחזור לשגרת חייו ללא נכות, אלא אם היה צורך בכריתה נרחבת של מעיים (לדוגמה, עקב נמק) או פיום המעי (קולוסטומיה). אצל מרבית החולים אירוע החסימה יהיה אירוע יחיד בחייהם, למעט אותם חולים שנותחו בגין הידבקויות, העלולות להישנות ואין אמצעי יעיל למנוע זאת.





פורומים, 

זמנית לא ניתן לשאול שאלות בפורום זה.
הודעה
מחבר
תאריך/שעה



הצטרפו לאינדקס הרופאים!