חסימת מעיים (Intestinal obstruction - Ileus)

ראשי

תאור

חסימת מעיים היא מצב בו יש הפרעה למעבר התוכן במערכת העיכול. ההפרעה למעבר יכולה להיגרם על ידי חסימה מכנית או להיות חסימה תפקודית (פונקציונלית), כלומר "שיתוק" של המעיים. המצב השכיח יותר הוא חסימת מעיים (איליאוס) פונקציונלית.

בנוסף, המעי הדק או הגס עלול לאבד את יכולת העברת התוכן כתגובה למגוון מחלות שונות, שחלקן אפילו אינן מתחוללות בחלל הבטן כגון אוטם שריר הלב או דלקת ריאות. המצב השכיח ביותר במקרים אלו הוא חסימת מעיים שיתוקית (Paralytic ileus), שנוטה להופיע לאחר ניתוח בטן.

גבר סובל מכאב בטן קשה עקב חסימת מעיים


סימפטומים


התסמינים שמלווים חסימת מעיים בדרך כלל כוללים הקאות בחילות ושלשולים, התרחבות בטנית, עצירות, חוסר יכול להעביר גזים וכאבי בטן. באופן כללי, חסימה של המעי הדק גורמת להתפתחות של סימנים זמן קצר לפני תחילת החסימה, וחסימה של המעי הגס תביא לסימנים פחות חמורים, שמתפתחים בצורה הדרגתית. 

במידה וחסימת המעיים נובעת ממצב של פתלת המעיים (volvulus), היא לרוב תתבטא בהופעה פתאומית של התסמינים, עם כאב מתמשך המלווה בהתכווצויות שבאות בגלים.

במידה ומתפתחת התייבשות, עלולים להתפתח סימנים כמו דופק מואץ וירידת לחץ דם עד כדי הלם תת נפחי.

סיבות וגורמי סיכון

אלה הם המצבים שכיחים האחראים לכ-90% ממקרי חסימת המעיים המכנית:

הידבקויות (Adhesions), שהן הצטלקויות תוך-בטניות הנגרמות על ידי ניתוחים בעבר, בקעים כלואים (לרוב בקע מפשעתי) וגידולים. כאשר הגידול השכיח הוא סרטן המעי הגס.

סיבות נוספות לחסימת מעיים הן פוליפים, מומים מלידה, תסביב המעי על צירו, גופים זרים ועוד.

המגוון הרב של סיבות לחסימת מעיים והמנעד הנרחב של הסתמנות קלינית, החל מאי-נוחות בטנית קלה המלווה בחוסר התרוקנות, וכלה בכאבים קשים, הלם וסכנת מוות, מביא להתלבטות הקשה של הרופא המטפל בחסימת מעיים. בין השאר, כיצד לקבוע את מיקומה, להעריך את חומרתה, ולהחליט מהו הטיפול הדרוש ובעיקר, מתי יש צורך בניתוח דחוף לצורך הצלת חיי החולה.

תופעות נלוות וסיבוכים

חסימת המעיים גורמת נזק בשתי צורות: הראשונה, נזק למעי עצמו. המעי הלכוד נפוח מאוד או לוקה בהפרעה באספקת הדם. הוא עלול להתנקב או לעבור נמק, ואז תהיה שפיכת תוכן המעיים לחלל הבטן וזיהום בטני חמור (פריטוניטיס), אשר עלול לגרום למוות. לחלופין, חסימת המעיים עלולה לגרום לפגיעה מערכתית, נזק לגוף כולו. המעי החסום מתנפח, מצטברים נוזלים בכמויות גדולות בחלל המעי והם הופכים לבצקת בדופן. נוזלים אלו, שיכולים להגיע למספר ליטרים, "נלקחים" מתוך מערכת הנוזלים החוץ-תאית, הדרושה לגופנו על מנת לקיים מחזור דם תקין, כך שלמרות שאין לכאורה אובדן נוזלים חיצוני, החולה עלול לפתח התייבשות קשה עד כדי הלם תת-נפחי.

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

הבירור יתחיל כמקובל ברפואה בסיפורו של החולה (אנמנזה). נוסף על תלונות של כאבים, תפיחות הבטן והפסקת מעבר צואה וגזים, החולה נשאל לגבי עוצמת הכאבים שהם חזקים יותר בחסימה מכנית ועל משך הכאבים. אירוע בן שעות אחדות מתאים יותר לכליאת בקע חיצוני או פנימי או לתסביב. בעוד שאירוע ממושך מתאים יותר לסרטן המעי הגס לדוגמה. אם החולה נותח בעבר, יש לחשוב על הידבקויות.

הבירור ייתן מענה לשאלות, האם החולה לוקה במחלות הקשורות למערכת העיכול כמו דלקת כרונית; האם הוא עבר טיפולים שעלולים להשפיע על המעי כגון קרינה; האם יש חשש לבליעת גוף זר; האם החולה נוטל תרופות שעלולות להשפיע על תפקוד המעי הגס כגון תרופות פסיכיאטריות או אנטי-פרקינסוניות.

בשלב הבא תבוצע הבדיקה הגופנית. בדיקה זו עשויה לתרום בהבנת מצבו הכללי של החולה וקבלת כיוון בעניין האבחנה. מידת תפיחות הבטן, נוכחות בקעים או גושים, צלקות, גוש חוסם בבדיקה רקטלית, נוכחות צואה או דם בתעלת פי הטבעת, כל אלו יכולים לסייע. החסימה נקבעת לרוב בבדיקת דימות פשוטה, צילום סקירה של הבטן בעמידה ובשכיבה ללא כל חומר ניגוד. מכיוון שמערכת העיכול מכילה אוויר, הרי שהאוויר מהוה רקע נוח לדימות של מתאר המעי, מאפשר להבדיל בין חסימה חלקית למוחלטת, בין חסימת מעי דק למעי גס ועוד.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

הטיפול בחסימת מעיים (איליאוס) פונקציונלית הוא המתנה, סבלנות וטיפול במחלה הראשונית.

מצב של חסימת מעיים מכנית קורה כאשר בנקודה מסוימת (או יותר מאחת) לאורך מערכת העיכול יש נגע הגורם לחסימה. הגורם לחסימה יכול להיות בתוך המעי, כגון גוף זר בדופן המעי, גידול או דלקת, או מחוץ למעי, כגון הידבקויות. הטיפול במקרים אלו משתנה.

בד"כ הטיפול מורכב מהחזר נוזלים בעירוי וניקוז הקיבה בעזרת מחדר מיוחד (זונדה) המנקזת את הפרשות מערכת העיכול ולעיתים מאפשרת הקלה משמעותית בלחץ על איברי הבטן ודופן המעי.

חלק ממקרי חסימת המעיים יחלפו בעזרת טיפול זה, המכונה טיפול שמרני. בעיקר יהיו אלו החסימות הפונקציונליות והחסימות הנובעות מהידבקויות.

במקרים אחרים, יש צורך בניתוח. החלטה על ניתוח לעיתים קלה ומידית, כמו במקרה של בקע כלוא או חסימת מעי גס עקב גידול.

לעיתים ההחלטה קשה יותר, ומחייבת בדיקות נוספות או המתנה וייצוב החולה.

בניתוח, יחפש המנתח את אתר החסימה. במקרים רבים קל לאתר את נקודת החסימה, כי המעיים תפוחים מאוד לפני החסימה, וכן לטפל בבעיה בקלות יחסית, כמו במקרים חיתוך הידבקות, כריתת פוליפ או גידול במעי הדק, או תיקון בקע. לעיתים הפתרון מסובך, הדבר קורה לאחר ניתוחים מרובים עם ריבוי הידבקויות, ובמקרה של ממאירות נרחבת בחלל הבטן.

כאשר החסימה נמצאת בצדו השמאלי של המעי הגס, קרוב יחסית לפי הטבעת, קשה לפתור את הבעיה בניתוח אחד, ויש לבצע בשלב ראשון מבצעים פיום של המעי (קולוסטומיה או איליאוסטומיה), כלומר פתח של המעי דרך דופן הבטן אל מיכל חיצוני.

התאוששות לאחר הניתוח תלויה בגיל ובמידת התחלואה הנלווית של החולה, במשך החסימה לפני הניתוח, במשך ובמורכבות הניתוח עצמו ועוד. לרוב, החולה יחזור לשגרת חייו ללא נכות, אלא אם היה צורך בכריתה נרחבת של מעיים (לדוגמה, עקב נמק) או פיום המעי (קולוסטומיה). אצל מרבית החולים אירוע החסימה יהיה אירוע יחיד בחייהם, למעט אותם חולים שנותחו בגין הידבקויות, אשר עלולות להישנות ואין אמצעי יעיל למנוע זאת.

מניעה

ניתן לנסות ולהפחית את גורמי הסיכון להתפתחות של חסימת מעיים על ידי שינויים באורח החיים ובדיאטה. כך לדוגמא, לשם הפחתת הסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס, מומלץ לצרוך דיאטה דלה בשומן ובעלת צריכה מוגברת של פירות וירקות, להפסיק לעשן, ולעשות בדיקות סקר לסרטן המעי הגס כל שנה אחרי גיל חמישים. על מנת להפחית את הסיכון להתפתחות של בקע, יש להימנע מהרמת מסעות כבדים שמעלה את הלחץ התוך בטני, ובמידה ומתפתחת בליטה מתחת לעור באזור הבטן, ובמיוחד באזור המפשעה או ליד צלקת מניתוח, יש לפנות לרופא. 

אין דרך ממשית למנוע חסימת מעיים המתרחשת כתוצאה מדיברטיקולוזיס (מחלת סעיפים), שגם הוא עשוי להוות גורם סיכון להתפתחות של חסימת מעיים, אך יש הטוענים כי צריכה מוגברת של סיבים תזונתיים והימנעות ממזונות שיכולות להיקלע בכיסי הדיברטיקולה כמו זרעים ופופקורן, עשויה לעזור. 






פורומים גסטרו ומחלות כבד

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
צילום שיר 26/11/2020 09:25
  • שלום אם אפשרי לפחות כיוון מה לעשות לאחר צילום mri שבוצע עקב כבד שומני צוין כבד שומני מעט מגורגר מזה שאני סובלת כמה שנים מבינה מה אומר וכתוב שפה אני באמת רוצה להבין שהרופא בפגישה שיש לי איתו עוד שבועיים לא יתיחס וקורה מקרים כאלה . עיבוי נודולרי 7 מ"מ באדרנל שמאל ללא ירידה משמעותי בסיגנל בין סריקות ל ip opלא אופיני לאדנומה .ועוד משהו ברשותך כתוב הסננה לא ספציפית foramen of winslow בלוטות לימפה ושמו סימן שאלה מבקשת עזרה שלא ידלגו לי על זה בלחץ עצום תודה

  • + הוסף תגובה
אולטראסונד דופלר שיר 24/11/2020 09:58
  • תודה על התשובה לגבי היפרטרופיה של סגמנט הקאודייט.ביצעתי אולטראסונד דופלר וזו התשובה ברשותך .כבד שומני דרכי מרה חוץ ותוך כבדיות לא מורחבות. רוחב הוריד הפורטלי ראשי עד 11 מ"מ רוחב וריד הטחול 4מ"מ עורק טחול תקין עורק כבד תקין מהירות זרימה ורידית בשער הטחול 16.3 סמ"ש בפורטה מהירות זרימה ורידית 14.6 סמ"ש כיווני זרימה תקינים ורידים הפטיים פתוחים אין סימנים ללחץ פורטלי תודה על העזרה והתשובה האם זה תקין

  • + הוסף תגובה
תשובת אולטראסאונד דופלר תקינה ד"ר אייל הירש 24/11/2020 23:19
תוספת לתשובה תודה דן 24/11/2020 09:23
  • קודם כל בלי קשר לכלום אין פורום כזה עם הסבר כזה מפורט ממש כיף להכנס ולראות תשובות.אלקלעי פוספטאז שעולה .ביצאתי בחודשיים מלא בדיקות אינוזאינזים וכל בדיקות הדם שנתן הרופא אימנוגלובינים אינזימי כבד סימנים מטבולים בדיקות דם לבדיקות דלקת כבד מרתית ברוך השם הכל יצא תקין אינזמי הכבד השונים היום גבוהים ירדו עם הדיאטה לנורמה .ממש מ א עד ת אולטראסונד כבד שומני כולל דופלר תקין אם אר אי mrsp כבד גודל תקין מעט מגורגר עם קונטור מעט לובלורי ללא עדות להרחבה דרכי מרה תוך כבדיות או חוץ כבדיות .לא הודגמו מוקדים פתולגים מתאדרים בכבד.לא ניצפו דליות בדיקת פיבורסקאן יצא בין f3 ל f4 אני מבין ויודע מכל השנים על כבד שומני שכנראה אני בתחילת שחמת עם הצתלקות גבוהה יודע שהטיפול זה דיאטה ושמירה . אני סובל מהשמנה סכרת וכבד שומני מגיל 25 היום כבר אחרי 15 קילו פחות הבדיקות באנזמי הכבד ירדו אלקלעי רק בעליה לא מבין למה לא יורד עם הדיאטה מה יכול להיות.אני מודה לך עם כל המידע ממש שנתתי כולו האם יכול לרדת אלקלעי האם המצב שלי יכול להעצר אולי ליסוג אלו כל הבדיקות שעשיתי לפעמים שיושבים מול רופא כמו כל השנים אם הייתי יותר מודע להשלכות של כבד שומני אולי כבר לפני כמה שנים הייתי מתחיל מה שהיום אני עושה.תודה שוב פעם

  • + הוסף תגובה
עליה מבודדת של alkaline phosphatase ד"ר אייל הירש 24/11/2020 23:18
  • שלום דן, נשמע שעשית בירור שלם להפרעה בתפקודי כבד. מאחר וכל הבדיקות היו תקינות, קרוב לוודאי שהאלקליין פוספטאז מוגבר עקב הצטלקות הכבד והסכרת. יתכן שירד בהמשך. חשוב שתזכור שהמטרה היא לא להחזיר את הבדיקה לנורמה, אלא לשפר את בריאותך ותפקוד הכבד. המשך הקפדה על תזונה, איזון סכרת, משקל מתאים ופעילות גופנית יביאו לשיפור הבריאות, בלי קשר לרמות הבדיקות. חשוב גם להמשיך מעקב בדיקות מעבדה ובדיקות הדמייה (US או MRI) פעם בחצי שנה. בריאות שלמה, אייל הירש

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!