//

חסימת מעיים (Intestinal obstruction - Ileus)

ראשי

תאור

חסימת מעיים היא מצב בו יש הפרעה למעבר התוכן במערכת העיכול. ההפרעה למעבר יכולה להיגרם על ידי חסימה מכנית או להיות חסימה תפקודית (פונקציונלית), כלומר "שיתוק" של המעיים. המצב השכיח יותר הוא חסימת מעיים (איליאוס) פונקציונלית.

בנוסף, המעי הדק או הגס עלול לאבד את יכולת העברת התוכן כתגובה למגוון מחלות שונות, שחלקן אפילו אינן מתחוללות בחלל הבטן כגון אוטם שריר הלב או דלקת ריאות. המצב השכיח ביותר במקרים אלו הוא חסימת מעיים שיתוקית (Paralytic ileus), שנוטה להופיע לאחר ניתוח בטן.

גבר סובל מכאב בטן קשה עקב חסימת מעיים


סימפטומים


התסמינים שמלווים חסימת מעיים בדרך כלל כוללים הקאות בחילות ושלשולים, התרחבות בטנית, עצירות, חוסר יכול להעביר גזים וכאבי בטן. באופן כללי, חסימה של המעי הדק גורמת להתפתחות של סימנים זמן קצר לפני תחילת החסימה, וחסימה של המעי הגס תביא לסימנים פחות חמורים, שמתפתחים בצורה הדרגתית. 

במידה וחסימת המעיים נובעת ממצב של פתלת המעיים (volvulus), היא לרוב תתבטא בהופעה פתאומית של התסמינים, עם כאב מתמשך המלווה בהתכווצויות שבאות בגלים.

במידה ומתפתחת התייבשות, עלולים להתפתח סימנים כמו דופק מואץ וירידת לחץ דם עד כדי הלם תת נפחי.

סיבות וגורמי סיכון

אלה הם המצבים שכיחים האחראים לכ-90% ממקרי חסימת המעיים המכנית:

הידבקויות (Adhesions), שהן הצטלקויות תוך-בטניות הנגרמות על ידי ניתוחים בעבר, בקעים כלואים (לרוב בקע מפשעתי) וגידולים. כאשר הגידול השכיח הוא סרטן המעי הגס.

סיבות נוספות לחסימת מעיים הן פוליפים, מומים מלידה, תסביב המעי על צירו, גופים זרים ועוד.

המגוון הרב של סיבות לחסימת מעיים והמנעד הנרחב של הסתמנות קלינית, החל מאי-נוחות בטנית קלה המלווה בחוסר התרוקנות, וכלה בכאבים קשים, הלם וסכנת מוות, מביא להתלבטות הקשה של הרופא המטפל בחסימת מעיים. בין השאר, כיצד לקבוע את מיקומה, להעריך את חומרתה, ולהחליט מהו הטיפול הדרוש ובעיקר, מתי יש צורך בניתוח דחוף לצורך הצלת חיי החולה.

תופעות נלוות וסיבוכים

חסימת המעיים גורמת נזק בשתי צורות: הראשונה, נזק למעי עצמו. המעי הלכוד נפוח מאוד או לוקה בהפרעה באספקת הדם. הוא עלול להתנקב או לעבור נמק, ואז תהיה שפיכת תוכן המעיים לחלל הבטן וזיהום בטני חמור (פריטוניטיס), אשר עלול לגרום למוות. לחלופין, חסימת המעיים עלולה לגרום לפגיעה מערכתית, נזק לגוף כולו. המעי החסום מתנפח, מצטברים נוזלים בכמויות גדולות בחלל המעי והם הופכים לבצקת בדופן. נוזלים אלו, שיכולים להגיע למספר ליטרים, "נלקחים" מתוך מערכת הנוזלים החוץ-תאית, הדרושה לגופנו על מנת לקיים מחזור דם תקין, כך שלמרות שאין לכאורה אובדן נוזלים חיצוני, החולה עלול לפתח התייבשות קשה עד כדי הלם תת-נפחי.

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

הבירור יתחיל כמקובל ברפואה בסיפורו של החולה (אנמנזה). נוסף על תלונות של כאבים, תפיחות הבטן והפסקת מעבר צואה וגזים, החולה נשאל לגבי עוצמת הכאבים שהם חזקים יותר בחסימה מכנית ועל משך הכאבים. אירוע בן שעות אחדות מתאים יותר לכליאת בקע חיצוני או פנימי או לתסביב. בעוד שאירוע ממושך מתאים יותר לסרטן המעי הגס לדוגמה. אם החולה נותח בעבר, יש לחשוב על הידבקויות.

הבירור ייתן מענה לשאלות, האם החולה לוקה במחלות הקשורות למערכת העיכול כמו דלקת כרונית; האם הוא עבר טיפולים שעלולים להשפיע על המעי כגון קרינה; האם יש חשש לבליעת גוף זר; האם החולה נוטל תרופות שעלולות להשפיע על תפקוד המעי הגס כגון תרופות פסיכיאטריות או אנטי-פרקינסוניות.

בשלב הבא תבוצע הבדיקה הגופנית. בדיקה זו עשויה לתרום בהבנת מצבו הכללי של החולה וקבלת כיוון בעניין האבחנה. מידת תפיחות הבטן, נוכחות בקעים או גושים, צלקות, גוש חוסם בבדיקה רקטלית, נוכחות צואה או דם בתעלת פי הטבעת, כל אלו יכולים לסייע. החסימה נקבעת לרוב בבדיקת דימות פשוטה, צילום סקירה של הבטן בעמידה ובשכיבה ללא כל חומר ניגוד. מכיוון שמערכת העיכול מכילה אוויר, הרי שהאוויר מהוה רקע נוח לדימות של מתאר המעי, מאפשר להבדיל בין חסימה חלקית למוחלטת, בין חסימת מעי דק למעי גס ועוד.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

הטיפול בחסימת מעיים (איליאוס) פונקציונלית הוא המתנה, סבלנות וטיפול במחלה הראשונית.

מצב של חסימת מעיים מכנית קורה כאשר בנקודה מסוימת (או יותר מאחת) לאורך מערכת העיכול יש נגע הגורם לחסימה. הגורם לחסימה יכול להיות בתוך המעי, כגון גוף זר בדופן המעי, גידול או דלקת, או מחוץ למעי, כגון הידבקויות. הטיפול במקרים אלו משתנה.

בד"כ הטיפול מורכב מהחזר נוזלים בעירוי וניקוז הקיבה בעזרת מחדר מיוחד (זונדה) המנקזת את הפרשות מערכת העיכול ולעיתים מאפשרת הקלה משמעותית בלחץ על איברי הבטן ודופן המעי.

חלק ממקרי חסימת המעיים יחלפו בעזרת טיפול זה, המכונה טיפול שמרני. בעיקר יהיו אלו החסימות הפונקציונליות והחסימות הנובעות מהידבקויות.

במקרים אחרים, יש צורך בניתוח. החלטה על ניתוח לעיתים קלה ומידית, כמו במקרה של בקע כלוא או חסימת מעי גס עקב גידול.

לעיתים ההחלטה קשה יותר, ומחייבת בדיקות נוספות או המתנה וייצוב החולה.

בניתוח, יחפש המנתח את אתר החסימה. במקרים רבים קל לאתר את נקודת החסימה, כי המעיים תפוחים מאוד לפני החסימה, וכן לטפל בבעיה בקלות יחסית, כמו במקרים חיתוך הידבקות, כריתת פוליפ או גידול במעי הדק, או תיקון בקע. לעיתים הפתרון מסובך, הדבר קורה לאחר ניתוחים מרובים עם ריבוי הידבקויות, ובמקרה של ממאירות נרחבת בחלל הבטן.

כאשר החסימה נמצאת בצדו השמאלי של המעי הגס, קרוב יחסית לפי הטבעת, קשה לפתור את הבעיה בניתוח אחד, ויש לבצע בשלב ראשון מבצעים פיום של המעי (קולוסטומיה או איליאוסטומיה), כלומר פתח של המעי דרך דופן הבטן אל מיכל חיצוני.

התאוששות לאחר הניתוח תלויה בגיל ובמידת התחלואה הנלווית של החולה, במשך החסימה לפני הניתוח, במשך ובמורכבות הניתוח עצמו ועוד. לרוב, החולה יחזור לשגרת חייו ללא נכות, אלא אם היה צורך בכריתה נרחבת של מעיים (לדוגמה, עקב נמק) או פיום המעי (קולוסטומיה). אצל מרבית החולים אירוע החסימה יהיה אירוע יחיד בחייהם, למעט אותם חולים שנותחו בגין הידבקויות, אשר עלולות להישנות ואין אמצעי יעיל למנוע זאת.

מניעה

ניתן לנסות ולהפחית את גורמי הסיכון להתפתחות של חסימת מעיים על ידי שינויים באורח החיים ובדיאטה. כך לדוגמא, לשם הפחתת הסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס, מומלץ לצרוך דיאטה דלה בשומן ובעלת צריכה מוגברת של פירות וירקות, להפסיק לעשן, ולעשות בדיקות סקר לסרטן המעי הגס כל שנה אחרי גיל חמישים. על מנת להפחית את הסיכון להתפתחות של בקע, יש להימנע מהרמת מסעות כבדים שמעלה את הלחץ התוך בטני, ובמידה ומתפתחת בליטה מתחת לעור באזור הבטן, ובמיוחד באזור המפשעה או ליד צלקת מניתוח, יש לפנות לרופא. 

אין דרך ממשית למנוע חסימת מעיים המתרחשת כתוצאה מדיברטיקולוזיס (מחלת סעיפים), שגם הוא עשוי להוות גורם סיכון להתפתחות של חסימת מעיים, אך יש הטוענים כי צריכה מוגברת של סיבים תזונתיים והימנעות ממזונות שיכולות להיקלע בכיסי הדיברטיקולה כמו זרעים ופופקורן, עשויה לעזור. 






פורומים גסטרו

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
תחושה מוזרה בבטן אתי 26/07/2020 03:14
  • שלום ,בת 34 ברקע 2 הפלות האחרונה לפני שבועיים ,יתר לחץ דם מאוזן ואבן בכיס מרה,מזה חודש וחצי תחושה כל הזמן של רעב גם שנייה לאחר שסיימתי לאכול,יש גם תחושה מוזרה בבטן העליונה כמו של נפיחות,גרפס תקוע?וממש חוסר נוחות.עוזר לי לאכול כדי להעביר את התחושה הזו של הבטן .לעיתים יש שלושלים הרופא משפחה חשב בעבר שזה מעי רגיז לפני 5 שנים עשיתי גסטרו בגללל שלשולים חוזרים ושם היה פוליפ שהוציאו (הבנתי שהסוג של הפופיל היה בסדר) אודה להתייחסות

  • + הוסף תגובה
רעב תמידי דר' דן קרטר 27/07/2020 00:03
  • שלום ממליץ על בדיקת הליקובקטר במידה ושלילי להמשיך לגסטרוסקופיה

  • + הוסף תגובה
תשובה אתי 27/07/2020 14:43
  • אני אמורה לחשוש מזה?זה נשמע משהו מסוכן חוששת לעשות בדיקת גסטרו

  • + הוסף תגובה
חוששת דר' דן קרטר 27/07/2020 22:32
  • אין מה לחשוש אם זה מפריע תעברי בירור אם לא מפריע- אז לא

  • + הוסף תגובה
בדיקת המוגלובין וקולונסקופיה רוני 25/07/2020 22:27
  • שלום רב. בן 64, צמחוני. אוכל הרבה פירות וירקות. אחרי מעקפים, נוטל אספירין, ביסופרולול ללחץ דם, סטטור לכולסטרול וציפרלקס. בדיקת המוגלובין לפני שבוע הייתה 13.2, לפני 3 חודשים - 13.7, לפני חצי שנה ושנה - 14. הערכים של IRON ופריטין תקינים תמיד. וכנ"ל B12, בלוטת התריס וגלוקוז. רופאת המשפחה המתלמדת סברה שכדאי להתייעץ עם מומחה גסטרו אם לבצע קולונסקופיה - ב-2016 ביצעתי בדיקה זו שהייתה תקינה. רופאת המשפחה הקבועה החליטה לחזור על הבדיקות בעוד חצי שנה. פוחד לעבור הבדיקה הפולשנית שוב ואשמח להיוודע מה דעתך. אגב, 3 חודשים אחרונים נטלתי תוספי תזונה של ליקוריץ ושום שחור וכעת הפסקתי. תודה רבה ושבוע טוב ומבורך!

  • + הוסף תגובה
קולונוסקופיה דר' דן קרטר 25/07/2020 23:00
  • שלום אם אין חסר ברזל, הרי סביר שהאנמיה לא נובעת מפגיעה במערכת העיכול ולכן אם ההמוגלובין יציב וקלונוסקופיה לפני מספר שנים תקינה, ניתן לעקוב בלבד

  • + הוסף תגובה
בדיקת המוגלובין וקולונסקופיה רוני 26/07/2020 07:51
  • תודה רבה למענה המהיר והמנומק. שבוע טוב וכל טוב!

  • + הוסף תגובה
בליעת עצם עוף יוסי 25/07/2020 13:04
  • לא ידוע גודל העצם בזמן הבליעהואם היה חד בקצוות עברו 10 ימים יציאות רגילות של קיבה ובליעה טובה הרגשה לא נעימה כאב המום במרכז הבטן העליונה מתחת לצלעות האם ייתכן שהעצם התפוררה ויצאה בגללהבליעה והיציאות ובלי תופעותצריבות הקאות או כל דבר אחר חוץ או שתקועה ובגלל זה הכאב ההמום וההרגשה הלא נעימה ולמה צריך לשים לב לאיזה תופעה או שינוי ואם זה אמור לעבור בהמשך לשאלתי בליעת עצם אגי בן 62

  • + הוסף תגובה
בליעת עצם דר' דן קרטר 25/07/2020 22:49
  • שלום יוסי קש לדעת אם נגרם נזק אך אם קיים כאב, אין ספק ש שלפנות לבדיקה ממליץ שתפנה קודם כל לרופא המשפחה

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!