ואסקוליטיס (Vasculitis)

ראשי

תאור

ואסקוליטיס הוא תהליך קליני-פתולוגי המאופיין בתגובה דלקתית בכלי הדם. כתוצאה מן הדלקת בכלי הדם נגרמת היצרות והפרעה בזרימת הדם עם שינויים איסכמיים (נזק לרקמות כתוצאה מאי-הגעת חמצן) ברקמות המקבלות אספקה על ידי כלי הדם הפגועים.

האיסכמיה היא הגורם העיקרי להסתמנות הקלינית של ואסקוליטיס. היות שכל כלי דם, עורק או וריד, בגודל שונה ובמיקום שונה יכול להיפגע בתהליך הדלקתי, והיות וכל איבר עלול להיפגע בשל כך, התסמונות הקליניות של ואסקוליטיס כוללות מגוון רחב של מחלות, שחלקן בעלות קווים ייחודיים ומאפיינים ברורים המאפשרים להבדיל ביניהן, ואחרות בעלות אפיונים קליני-פתולוגיים חופפים.

הגורם המרכזי והראשוני לוואסקוליטיס הוא היווצרות תצמידים של אנטיגן ונוגדן (מכלולים חיסוניים) השוקעים בדופנות כלי דם והמעוררים תהליך דלקתי שמשתתף בו מרכיב המשלים. תהליך דלקתי זה מאופיין בגיוסם של תאי דלקת כגון ניטרופילים, לימפוציטים ואאוזינופילים. התהליך מביא לשחרורם של אנזימים (כגון קולגנאזה ואלסטאזה) הגורמים נזק לרקמה ונמק מלווה היצרות של כלי הדם ואיסכמיה של האיבר המקבל אספקה באמצעות כלי הדם הנגועים.

סוג האנטיגן והנוגדנים קובעים את אופי הפגיעה וההסתמנות הקלינית של הוואסקוליטיס. כיום, ברוב המצבים לא ניתן לזהות את האנטיגן המחולל. לעומת זאת זוהו בשנים האחרונות שורה של נוגדנים הקשורים להתפתחות הוואסקוליטיס שהם נוגדנים המכוונים כנגד מרכיבי הציטופלסמה של התאים הניטרופילים (ANCA), ובאופן ספציפי כנגד האנזים פרוטאינזה 3 ומיאלו-פר-אוקסידזה (MPO).

ד"ר מנחם רתם

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007


אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

לפני קביעת טיפול מתאים לחולה, יש לסווג את סוג הוואסקוליטיס וזאת במיוחד בהקשר לאיברים המעורבים, וכן להעריך את מידת החומרה של הפגיעה בהם.

האבחון כולל בדיקה למציאות נוגדנים כגון ANCA בנסיוב החולה, דגימה להערכה פתולוגית (ביופסיה) של נגעים בעור הקיימים בדרך כלל במצבים של ואסקוליטיס של כלי הדם הקטנים והבינוניים (כגון במחלה ע"ש הנוך-שנליין או בגרגירומת ע"ש ווגנר), או הדגמה של כלי הדם אם מתעורר חשד לוואסקוליטיס של כלי דם גדולים (כגון במחלת טאקיאסו). הדגמת כלי דם גדולים נעשית בעזרת הזרקת חומר ניגוד לתוך כלי הדם (אנגיוגרפיה), או בבדיקה בלתי פולשנית על ידי דימות רנטגני מחשבי (CT), או באמצעות בדיקה תהודה מגנטית (MRI).

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

הטיפול במצבים של ואסקוליטיס מערכתי כולל טיפול בתרופות כגלוקוקורטיקואידים, סטרואידים כגון פרדניזון (Prednisone), תרופות ציטו-טוקסיות כגון ציקלופוספמיד (Cyclophosphamide), מתוטרקסט (Methotrexate), אימורן (Imuran) ומווסתות מערכת החיסון - אימונו-מודולטוריות כגון נוגדי TNF אלפא (Enbrel, Remicade).





פורומים הפרעות קצב לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
פעימה מוקדמת מיטל 25/05/2020 22:55
  • היי, בחצי שנה האחרונה אני חוו פעימות מוקדמות רבות. הדופק לא עולה להפך הוא בדרך כלל נמוך בין 56 ל 75. עשיתי אקו לב ואקו מאמץ שניהם תקינים, ביצעתי גם הולטר שאני ממתינה לתוצאותיו. אך הפעימה המוקדמת לא נותנת לי מנוח אני בן אדם חרדתי וזה רק מגביר לי את החרדה. במהלך היום לא תמיד אני מרגישה את זה אך שאני במנוחה זה כבר בלתי נסבל, זה מגיע בצרורות ולא נותן מנוח. אני חולת אסטמה ומשתמשת במשאף סימביקורט, שהבנתי שלא ניתן לתת חוסמי בטא כי יכול לגרום להחרפת האסטמה. בנוסף הקרדיאולוג טוען שבגלל שהדופק שלי יחסית נמוך הכדורים יורידו אותו עוד יותר. אני ממש בלחץ וכבר חושבת על דברים גרועים. אבא שלי עבר התקף לב בגיל 55 עקב כורסטרול גבוהה שלא היה מאוזן. איך ניתן לטפל בפעימה מוקדמת, אם אני לא יכולה לקחת כדורים? האם חרדה מגבירה פעימה מוקדמת? אודה לתשובתך.

  • + הוסף תגובה
תגובה דר' גיא רוזן 01/06/2020 00:30
  • היי מיטל, ראשית חשוב להדגיש שפעימות מוקדמות במישהי עם לב תקין מבחינה מבנית (אקו לב תקין) ברוב המוחלט של המקרים חסרות כל משמעות מבחינת הסיכון הרפואי שבהם. גם אם לא תעשי איתן כלום, את תחיי עד 120 (או כמה שזה לא יהיה בתלוי במצבך הרפואי הכללי), והן לא מעלות סיכון להתקפי לב, דום לב וכו׳. מאידך, יש אנשים מאוד תסמיניים עם הפעימות המוקדמות ולהם אנחנו כן מציעים טיפול. זה לא נכון להגיד באופן גורף שאסוף השתמש בחוסמי בטא באנשים עם אסטמה. יש לא מעט אסטמטים שנוטלים חוסמי בטא ״סלקטיביים״ כאלה שמשפיעים יותר על הלב מאשר הריאות, ואין להם החמרה של האסטמה. כמובן שכדי לרשום לך חוסמי בטא אני חייב להתרשם מהכל כולל מידת החומרה של האסטמה וכו׳. בכל מקרה, יש עוד אפשרויות לטיפול בפעימות המוקדמות כולל פעולת צריבה שבה מוצאים את המוקד המדוייק של הפעימות וצורבים אותו עם אחוזי הצלחה גבוהים מאוד להיפתר מהן אחת ולתמיד בלי צורך שבום תרופות לאחר מכן. ממליץ לפנות לייעוץ אצלי או מומחה אחר להפרעות קצב לב שתמצאי לנכון כדי לקבל ייעוץ מסודר והמלצות להמשך.

  • + הוסף תגובה
פעימה מוקדמת מיטל 02/06/2020 17:18
  • תודה רבה על תשובתך, קיבלתי את התוצאות של ההולטר הקצב הבסיסי:סינוס מהירות מינימלית: 47 לדקה מקסימלית: 127 לדקה ממוצע 70 הפרעות חדריות pvc's בכמות לא משמעותית, 798 בהקלטה הפרעות קצב על חדריות בכמות של 2 בהקלטה. אשמח להסבר מה זה אומר?

  • + הוסף תגובה
תגובה דר' גיא רוזן 29/06/2020 01:29
  • מדובר בממצאי בדיקת הולטר ״רגילים״ ותקינים. יש כמה מאות פעימות מוקדמות שהינן ממצא שכיח שקיים ברוב מוחלט מהאוכלוסיה הכללית. אלא אם כמות הפעימות גדולה משמעותית, אצלך פחות מ-1%, אנחנו מדברים על מעל 20%, אז יכולים לעשות בעיות. עם ההולטר שלך אפשר לישון בשקט.

  • + הוסף תגובה
פעימה מוקדמת מיטל 02/12/2020 12:29
  • היי שאלה נוספת ברשותך. שמתי לב שהפעימה המוקדמת מתגברת לפני מחזור, האם זה הורמונלי? שבוע לפני מחזור אני מרגישה את כל יום כל היום ללא הפסקה. זה מתסכל מאוד.

  • + הוסף תגובה
הפרעות קצב דנידין 10/11/2020 20:04
  • להלן תוצאות הולטר: 23.24 שעות של בדיקה קצב בסיסי: סינוס מהירות מינימלית: 47 מהירות מקסימלית: 131 מהירות ממוצעת: 72 הפרעות קצב חדריות VPC'S: נצפו סה"כ 13 VPC'S במשך הבדיקה. הפרעות קצב על חדריות : לא הפרעות הולכה: לא שינויי st-לא אני צריך להילחץ??? רק בן 47 ללא שום רקע חש בדופק מהיר לעיתים

  • + הוסף תגובה
לאחר התקף לב קל וצינתור לא מתאושש עברו 3 שבועות מה הסיבה לאה 03/11/2020 07:16
  • לא מתאושש מהתקף לב קל וצינתור עברו 3שבועות מאד איטי

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!