שחפת (Tuberculosis)

ראשי

תאור

שחפת, המכונה לעיתים גם בצורתה המקוצרת TB, היא מחלה זיהומית מדבקת הנגרמת מחיידק מיקובקטריום טוברקולוזיס (Mycobacterium tuberculosis), אשר יכול להתפשט בגוף דרך בלוטות הלימפה וזרם הדם. במרבית המקרים ניתן למצוא את החיידק בריאות, אך המחלה פוגעת גם במוח, בכליות ובעמוד השדרה (תופעה הקרויה Potts disease). מרבית בני האדם אשר נחשפים לחיידק שחפת לא יפתחו תסמיני מחלה לעולם, וזאת מכיוון שהחיידק יכול לחיות בצורה רדומה בגוף לפרקי זמן ארוכים מאוד.

במידה בהם המערכת החיסונית נחלשת, כמו במקרים של בני אדם אשר חולים במחלת האיידס או אצל אנשים מבוגרים מאוד, חיידק השחפת עלול להתעורר ולהיות פעיל. בצורתו הפעילה, חיידק שחפת גורם לתמותה ברקמות של האיברים שאותם הוא תקף. מחלת שחפת פעילה יכולה להיות מחלה קטלנית במידה והיא נותרת ללא טיפול מתאים.

מכיוון שהחיידק אשר גורם להתפרצותה של מחלת השחפת נישא באוויר, המחלה יכולה להיות מחלה מידבקת ביותר. אולם, כמעט בלתי אפשרי להידבק בשחפת כתוצאה ממפגש חברתי חד פעמי עם בן אדם הנגוע במחלה. על מנת להיות בקבוצת סיכון לחלות במחלת שחפת, עליך להיות חשוף לחיידק על בסיס קבוע, או לחיות או לעבוד במחיצתו של בן אדם אשר המחלה נמצאת אצלו בצורתה הפעילה. וגם אז, מכיוון שהחיידק נמצא לרוב במצב בלתי פעיל (רדום) כאשר הוא חודר לגוף, רק כ-10% מבני האדם אשר נדבקו בחיידק מחלת השחפת יפתחו מחלה פעילה בהמשך. החלק הנותר, 90%, יוגדרו כחולי שחפת סמויים – הם לא יציגו תסמיני מחלה כלשהם והם לא יוכלו להדביק בני אדם נוספים במחלה.

אילוסטרציה של ריאות עם חיידקי שחפת

שחפת בצורתה הרדומה יכולה להפוך בסופו של דבר לפעילה, ולכן, גם בני אדם אשר אינם מציגים תסמיני מחלה כלשהם, מומלץ להם לקבל טיפול תרופתי. הטיפול התרופתי יכול להיפטר מן החיידקים הנמצאים בגוף בצורה בלתי פעילה עוד בטרם יהפכו להיות פעילים.

בימים עברו הייתה שחפת נפוצה בקנה מידה כלל עולמי, והיא הפכה לנדירה יותר ויותר הודות לטיפולי אנטיביוטיקה שהחלו לתת החל משנות ה- 50 של המאה ה- 20. לפני כשני עשורים, מנהל הבריאות האמריקאי הכריז על שחפת כמחלה שעברה מן העולם. 

ההכרזה הייתה מעט מוקדמת מדי: המחלה שבה להופיע ברחבי העולם בצורה חדשה המכונה שחפת עמידה לתרופות (multidrug resistant TB), והיא מחלה אשר עמידה לכל תרופות הטיפול הידועות. התפרצות מחודשת זו גרמה למשבר בערים גדולות רבות ברחבי העולם. 

אנשים החולים בשחפת בצורתה הפעילה או הרדומה, צריכים לגשת לקבל טיפול רפואי באופן מידי.


סימפטומים


התסמינים של המחלה כוללים חולשה, ירידה בתיאבון, איבוד משקל בלתי מוסבר, והזעות ליליות. שחפת ריאתית ושחפת של שאר דרכי הנשימה, שלא כמו שחפת חוץ ריאתית, היא הצורה המדבקת של המחלה, ומלווה בשיעול, פליטת כיח דמי וכאבים בחזה.

סיבות וגורמי סיכון

ההדבקה במחלה נגרמת מחשיפה לאדם החולה בשחפת פעילה של דרכי הנשימה – ריאות, גרון ומיתרי הקול. אדם חולה מפזר את החיידק תוך שיעול או עיטוש, חלקיקי הטיפות הנושאות את החיידק בתוכן נשאפות לדרכי הנשימה של אדם אחר, ובכך מדביקות אותו.

הסבירות להדבקות מחשיפה למחלה נקבעת על ידי גורמי הסיכון – ריכוז חלקיקי הטיפות המזוהמים שהיו באוויר בזמן החשיפה ומידת הקרבה הפיזית לחולה. ההדבקה מתרחשת כשאר נחשפים לאדם מדבק למשך יותר מ-24 שעות.

כאמור, הדבקה בשחפת לא תמיד מובילה למחלה עצמה. הסיכון הגבוה ביותר להתפתחות המחלה הוא בשנים הראשונות לאחר ההדבקה בחיידק, במיוחד בשנתיים הראשונות. אנשים בסיכון מוגבר להתפתחות המחלה כוללים אנשים בעלי דיכוי חיסוני, כמו חולי סרטן ונשאים של-HIV, תינוקות וילדים בני 4 ומטה, אנשים עם מחלות כרוניות כמו סוכרת ואי ספיקת כליות.

תופעות נלוות וסיבוכים

הסיבוכים הקשורים בשחפת נגרמים כתוצאה מהנזק שהחיידק מחולל ברקמות או בכלי הדם, והפרעות מטבוליות, כמו גם התגובה הדלקתית של הגוף לחיידק.

סיבוך חריף של שחפת כולל אלח דם המקושר בשחפת (TB-related sepsis), שהוא מסכן חיים. סיבוכים כרוניים של המחלה כוללים פגיעה בתפקוד הריאות, התפתחות של גידולים פטרייתיים בחללים שיוצרת המחלה (mycetomas – פטרת עמקה מתמשכת), ופגיעה עצבית מוקדית.

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

הצורה שבה מקובל לאבחן שחפת היא על ידי תבחין טוברקולין שמבוצע בשיטת מנטו. תהליך זה המוכר כ-Mantoux test, כולל הזרקה של כמות מזערית של תמיסת טוברקולין מתחת לעור באזור האמה. 48-72 שעות לאחר מכן מודדים את גודל שלפוחית התגובה שנוצרה. גודל התגובה אינו מצביע על רמת הפעילות של המחלה, אלא על הסיכוי לפתח את המחלה בעתיד. גורמי הסיכון של הנבדק הם אלו הקובעים מה יחשב כתוצאה חיובית של הבדיקה. לאנשים בסיכון גבוהה מדובר ב-5 מילימטרים, באנשים בעלי סיכון בינוני 10 מילימטרים יחשבו כתוצאה חיובית, ובאנשים ללא גורמי סיכון כלל 15 מילימטרים יפוענחו כתוצאה חיובית. הבדיקה לא מומלצת לאנשים שבעבר הראו תגובה של 15 מילימטרים ומעלה, אנשים שחלו בשחפת בעבר ותינוקות מתחת לגיל 12 שבועות – תוצאה שלילית בגיל צעיר כזה לא שוללת הדבקה בחיידק.

הגורמים השונים לתוצאה חיובית כוזבת כוללים בין היתר זיהום של חיידק מיקובקטריום מסוג שאינו טוברקולוזיס, חיסון שחפת (BCG vaccine), טעות בביצוע הבדיקה – הזרקה או פיענוח.

כאשר אנשים שחוסנו לשחפת מציגים תוצאה חיובית, ניתן לאשר הדבקה במחלה על ידי בדיקת דם.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

הטיפול בשחפת פעילה כולל שימוש מספר סוגים שונים של אנטיביוטיקה. הטיפול אורך בין 6-9 חודשים, בהתאם לסוג התרופות שנבחרו, וכולל שלב אינטנסיבי של חודשיים בכל תכוניות הטיפול, ולאחר מכן 4-7 חודשים של שלב ההמשך. כשמדובר בשחפת עמידה אז יעשה גם שימוש גם בזריקות של תרופות שונות וקבוצות אנטיביוטיקה נוספות למשך 20-30 חודשים.

מניעה

קיים חיסון נגד שחפת הקרוי חיסון BCG. פעילות החיסון נגד שחפת ריאתית במבוגרים מוגבלת מאוד, אך נחשבת טובה למניעת שחפת מפושטת ושחפת של מערכת העצבים המרכזית בתינוקות וילדים קטנים.

בארץ החיסון ניתן רק לעולים חדשים ותושבים המגיעים מארצות בהן שכיחות השחפת גבוהה.

מניעה של המחלה עצמה לאחר חשיפה והידבקות נעשית על ידי טיפול תרופתי למשך 3-9 חודשים בהתאם לתוכנית הטיפולית שנבחרה.






פורומים, נפרולוגיה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
בדיקות שתן יוסי 18/11/2019 00:02
  • שלום יש לי בדיקה שכל הזמן משתנה 365 CREATININE- U SAMPLE MICROALBUMIN-U SAMPL 18 MICROALBUMIN/CREAT 5 הבדיקה הראשונה כל הזמן מתנדנדת מה הסיבה האם הביףדיקה הראשונה מסמנת על יתר או חוסר נוזלים

  • + הוסף תגובה
תוצאות מיפוי כליות בהידרונפרוזיב אילה 14/11/2019 23:53
  • בבדיקת מיפוי כליות עקב הידרונפרוזיס (אחרי ניתוח להוצאת אבן) הכליה עם הידרונפרוזיס 36% וכליה שניה 64%.האם תקין?

  • + הוסף תגובה
ממצאים של CT שושי 13/11/2019 11:09
  • בCT של הבטן והאגן נמצא: מספר ציסטות קליפתיות בכליה שמאלית. הודגמו בלוטות לימפה קטנות אחור צפקיות בגובה כליה שמאלית, ברוחב מקסימלי של 8 ממ. הרחם עם מרכז היפודנסי. שינויים ניוונים במבנה הגרמי. אשמח לשמוע האם זה תקין? במידה ולא, לאיזה רופא עליי לפנות? בת 33 תודה

  • + הוסף תגובה
ציסטות כליתיות פרופ' יוסף חביב 13/11/2019 20:19
  • מספר ציסטות כליתיות חד צדדיות בקליפת הכליה אינן מסוכנות ויכולות להמתין לביקורת במרפאה נפרולוגית. יתכן קשר בין הבלוטות לציסטות באותו צד.,למשל לאחר דלקות בכליה בעבר. ניתן לפנות לרופא משפחה למעקב אחר הציסטות והבלוטות, במקרה שיהיה שינוי בגודל או במבנה לשקול בדיקות נוספות. כמו כן לפנות לבדיקת רופא נשים.

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!