פוליארטריטיס נודוזה (Polyarteritis nodosa) - הסימפטומים, הבדיקות ודרכי הטיפול

המומחים של Infomed מסבירים:

פוליארטריטיס נודוזה תוארה לראשונה בשנת 1866 על ידי הרופאים קוסמאול ומאיר. היא מוגדרת כמחלה רב-מערכתית הפוגעת בעורקי הדם הקטנים והבינוניים, או כמחלת כלי הדם הקטנים בלבד, ואז כינויה הוא מיקרואנגאיטיס.

המחלה גורמת לדלקת בדפנות כלי הדם ולבצקת סביבה. לאחר השראת הדלקת מתחיל תהליך החלמה ממושך של דפנות כלי הדם. במהלך תהליך זה נוצרים קרישים מקומיים וצלקות בדופן כלי הדם אשר יכולים לגרום לחסימה ולהקטנת אספקת הדם לאיברים הניזונים מכלי דם אלה. כלי הדם יכול להתבקע כתוצאה מהצלקת ויכול להופיע נמק מקומי. כמו כן מתהוות מיפרצות כתוצאה מחולשת הרקמה בדופנות כלי הדם. תהליכים אלו יכולים להסתיים בדימומים.

פוליארטריטיס נודוזה אינה מחלה נפוצה. היא מופיעה בעיקר בעשורים השלישי עד השישי לחיים, ונדירה ביותר בקרב ילדים. שכיחה יותר אצל גברים.

איברים שונים יכולים להיות מעורבים במחלה. השכיחים ביותר הם הכליות, המעי והעור. לעיתים נדירות קיימת מעורבות של הריאות (יותר במיקרואנגאיטיס). הגורם למחלה אינו ידוע. אצל רבים מהחולים נמצא קשר לנגיף צהבת מסוג B, ממצא אשר יכול לרמז על מעורבות חיסונית בהתהוות המחלה.

פרופ' אברהם וינברגר
ד"ר אוריאל לוינגר

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007

פוליארטריטיס נודוזה תסמינים
סימני המחלה אינם ייחודיים וכוללים חום, ירידה במשקל, חולשה, כאבי בטן, כאבי ראש וכאבי שרירים.
אבחון ובדיקות
אין למחלה סימן מעבדתי מובהק. האבחון נקבע על סמך ההסתמנות הקלינית ועל פי נוכחות של דלקת בדגימה שניטלה מדפנות כלי הדם. דימות כלי הדם באמצעים שונים יכולה להדגים מיפרצות בכלי הדם הקטנים והבינוניים, בעיקר באזור הכליות, הכבד והמעי. מיפרצות אלו מרמזות על המחלה, אך אינן מדד חד-ערכי לאבחון סופי ומוחלט של המחלה.
טיפולים ותרופות