רגישות יתר (Hypersensitivity)

ראשי

תאור

מערכת החיסון מגנה על הגוף נגד מפגעים חיצוניים שונים בעיקר זיהומים, אולם תגובותיה עלולות לעיתים לגרום לתופעות בלתי רצויות הכוללות נזק לרקמות ומחלות שונות. התופעות הפתולוגיות הנגרמות על ידי פעילותה של מערכת החיסון מכונות תופעות של רגישות יתר.
סיבה שכיחה למחלות על רקע רגישות יתר היא הפרעה ביכולת הבסיסית של מערכת החיסון להבחין בין ה"עצמי" לבין "זר". כושר הבחנה זה הוא תכונה חיונית של מערכת החיסון להבטחת פעילות תקינה, ועל מנת שהמערכת לא תגיב נגד רקמות של האדם המכיל אותה. כישלון זה של סבילות עצמית שבעקבותיו מופיעות תגובות חיסוניות נגד רקמות של ה"עצמי" מתבטא בשורה של הסתמנויות קליניות המכונות מחלות אוטואימוניות.

מחלות רגישות יתר יכולות לנבוע גם מתגובה חיסונית מוגזמת נגד מחוללים זרים כפי שנראה במחלות אלרגיות. מחלות רגישות יתר כוללות מגוון רחב של תופעות קליניות. שני הגורמים עיקריים קובעים את ההתבטאות הקלינית והפתולוגית של רגישות יתר: סוג התגובה החיסונית הגורמת נזק לרקמות, ואופיו של מחולל התגובה (אנטיגן) המהווה את המטרה לתגובה זו, ומיקומו. בהתאם לכך סווגו תופעות של מחלות רגישות-היתר ל-4 סוגים:

1. רגישות יתר מיידית (Immediate hypersensitivity) היא המנגנון הגורם למחלות אלרגיות כמו נזלת, גנחת הסימפונות (אסתמה) או לתגובות אלרגיות מפושטות רב-מערכתיות המכונות תגובות אנפילקטיות. תגובות אלה הן ביטוי לנוכחות נוגדנים מקבוצת E (IgE) על פני תאי פיטום המצויים ברקמות שונות, בעיקר אלה החשופות לעולם החיצון. מפגש נוגדנים אלה עם אנטיגן החודר מבחוץ, כמו גרגרי פריחה, מרכיבי מזון, תרופות וכו', גורם לשיפעול תאי הפיטום ולהפרשת מתווכים כימיים שונים הגורמים נזק לרקמות, אשר מתבטא בתופעות הקליניות השונות המאפיינות אלרגיה. תופעות אלה מוגדרות כסוג I של רגישות יתר.

2. נוגדנים שאינם מקבוצת IgE יכולים לגרום נזק לרקמות על ידי גיוס ושיפעול תאי דלקת, ועל ידי הפרעה לפעילות התקינה של תאים ברקמה ספציפית. כך לדוגמה, נוגדנים המכוונים נגד מרכיבים במעטפת כדורית הדם האדומה יכולים לגרום לפגיעה בתפקודה או להריסתה (מצב הגורם לאנמיה המוליטית), על ידי הפעלת תאים או מערכות אנזימיות הקשורים למערכת החיסון. מחלות אלה סווגו על פי החלוקה המוזכרת לעיל כמחלות רגישות יתר מסוג II.

2. נוגדנים אחרים יכולים ליצור מכלולים חיסוניים (צברים של נוגדן ואנטיגן) מסיסים הזורמים בזרם הדם, ושוקעים ברקמות שונות בעיקר בדפנות כלי הדם. שקיעה זו המעוררת תגובה דלקתית גורמת נזק לרקמות, הנצפה במחלות שונות כמו דלקות כלי דם (Vasculitis), או דלקת פקעיות הכליה (Glomerulonephritis). מחלות הנגרמות על ידי מכלולים חיסוניים מסווגות כסוג III של רגישות יתר.

3. נזק לרקמות הנוצר עקב שיפעול תאי, ללא מעורבות נוגדנים, והמוכר כרגישות יתר מושהית (Delayed hypersensitivity) מסווג כסוג IV של רגישות יתר. במצבים אלה תאים המוכרים כלימפוציטים T מגיבים נגד אנטיגן ספציפי על ידי שגשוג והפרשת מתווכים כימיים שונים שבעטיים נגרם הנזק לרקמות. בעוד שברגישות יתר מסוג I הביטוי הקליני מגיע לשיאו תוך דקות ספורות, בתגובות מסוג IV ההתבטאות הקלינית מופיעה בדרך כלל שעות עד ימים ספורים לאחר החשיפה לאנטיגן.

דוגמאות לתגובות של רגישות יתר מושהית הן רגישות עור למגע (Contact dermatitis) המבטאת תגובה דלקתית עקב מגע העור עם חומר חיצוני כמו מתכת, תכשיר קוסמטי וכו', או התגובה הנצפית לאחר הזרקה תוך-עורית של אנטיגן המוכר למערכת החיסון כמו בתבחין לאבחון שחפת (טוברקולין - מנטו).

הברור במקרה של חשד לרגישות יתר נעשה על ידי אלרגולוג וכולל בדיקה של סיפור עבר מדוקדק, ביצוע תבחיני עור ובדיקות דם לאאוזינופילים ורמת נוגדנים מסוג IgE.

פרופ' יוסף מקורי

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007





פורומים לופוס ומחלות אוטואימוניות

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
בן 30 מטופל ברמסימה דלקת מפרקים משה 04/04/2020 22:55
  • שלום רב אני מטופל ברמסימה אחת לחודשיים הבנתי שאולי יש לדחות טיפול בתרופות ביולוגיות כי זה מדכא מערכת חיסונית הטיפול האחרון היה ב3.3 הטיפול הקרוב זה ב27.4

  • + הוסף תגובה
פסוריאזיס אוטואימוני וקורונה רומי 30/03/2020 13:42
  • שלום, בת 45 יש לי פסוריאזיס שהתפרץ שוב בחודשיים האחרונים בראש ובמצח לאחר תאונת דרכים. ** האם אני בקבוצת סיכון לגבי קורונה? כמו כן יש AplA לא מטופלת כי אמרו לי שצריך לטפל רק בהריון. וסובלת גם מפיברומיאלגיה כמעט 5 שנים.

  • + הוסף תגובה
דיכוי חיסוני, מחלות אוטואימוניות וקורונה. פרופ' ננסי אגמון-לוין 30/03/2020 21:39
  • רומי שלום, אני חושבת שבימים קשים אלה לכולם צריך לנסות ולעשות סדר (קצת בפשטות) של המידע הקיים ואנסה לסייע. א. חשוב להיזהר ולנקוט בכל אמצעי הבידוד החברתי / מיגון עליהם ממליץ משרד הבריאות - לכולנו ללא יוצא מן הכלל. ב. דיכוי חיסוני , מחמיר את הסיכון לסיבוכים מקורונה - ולכן חולים שיש להם דיכוי חיסוני צריכים להזהר ביתר (מרבית החולים שלי עם דיכוי חיסוני נמצאים בבידוד ביתי כבר 3 שבועות) אז מה זה דיכוי חיסוני בחולים עם מחלות אוטואימוניות ? לרוב המחלה עצמה אינה גורמת לדיכוי חיסוני, והדיכוי הוא בגלל הטיפול לכן חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל כדי להבין האם הטיפול שאת/אתה מקבלת/ת הוא במינונים כאלה שמגדירים דיכוי החיסוני משמעותי. לדוגמא מי שמקבל באופן קבוע 20 מג פרדניזון זה דיכוי חיסוני , לעומת מי שמקבל קבוע 2.5 מג שזה לא נחשב דיכוי. מאוד מאוד חשוב לזכור שהפסקת הטיפול הקבוע היא לעיתים קרובות יותר מסוכנת מהקורונה (ולכן למרות המצב חלק גדול מהחולים שזקוקים לטיפול אפילו בבית החולים מגיעים לקבל אותו - גם עכשיו !!) ואחרון אחרון חביב אני חוזרת אליך - אני כמובן לא יכולה להעריך באמת בלי כל המידע אבל אם מדובר בפסוריאסיס לא קשה (ראש ומצח) והטיפול הוא רק במשחה - אז בדרך כלל אין מדובר בדיכוי חיסוני וההתנהלות היא כמו כלל האוכלוסיה. כנ"ל גם לפיברומיאלגיה . לגבי APLA - זה לא מדכא את החיסון , לגבי טיפול אחרי הריון - זה שווה דיון, אחרי המגיפה. ובעיקר שמרי / שמרו על עצמכם

  • + הוסף תגובה
פלקואניל מיטל 30/03/2020 01:27
  • האם פלאקואניל היא תרופה שמדכא את המערכת החיסונית? אני שואלת בגלל הקורונה.

  • + הוסף תגובה
פלאקוויניל וקורונה וגם זאבת. פרופ' ננסי אגמון-לוין 30/03/2020 21:30
  • שלום מיטל פלאקוויניל היא תרופה כנגד זיהומים (מלריה) אשר מסוגלת גם לגרום ל"ויסות" של מערכת החיסון - היא לא מדכאת את המערכת אך משפיעה על פעילותה. פלקוויניל היא תרופה חיונית לשמירה על "הפוגה" של מחלת הזאבת ולכן מאוד מאוד מומלץ לרוב (כל מי שיכול) מחולי הזאבת לקבל פלקוויניל , ולהמשיך בטיפול זה באופן רציף - זה הוכח במחקרים רבים. באופן "לא באמת מפתיע " פלקוויניל ככל הנראה יעילה גם לטיפול בנגיף הקורונה ולכן יש כעת מחסור גדול בתכשיר זה - המידע על היעילות כנגד קורונה עדין מאוד מוגבל, ובכל זאת בהתייחס לממדי המגיפה - בשימוש.

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!