פרוסטטיטיס כרונית (Chronic prostatitis)

ראשי

תאור

דלקת כרונית בערמונית (Chronic Prostatitis-CP) או כפי שנוטים לכנותה כיום: תסמונת האגן הדואב (Chronic pelvic pain syndrome - SPPS) היא תופעה שכיחה מאוד.
בשנים האחרונות, לאור המודעות לתופעה, שיעורי ההיארעות הגבוהים מאוד והפגיעה באיכות החיים, הוחלט לקדם את הנושא על ידי הקמת גוף מחקר (CPCRN) שהנהיג שני חידושים:
1. סיווג חדש של הפרוסטטיטיס לתת-קבוצות;
2. הגדרה של מגוון התסמינים CPSI - Chronic Prostatitis Symptom Index.
להלן הסיווג החדש המכונה: NIH Prostatitis Classification
NIH - 1
דלקת חדה של הערמונית Acute bacterial prostatitis
דלקת חדה של הערמונית שמופיעה ב-5% מהגברים הלוקים בפרוסטטיטיס.
הטיפול: מגיבה היטב לטיפול מתאים באנטיביוטיקה. יש להמשיך עם טיפול באנטיביוטיקה תקופה ארוכה יותר של כ-30-20 יום, לאחר נסיגת התהליך הדלקתי החד, על מנת למנוע מעבר למחלה דלקתית כרונית.
NIH - II
דלקת מחיידקים, כרונית של הערמונית Chronic bacterial prostatitis
זיהום מחיידקי הערמונית, מתמשך או נישנה בקצב גלי. עוצמת הזיהום מתונה יותר, אך ממושכת וטורדנית. דלקת זו מאובחנת רק על פי תרביות וכן על בסיס תמונה מיקרוסקופית של תאי דם לבנים בהפרשות הערמונית.
הטיפול בדלקת זו באמצעות אנטיביוטיקה במינון גבוה מותאמת לרגישות המחולל, בדרך פומית ולתקופה של 6-4 שבועות לפחות. בתום הטיפול רצוי לחזור ולבדוק באמצעות תרבית על מנת לוודא את מיגור הזיהום.
NIH - III
Chronic Non-Bacterial Prostatitis/Chronic Pelvic Pain Syndrome - CP/CPPS
במצב זה לא מוכח כל תהליך דלקתי. זה המצב הקשה ביותר לאבחון מדויק ולבחירת הטיפול המתאים, ולכן הוא מסווג לשתי קבוצות מישנה:
- NIH - IIIA - Inflammatory Chronic Pain Syndrome
תת-קבוצה זו מאופיינת בכך שאין הוכחה ישירה להימצאות חיידקים, אך קיימים סימנים להימצאות זיהום, דהיינו, נמצאו תאי דם לבנים בהפרשות נוזל הערמונית (EPS), ובשתן הניתן לאחר עיסוי הערמונית המכונה VB-3 (Voided bladder urine) ובנוזל הזרע.
- Non Inflammatory Chronic Pelvic Pain Syndrome - NIH - IIIB
אין עדות לתהליך דלקתי, ואין בהפרשות הערמונית ליקוציטים או כל עדות אחרת לדלקת, ואף לא ב-VB-3 או בנוזל הזרע. חשוב לציין שלא כמו חולים מקטגוריות I ו-II, אצל חולים מקטגוריה III לא נמצאו מחוללי זיהום בערמונית, כפי שנקבע בשיטות בקטריולוגיות מקובלות.
למעשה, ליקויים בהפרשות הערמונית (EPS) הם המאפיינים האובייקטיבים הראשונים בקטגוריה III של פרוסטטיטיס. כאב כרוני הוא התסמין האובייקטיבי בקבוצה זו, ולמרבה הצער הרוב הגדול של חולי פרוסטטיטיס משתייכים לקבוצה זו: NIH - III.
NIH - IV
פרוסטטיטיס דלקתית אי-תסמינית Asymptomatic Inflammatory Prostatitis - AIP
בדלקת זו החולה איננו לוקה בתסמינים כלשהם, אך ניתן למצוא תאי דם לבנים בהפרשות, או ברקמת הערמונית, במסגרת בירור של הפרעות אחרות. קבוצת חולים זו אינה מהווה בעיה ולא תמיד יש צורך לטפל בה.
בשל מגוון תסמינים רחב, ועל מנת ליצור אחידות במינוח, הוחלט להיעזר במדד המכונה:
NIH-CPSI - NIH Chronic Prostatitis Symptom Index. מדד זה בודק למעשה את שלושת המרכיבים החשובים שבהם לוקים החולים בדלקת ערמונית כרונית, והם:
- הכאב: מיקומו, עוצמתו ותדירותו;
- תסמינים בהטלת שתן: גריות-יתר, חסימה ומישלב ביניהם;
- איכות חיים: ההשפעה של התסמונת על איכות החיים של החולה.
כל אחד מהמרכיבים מוערך בנפרד:
Score - For Pain 0-21
For Urinary Domain 0-10
For Impact on Quality of Life 0-12
TOTAL 0-43
ד"ר שמואל ציטרון

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

אבחון תסמונת האגן הדואב כוללת תיעוד של תולדות המחלה, בדיקת ערמונית ובדיקת שתן. במקרים מיוחדים ניתן לבדוק את עוצמת זרם השתן, את נפח השתן הנותר לאחר השתנה, וכן לערוך בדיקת שתן לציטולוגיה, ובדיקות אורודינמית וציסטוסקופיה.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

מגוון הטיפולים בתסמונת האגן הדואב:
- טיפול באנטיביוטיקה: תרופות אנטיביוטיות יעילות בקטגוריות I, II, ו-NIH III/A. קיימים חילוקי דעות אם לתרופות נוגדות חיידקים יש השפעה על דלקת הערמונית מסוג NIH III/B. עבודות מסוימות מצביעות על כך שבחולים מקטגוריה זו יש לטפל באנטיביוטיקה המכוונת כנגד חיידקים פתוגניים בלתי שגרתיים (Uncommon organisms). לכן, לפי עבודות אלו, מקובל לתת תרופות אנטיביוטיות במשך שבועיים ימים, ואם נמצא מחולל בלתי שגרתי להמשיך 4-2 שבועות נוספים. טיפול ממושך באמצעות אנטיביוטיקה (ללא הוכחה בקטריולוגית) איננו מומלץ בשל החשש מהתפתחות של זני חיידקים העמידים לאנטיביוטיקה.
- הטיפול בחוסמי אלפא - אין עדיין עבודות מבוססות המעידות על יעילות הטיפול בחוסמי קולטנים אלפא במחלת הפרוסטטיטיס, אך קיימים פרסומים ודיווחים לא מעטים התומכים בשיטת טיפול זו. למרות שאין הוכחה מדעית התומכת ביעילות חוסמי אלפא, מקובל להניח כיום שתרופות אלה יכולות להועיל כחלק מהטיפול בפרוסטטיטיס מקטגוריה NIH IIIA/IIIB. כמו כן, אין תמימות דעים אם יש לטפל באמצעות חוסמי אלפא בכל החולים, או רק באלו הלוקים בחסימה. מקובל לטפל בעזרת חוסמי אלפא לתקופה של 6-3 חודשים בכולם, ובאלה הלוקים בחסימה, ואפילו קלה יחסית, תקופה ממושכת יותר באורח ניכר.
- טיפולים פיזיקליים - במקביל לטיפולים באמצעות אנטיביוטיקה ולטיפולים אנטי-דלקתיים למיניהם, נעשים ניסיונות לפתור את הבעיה על ידי טיפולים פיזיקליים שונים וחדשניים כגון חימום, גלי מיקרו, שיפור זרימת הדם, ביופידבק, עיסוי הערמונית, עיסוי קרקעית האגן ודיקור מחטים. הטיפולים הללו מתבססים על מגוון תיאוריות של הפתופיזיולוגיה של המחלה, ומהווים אמצעים שונים להקלת הסבל של החולים. דווח על הצלחות אם כי לא בשיעורים גבוהים.
- ללא טיפול - מקובל שלא לטפל בחולים מקבוצת NIH-IV ללא תסמינים, ולהתעלם מן הממצאים המעבדתיים, גם אם הם מעידים על דלקת. הטיפול הספציפי נדרש רק כאשר יש עדות לקיומם של מחוללים כמו: Neisseria gonorrhea או Chlamydia trachomatis.





פורומים, בעיות בזיקפה, אימפוטנציה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
לחץ דם וזקפה רוי בן 38 08/12/2019 12:38
  • האם לחץ דם גבולי, לא מטופל תרופתית יכול לגרום לבעיות בזקפה? ואם כן, האם ניתן לעשות משהו?

  • + הוסף תגובה
אומפרדקס ובעיות זיקפה גרי 30/11/2019 21:18
  • שלום רב האם זה מכון ששימוש ממושך באומפרדקס עלול להביא להפרעות בזיקפה? האם מדובר בנזק הפיך? האם ירידה בכמות ו/או הפסקת נטילת התרופה מביאים לשינוי? אם כן, תוך כמה זמן? תודה

  • + הוסף תגובה
מיקרו פי אבי 28/11/2019 19:01
  • שלום, יש לי מיקרו פין ואני צריך ללכת לאורולוג בגלל דם סמוי בשתן. פרט לכך שאני ממש מתבייש. האם אפשר לבצע את הבדיקות אצלי כמו כולם/ האם אני צריך להגיד מראש? אני ממש פוחד מהרגע שאצטרך להתפשט

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!