דלקת לוע ושקדים (Tonsillopharyngitis)

ראשי

תאור

דלקות הלוע והשקדים (Tonsillopharyngitis) גורמות לתחלואה רבה הן בגיל הילדות והן בחיי המבוגר. רוב דלקות הלוע והשקדים נגרמות על ידי נגיפים ולכן טיפול באמצעות אנטיביוטיקה איננו יעיל במקרים אלו. הנגיפים הגורמים לדלקות הלוע והשקדים הם Epstein-Bar virus (הגורם למחלת הנשיקה), Adenovirus, Enteroviruses, Herpes, simplex virus, (הגורם למחלת השפעת), Coronavirus influenza viruses, Rhinoviruses, Parainfluenza viruses ואחרים.


החיידק המשמעותי ביותר בהקשר של דלקות הלוע והשקדים הוא חיידק הסטרפטוקוקוס מקבוצת A (סק"א) הגורם ל-15%-20% מכלל דלקות הלוע והשקדים. סטרפטוקוקוס A הוא חיידק גרם-חיובי. דופן החיידק מורכב ממבנים אנטיגנים שונים: חלבוני M ו-T, ובאמצעותם ניתן לסווג את הסק"א לתת-קבוצות. חלבון M הוא מרכיב חשוב באלימות החיידק. בעקבות הזיהום מחיידקי סק"א נוצרים נוגדנים סגוליים לסוג של חלבון M, אך נוגדנים אלו אינם מגנים מפני זיהום על ידי חיידק סק"א עם חלבון M שונה. לכן דלקת הלוע והשקדים עלולה להישנות מספר פעמים במהלך החיים, ולהיגרם על ידי זנים שונים של חיידקי סטרפטוקוקוס A.


חיידק יכול לגרום לסיבוכים, הן מקומיים (מורסה בשקדים, דלקת אוזן תיכונה, דלקת גתות האף) והן לסיבוכים קשים, מאוחרים יותר, כמו דלקת מפרקים שיגרונית (Acute rheumatic fever), דלקת של כפורת הלב (פריקרדיטיס), דלקת של שריר הלב (מיוקרדיטיס), דלקת של מסתמי הלב (אנדוקרדיטיס). וכן לגלומרולונפריטיס (סוג של דלקת כליות). מחלות אלו אומנם נדירות אך עלולות להיות קטלניות.

לאחרונה אף נמצא בקרב ילדים ובמתבגרים שר בין זיהום סטרפטוקוקוס בלוע לבין הפרעות התנהגותיות כדוגמת Obsessive compulsive disorder (הפרעה אובססיבית-כפייתית).

תלונות החולה הלוקה בזיהום הלוע על ידי חיידקי סטרפטוקוקוס A הן על כאב בלוע, כאב בבליעה, חום, כאבי ראש ולעיתים על הקאות נישנות וכאבי בטן. כמו כן מאופיינת מחלה זו בהיעדר שיעול, נזלת או צרידות. בבדיקה גופנית ניתן למצוא הגדלת קישריות לימפה בצוואר, אודם מפושט בלוע, או דלקת בשקדים עם תפליט לבן או צהוב. חשוב לציין כי תסמינים אלו אינם ייחודיים לזיהום מחיידקי סק"א וזיהום הלוע הנגרם מחיידקי סטרפטוקוקוס A הוא מחלה החולפת עצמונית בדרך כלל. אצל ילדים מתחת לגיל שנתיים המחלה קיימת אך נדירה, היא שכיחה בעיקר בקרב גילאי 15-5.

אבחון במעבדה על פי תרבית חשוב מאוד (ברוב המקרים ניתן להסתמך גם על תבחין מהיר של נוכחות אנטיגן סטרפטוקוקי), על מנת למנוע טיפול מיותר באמצעות אנטיביוטיקה, כאשר אין מדובר בזיהום מחיידקי סטרפטוקוקוס A.

טיפול בזיהום מחיידקי סק"א באמצעות אנטיביוטיקה מקצר את מהלך המחלה, מונע סיבוכים מקומיים ומפחית את הסכנה שתתפתח קדחת השיגרון. כמו כן מקצר הטיפול את משך הזמן שבמהלכו עלול החולה להדביק את סביבתו.

כל הזנים של חיידקי הסטרפטוקוקוס A רגישים לפניצילין ולכן זו תרופת הבחירה לטיפול הן בילדים והן במבוגרים שלקו בזיהום מחיידקי סטרפטוקוקוס A. למרות שהרגישות של חיידקי סטרפטוקוקוס A לפניצילין מקובלת בעולם, דווח על כישלון הטיפול באמצעות פניצילין בדלקת שקדים סטרפטוקוקית, ב-10%-25% מהמטופלים. ממצא זה מוסבר על ידי הימצאות חיידקים יצרני בטא-לקטמזה, אארובים ואנאארובים, כמו סטרפטוקוקוס זהוב, מורקסלה קטרליס, המופילוס אינפליאנזה ואחרים.

ייצור הבטא-לקטמזה על ידי חיידקים אלו גורם לפירוק הפניצילין ולהישרדות חיידקי הסטרפטוקוקוס A. לכן, יש המטפלים בדלקות שקדים מחיידקי סק"א נישנות, באמצעות תרופות אחרות כדוגמת הצפלוספורין מהדור השני, או קלינדאמיצין, או תרופות מקבוצת המאקרולידים.

דלקות שקדים נישנות נפוצות מאוד ומהוות אתגר טיפולי. בעבר היו מקובלים טיפול ממושך למניעת הדלקות הנישנות, וניתוחים לכריתת השקדים. טיפולים אלו נכשלו, כלומר, החיידק נמצא בלוע לאחר גמר הטיפול ב-15%-30% מהחולים. הסיבות להישרדותו יכולות להיות כוללות היענות ירודה לטיפול, פירוק הפניצילין על ידי חיידקים הנמצאים בפה ומפרישים בטא-לקטמזות המפרקות את הפניצילין, הידבקות מזן אחר.

אם הזיהומים בלוע נישנים, יש צורך להתקין תרבית לבני הבית ולטפל בהם, או לשקול כריתת שקדים.

אם לחולה רגישות-יתר לפניצילין מטפלים בחלופות כמו אריתרומיצין או באזיתרומיצין. הטיפול בדלקת לוע סטרפטוקוקית על ידי פניצילין הוא למשך 10 ימים ו-3 או 5 ימים - באמצעות אזיתרומיצין. ב-5%-10% מהמקרים תוארה עמידות לקבוצת המאקרולידים (אריתרומיצין, אזיתרומיצין, קלריטרומיצין), עם זאת מהווה קבוצה זו חלופה נאותה לטיפול אם החולה רגיש לפניצילין.

פרופ' אשר ברזילי

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007





פורומים צרידות ומיתרי הקול

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
בדיקת סטרובוסקופיה אורי 25/05/2020 13:42
  • שלום ד"ר, קבעתי תור אצלך לשבוע הבא, יש לי כאב כרוני בגרון וצרידות כרונית, אשר מתחזקת ונחלשת לסרוגין, אני מוגדר GERD , ושוקל לעבור ניתוח תיקון רפלוקס, ובשל כך אני רוצה לעבור בדיקות א.א.ג ע"י מומחה כחוות דעת שנייה ע"מ לשלול כל בעיה שקשורה במיתרים ואכן הצרידות נובעת מריפלוקס, האם אצלך במרפאה בתל אביב אתה מבצע בדיקת סטרובוסקופיה, אשר הינה בדיקה יותר מדוייקת (ממה שהבנתי), נא התייחסותך לעניין

  • + הוסף תגובה
בדיקת סטורב ד"ר יקי כהן 25/05/2020 13:45
  • אורי שלום, אין צורך בבדיקת סטרוב , בדיקה זו נועדה למדידת גל הרטט של המיתר במקרה של ריפלוקס היא מיותרת. אתה מוזמן לבוא למרפאה ואבדוק אותך בעזרת סיב רך או קשיח לפי מה שנראה בשטח.

  • + הוסף תגובה
בדיקת סטרוב אורי 27/05/2020 12:48
  • תודה על המענה, הייתי כן מעוניין בבדיקת סטרוב מכוון שבבדיקות הקודמות שעשיתי בסיב אופטי הרופא הבחין בציטה, ובבדיקה אחרונה ממש לפני כמה ימים בסיב אופטי לא הובחן שום ממצא על המיתרים, לכן הייתי רוצה בדיקה סטרוב, האם לדעתך בדיקה זו יכולה להבחין בשאריות של ציטה במידה והתפוצצה? נא תגובתך

  • + הוסף תגובה
שאלה ד"ר יקי כהן 27/05/2020 13:10
קלינאי תקשורת לאחר ניתוח רונית 24/05/2020 15:19
  • הי, האם יש לך המלצה לקלינאי/ת תקשורת תותח על חלל בתחום , חשוב שיהיה בעל נסיון בעבודה עם מבוגרים? אני לאחר DL שני, ונערכת ל"מלחמה" על החזרת הקול שלי, מחפשת את הרמטכ"ל הנכון :-)... עברתי אצל כל מיני קלינאים ואני באמת רוצה לדייק ולהגיע לטוב ביותר. תודה

  • + הוסף תגובה
קלינאי תקשורת לאחר ניתוח ד"ר יקי כהן 25/05/2020 08:20
  • בתחום הקול יש את ד"ר יעל מנור ואריק זמיר . יעל מנור ניתן לקבוע בטלפון053-2762577 אריק זמיר 050-8539818

  • + הוסף תגובה
בדיקת f.o סיב אופטי עקב צרידות מתמשכת אורי 18/05/2020 08:36
  • שלום ד"ר , יש לי בדיקת סיב אופטי לגרון בעוד כמה ימים, קבעתי תור בבית חולים מסויים בבוקר בשעה 10.00 לרופא א.א.ג לבדיקת סיב אופטי, וכמו כן ולפי המלצת רופא המשפחה קבעתי תור לרופא מומחה במיתרי הקול, והבדקיה נקבעה באותו יום בשעה 17.00, שאלתי היא, האם ניתן לבצע 2 בדיקות סיב אופטי למיתרים באותו יום? האם קיים סיכון כלשהוא בבדיקות הללו אם מבוצעות ביום אחד?

  • + הוסף תגובה
בדיקת סיב אופטי ד"ר יקי כהן 18/05/2020 08:45
  • אורי שלום, אם קבעת בבית חולים בדיקה אצל א.א.ג אשר יעשה לך גם בדיקה עם סיב אופטי אין צורך ללכת לעוד רופא לאותה בחדקה אלא אם מי שבדק אותך בבית החולים הוא לא מומחה למיתרי הקול. מה שקשה לי להאמין. אני מניח שקבעת למרפאות חוץ ולכן מי שיבודק אותך הוא רופא לרנגולוג כלומר מומחה למיתרי הקול.

  • + הוסף תגובה
בדיקת סיב אופטי אורי 19/05/2020 13:11
  • תודה רבה על המענה, אכן קבעתי תור לבית חולים למרפאות חוץ, אבל הייתי מעוניין לקבל עוד חוות דעת , כי בבדיקות קודמות רשמו לי בסיכום הבדיקה שמצאו ציסטה, ובבדיקות לאחר מכן הענין לא הוזכר בכלל ולא דובר על בצקת, לכן הייתי מעוניין לפנות לבדיקה למומחה נוסף עם שם טוב, יש לי בעיית צרידות שלא חולפת מזה 3 שנים ובחודשיים האחרונים הבעיה מחמירה מאוד.

  • + הוסף תגובה
בדיקת סיב אופטי ד"ר יקי כהן 20/05/2020 09:17
  • יתכן ורזולוציית הבדיקה לא הייתה זהה בבדיקות, האם אותו רופא בדק אותך? . אני הייתי ממליץ לך לפנות כרגע רק למומחה למיתרי הקול ולחסוך לעצמך את האי נעימות מכיוון ולמי שלא תבחר ללכת אם הוא באמת מומחה של מיתרי הקול יהיה את הציוד והידע לאבחן. אתה יותר ממוזמן להגיע אלי למרפאה בתל אביב אבל יש עוד מומחים למיתרי הקול שניתן לפנות אליהם

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!