זיהומים בפטריות (fungal infections)

ראשי

תאור

פטריות הן קבוצה של מיקרואורגניזמים חד-תאיים (אאוקריוטים) חסרי תנועתיות (Nonmotile). למשפחת הפטריות שייכות פטריות מאכל (Mushrooms), שמרים (Yeasts), פטריות קוריות או עובש (Moulds), ופטריות הגורמות למחלות בצמחים (Rusts, Smuts). הפטריות בעלות דופן תא מוגדר, חסרות כלורופיל ומתרבות בעזרת נבגים.
בתנאים הנכונים הנבגים יכולים להתפתח לשתי צורות מורפולוגיות: קורים או שמרים. יש פטריות היכולות לעבור מצורה אחת לאחרת בהתאם לתנאי הגידול (פטריות דימורפיות).

שמרים הם פטריות מיקרוסקופיות העשויות מתאים בודדים אשר צורתם יכולה להיות עגולה, סגלגלה או מוארכת. הם מתרבים לרוב על ידי הנצה ויוצרים מושבות לחות וריריות.

עובש מופיע כקורים ארוכים ומתפצלים הנקראים היפות (Hyphae), ומתארכים על ידי צמיחה בקצה הרחוק (Apical extension). הקורים מכילים גרעין אחד או מספר גרעינים, הם לרוב מתחלקים לתאים על ידי יצירת מחיצות, אך מיעוטם אינו יוצר מחיצות. הקורים המתארכים יוצרים צברים הנקראים מיצליום או מיצליה ברבים (Mycelium, Myceliae pl.).


מבנה ותפקוד
כל הפטריות הן הטרוטרופיות (Heterotrophic), דהיינו, מעכלות את מזונן מחוץ לתא על ידי הפרשת תססים (אנזימים) לסביבתן המיידית, ולאחר מכן סופגות את המזון המעוכל דרך הדופן.

גרעין הפטרייה מכיל DNA. הפטריות מיוחדות בדופן תא המכיל ליפי כיטין המקנים את הקשיות, וכן חלבונים, שומנים, רב-סוכרים וליין (פיגמנט). מוליקולת הרב-סוכר העיקרית בדופן התא היא הגלוקאן, לרבות תרכובות דמויות גליקוגן, מאנאן (פולימר של מאנוזה), כיטוזאן (פולימר של גלוקוזאמין) וגאלאקטן (פולימר של גאלאקטוזה). השיעור היחסי של המרכיבים הנ"ל משתנה לפי זן הפטרייה.

חלק מהפטריות מכילות מוליקולות פפטידומאנאן מסיסות, כגון מאנאן, גאלאקטומאנאן ולפעמים ראמנומאנאן. אלו אחראיות לתגובה החיסונית של הפטריות הגורמת למחלות בבני אדם, והן הבסיס לבדיקות הדם הנערכות לשם אבחון הזיהום מפטריות. לדוגמה, השמר Cryptococcus neoformans, ייחודו ביצירת קופסית עבה ורירית העשויה מרב-סוכרים. הקופסית מהווה גורם מזהם (וירולנטי), בכך שהיא עוזרת לפטרייה להתחמק מהתאים הבלענים, אך גם מסייעת לזיהוי הפטרייה בנוזלי הגוף וברקמות.

סוגי זיהומים ומקורותיהם
חלק מהפטריות הן פתוגניות לבני אדם, דהיינו יכולות לגרום זיהומים, לרבות זיהומים שטחיים, זיהומים עוריים, זיהומים תת-עוריים או זיהומים מפושטים (עמוקים). פטריות הגורמות למחלות יכולות להגיע ממקור חיצוני (בשאיפה, מהעור או דרך העור), או פנימי (מהצמיחה, הפלורה, הטבעית או כתוצאה מהתעוררות של זיהום קודם). זיהום מפטריות יכול להיות ראשוני, דהיינו פוגע במאחסן עם מערכת חיסון תקינה, או שניוני, אופורטוניסטי, דהיינו פוגע במאחסן עם מערכת חיסון פגועה.

זיהומים שטחיים או בעור הם הזיהומים השכיחים ביותר שגורמות פטריות, הן מבחינת שיעור הופעתם והן מבחינת הפיזור הגיאוגרפי. השטחיים מוגבלים לשכבת הקרנית בעור או לשיער, ואינם גורמים לתגובה דלקתית. המקומות המעורבים הם כפות הרגליים וגוף השערה, בשיער הראש ובשיער הגוף. הזיהומים בעור פוגעים בכיסוי הגוף (טגומנט), בציפורניים ובזקיקי השיער, ונגרמים לרוב על ידי סוגי הפטריות Microsporum spp., Epidermophyton floccosum ו-Trichophyton spp.

התגובה הדלקתית עלולה לחדור לשכבות עמוקות יותר. הזיהומים בעור מסווגים כדרמטופיטוזות הנגרמות על ידי עובש (שכיחות יותר), וכדרמטומיקוזות הנגרמות בעיקר על ידי זני קנדידה (Candida spp). הפטריות הגורמות לדרמטופיטוזות מכונות דרמטופיטים או Ringworm fungi, שכן הן יוצרות נגעים בצורת עיגולים עם התבהרות מרכזית על העור והקרקפת. המחלה השכיחה הנגרמת על ידי הדרמטופיטים היא גזזת, וההתבטאות הקלינית תלויה באזור הגוף המעורב בזיהום, כגון רגליים, בעיקר באזור בין האצבעות (Tinea pedis), קרקפת (Tinea capitis), עור הגוף (Tinea corporis) לרבות אזור המפשעה (Tinea cruris), והציפורניים (Tinea unguinum).

זיהומים תת-עוריים נגרמים על ידי פטריות שונות המתפתחות לאחר חדירה חבלתית דרך העור. הצורות השכיחות הן ספורוטריכוזיס (זיהום לאורך דרכי הלימפה הנגרם על ידי Sporothrix schenckii), כרומובלאסטומיקוזיס (זיהום הנגרם על ידי עובש עם ליין שחור, בעיקר באזורים טרופיים וסוב-טרופיים) ופיטריומת או מיצטומה (זיהום הפוגע בדרך כלל ברגליים ושכיח באזורים טרופיים וסוב-טרופיים).

זיהומים מפושטים (עמוקים) שגורמים פטריות עלולים להיות מסכני חיים. הזיהומים הראשוניים נגרמים בעיקר על ידי פטריות דימורפיות ובדרך כלל מוגבלים לאזורים גיאוגרפיים מוגדרים. הפטריות העיקריות הגורמות לזיהומים אלה הן Coccidioides immitis, Histoplasma capsulatum, Blastomyces dermatitidis, ו-Paracoccidioides brasiliensis. הזיהום הנגרם לאנשים בריאים הוא לרוב אי-תסמיני, אולם אם החשיפה מוגברת (או אם קיימת פגיעה חיסונית) המחלה יכולה להיות מסכנת חיים.

הזיהומים השניוניים או האופורטוניסטיים נגרמים על ידי כמה עשרות זני פטריות, שהשכיחות שבהן הן Candida spp., Cryptococcus neoformans, Aspergillus spp., Zygomycetes/Mucor, Trichosporon beigelii ו-Fusarium spp. בזיהומים אופורטוניסטיים מפטריות אופייני שחולים בראש ובראשונה אנשים המאושפזים בבתי חולים, לרבות פגים, חולים לאחר ניתוחים, חולים עם צנתרים מרכזיים, חולים במחלקות לטיפול נמרץ וכן חולים מדוכאי חיסון, כגון חולי סרטן, מושתלי איברים ומושתלי לשד עצם. חולים בקהילה העלולים ללקות בזיהומים שניוניים מפטריות הם בעיקר חולי איידס, חולים המקבלים טיפולים המדכאים את המערכת החיסונית (טיפולים באמצעות סטרואידים בעיקר) וחולי סוכרת.

ההתבטאויות הקליניות השכיחות הן אלח דם (לרוב כתוצאה מקנדידה), דלקת מעטפות המוח (מנינגיטיס, לרוב כתוצאה מקריפטוקוקוס נאופורמאנס), זיהום בריאות (לרוב כתוצאה מאספרגילוס), זיהום מערות האף (לרוב כתוצאה מאספרגילוס או זני מוקור), או זיהום מפושט (במספר איברים). הזיהומים העמוקים האופורטוניסטיים מתאפיינים בשיעורי תחלואה ותמותה גבוהים, בעיקר באלו הנגרמים על ידי פטריות קוריות.

ד"ר מרים וינברגר

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007





פורומים, מלנומה והסרת שומות

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
2 כתמים באמת היד מירי 20/10/2019 14:50
  • שלום רב מזה מספר חודשים מופיעים לי 2 כתמים קטנטנים אדמדמים, ש מעת לעת פורץ מהם דם בתחחלה חשבתי שקבלתי מכה מבלי לשיים לב, אך לא היא ו והתופעה חוזרת על עצמה שוב שוב שלפני יומים זרם גם בצורה טיפה חריגה שהדאיגה במקצת אותי..התיחסותך כיוון שאין תור מיידי לרופא עור בסביבבתי..

  • + הוסף תגובה
גומת חן חדשה לבנה כינוי 07/10/2019 15:51
  • היי שמתי לב לנק חן לבנה, חיצונית וקטנה על החזה שלי. יכול להיות שהייתי שם קודם אבל שמתי לה אליה רק עכשיו. האם ללכת לבדוק אותה?

  • + הוסף תגובה
חשד לממאירות רונן 30/09/2019 10:56
  • גידול מוגבה בלחי הקרוב לאף, מעל קו החיוך. בקוטר חצי ס''מ. לשד לממאירות. אם ארצה לקחת ביופסיה, מהי שיטת הביופסיה בפעם הראשונה הכדאית והיעילה למקום זה. מחט עבה, דקה וכו'

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!