קדחת דנגי (Dengue fever)

ראשי

תאור

קדחת דנגי היא מחלה נגיפית המועברת בעקיצת יתוש וזו כיום את המחלה הנגיפית השכיחה ביותר המועברת בדרך זו. מאגר המחלה (הנגיפים) הוא באדם ועקיצת היתוש מעבירה זאת מאדם לאדם, לכן המחלה שכיחה יותר באזורים עירוניים וצפופי אוכלוסייה.
הנגיף שייך למשפחת ה-Flaviviruses, בדומה לקדחת הנילוס המערבי, לדלקת מוח יפנית, לקדחת צהובה. לנגיף הדנגי יש ארבעה סוגים הממוספרים מ-1 עד 4 אשר מקורם הגיאוגרפי היה שונה, אך עם ריבוי הנסיעות בעולם התפזרו כל זני הדנגי באזורים האנדמים בעולם.

המחלה שכיחה מאוד בדרום מזרח אסיה, ביבשת אמריקה היא קיימת בדרום אמריקה ובמרכזה, בקריביים, ולאחרונה מתפשטת אף לדרומה של ארצות הברית. המחלה קיימת גם באפריקה אך פחות שכיחה שם.

בישראל המחלה התקיימה בטבריה בשנות ה-20 של המאה ה-20, אך נעלמה לחלוטין. בשנים האחרונות יש עלייה ניכרת במספר חולי הדנגי המאובחנים בארץ, אך כל המקרים נרכשו בחו"ל. רובם של מקרי הדנגי בישראלים מקורם במזרח הרחוק, והם ישנם בעיקר בישרלים ששהו בתאילנד, במיוחד באיים בדרום תאילנד. הודו היא כמקום ההידבקות השני בדנגי בקרב מטיילים ישראלים. המחלה מועברת על ידי עקיצת יתוש, ולכן נפוצה יותר לאחר עונת גשמי המונסון בקיץ.

זיהום קודם במחלה נותן הגנה חיסונית רק נגד הזן שכבר התרחש זיהום בו, אך לא נגד הזנים האחרים. יתרה מזאת, התיאוריה המקובלת היא שזיהום נישנה בזן אחר יכול להחמיר ההשפעות הקשות של המחלה.

פרופ' אלי שוורץ

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007

סימפטומים


סימני קדחת דנגי הם חום פתאומי וכאבים חזקים בשרירים או בגב, המתחילים 8-5 ימים לאחר עקיצת היתוש. החום נמשך 7-5 ימים ולעיתים מופיעה תפרחת מגרדת בכל חלקי הגוף בסוף תקופת החום. המחלה ברוב המקרים מלווה בחוסר תיאבון קיצוני ובחולשה קיצונית. בשיעור קטן של המקרים יש גם דימומים (מהפה, מהאף, מהעור ומהמעיים), ולעיתים רחוקות גם מצב של ירידת לחץ-דם עד כדי הלם (Dengue hemorrhagic fever, Dengue shock syndrome). בדרך כלל המקרים הקיצוניים של קדחת דנגי הם מקרים של הידבקות נישנית בזן שונה של הנגיף ולא בזיהום הראשוני.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

הטיפול בקדחת דנגי הוא טיפול בתסמינים בלבד. אין תרופה נגד הנגיף המחולל אותה.

מניעה

לא קיים עדיין חיסון לקדחת דנגי. החיסון נמצא בתהליכי פיתוח. הדרך היחידה למנוע את המחלה היא הימנעות מעקיצות. יתושי הדנגי (יתושי Aedes) הם פעילי-יום ונוטים לעקוץ בשעות הבוקר המוקדמות ולקראת חשיכה, לכן חשוב להקפיד על מריחה של דוחי יתושים בשעות אלה באזורים שבהם נמצאת המחלה.





פורומים סרטני עור שאינם מלנומה NMSC קרצינומת תאי בסיס (BCC) וקרצינומת תאי קשקש (SCC)

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
טיפול באפודיקס לסרטני עור שאינם מלנומה שאול 20/12/2019 13:30
  • חלק מרופאי העור מטפלים בסרטני עור שאינם מלנומה בעזרת אפודיקס. אשמח לשמוע על יתרונות וחסרונות. לדעת המצדדים זה מונע הצורך בביופסיה כי ממשיכים במספר סבבי טיפול של מריחה כ- 3 שבועות עד להתלקחות במידה וקיים סרטן עור ואזי מורחים אנטיביוטיקה למניעת זיהום . וכך חוזרים על התהליך עד למצב שאין התלקחות בעקבות מריחת אפודיקס של 3 שבועות וזה אומר שסרטן העור הוכחד כי אחרת הייתה ממשיכה להווצר התלקחות. כלומר האפודיקס משמש גם כסמן/גלאי לנוכחות סרטן עור וגם לטיפול בו. בתודה

  • + הוסף תגובה
טיפול באפיודקס דר' גיל טאובר 22/12/2019 15:48
  • קרם האפיודקס 5% מיועד לטיפול בנזקי שמש במשטחים גדולים מסוג אקטיניק קרטוזיס, bowens וגידולי BCC שטחיים בלבד. השימוש בקרם אפיודקס ניתן כאשר יש משטח של נגיעות כגון: קרקפת, האף וכד'. קרם האפיודקס מטפל בנגעים קיימים ואף מהווה טיפול מניעתי לנגעים אשר טרם נראים קלינית. קרם האפיודקס לא ניתן לטיפול בסרטני עור מסוג SCC או מלנומה ואף לא ב - BCC שאינו שטחי!!! לגבי הצורך בביופסיה - תפקיד רופא העור לאבחן את הנגיעות - באם מדובר בסרטן אז שולחים לכריתה בכל מקרה ואז מבוצעת פתולוגיה. לנגעים טרום סרטנים אין צורך בכריתה או ביצוע ביופסיה אלא אם רופא העור אינו יודע או בטוח באבחנה. בריאות שלמה, ד"ר גיל טאובר

  • + הוסף תגובה
צילום נקודות וגילוי מוקדם יאיר 18/12/2019 12:31
  • שלום, שמעתי שיש אפשרות לצלם את כל הגוף ואת הנגעים (יש לי המון) וכך להשוות, ולתפוס סרטן עור כמה שיותר מהר. מה דעתך? באיזו תדירות יש לבצע? תודה

  • + הוסף תגובה
צילום שומות דיגיטלי דר' גיל טאובר 22/12/2019 15:42
  • שלומות, ההמלצה לכלל האוכלוסיה היא לבצע סקירת שומות אחת לשנה תחת דרמטוסקופ ובהפשטה מלאה! לאנשים בסיכון יתר כגון: מלנומה בעבר או ריבוי שומות ניכר מומלץ להוסיף צילום דיגיטלי אשר מאפשר לעקוב בצורה הדוקה יותר אחר נגעים חדשים או שינוי בגודלם וצבעם של הנגעים. יש לציין, כי הצילום הדיגיטלי אינו מחליף את סקירת השומות תחת דרמטוסקופ אלא מהווה נדבך נוסף בלבד. בריאות שלמה, ד"ר טאובר

  • + הוסף תגובה
Bcc אבי 01/12/2019 17:28
  • בבדיקה של פלסטיקאי הובחן בזליומה. נקבע ביופסיה ו/או כריתה לעוד כחודשיים. לאחר קבלת התשובה טיפול בשיטת מוס. האם זה הנוהל? זה לא הרבה זמן לטיפול?

  • + הוסף תגובה
הליך ההסרה דר' גיל טאובר 02/12/2019 16:19
  • מקובל כי רופא עור מבצע סקירת שומות ובאם הוא רואה נגיעות מחשידה אשר יש צורך בהסרה כירורגית הוא מפנה לכירורג פלסטי לצורך כריתה. ניתוח בשיטת מוהס בדרך כלל מבוצע באיזור פנים כי הוא מיועד לבצע כריתה עם פגיעה אסתטית קטנה ככל האפשר. טרם ביצוע הניתוח מקובל לבצע ביופסיה כדאי לדעת בוודאות במה מטפלים. לצערי, זמני ההמתנה לביופסיה ארוכים וגם התשובה לביופסיה לוקחת בין 3 ל - 6 שבועות ולכן יש עיכוב בפרוצדורה. באם מדובר בממאירות מסוג BCC אין בעיה עם טווח הזמנים הזה. בריאות שלמה, ד"ר גיל טאובר

  • + הוסף תגובה
תודה אבי 04/12/2019 17:44
זמני המתנה... דר' גיל טאובר 08/12/2019 14:37
  • מקובל כי רופא עור מבצע סקירת שומות ובאם הוא רואה נגיעות מחשידה אשר יש צורך בהסרה כירורגית הוא מפנה לכירורג פלסטי לצורך כריתה. ניתוח בשיטת מוהס בדרך כלל מבוצע באיזור פנים כי הוא מיועד לבצע כריתה עם פגיעה אסתטית קטנה ככל האפשר. טרם ביצוע הניתוח מקובל לבצע ביופסיה כדאי לדעת בוודאות במה מטפלים. לצערי, זמני ההמתנה לביופסיה ארוכים וגם התשובה לביופסיה לוקחת בין 3 ל - 6 שבועות ולכן יש עיכוב בפרוצדורה. באם מדובר בממאירות מסוג BCC אין בעיה עם טווח הזמנים הזה. בריאות שלמה, ד"ר גיל טאובר

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!