קנדידה (Candida)

ראשי

תאור

קנדידה היא פטריה הנגרמת ע"י פטריית השמר קנדידה אלביקנס ((Candida Albicans,  המתקיימת כיצור חד-תאי בגודל 4 עד 6 מיקרון, ואשר מתרבה ויוצרת מושבות לחות וריריות. קיימים כ-150 זני פטריות קנדידה שונים, אולם רק כתשעה מהם מוכרים כמחוללים העיקריים של מחלות בבני אדם ומכונים בשם הכולל קנדידיאזיס (Candidiasis).

אישה סובלת מגרד ואי נוחות בגלל קנדידה בנרתיק

קנדידה היא חלק מהצמיחה (פלורה) הטבעית של המעי, העור והנרתיק. היא הגורם השכיח ביותר לזיהומים מפטריות בבני אדם, ורוב בני האדם ילקו לפחות באירוע אחד במשך תקופת החיים. רוב הזיהומים אינם מסכני חיים ומעורבים בהם הריריות (חלל הפה, הנרתיק), אפיתל (ציפוי) מערכת העיכול, העור, הציפורניים ותת-העור.

קנדידה יכולה לגרום לזיהומים עמוקים ומפושטים בעיקר בחולים מאושפזים או בחולים עם מערכת חיסון פגועה. ההסתמנויות הקליניות השכיחות הן אלח דם (קנדידמיה), זיהום בדרכי השתן וזיהום עיני. כמו כן תיתכן מעורבות של כל איבר פנימי (אחד או יותר) לרבות לב, מוח, ריאות, כבד, טחול, או מעי. ביטויים אלה כרוכים בתמותה גבוהה (כשליש עד מחצית מהחולים).


סימפטומים


כאמור, פטריות קנדידה יכולות להופיע באזורים רבים בגוף, וכל אזור מתאפיין בתסמינים שונים.

קנדידה בנרתיק, למשל, תתבטא בגרד בנרתיק, בריבוי הפרשות לבנות-צמיגיות אופייניות ובמקרים חמורים יותר בדחיפות, תכיפות וצריבה במתן שתן, דם בשתן, ואף שינויים במחזור החודשי.

לעומתה, קנדידה במעיים מאופיינת בתחושת נפיחות וגזים, כאבי בטן, שיהוקים וגיהוקים, ובצואה רירית. 

קנדידה בלשון היא מצב הנפוץ בעיקר בתינוקות, במעשנים ובבעלי מערכת חיסונית חלשה, ומאופיינת בנגעים לבנים אופייניים בחלל הפה, תחושת צמר בפה, אבדן תחושת הטעם ופצעים בזוויות הפה. 

התסמינים האופייניים לקנדידה באזורי הגוף השונים יופיעו לרוב אחרי שגשוג משמעותי וממושך של הפטרייה במערכת העיכול. 

סיבות וגורמי סיכון

באופן תקין, מערכת החיסון וחיידקי מערכת העיכול מבקרים את רמת השגשוג של פטריית הקנדידה ומונעים את התפשטותה. כך, מרבית האוכלוסייה נושאים את פטריית הקנדידה באופן טבעי ללא כל תסמינים.

נטילה ממושכת של אנטיביוטיקה או סטרואידים גורמת להרס של חיידקי מערכת העיכול, ובכך מפרה את האיזון ועלולה לגרום לשגשוג של הפטרייה. 

באופן דומה, גם מערכת חיסון מוחלשת, כמו בחולי סרטן, איידס וסוכרת, עלולה לגרום להופעת תסמיני הפטרייה האופייניים. זאת ועוד, הקשר ההדוק בין מתח להחלשת מערכת החיסון גורם לכך שאצל אנשים הסובלים מתקופות ממושכות של מתח וחרדה קיים סיכון גבוה יותר להיחלשותה של המערכת החיסונית ולהתפתחות קנדידה.

פרט לכך, נמצא כי פטריית הקנדידה נפוצה יותר בנשים שמשתמשות בגלויות למניעת הריון ובאזורי גוף לחים וחמימים, דבר המדגיש את החשיבות בייבוש אברי המין לאחר הרחצה. 

לבסוף, נמצא קשר בין התפרצות של קנדידה לתזונה העשירה בסוכרים, בפחמימות ובשמרים. 

תופעות נלוות וסיבוכים

לרוב קנדידה אינה גורמת נזק של ממש,  אך בחולים בעלי מערכת חיסונית מוחלשת, כגון חולי סרטן, חולי סוכרת ואנשים המטופלים באנטיביוטיקה לאורך זמן ממושך, עלולה הפטרייה להתפשט למערכת הדם.

חדירת הקנדידה למערכת הדם מאופיינת בחום, צמרמורות, כאבי ראש ובחילות. בכל חשש לזיהום במערכת הדם יש לפנות לטיפול רפואי דחוף, שכן ללא טיפול מהיר ומותאם יש סכנה בקריסת מערכות הגוף. 


אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

אבחון קנדידה נקבע על ידי המראה הקליני (בקנדידת העור והריריות), בעזרת הסתכלות מיקרוסקופית בדגימות מהאיבר הפגוע ועל סמך ממצאי תרביות מהדם או מהאיבר הפגוע. בדיקות סרולוגיות לאבחון זיהום ובדיקות מולקולריות קיימות בשלבי פיתוח שונים, אך עדיין אינן מנוצלות באורח שגרתי.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

קיימות תרופות יעילות הניתנות לטיפול בקנדידה, לטיפול מקומי או לטיפול מערכתי, והן כוללות בעיקר תרופות מקבוצת האזולים (Azoles), הפוליאנים (Polyenes) והאכינוקנדינים (Echinocandins). התרופה המערכתית הנמצאת בטיפול הנרחב ביותר נגד קנדידה היא פלוקונאזול (Fluconazole) המצטיינת ביעילותה ובבטיחותה.

מניעה

ישנם מספר דברים שניתם לעשות על מנת להקטין את הסיכון להתפתחות קנדידה: 

• לייבש את אזור אברי המין לאחר הרחצה

• להימנע משימוש בתמרוקים הגורמים לגירוי העור באזור אברי המין.

• להעדיף לבוש העשוי מבדים 'נושמים' שמונעים הצטברות של לחות והזעה על גבי העור.

• להפחית את רמת הלחץ.

• להקפיד על 'תזונת קנדידה', שהיא תזונה הדלה בסוכרים ובשומנים.

• לצרוך תוספי פרוביוטיקה מסוג אצידופולוס וביפידוס. 






פורומים מלנומה והסרת שומות

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
הסרת שומות רבות- מניעה חביב 23/09/2020 10:27
  • יש יתרון בהסרת שומות לא חשודות כדי שלא יתפתחו לממאירות? יש לי רבות ואני במעקב כל חצי שנה. מכניס למתחים.. אפשר להסיר כדי למנוע? מה דעתך?

  • + הוסף תגובה
הסרת שומות רבות - מניעה פרופ' אסתר עזיזי 27/09/2020 13:58
  • שלום רב, הדרך האופטימלית להתמודד עם ריבוי שומות הוא ביצוע בדיקות מעקב תקופתיות (אחת ל 6 חדשים או פעם בשנה) ע״י רופא עור שהתמחה באבחון מוקדם של מלנומה וסרטן עור. זאת בסיוע מיפוי שומות כלל גופי דיגיטלי וצילומים דרמוסקופים ( בהגדלה ) של שומות חשודות . בעקרון אין מניעה מהסרה מניעתית של שומות כאלה או אחרות, אך זה לא מספק ערובה להקטנת הסיכון למלנומה. גם לאחר הסרה מניעתית של כלל השומות בעור עלול להתפתח נגע חדש דמוי שומה חשוד למלנומה , שאפשר להחמיצו בקלות , אלא אם מתמידים במעקב מסודר המתבסס כאמור על מיפוי שומות דיגיטלי קודם. בברכה, פרופ׳ אסתר עזיזי מנהלת רפואית ספוט-קליניק www.spot-clinic.co.il

  • + הוסף תגובה
איך משיגים את ד"ר שלווה מרדי? דוד 07/03/2017 09:38
  • שלום, לפני מספר שנים הייתי אצל ד"ר שלווה מרדי לצורך הסרת נקודות חן. אני רוצה לחזור אליו לביקור נוסף אך מספר הטלפון שלו מנותק כבר תקופה ממושכת. מישהו יודע כיצד ניתן ליצור איתו קשר? תודה.

  • + הוסף תגובה
גם אני מעוניינת להגיע לד"ר שלווה מרדי. עדי 26/07/2017 23:58
  • אני מעוניינת להגיע לד"ר שלווה מרדי. אשמח לקבל פרטים לכתובת אי-מייל: edist63@gmail.com תודה רבה עדי

  • + הוסף תגובה
ד"ר שלווה מרדי פרופ' אסתר עזיזי 27/07/2017 08:03
  • שלום רב, אין לי מידע על הגישה לדר' שלווה מרדי. בכל מקרה, למיטב ידיעתי דר' דוד צמח רופא עור בכיר באיזור המרכז מיישם את הטיפול בתכשיר של דר' מרדי במרפאתו. חשוב לציין בהקשר זה שיש לשקול לפני השימוש בתכשיר האם זו אכן הדרך המומלצת להסרת הנגע בעור או שמא עדיף להסירו בשיטה כירורגית על מנת לשלוח לבדיקה פתולוגית ולוודא שהנגע שהוסר היה שפיר. בברכה פרופ' אסתר עזיזי

  • + הוסף תגובה
פרופ מרדי אור 03/08/2020 12:52
  • וכל את- איך משיגים את פרופ' מרדי? לא יתכן שהוא נעלם לגמרי. ומעדיפים אותו

  • + הוסף תגובה
היי מיכאל 20/09/2020 22:17
דר' שלווה מרדי פרופ' אסתר עזיזי 27/07/2017 08:01
  • שלום רב, אין לי מידע על הגישה לדר' שלווה מרדי. בכל מקרה, למיטב ידיעתי דר' דוד צמח רופא עור בכיר באיזור המרכז מיישם את הטיפול בתכשיר של דר' מרדי במרפאתו. חשוב לציין בהקשר זה שיש לשקול לפני השימוש בתכשיר האם זו אכן הדרך המומלצת להסרת הנגע בעור או שמא עדיף להסירו בשיטה כירורגית על מנת לשלוח לבדיקה פתולוגית ולוודא שהנגע שהוסר היה שפיר. בברכה

  • + הוסף תגובה
איך משיגים את דר' שלווה מרדי? פרופ' אסתר עזיזי 05/08/2020 12:22
  • שלום רב, אין לי מידע על הגישה לדר' שלווה מרדי. בכל מקרה, למיטב ידיעתי דר' דוד צמח רופא עור בכיר באיזור המרכז מיישם את הטיפול בתכשיר של דר' מרדי במרפאתו. חשוב לציין בהקשר זה שיש לשקול לפני השימוש בתכשיר האם זו אכן הדרך המומלצת להסרת הנגע בעור או שמא עדיף להסירו בשיטה כירורגית על מנת לשלוח לבדיקה פתולוגית ולוודא שהנגע שהוסר היה שפיר. בברכה פרופ' אסתר עזיזי מנהלת רפואית ספוט-קליניק

  • + הוסף תגובה
שומה דיספלסטית נועם 03/09/2020 00:16
  • שלום, הוסרו אצלי לאחרונה שלוש שומות. שתיים מהן אובחנו כשפירות - intradermal nevus ו compound nevus והן הוצאו בשלמותן. אחת מהן אובחנה כ compound dysplastic Nevus (moderate dysplasia) - one side margine involved. בעקבות זאת ביצעו ניתוח הרחבה והיא נשלחה שוב לביופסיה. אני מאוד חוששת, האם הביופסיה הנוספת עלולה פתאום למצוא משהו חמור יותר משום שהנגע לא הוסר בשלמותו? בנוסף, אשמח להבין מה המשמעות של moderate dysplasia? האם העובדה שנמצאה אצלי שומה דיספלסטית מעלה משמעותית את הסיכוי למלנומה? אציין שאין היסטוריה משפחתית למלנומה ולא אובחנו אצלי בעבר שומות דיספלסטית. תודה רבה

  • + הוסף תגובה
שומה דיספלסטית פרופ' אסתר עזיזי 04/09/2020 13:41
  • . שלום רב, סביר להניח שהממצאים הפתולוגים בדגימה שהוסרה בניתוח ההרחבה יהיו זהים לאלה שנמצאו בהסרה הראשונית . הסיבה העיקרית להרחבה היא לסלק שאריות שומה שנותרו במקום כדי שלא ימשיכו לגדול ולשגשג. ניתן להניח שהשומה לא הוסרה בשלמותה מלכתחילה כי הכירורג העדיף ביופסית גילוח shave biopsy על excisional biopsy.אם היה נוקט באקציסיה סביר מאד להניח שלא היו נותרים שאריות שומה וניתן היה לחסוך את ההתערבות הנוספת. בעקרון שומה דיספלסטית נחשבת נגע קדם סרטני . כשלעצמה היא שומה שפירה ואינה מלנומה. הסיבה להסרת שומה כזו היא לרוב מניעתית, כדי שלא תהפוך במרוצת החיים למלנומה. עם זאת ניתן להמנע מהסרה מניעתית (לרוב מיותרת) של שומה דיספלסטית כזו או אחרת ולהעדיף מעקב אחר שינויים חשודים בשומות באמצעות צילום דיגיטלי של כלל השומות בגוף - מיפוי שומות כלל גופי ו/או צילום דרמוסוקפי של המאפיינים הפנימייים של שומה כזו או אחרת. בברכה, פרופ׳ אסתר עזיזי מנהלת רפואית ספוט-קליניק

  • + הוסף תגובה
סוג הכריתה נועם 06/09/2020 17:28
  • תודה רבה. בניתוח הראשון הנקודה הוסרה על ידי exicision ולא על ידי גילוח (כך אני מניחה משום שנעשו תפרים). האם גם במצב כזה עלול הנגע לא להיות מוצא בשלמותו? האם מומלץ לבקש חוות דעת פתולוגית נוספת במקרה כזה בו הנגע הוא דיספלסטי ונקבע שלא הוצא בשלמותו? תודה

  • + הוסף תגובה
סוג הכריתה פרופ' אסתר עזיזי 07/09/2020 18:14
  • שלום רב, אכן , שאריות שומה בשוליים או בעומק החתך הכירורגי הם תופעה מוכרת גם לאחר אקציסיה. מוטב להמתין לדוח הפתולוגי של הרקמה שוהסרה בניתוח ההרחבה. בכל מקרה אין מניעה מלבקש חוות דעת פתולוגית כבקרה נוספת. בברכה, פרופ׳ אסתר עזיזי

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!