אלבומין נמוך בדם (Hypoalbuminemia)

ראשי

תאור

אלבומין הוא חלבון המהווה כ-60% מסך החלבונים בדם. אלבומין מיוצר על ידי תאי הכבד, מופרש לדם וממלא תפקידים חשובים כגון שמירה על לחץ אונקוטי והובלה ואחסון של מגוון רחב של חומרים בדם. 

רמתו התקינה של החלבון בדם היא 5-3.5 גר'/ד"ל. חסר משמעותי של אלבומין מוגדר כשרמתו נמוכה מ-3 גר'/ד"ל. אם קיים חסר באלבומין אך תפקוד הכבד תקין, הכבד יכול להגביר את קצב הייצור של האלבומין. החסר מתבטא רק כאשר קצב האיבוד של האלבומין עולה על קצב הייצור שלו על ידי הכבד.

לבורנט ורופאה מבצעים בדיקת דם מקרוסקופית במעבדה, אלבומין נמוך בדם, היפואלבומינמיה

צילום: Shutterstock

סימפטומים


כאשר יש ריכוז אלבומין נמוך בדם (מצב הנקרא היפואלבומינמיה) יורד הלחץ האונקוטי בתוך כלי הדם, נגרמת בשל כך בריחה החוצה של נוזל מתוך כלי הדם, ומתהווה בצקת מפושטת.

בנוסף, בשל הקשר של היפואלבומינמיה למחלות כבד וכליה, פעמים רבות המצב מלווה בסימפטומים הקשורים למחלות אלה כגון נפיחות בטנית, צהבת, ירידה במשקל, חולשה, שתן כהה וצואה בהירה, גרד ועוד. 

סיבות וגורמי סיכון

גורמים אפשריים לריכוז אלבומין נמוך בדם:

• תת תזונה - במצבים קיצוניים של תת-תזונה נוצר חסר באלבומין. 

• אי ספיקת כבד (שחמת הכבדCirrhosis ) - האלבומין מיוצר כולו על ידי הכבד. חסר משמעותי של אלבומין (רמת אלבומין נמוכה מ-3 גר'/ד"ל) קיים בדרך כלל במחלות כבד כרוניות עם הרס גדול של הכבד, כגון שחמת הכבד. הבצקת במקרים אלה אינה מפושטת בדרך כלל, אלא ממוקמת בעיקר בחלל הבטן (מצב המכונה Ascites).

• תסמונת נפרוטית - מחלות שונות הפוגעות בכליה כגון סוכרת, גורמות לעלייה בהפרשת האלבומין בשתן מעל ל-3.5 גר' ב-24 שעות. 

• איבוד אלבומין דרך מערכת העיכול (Protein losing enteropathy) - במצב תקין רק כ-10% מהחלבון העובר דרך מערכת העיכול מופרש אל מחוץ לגוף. מחלות שונות של מערכת העיכול כמו מחלות מעי דלקתיות או סרטן, מקטינות את הספיגה מחדש של חלבונים מהמעי, ומגדילות את הפרשתם אל מחוץ לגוף. 

מצבים נוספים העלולים לגרום לירידה ברמת האלבומין הם כוויות נרחבות, הריון, ונטילת תרופות כגון סטרואידים, הורמונים גבריים (אנדרוגנים) ונשיים (גלולות למניעת הריון) ואינסולין. 

תופעות נלוות וסיבוכים

סיבוכים של היפואלבומינמיה משמעותית כוללים ירידה חדה בלחץ הדם, אשר עלולה להוביל למצב של שוק כתוצאה מההשפעה על הלחץ האונקוטי. בנוסף, אלבומין נמוך בדם עלול להוביל לבצקת מפושטת. 

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

בדיקת הבחירה לאבחון רמות נמוכות של אלבומין היא בדיקת רמות האלבומין בדם ע״י בדיקת דם. במקרה של חשד למחלות כליה, ניתן לבצע גם בדיקת אלבומין בשתן. 

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

הטיפול בהיפואלבומינמיה משתנה כתלות בגורם: 

- הטיפול במצבים של היפואלבומינמיה כתוצאה מתת תזונה הוא באמצעות מזון מועשר בחלבון. 

- כאשר יש איבוד של אלבומין דרך מערכת העיכול, יש לטפל במחלת הבסיס אם אפשר, וכן לתת מזון מועשר בחלבון.

- במקרה של היפואלבומינמיה כתוצאה ממחלות כליה יש לתת טיפול במחלת הכליה הבסיסית יחד עם מתן משתנים (כגון פוסיד) על מנת לטפל בבצקת.

- במקרים קיצוניים מטפלים באמצעות מתן אלבומין סינתטי דרך הווריד, אך טיפול זה אינו יעיל בטווח הארוך מכיוון שגם האלבומין הסינתטי מופרש בשתן.

מניעה

מניעה של אלבומין נמוך בדם קשורה למניעת הגורמים לו. יש לשמור על תזונה מועשרת בחלבון וכן לקבל טיפול עבור מחלות כבד, כליה או מערכת העיכול, במידה וקיימות.






פורומים לופוס ומחלות אוטואימוניות

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
תהליך ברור גיל 17/10/2020 10:17
  • האם תוכלי בבקשה להסביר מה ההבדל בין ראומטולוג לאימונולוג ? ומה ההבדל בין מחלה אימונית למחלה אוטואימונית ? נמצאת בתהליך אבחון וקצת מבולבלת.... תודה

  • + הוסף תגובה
אשמח מאד לתגובתך גיל 23/10/2020 11:57
תוצאות איסוף שתן לקורטיזול מתחת לסף עדי 21/10/2020 22:46
  • שלום ד"ר, אני בת 39. עם שחלות פוליציסטיות, לא נוטלת גלולות.לאחר קורס פרדניזון של 10 ימים 40 מ"ג ואז כל שבוע ירידה של 10 מ"ג ו 5מ"ג שהיה בפעם השניה כעבור חצי שנה.קיבלתי בדיקת קורטיזול לשלילת דיכוי אדרנלי. כעבור שבועיים מתום ה 2.5 פרדניזון יצא לי 346 עם 4 שאיפות סימביקורט 320. חודשיים אחרי קיבלתי לעשות איסוף שתן לקורטיזול. הקריאטנין בנורמה ובקורטיזול נכתב: "מתחת לסף גילוי מבוצע באיכילוב" (אני במכבי). אשמח לברר: האם זה מעיד על תוצאות ממש נמוכות או על ממש גבוהות? האם אני צריכה למהר לטיפול רפואי? התור הבא לרופא משפחה רק עוד שבוע. תודה מראש

  • + הוסף תגובה
דיכוי קורטיזול בחולים הנוטלים פרדניזון ו/או סטרואידים אחרים פרופ' ננסי אגמון-לוין 23/10/2020 07:51
  • עדי שלום, לא ציינת מדוע עשו לך את הבדיקה של שתן לקורטיזול ו/או מדוע לקחת סטרואידים. רמת הקורטיזול בשתן - נמוכה. אם את חשה בטוב אני חושבת שאת יכולה להמתין כמה ימים לרופא המשפחה - בכל מקרה יש צורך בהערכה של אנדוקרינולוג ואפשר לתאם תור למרפאה האנדוקרינולוגית במקום מגוריך/ בית החולים הקרוב. אם אינך חשה בטוב, אנא פני לרופא המשפחה. רפואה שלמה.

  • + הוסף תגובה
חיסון מני 22/10/2020 23:49
  • לא יודע אם זה המקום אבל לא מצאתי פורום יותר מתאים אז אני שואל פה עברתי כריתת טחול לפני 15 שנה ולמיטב ידיעתי לא קיבלתי חיסון נגד מחלות זיהומיות הנגרמות מחיידקים כמו דלקת קרום המוח וכדו' השאלה היא האם זה חיוני וחשוב או שזו רק המלצה ואפשר לוותר על זה בנוסף האם בתקופה הזו זה מספיק בטוח לקבל את החיסון הזה או שזה יכול לגרום חלילה להסתבכות במקרה ונדבקים בנגיף ושאלה אחרונה לכמה זמן החיסון תקף

  • + הוסף תגובה
חיסונים , כריתת טחול וגם לחולים במחלות ואטואימוניות פרופ' ננסי אגמון-לוין 23/10/2020 07:45
  • שלום מני, זה לא בדיוק הפורום, אבל אני אימונולוגית ואענה ברצון, ובפרט שכריתת טחול נדרשת לעיתים גם עבור חולים עם מחלות אוטואימונית (בעיקר ITP) וחיסונים חיוניים גם כטיפול נלווה לחולים המקבלים טיפולים אוטואימונים מסויימים למשל (מבטרה/ריטוקסימאב) בהקשר של כריתת טחול ההמלצה היא לחסן - לרוב סדרה של חיסונים (רצוי לפני הניתוח ו/או בחודשים לאחר הניתוח) כנגד מספר מזהמים חיידקים (פנומוקווק, מנינגוקוק ולעיתים גם המופילוס) החיסונים קיימים בישראל התחדשו רבות ב 15 השנים האחרונות. מקובל לחזור על החיסון "הישן" פנומווקס כנגד החיידק פנומוקוק לאחר 5 שנים (או יותר...) ובאופן יותר אישי כדאי לפנות למומחה למחלות זיהומיות או אימונולוג להערכה - בדרך כלל אנו בוחנים איזה חיסונים קיבלת, סונר בטן (לעיתים יש טחולון שצמח במיטת הטחול שנכרת) ובהתאם לגיל המטופל ,ומצבו ממליצים על השלמת חיסונים במקרה שלך אני מעריכה כי יש מקום לחזרה על החיסון לפנמווקס - ויש מקום לשקול גם תוספת של החיסון פרבנר. ואולי גם אחרים.

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!