התעלפות (Syncope)

ראשי

תאור

התעלפות (Syncope) היא אובדן הכרה זמני בשל ירידה בזרימת הדם למוח. אירוע של התעלפות מלווה בנפילה אם החולה עומד או יושב, והשיבה להכרה היא עצמונית. ההתעלפות מלווה בחולשת שרירים כללית, באובדן הטונוס השרירי ובחוסר יכולת לעמוד או לשבת בעת האירוע. משך האירוע קצר, שניות עד דקות ספורות.
התעלפות יכולה להופיע ללא אזהרה מוקדמת, או עם סימנים מוקדמים כמו סחרחורת, תחושת חום, בחילה והקאה, צלצול באוזניים וטשטוש ראייה. הסימנים המקדימים עלולים להחמיר עד ההתעלפות, או להיעלם אם הירידה בזרימת הדם למוח חולפת.

התעלפות יכולה להיות שפירה ולהיגרם על ידי ירידה חריגה בקצב הלב וטונוס כלי הדם, או חולנית בשל הפרעה בקצב הלב. האירוע יכול להיות חד-פעמי או נישנה.

ד"ר דורון זמיר

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007


סיבות וגורמי סיכון

את המצבים העלולים לגרום להתעלפות אפשר לחלק לכמה קבוצות:

1. הפרעות בטונוס כלי הדם או בנפח הדם: ואזו-ואגליות; תנוחתיות (בשל תרופות ללחץ-דם, סוכרת, אלכוהוליזם, שכיבה ממושכת, בעקבות כריתת עצבים סימפתטיים, מחלות דיסאוטונומיות חדות, ירידה בנפח הדם וסיבות אחרות); רגישות-יתר של גת העורק התרדמני; נסיבתיות: שיעול, הטלת שתן, צאייה, וול-סלווה, בליעה; נוירלגיה של עצב הפנים התשיעי (עצב הלשון והלוע).

2. סיבות הקשורות בתפקוד הלב:  הפרעות קצב (איטיות: האטה של גת-הלב, מחלה בגת-הלב, חסם חדרי-פרוזדורי; מהירות: מהירות על-חדרית בלב חולה, פרפור חדרים בשל תסמונת וולף-פרקינסון-וויט, רפרוף פרוזדורים מהיר, מהירות חדרית ואחרים);  סיבות אחרות הקשורות בלב (תסחיף מהריאה, מיקסומה בלב, יתר-לחץ-דם בריאה, מחלת שריר הלב, טמפונדה של מעטפת הלב, היצרות מסתם הוותין ואחרים)

3. מחלת כלי הדם של המוח: אי-ספיקה של העורק הוורטברו-בזילרי, צילחה של העורק הבזילרי.

4. ישן גם מחלות המחקות התעלפות: חוסר חמצן, אנמיה, נשמת, רמת סוכר נמוכה בדם, התקף חרדה, היסטריה, מחלת הנפילה.

התעלפות על רקע ואזו-ואגלי היא צורת ההתעלפות השכיחה והיא מתרחשת אצל אנשים בריאים. אירוע נישנה לעיתים ושכיח בעת מתח ולחץ נפשי, לאחר אירוע קשה, או בעקבות כאב. סוג זה של התעלפות מתרחש בדרך כלל בעמידה או בישיבה, ומלווה לעיתים תכופות בתחושה מקדימה, כמפורט לעיל. השיבה להכרה חלה בתוך שניות עד דקות ספורות אם המתעלף במצב של שכיבה.

הגורמים להתעלפות הם ירידה בלחץ-הדם ובטונוס השרירי עם תפוקת לב תקינה, אך אינה מספקת במצב של ירידת לחץ-הדם. וכן בשל האטה בקצב הלב הפוגעת ביכולת לשמור על לחץ-דם סביר, לצד אספקת דם למוח כדי צורכו. אצל מרבית החולים מתקיימות שתי התופעות: הרחבת כלי דם שלא לצורך, לצד האטה בקצב הלב, אך בחלקם בולטת אחת מן התופעות.

התעלפות על רקע תנוחתי (Postural\orthostatic hypotension) מתרחשת אצל אנשים הלוקים בהפרעה כרונית או חדה של רפלקסים ואזו-מוטוריים. נפילת לחץ-דם אצל חולים אלה בעמידה היא בשל היעדר החזרים הגורמים להתכווצות כלי הדם שברגליים. ההתעלפות מתרחשת בקימה פתאומית או מהירה, במעבר משכיבה לישיבה ובייחוד לעמידה. התעלפות זו אופיינית לאחר שכיבה ממושכת בשל מחלה או ניתוח, אצל חולי סוכרת, שתיינים ובחולים הלוקים במחלות עם פגיעה במערכת העצבים הצמחית, וברפלקסים האחראיים להתכווצות כלי הדם בעת קימה. אצל קשישים תיתכן התעלפות כזו בעת הטלת שתן, בייחוד לאחר קימה.

התעלפות מסיבה שמקורה בלב נגרמת בשל ירידה פתאומית בתפוקת הלב, בדרך כלל בשל הפרעה בקצב הלב. לרוב לוקה החולה גם במחלת רקע הקשורה במסתם הלב או במחלה כלילית, במחלת כלי הדם במוח או באנמיה. חסם חדרי-פרוזדורי ומחלות של מערכת ההולכה העצבית של הלב הם סיבות נפוצות להתעלפות מסיבה שמקורה בלב.

איבוד הכרה נסיבתי (Situational syncope): הפרעה במילוי חדר ימין בשל אי-ספיקה בלב יכולה לגרום לאיבוד הכרה בעת שיעול, או במהלך פעולת וולסלווה (Valsalva) (טבילה במים קרים, מאמץ לצאייה, הטלת שתן), או בהריון מתקדם הגורם ללחץ על ורידי הבטן.

מחלת כלי הדם של המוח: הפרעה באספקת הדם למוח יכולה לגרום להתעלפות, ובייחוד כאשר זרימת הדם הירודה היא לעורקים הוורטברו-בזילריים האחראים על אספקת דם למרכזי המוח שאמונים על מצב ההכרה.

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

תיאור אופי האירוע מכוון בדרך כלל לאבחנה הנכונה. תיאור מדויק של מהלך האירוע חשוב במיוחד.

איבוד הכרה בעת נטילת דם או הטלת שתן הוא התעלפות ואזו-ואגלית אופיינית, ואילו איבוד הכרה בעת לבישת חולצה חדשה בעלת צווארון נוקשה יכול להצביע על מחלת גת העורק התרדמני.

בדיקה גופנית יסודית חיונית ובכללה מדידת לחץ-דם בישיבה ובעמידה, לשלילת אובדן הכרה בשל תת-לחץ-דם תנוחתי, והאזנה לקולות הלב. יש לערוך בדיקות דם לקביעת נוסחת תאי הדם, רמת אלקטרוליטים, ערכי סוכר בדם, אנזימי לב. אם יש חשש לאירוע לב יש לעשות גם בדיקת רעלים בדם ובשתן לפי הצורך.

תבחין הטיה משכיבה לעמידה (Upright tilt test) מומלץ אם ההתעלפות נישנית. הנבדק שוכב בזווית של 80-60 מעלות במשך 60-30 דקות, שכיבה הגורמת לאירוע ואזו-ואגלי למרבית החולים המועדים לכך (למתעלפים על רקע ואזו-ואגלי).

בדיקה אלקטרוקרדיוגרפית של הלב (תרשים אק"ג), משקפת בעיות הולכה, אם יש, שהן עדות לאירוע איסכמי בלב. ניטור ממושך של קצב הלב יכול להצביע על הפרעות בקצב הלב, שלא נראו בתרשים אק"ג רגיל.

בבדיקה אלקטרופיזיולוגית של הלב ניתן לזהות הפרעות הולכה והפרעות קצב שגרמו לאיבוד הכרה. היא מבוצעת בדרך כלל בחולי לב.

לעיתים יש צורך בבדיקות מעבדתיות נוספות לשם אישוש האבחון.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

הטיפול מותאם לאבחנה המשוערת. לאנשים הלוקים באיבוד הכרה נישנה, מומלץ להימנע מפעילות גופנית מסוכנת, כמו טיפוס הרים, טייס, או שחייה בלא ליווי. בעת האירוע משכיבים את החולה על גבו ומפנים את ראשו לצד למניעת תשניק.

ככלל הטיפול הוא נסיבתי ומכוון למניעת הגירוי/הגורם לאיבוד ההכרה. אם ההתעלפות היא מסוג תת-לחץ-דם תנוחתי, מפסיקים את הטיפול בתרופות, שייתכן כי היה הגורם להתעלפות, וממליצים להימנע מקימות פתאומיות, או ממעברים חדים משכיבה לישיבה. למתעלפים בשל גירוי ואזו-ואגלי מומלץ להימנע מהמצבים שגרמו בעבר לאירועי התעלפות (כדוגמת תרומת דם, שהות בסאונה).





פורומים ניתוחי לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
תודה רבה על התשובה, עוד שאלה ברשותך בבקשה דפנה 12/02/2020 18:55
  • דר שלום, מודה לך מקרב לב על התשובה, ציינת שאכן לחץ חיצוני בהחלט יכול לגרום לנזק ואני יודעת שהיא לחצה מאד באגרסיביות שצרחתי שכאב לי שהתמקדה במקום מסוים, והכניסה את המתמר עמוק מאד. אז איזה נזק יכול להיגרם? לפוצץ איבר בבטן? למעוך אותו? לעורר משהו אני כבר לא יודעת מה קרה, כי באמת אחרי הבדיקה הופיעו לי כאבים בבטן צד ימין מתחת לצלעות ובמקביל לטבור וגם צד שמאל שלא היה קודם ובלילה שאני מסתובבת מרגישה דקירות בבטן. אגב, ניגשתי לרופאה הכללית ששלחת אותי, סיפרתי לה והיא טענה שנזק לא יכול להיגרם מאולטראסאונד גם אם נעשה באגרסיביות רבה ועמוק ככל שיהיה. אז מה אני אמורה לעשות עכשיו? קטונתי. לעשות שוב אולטראסאונד במכון אחר שמתמחה ולא בצורה אגרסיבית. אשמח לעצה ממך. תודה מקרב לב.

  • + הוסף תגובה
אולטראסאונד ד"ר דוד יעקובי 14/02/2020 07:39
  • דפנה שלום, בהמשך לתשובתי לשאלה הקודמת- טוב עשית שניגשת לבדיקה של הרופאה המטפלת, מניח שבדקה לך את הבטן וניסתה להרגיע. במידה ועדיין יש לך חששות תוכלי לגשת לכירורג כללי על מנת שיבדוק את הבטן. לפני שתחשבי על בדיקה חוזרת במקום אחר יש כמובן לקבל את תשובת הבדיקה שכבר נעשתה ולעבור עליה עם הרופאה המטפלת. בברכה, ד"ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה
אולטראסאונד בטן ואאורטה בטנית דפנה 11/02/2020 22:47
  • דר שלום רב, אולי תדע לענות לי, לפני חודש עשיתי U.s בטן וגם אאורטה בטנית לאחר כאבי בטן מחרידים למטה במיוחד, צד ימין למעלה, שמאל לא יודעת כבר איפה שמעירים אותי כל לילה. עשיתי במכון מכבי ולא באסותא שהיה לי גם תור. במכבי אמרו לי שהמתמר (לא הכי מבינה בזה) בודק גם את חלל הבטן, כבד, כליות, טחול וכו' וגם אאורטה. באסותא נאמר לי שזה הולך בנפרד. האם המכשיר במכבי שכולל גם איברי הבטן ואאורטה שונה מהמכשיר מאסותא רק לאיברים פנימיים, הכוונה המתמר שונה? יש במכשיר הכוללני מסוכנות לגוף? אציין שהטכנאית היתה אגרסיבית הגיעה לי כמעט לגב שהתמקדה במקום מסוים שצרחתי (חבל שלא קמתי מייד) ועד היום אני סובלת מהבדיקה מכאבים שלא היו קודם בבטן , לפתע כאב ברגל כאילו אין תחושה פתאם והפחד שלי שלא לחצה חזק ופגעה לי בכלי דם או באיברים הפנימיים חלילה, שגרמה לי נזק רציני. יש דבר כזה? קרה פעם? תודה על אורך השאלה שהיא גם קצת שונה ואחרת. חושב לי לדעת. תודה רבה רבה, דפנה.

  • + הוסף תגובה
כאבי בטן לאחר אולטראסאונד ד"ר דוד יעקובי 12/02/2020 08:05
  • דפנה שלום, שאלתך לגיטימית לחלוטין. אין לי מידע לגבי העניינים הטכניים או טיב הבדיקות במכונים השונים אך אוסיף רק שגלי האולטראסאונד אינם מזיקים אך לחץ חיצוני בהחלט יכול לגרום לנזק. במידה והופיעו לך כאבים לאחר הבדיקה המדוברת, קל וחומר עם אובדן תחושה, עלייך לפנות לרופא המטפל על מנת לעבור לכל הפחות בדיקה ראשונית. עם או בלי קשר לבדיקה אסור להקל ראש ויש לברר את העניין. בברכה, ד"ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה
אלכוהול לאחר ניתוח מעקפים מ.ר. 09/02/2020 10:10
  • שלום, עד כמה שתיית אלכוהול יכולה להשפיע לגבי החלמה מניתוח מעקפים? השתייה מרגיעה מעט עם כל הלחץ של התקופה האחרונה..תודה

  • + הוסף תגובה
אלכוהול לאחר ניתוח לב (ד״ר דוד יעקובי) ד"ר דוד יעקובי 10/02/2020 08:06
  • שלום רב, כל תשובה לגבי אלכוהול תתחלק לשני חלקים: - החלק המועיל המשפיע לטובה על מורל המטופל במינון מתון. - החלק המזיק תלוי מינון. לאחר ניתוח מעקפים ספציפית ההשפעה יכולה להיות כזו המעכבת את ריפוי הפצעים, מחלישה את מערכת החיסון, יכולה לגרום לנפילות, פוגעת בתיפקוד וכבדי וכו׳. כל זאת מבלי אפילו להתייחס לאלכוהול כאחד מגורמי הסיכון למחלה קרדיו-וסקולרית עליהם יש לשמור גם לאחר ניתוח מעקפים. לסיכום, 1) לא הייתי שולל צריכה כלל במידה ועברו לפחות 4-6 שבועות מהניתוח 2) בעת צריכה רק בכמויות קטנות ובהשגחת אדם נוסף בבית 3) רק לאחר התייעצות עם רופא המשפחה בברכה, ד״ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!