דלקת ריאות (Pneumonia)

ראשי

תאור

דלקת ריאות היא תהליך דלקתי של המרכיבים השונים של הריאות. היא יכולה להיגרם על ידי חיידקים שונים, וגם מנגיפים ומפטריות. כבר ביוון העתיקה הכירו מחלה זו. היפוקרטס (Hippocrates) תיאר מחלה המלווה בכאבים בבית החזה ובקוצר נשימה, וכינה אותה בשם "פריפנימוניה" (Peripneumonia). בשנת 1880 גילה לואי פסטר (Louis Pasteur) את החיידק סטרפטוקוקוס פנימוניה (Streptococcus pneumoniae), שלימים התברר כי הוא אחד הגורמים העיקריים לדלקת ריאות.

רופא בודק צילום רנטגן ריאות של אדם הסובל מדלקת ריאות

דלקות הריאה מסווגות הן בהתאם למסגרת בה נמצא החולה בראשית מחלתו, והן על פי ממצאים שונים העולים בבדיקה גופנית או בצילום רנטגן:

• דלקת ריאות "בקהילה" (Community-acquired pneumonia) - דלקת ריאות הנרכשת בזמן שהחולה נמצא בקהילה, בתפקוד היומיומי הרגיל שלו. החיידקים המעורבים בדלקת הם חיידקים המצויים בקרב הקהילה, כגון סטרפטוקוקוס פנימוניה (Streptococcus pneumoniae) או המופילוס פנימוניה (Haemophilus pneumoniae). בדרך כלל חיידקים אלה רגישים לסוגי אנטיביוטיקה רבים אשר ניתנים בדרך פומית. הטיפול בדלקות אלה קל יחסית והוא ניתן לחולה בביתו.

• דלקת ריאות הנרכשת בבית חולים (Nosocomial or hospital-acquired pneumonia) - דלקת ריאות הנרכשת 3 ימים או יותר לאחר שהחולה אושפז בבית החולים מסיבה כלשהי. החיידקים המעורבים הם אלה המצויים בין כותלי בית החולים ונחשבים בדרך כלל לחיידקים עמידים בפני סוגי אנטיביוטיקה קלים. הטיפול נגדם הוא לרוב באמצעות אנטיביוטיקה שמזליפים דרך הווריד.

• דלקת ריאות טיפוסית (Typical pneumonia) - דלקת ריאות שבה הממצאים בבדיקת האזנה ובבדיקות המעבדה אופייניים לדלקת ריאות. דלקת ריאות זו יכולה להיות גם "בקהילה" וגם "של בית חולים".

• דלקת ריאות שאינה טיפוסית (Atypical pneumonia) - דלקת ריאות שבה הממצאים בבדיקת האזנה ובדיקות המעבדה אינם אופייניים לדלקת ריאות רגילה (לדוגמה חסרים ממצאים בבדיקת האזנה מעל הריאות). דלקת ריאות זו נגרמת בדרך כלל מחיידקים מסוימים כגון לגיונלה (Legionella), מיקופלסמה (Mycoplasma) או כלמידיה (Chlamydia). 

• דלקת ריאות נגיפית – שיעור החולים בדלקת ריאות כתוצאה מזיהום וויראלי הולך ועולה עם השנים, ובעיקר נמצאים בסיכון להידבקות אנשים הסובלים מדיכוי של מערכת החיסון. זיהום ויראלי של הריאות יכולה להופיע כדלקת ריאות בקהילה, עם תסמינים קלים ועד תסמינים חמורים המצריכים אשפוז. התפקיד של וירוסים בדלקת ריאות של בית חולים, וכזו המקושרת במכונת הנשמה, עדיין נמצא תחת מחקר. ישנם יותר מ-20 וירוסים הקשורים בדלקת ריאות בקהילה, אך הממצאים אינם ספציפיים לסוג אחד של וירוס הגורם למחלה. הטיפול היחיד בדלקת ריאות ויראלית כיום הוא הטיפול בווירוס השפעת, והטיפול בדלקת ריאות נגרמת מכל וירוס אחר מאוד מוגבל .

בארצות המערב, מתוך 100,000 תושבים כ-150 תושבים בכל שנה לוקים בדלקת ריאות. כ-20% מהם מתאשפזים בבית חולים.

רוב החולים בדלקת ריאות, המקבלים טיפול נכון, מבריאים תוך שבועיים. עדיין, גם בעידן הרפואה המודרנית, שיעור התמותה מדלקות ריאות הוא: 1% מדלקת ריאות בקהילה ועד 25% תמותה מדלקת ריאות הנרכשת בבית חולים. 


סימפטומים


תסמינים של דלקת ריאות הנגרמת כתוצאה מזיהום נגיפי או חיידקי בדרך כלל מופיעים מהר, והם כוללים בין היתר:

• שיעול – שיעול המלווה בליחה או בכיח מהריאות. הליחה יכולה להיות בצבע חלודה, בצבע ירוק, או מוכתמת בדם. 

חום גבוה.

• קשיי נשימה. 

• רעד וצמרמורת שגורמת לנקישת שיניים. תופעה זו יכולה להופיע פעם אחת, או יותר. 

• כאב בחזה, שמתגבר בזמן שיעול, או שאיפת אוויר. 

קצב לב מהיר.

• תחושת עייפות או תשישות.

• בחילה והקאות.

כאשר התסמינים קלים הרופאים מכנים את המחלה "walking pneumonia". 

אצל אנשים מבוגרים יותר התסמינים יכולים להיות שונים, מעטים, או קלים יותר. לא תמיד יש חום. הם משתעלים, אך לא תמיד השיעול מלווה בליחה. לעתים קרובות, דלקת ריאות מתבטאת גם בפגיעה בצלילות המחשבה וגורמת לבלבול והזיות .

סיבות וגורמי סיכון

הסיכון לחלות בדלקת ריאות גבוה יותר בקרב:

• מעשנים. 

• אנשים שחולים במחלה אחרת, במיוחד כזו שקשורה לריאות. 

• תינוקות בני פחות משנה, או אנשים מעל גיל 65. 

• אנשים שהמערכת החיסונית שלהם מוחלשת. 

• אנשים שמתרחש אצלם שינוי מנטאלי. 

• אנשים שנוטלים תרופות להפחתת חומציות בקיבה. 

• אנשים שמפריזים בשתיית משקאות אלכוהוליים. 

• אנשים שחלו לאחרונה בשפעת, או בהצטננות. 

• אנשים שאינם ניזונים במידה מספקת -נמצאים במצב של תת תזונה. 

סיבוכים של דלקת ריאות וצורך באשפוז כתוצאה מהם, נוטים יותר להיגרם בקרב:

• אנשים מעל גיל 65.

• אנשים הלוקים במחלות נוספות (במיוחד במחלת ריאות חסימתית כרונית -COPD, סוכרת, אסתמה, אי ספיקה כרונית של הכליות, אי ספיקת לב ומחלה כרונית בכבד).

• אנשים שאושפזו בבית החולים מסיבה אחרת, ב- 12 החודשים האחרונים.

• אנשים ששואפים אל הריאות ליחה, או מיצי קיבה (אספירציה).

• אנשים שמתחולל אצלם שינוי מנטאלי.

• אנשים שעברו כריתת טחול, או שהטחול שלהם אינו פעיל.

• אנשים שמפריזים בצריכת אלכוהול.

• אנשים במצב של תת תזונה.

• אנשים בעלי מערכת חיסונית חלשה.

• אנשים שגרים בצפיפות עם אנשים נוספים, כמו למשל במעונות של מוסד לימודים, או במוסד סיעודי. 

תופעות נלוות וסיבוכים

הסיבוכים של דלקת הריאות נפוצים בקבוצות הסיכון: ילדים צעירים, אנשים מבוגרים ואנשים הסובלים מבעיות רפואיות כרוניות. סיבוכים אלו כוללים:

• תפליט פלאורלי (pleural effusion – הצטברות נוזלים מסביב לריאה), אמפיאמה (הצטברות מוגלה) ודלקת של קרום הריאה. אלו הם סיבוכים מאוד כואבים, אשר עשויים להיות קטלניים. הסיבוכים הללו עלולים להופיע במידה ולא מטפלים בדלקת הריאות.

• מורסה ריאתית – סיבוך נדיר, אשר קורה בעיקר כאשר ישנה מחלת רקע קיימת, לפני הופעת דלקת הריאות.

• אלח הדם (septicemia) – זיהום הדם כתוצאה מזיהום בריאות, גם הוא נחשב לסיבוך נדיר.

כל סיבוך של דלקת ריאות דורש טיפול בבית החולים .

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

לצורך אבחון דלקת ריאות הרופא שואל שאלות לגבי התסמינים ומבצע בדיקה גופנית. לעתים הרופא מבקש גם צילום חזה ובדיקת דם. 

במקרים של תסמינים קשים של דלקת ריאות אצל אנשים מבוגרים יותר או אצל אנשים שלוקים גם במחלה נוספת, יתכן ויהיה צורך בבדיקות נוספות, בהתאם למצבו הבריאותי של המטופל.

במקרים מסוימים הרופא ירצה לבדוק ליחה מהריאות, על מנת לבדוק אם המחלה נגרמת על ידי חיידק. כאשר יודעים מהו הגורם למחלה, קל יותר להחליט מהו הטיפול הטוב ביותר.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

כאשר דלקת ריאות נגרמת על ידי חיידק, מטפלים בה באמצעות אנטיביוטיקה. טיפול אנטיביוטי בדלקת ריאות יעיל כמעט בכל המקרים בהם היא נגרמת כתוצאה מחיידק. על מנת להבריא, יש להקפיד על נטילת אנטיביוטיקה, בדיוק על פי הוראות הרופא, ולסיים את מלוא המינון של האנטיביוטיקה. אין להפסיק את נטילת התרופה כאשר מרגישים טוב יותר. 

במידה ולא חל שיפור במצב לאחר יומיים או שלושה של נטילת אנטיביוטיקה, יש לפנות לרופא. במידה והמצב מחמיר, יש ליצור קשר עם הרופא באופן מידי.

במקרים של תסמינים קשים, מערכת חיסונית חלשה, או מחלה קשה נוספת, יתכן ויהיה צורך בפניה לבית החולים.

דלקת ריאות הנגרמת על ידי נגיף (ויראלית), בדרך כלל אינה מטופלת על יד אנטיביוטיקה. לעתים משתמשים באנטיביוטיקה, על מנת למנוע סיבוכים. אולם בדרך כלל מנוחה וטיפול בשיעול יובילו להחלמה. 

טיפולים באמצעות אינהלציה עדיין נמצאים בחיתוליהם, ובעתיד עשויים להוות חלק מהטיפול בדלקת ריאות. 

ההנחיות שלהלן עשויות לסייע בהחלמה ובמניעת סיבוכים. כאשר נמצאים בבית מומלץ:

• לנוח הרבה ולהרבות בשתייה על מנת למנוע התייבשות.

• לטפל בשיעול.

מניעה

לאנשים מעל גיל 65, מעשנים, או לאנשים שיש להם בעיה בלב או בריאות, מומלץ לשקול קבלת חיסון נגד דלקת ריאות. החיסון לא תמיד מונע את המחלה, אך בקרב אנשים שחוסנו וחלו בדלקת ריאות המחלה בדרך כלל לא תהיה קשה.

בנוסף, על מנת להקטין את הסיכון להתפתחות של דלקת ריאות, ניתן להימנע משהות במחיצתם של אנשים שחולים בשפעת, בהצטננות, בחצבת, או באבעבועות רוח וכמובן זיהומים של דרכי הנשימה העליונות כמו סינוסיטיס וברונכיטס. דלקת ריאות עלולה להתפתח לאחר שחולים באחת המחלות הללו. רחיצת ידיים לעתים קרובות מסייעת במניעת הפצה של נגיפים וחיידקים, שעלולים לגרום לדלקת ריאות מדבקת .






פורומים, 

זמנית לא ניתן לשאול שאלות בפורום זה.
הודעה
מחבר
תאריך/שעה



הצטרפו לאינדקס הרופאים!