דלקת כבד (Hepatitis)

ראשי

תאור

דלקת הכבד היא תהליך המתאפיין בדרגות שונות של הסננת הכבד על ידי תאים דלקתיים ממערכת החיסון, ובהרס של תאי רקמת הכבד עצמה. דלקת הכבד מסווגת לפי הזמן שהיא נמשכת (חדה כשהיא נמשכת פחות מ-6 חודשים, או כרונית), לפי התבנית הפתולוגית שלה ולפי הגורם לה.
ברשימה מפורטים הגורמים העיקריים העלולים להביא לפגיעה בכבד המתבטאת בדלקת הכבד. יש מספר רב של מזהמים העלולים לגרום לדלקת הכבד, אולם במרבית המקרים הגורם הוא זיהום מנגיפים, לרוב נגיפי הפטיטיס A, B, C, D, E. זיהומים נגיפיים אחרים שכיחים פחות ועוד פחות שכיחים מזהמים כחיידקים, כפטריות וכטפילים.

נזק רעלני לכבד עלול גם הוא לגרום לדלקת הכבד. אלכוהול הוא הרעלן השכיח ביותר מקבוצה זו, ודלקת כבד אלכוהולית היא חלק מהמחלה האלכוהולית של הכבד.

תרופות רבות יכולות לגרום לדלקת הכבד כגון פאראצטמול (Paracetamol) ואיזוניאזיד (Isoniazide). כן ייתכן נזק לכבד בשל חשיפה לרעלים שונים, כגון ממיסים אורגנים (פחמן ארבע-כלורי), ופטריות רעל.

לאחרונה מיוחסת חשיבות רבה לשינוי שומני לא אלכוהולי כסיבה משמעותית לדלקת כבד כרונית ולצמקת הכבד. הפרעה חדה באספקת הדם לכבד יכולה לגרום לדלקת (Ischemic hepatitis), וגם לגודש בכבד בשל אי-ספיקת הלב או תסמונת באד-כיארי. מחלות מטבוליות הגורמות לצמקת הכבד כגון מחלת וילסון, המוכרומטוזיס וחסר באלפא-1-אנטיטריפסין, יכולות להתבטא גם כדלקת כבד כרונית.

דלקת כבד במנגנון אוטואימוני יכולה להופיע בפני עצמה או במסגרת מחלות מערכתיות (כגון סרקואידוזיס).  לאחר השתלת כבד יכולה להופיע דלקת הכבד כביטוי לדחיית השתל או במסגרת הישנות המחלה הראשונית. מחלות דרכי מרה הגורמות בדרך כלל לצהבת חסימתית עלולות לכלול לעיתים גם מרכיב של דלקת הכבד. לעיתים מלווה דלקת הכבד מחלות מעי דלקתיות וכן את מחלת הכרסת (Celiac).

סוג ייחודי של דלקת הכבד הוא דלקת כבד גרגירומתית (Granulomatous hepatitis) המתאפיינת בהדגמת גרגירומות בביופסיה מהכבד. דלקת כבד גרגירומתית עלולה אף היא להיגרם על ידי מזהמים (לדוגמה חיידק השחפת), על ידי מחלות אוטואימוניות (כסרקואידוזיס), ממחלת קרוהן או כתגובה לתרופות או מחלה ראשונית של הכבד.

דלקת הכבד יכולה להסתיים בהחלמה מלאה, אך יכולה גם להתפתח לאי-ספיקה סוערת של הכבד, בצמקת הכבד ובדלקת כרונית בדרגות שונות. מהלך המחלה וסיכויי ההחלמה מושפעים הן מהגורם המחולל והן ממצבו הבסיסי של החולה: גילו, מצבו החיסוני, הריון ומחלות נלוות. כך לדוגמה מחלימים באופן מלא וללא טיפול רוב החולים שלקו בדלקת הכבד בשל נגיף הפטיטיס A, כ-0.4% עלולים למות מאי-ספיקת הכבד (בעיקר בקבוצת הגיל המבוגר), אולם אין למחלה צורה כרונית. לעומתם, בין 50% ל-90% מהחולים בדלקת הכבד בשל נגיף הפטיטיס C ילקו בדלקת כבד כרונית אם לא יטופלו.

ד"ר ירון רוטמן

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007

סימפטומים


תסמיני דלקת הכבד אינם ספציפיים ובכללם: חום, חולשה, חוסר תיאבון, בחילה והקאה, כאב בבטן הימנית העליונה, כאבי מפרקים, כאבי שרירים, צהבת וצבע שתן כהה. שיעור ניכר מהלוקים בדלקת הכבד הם אי-תסמיניים והמחלה מתגלה אצלם באקראי, בבדיקות דם. אצל אחרים, עלולה המחלה להתבטא על ידי אי-ספיקת הכבד כביטוי ראשון.

הסימנים הקליניים לדלקת הכבד אף הם אינם ספציפיים: השכיחים שבהם הם צהבת, הגדלת הכבד, הגדלת הטחול ורגישות הכבד למישוש. בבדיקות המעבדה ניתן לראות עלייה "בריכוז" אנזימי הכבד מסוג אמינוטראנספראזות ועמה לעיתים עלייה בערכי הבילירובין. מספר התאים הלבנים יכול להיות גבוה, תקין או נמוך. כמוהו גם מספר טסיות הדם.

סיבות וגורמי סיכון

את הגורמים השכיחים לדלקת הכבד אפשר לחלק לכמה קבוצות:

- זיהומיים: נגיפי הפטיטיס A, B, C, D, E, נגיף אפשטיין-באר (EBV), נגיף ציטומגאלו (CMV), נגיף הרפס סימפלקס (HSV), זיהומים בחיידקים, בפטריות וטפילים.
- רעלים: אלכוהול, תרופות, רעלנים
- שינוי שומני לא אלכוהולי
- גורמים ואסקולריים: הפרעה באספקת הדם, אי-ספיקת לב, תסמונת באד-כיארי
- מטבוליים: המוכרומטוזיס, מחלת וילסון, חסר אלפא-1- אנטיטריפסין
- אוטואימוניים: דלקת כבד אוטואימונית
- מחלות אוטואימוניות מערכתיות
- השתלת כבד: דחיית השתל, הישנות המחלה היסודית
- מחלות מערכת העיכול: מחלות מעי דלקתיות, כרסת
- מחלות דרכי המרה

אבחון ובדיקות

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

הטיפול בדלקת הכבד נקבע על פי מחולל הדלקת. כך לדוגמה, בדלקת כבד על רקע תרופות, הטיפול מתבסס על הפסקת נטילת התרופה המחוללת, בדלקת כבד אלכוהולית ניתן לטפל בקורטיקוסטרואידים, בדלקת מישנית להפטיטיס C באינטרפרון אלפא (Interfron-α) ובריבאוירין (Ribavirin), ובמחלת וילסון בפניצילאמין (D-penicillamine).





פורומים גסטרו ומחלות כבד

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
תגובה לתשובה תודה שיר 29/11/2020 17:04
  • הממצא הנוסף שאת מציינת של הסננה או בלוטות באיזור שנקרא foramen of winslow הוא ממצא לא ספציפי שמצריך הסתכלות על הCT עם רופא מומחה זה מה שכתבת תודה קודם כל .הייתי אצל רופא כבד גסטרו שאלתי אמר מה שכתוב זה בלוטות שאופיניות לשחמת אפילו עם זו התחלה .ברשותך האם לבקש עוד בדיקה כי זה צילום אם אר אי .מלפני שבועיים שביצעתי האם לעשות סי טי ? מבקשת עוד חוות דעת תודה

  • + הוסף תגובה
הגדלת בלוטות לימפה בforamen of winslow ד"ר אייל הירש 30/11/2020 08:23
  • שלום שיר, לא ניתן לתת חוות דעת נוספת ללא הסתכלות על ההדמיה. MRI היא הדמייה מספקת לנושא במידה ונעשה באיכות טובה, ואין צורך בCT בנוסף. בריאות שלמה, אייל הירש

  • + הוסף תגובה
שאלה נוספת לגבי מעקב כבד שומני ושחמתי דן 28/11/2020 17:34
  • שאלתי לגבי כל כמה זמן לעשות בדיקה לגבי כבד עם תחילת שחמת אמרת לי כל חצי שנה האם אולטגאסונד מספיק ובדיקות דם .ועוד שאלה האם סי טי תלת פאזי לא מומלץ לכבד עם ככל הנראה התחלת שחמת עקב קרינה או מותר לעשות

  • + הוסף תגובה
מעקב כבד שומני ושחמתי ד"ר אייל הירש 29/11/2020 09:19
  • שלום דן, המעקב אחר כבד שחמתי או שומני עם הצטלקות הוא אחת לחצי שנה, בדר"כ עם בדיקות מעבדה לסמני ממאירות (אלפא-פטו פרוטאין) ואולטראסאונד ומדי פעם MRI. אין מניעה לבצע CT תלת פאזי בנוכחות שחמת כבד. יש מניעה לבצע CT עם חומר ניגוד בנוכחות אי ספיקת כליות. בריאות שלמה, אייל הירש

  • + הוסף תגובה
דם סמוי בצואה , CRP , RNP AB ההיסטרי 27/11/2020 22:56
  • אני סובל מכאבי בטן משתנים , יציאות כהות מאוד לעיתים שלשול ולעיתים עצירות . סובל מעייפות וגרד בכל הגוף (נשללה מחלה עורית} . תפקודי כבד תקינים תקופה ארוכה CPR גבוהה מהנורמה גורמים אוטואימיוניים RNP A B גבוהים רופאת המשפחה חוששת מלמפומה ורוצה ct לכל הגוף - אני חושש מהקרינה כרגע מתחיל ברור אולטראסאונד ... האם MRI לא עדיף ? האם זאת יכולה להיות תמונה של סרטן המעי ? 9

  • + הוסף תגובה
דם סמוי בצואה, CRP מוגבר, שינוי בהרגלי יציאות, עייפות וגרד ד"ר אייל הירש 29/11/2020 09:16
  • שלום, התסמינים שאתה סובל מהם אינם מוחלטים ויש צורך בבירור. כמובן שחסרים נתונים רבים בתיאורך, כמו גילך, שינויים בתיאבון, שינויים במשקל, הסטוריה משפחתית, עבר רפואי, טיפול תרופתי, בירור קודם וכו' בקווים כלליים, במידה ויש דם סמוי ושינוי בהרגלי יציאות יש צורך בביצוע קולונוסקופיה על מנת לשלול ממאירות מעי, מחלת מעי דלקתית ומחלה זיהומית. יש בדיקות נוספות שניתן לבצע כמו בדיקה לזיהומים בצואה (פרזיטים וחיידקים) ובדיקה לדלקת בצואה (קלפרוטקטין). במידה והרופאה חושדת בלימפומה, CT הינה בדיקת הבחירה. הקרינה הכרוכה בבדיקה חד פעמית אינה מסוכנת, ואני מקווה ומניח שאינך מיועד לבדיקות רבות נוספות. CRP מוגבר אינו מדד ספציפי ועולה בכל דלקת (משפעת וצינון ועד דלקת מפרקים וממאירות). RNP הינם סמנים שיכולים לכוון לכיוון ראומטולוגי (דלקות מפרקים ומחלות דומות), אך לעיתים מוגברים ללא קשר. הבירור צריך להיות מסודר, ואני מציע שבנוסף לרופאת המשפחה, תראה גסטרואנטרולוג על מנת לתאם בירור ובדיקות. בריאות שלמה, אייל הירש

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!