גידולים במעי הגס (Carcinoma of colon)

ראשי

תאור

ממאירויות של המעי הגס והחלחולת (רקטום) שונות זו מזו מבחינה ביולוגית ומבחינה טיפולית. עם זאת מקובל להתייחס אליהן כאל מחלה אחת: סרטן המעי הגס והחלחולת (Colorectal cancer). סרטן זה מסווג לסוגים שונים על פי התאים הממאירים. ברוב המכריע של המקרים (יותר מ-95%), מדובר בסוג שנקרא אדנוקרצינומה (Adenocarcinoma). המחלות הנדירות הן לימפומה, קרצינואיד, מלנומה וסרקומה.
סרטן המעי הגס והחלחולת מהווה בעיה בריאותית כאובה. הוא שכיח מאוד וכרוך בשיעורי תחלואה ותמותה גבוהים, המגיעים עד 50% מקרב החולים שלקו בו. בשנה אחת צפויים למות ממחלה זו יותר מ-1,000,000 אנשים ברחבי העולם. בעשור הראשון של המאה ה-21 סרטן המעי הגס יהווה את הגורם מספר אחד לתמותה בישראל אף יותר משיעור התמותה ממחלות לב.

כיום סרטן זה הוא השכיח ביותר בישראל בדומה, כמעט, לשכיחותו של סרטן השד. שכיחותו היא הגבוהה ביותר כגורם לתמותה מסרטן בארצנו. בשנה אחת צופים מעל 3000 מקרים חדשים, והתמותה הצפויה 1500-1200 אנשים. אם המחלה מאובחנת בשלב מתקדם הסיכוי להחלים ממנה אפסי, אם אבחונה נקבע בשלב מוקדם שיעורי הריפוי הם למעלה מ-95%. סרטן המעי הגס פוקד את שני המינים בשכיחות כמעט שווה, 55% מן המקרים בקרב גברים ו-45% בנשים. התפתחות המחלה נובעת משילוב של גורמים סביבתיים, תזונתיים ואורחות חיים בצירוף נטייה תורשתית. תיקון או מניעת גורמים אלה יוביל בהכרח לירידה משמעותית בשיעור היארעות המחלה.

סרטן המעי הגס והחלחולת מופיע בגיל 50, ושיעור הלוקים בו עולה בצורה תלולה לאחר גיל זה. כלומר, הגיל הוא גורם הסיכון החשוב והמשמעותי ביותר. גורמי סיכון נוספים הם דיאטה עשירה בחלבון ובשומן מן החי, צריכת קלוריות רבה, עישון וצריכה מוגברת של אלכוהול. לעומת זאת צריכה של פירות וירקות עשירים בסיבים תזונתיים ובתאית, בשילוב עם פעילות גופנית מורידים את רמת הסיכון באורח משמעותי. כלומר, באמצעות שינוי באורחות החיים ניתן למנוע לפחות כ-50% מן המקרים.

יש להדגיש שחשוב להקפיד על אורח חיים בריא מגיל צעיר יחסית, כי ראשית ההתפתחות של המחלה כבר בגיל 30-20. גורמי סיכון נוספים הם מחלות מעי דלקתיות כרוניות כדוגמת דלקת כיבית במעי, קרינה וחומרים רעילים אחרים. נמצא גם ששאתות באיברים אחרים, ובמיוחד בשד ובמעי הדק מעלים את הסיכון לסרטן של המעי הגס.

במיעוט המקרים (עד 15%) הגורם התורשתי מהווה את הגורם המשמעותי להתפתחות המחלה.

פרופ' נדיר ארבר
ד"ר רומן גרינשפון

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

ההסתמנות הראשונית של המחלה יכולה להתאפיין באחד או בכל התסמינים הבאים: שלשול, עצירות או כל שינוי בפעולת המעיים, דימום מהרקטום, אנמיה ללא סיבה, חסימת המעי הגס, כאבי בטן או ירידה בלתי מוסברת במשקל.

אבחון המחלה יכול להיקבע במספר דרכים, אך חשוב להדגיש שהדרך היחידה לאבחון חד-משמעי היא באמצעות האנדוסקופ (קולונוסקופ) שיכול לזהות את הסרטן, ובה בעת ניתן להתקין דגימות (ביופסיה) על מנת לאשש את האבחון במעבדה.

ראוי להדגיש ש-75% לערך מן המקרים החדשים של גידולים כאלה הם חסרי תסמינים לחלוטין (אי-תסמיניים). לפיכך, ומאחר שיש חשיבות עליונה לגילוי המוקדם, יש לקיים תוכנית מסודרת לגילוי מוקדם שבאמצעותה ניתן יהיה למנוע את המחלה לחלוטין עד כדי 90% מן המקרים.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

הטיפול והפרוגנוזה של המחלה תלויים בראש ובראשונה בשלב המחלה כמו גם במיקומה.

בסרטן של החלחולת מקובל טיפול בקרינה בשילוב עם כימותרפיה לפני הניתוח לכריתת הנגע. ממשיכים בכימותרפיה גם לאחר הניתוח, לעיתים בשילוב עם הקרנות.

בסרטן של המעי הגס מקובל לבצע ניתוח לכריתת הגידול. לאחר הניתוח, במקרים מתקדמים שבהם הגידול פלש גם לקשריות הלימפה, או ששלח שלוחות רחוקות, מוסיפים כימותרפיה.

מניעה

מובן שקל יותר למנוע את המחלה מאשר לטפל בה. קיימות מספר שיטות מקובלות לגילוי מוקדם ולמניעת סרטן זה. בדיקת צואה לדם סמוי היא השיטה הוותיקה. גילוי מוקדם (קולונוסקופיה), שינוי באורחות החיים, וביצוע בדיקות מעבדה תקופתיות, יכולים למנוע את מרבית המקרים ולהציל חיים.





פורומים גסטרו ומחלות כבד

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
עודף ויטמין בי 12 לאישה בת 57 רותי 03/12/2020 18:52
  • היי. קיבלתי היום תוצאות בדיקות דם חורגות מהנורמה אצלי אחת ויטמין בי 12 1476 הרבה מעל הרגיל ושנייה ALKALINE PHOSPHATASE עם תוצאה של 137 . האם צריך לבדוק משהו נוסף . האם יש הסבר לדבר הזה.

  • + הוסף תגובה
רמת ויטמין B12 ד"ר אייל הירש 04/12/2020 00:20
  • שלום רותי, רמת ויטמין B12 נחשבת גבוהה מעל 950 pg/ml, ישנם מספר גורמים שיכולים להוות סיבה לרמות ויטמין B12 גבוהות: צריכת B12, שתיית אלכוהול מרובה, מחלת כבד, אי ספיקת כליות, מחלות דם, מחלות דלקתיות. רמת ALP גבוהה עם רמת B12 גבוהה יכולה לכוון למחלה כבדית. הבירור כולל בדיקות מעבדה והדמיה (US ובהמשך CT). בריאות שלמה, אייל הירש

  • + הוסף תגובה
צרבות דן 03/12/2020 19:52
  • תודה על כל התשובות והסבלנות.אני שואל לגבי הבת שלי בת 20 עוד מעט בשבועיים אחרונים אחרי כל ארוחה אפילו קלה מרגישה צרבות וכאב ברום הבטן ממה להתחיל בדיקת חיידק מה יכול להיות

  • + הוסף תגובה
צרבות ודיספפסיה ד"ר אייל הירש 03/12/2020 23:42
  • שלום דן, אתה מתאר צרבות ודיספפסיה. צרבת היא בדר"כ ביטוי לעליית תוכן חומצי מהקיבה לושט. החזר קיבתי ושטי קורה בעד 20% מהמבוגרים. גורמי סיכון הם בין השאר השמנה ועישון. הטיפול יכול להיות מתן תרופות שמפחיתות הפרשת חומצה (למשל נקסיום) ובמידה ועדיין יש צרבות לבצע גסטרוסקופיה. דיספפסיה יכולה להתבטא במספר אופנים כמו שובע מוקדם, כאבים או אי נוחות בבטן עליונה, תחושות שריפה, גיהוקים, תפיחות ולעיתים בחילות ואף הקאות. התסמינים יכולים להופיע ביחד או לסירוגין. הגורמים מרובים ויש לבדוק אותם ביעוץ הרופא המטפל וכוללים בין השאר זיהום בהליקובקטר פילורי, רגישות למרכיבים במזון והפרעות בתנועתיות הקיבה. כמו בהרבה מצבים, גם בדיספפסיה יש מקום למצב הנפשי. לאחר בדיקה הרופא יכול לייעץ לבצע בדיקות מעבדה מתאימות, תבחיני נשיפה, US או גסטרוסקופיה. הטיפול הוא בהתאם לממצאים. בריאות שלמה, אייל הירש

  • + הוסף תגובה
CTE לניטור מצב קרוהן זהבי 03/12/2020 05:50
  • שלום חשוד לקרוהן לפני כשנתיים. לפני שבועיים CTE לבדיקת סטטוס ולהלן התשובה: התרחבות מתונה של הקולון, הקולון השמאלי מכיל כמות גדולה של צואה. לאחר הזרקה ללא עדות להאדרה פוקלית פתולוגית לאורך המעי הדק. מוקד של האדרת יתר בקרקעית הצקום המתמשך לתוך החלק הפרוקסימלי של התוספתן. האיליום הסופי עם דופן היפודנסי מעיד על דלקת כרונית. אין עדות לפתולוגיה במיזנטריום. בלוטות לימפה קטנטנות ב-RLQ יתכן ריאקטיביות ? כבד מעט מוגדל - איזור היפודנסי קטן צמוד לליגמנט הפלציפורם יתכן הסננה שומנית פוקלית. אין עדות להגדלת קשריות לימפה פרא-אאורטליות, איליאקליות או מפשעתיות. בסיכום: פתולוגיה כנראה פעילה בקרקעית הצקום בתוספתן. סימני דלקת כרונית באיליום הסופי. אין עדות לפיסטולה או לפתולוגיה מזנטריאלית חריגה. להבנתי הממצאים מאוששים נוכחות קרוהן !? מה שמדאיג אותי זה נושא ההאדרה בקרקעית הצקום ופתולוגיה כנראה פעילה בקרקעית הצקום !? מה משמעות ממצא זה ? קשור לקרוהן ? למשהו אחר ? האם יש כאן ממצא בתחום התמחותך ? אודה להתייחסות עד שאגיע לגסטרואנטרולוג. המון תודה מראש

  • + הוסף תגובה
תוצאות CTE ד"ר אייל הירש 03/12/2020 10:53
  • שלום זהבי, התוצאות אינן חד משמעיות ואינן מכוונות למחלת קרוהן באופן חד משמעי. הממצא בקרקעית הצקום יכול להיות קשור לתוספתן ומצריך קולונוסקופיה, יתכן עם ביופסיה, בה אפשר יהיה גם להכנס לאילאום הסופי, לראותו ולדגום אותו. בנוסף יש ערך לכך שרופא הגסטרו שתפנה אליו יראה את הCTE בעצמו, רצוי עם רדיולוג. באשר לי, אני גסטרואנטרולוג מומחה, המתמחה ביחוד במחלות מעי דלקתיות. בריאות שלמה, אייל הירש

  • + הוסף תגובה
תוצאות CTE זהבי 03/12/2020 12:07
  • תודה על המענה המהיר לפני כשנתיים ביצעתי קולונוסקופיה בעקבות תחילת אבחה של קרוהן כשהמימצאים היו: "באזור השסתום האילאוצקלי בכניסה לצקום הימרות יחסית של הלומן כנראה שהאיזור פיברוטי והכניסה לאילאום טרמינלי מוצרת - נראתה בבירור אך לא ניתן להחדיר את המכשיר, החדר ביופטר ונלקחו דגימות שחזרו תקינות" האם הנ"ל מוסיף מידע שניתן ממנו להבין יותר במה מדובר ? אני חושש בעיקר ממשהו ספציפי שהתפתח שם - האם יש לכך סיכוי לפי הממצאים ? תודה שוב

  • + הוסף תגובה
תוצאות CTE ד"ר אייל הירש 03/12/2020 23:02
  • שלום זהבי, בקולונוסקופיה לא הצליחו להכנס מהמעי הגס למעי הדק, ולא באמת הודגמה דלקת. יתכן שאם היו מצליחים היו רואים דלקת שהייתה מכוונת למחלת קרוהן. כשכותבים פתולוגיה בבדיקת CTE יתכן ומדובר בדלקת או בפוליפ או ממצא אחר. כדי להבין במה מדובר צריך, כמו שכתבתי, לראות את הCTE, ויתכן שגם אז יהיה קשה לדעת ללא קולונוסקופיה. לא סביר שמשהו מסוכן התפתח תוך שנתיים, אך דלקת או פוליפ בהחלט יכולים להתפתח. בריאות שלמה, אייל הירש

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!