דלקת מפרקים ניוונית (Osteoarthritis)

ראשי

תאור

דלקת פרקים ניוונית, מכונה גם אוסטיאוארתרוזיס, היא הסוג הנפוץ ביותר של דלקת פרקים. המחלה קשורה להתפרקות הסחוס במפרקים ועלולה להופיע כמעט בכל אחד מהמפרקים בגוף. ברוב המקרים היא מופיעה במפרקים נושאי המשקל באגן הירכיים, בברכיים ובעמוד השדרה. היא יכולה לפגוע גם באצבעות, באגודל, בצוואר ובבוהן בכף הרגל. 

בדרך כלל, המחלה אינה פוגעת במפרקים אחרים, אלא אם מעורבים פציעה קודמת, או לחץ רב. הסחוס הוא חומר יציב וגמיש, המכסה את קצות העצמות במפרקים נורמאלים. תפקידו העיקרי הוא למנוע חיכוך במפרקים ולשמש כבולם זעזועים. היכולת לבלום זעזועים של סחוס נורמאלי, נובעת מיכולתו לשנות צורה, כאשר לוחצים עליו.

אוסטיאוארתרוזיס גורמת לסחוס שבמפרק להיות קשיח ומאבד את גמישותו, לכן הוא פגיע יותר. במשך הזמן הסחוס נשחק באזורים מסוימים ויכולתו לתפקד כבולם זעזועים נפגעת מאד. כאשר מצב הסחוס מתדרדר, הגידים והרצועות נמתחים ונגרם כאב. ככל שהמצב מחמיר, העצמות עלולות להתחכך זו בזו.

סימפטומים


התסמינים של אוסטיאוארתרוזיס, בדרך כלל מתפתחים באופן הדרגתי וכוללים:

·        
רגישות וכאבים במפרקים, במיוחד במהלך תנועה. 
·         כאב בעקבות הפעלת יתר של המפרק, או לאחר פרק זמן ממושך של אי הפעלה של המפרק.
·         גרמים מוגדלים באמצע ובקצות המפרקים באצבעות (מלווה בכאב, או ללא כאב). נפיחות במפרקים והצטברות של נוזלים במפרקים.

סיבות וגורמי סיכון

מספר גורמים מעלים את הסיכויים להתפתחות אוסטיאוארתרוזיס, ביניהם:

תורשה. לחלק מהאנשים יש פגם תורשתי באחד הגנים, שאחראים על יצור הסחוס. הפגם הזה גורם ליצירת סחוס פגום, שמוביל להתדרדרות מהירה במצב המפרקים. אנשים שנולדו עם ליקויים במפרקים, נוטים יותר לפתח דלקת מפרקים ניוונית ואנשים שנולדו עם ליקוי בעמוד השדרה, (כמו סקוליוזיס או עקמומיות בעמוד השדרה), נוטים יותר לפתח דלקת פרקים ניוונית בעמוד השדרה.

השמנת יתר. השמנת יתר מגבריה את הסיכון לחלות בדלקת פרקים ניוונית בברכיים ובאגן הירכיים. שמירה על משקל אידיאלי, או הורדת משקל עודף, עשויות לסייע במניעת דלקת מפרקים ניוונית בברכיים ובאגן הירכיים, או להוריד את קצב התקדמות המחלה, במידה והיא כבר קיימת.

פציעה. פציעות תורמות להתפתחות אוסטיאוארתרוזיס. לדוגמא, אתלטים שיש להם פציעות בברכיים, נמצאים בסיכון גבוה יותר להתפתחות של דלקת מפרקים ניוונית בברכיים. בנוסף, אנשים שנפצעו באופן חמור בגב, נוטים יותר לפתח דלקת מפרקים ניוונית בעמוד השדרה. אנשים ששברו עצם קרוב למפרק, נוטים לפתח דלקת מפרקים ניוונית באותו מפרק.

שימוש יתר במפרקים. שימוש יתר במפרקים מסוימים מעלה את הסיכון להתפתחות דלקת מפרקים ניוונית. לדוגמא, אנשים שעוסקים במקצועות שדורשים קיפול חוזר ונשנה של הברכיים, נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות בדלקת פרקים ניוונית בברכיים.

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

אבחון של אוסטיאוארתרוזיס מתבסס על שילוב בין הגורמים הבאים:

·        
תאור התסמינים על ידי החולה. 
·         מיקום ודפוס הכאב.
·         ממצאים מסוימים שעולים בבדיקה גופנית, כאשר יש צורך בכך. 

לעתים הרופא משתמש בצילום רנטגן, לצורך אישור האבחנה ועל מנת לוודא שהנבדק אינו לוקה בדלקת מפרקים מסוג אחר. בדיקת רנטגן מראה באיזו מידה המפרק נפגע.לעתים מבצעים בדיקות דם, על מנת לקבוע אם הנבדק לוקה בדלקת מפרקים מסוג אחר.

במידה והצטבר נוזל במפרקים, הרופא ישאב חלק מהנוזל (התהליך מכונה שאיבת מפרקים) לצורך בדיקה תחת מיקרוסקופ, על מנת לשלול מחלות אחרות.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

בדרך כלל מטפלים במצב של אוסטיאוארתרוזיס באמצעות פיזיותרפיה, תוך שימוש בתרגילים לחיזוק השרירים, באמצעות תרופות הניטלות דרך הפה (אטוריקוקסיב), קומפרסים חמים וקרים על המפרק הכואב, שאיבה של נוזל המפרק, הזרקת תרופות אל תוך המפרק, שימוש במכשירים תומכים כגון קביים או מקלות הליכה ושמירה על המשקל. כאשר כל שיטות הטיפול אינן מצליחות להקל על הכאב, ניתוח עשוי להועיל.

שיטת הטיפול שתיבחר תלויה במספר גורמים, ביניהם גילו של המטופל, פעילויות ועיסוק, מצב בריאותי באופן כללי, היסטוריה רפואית, מיקום המחלה וחומרת המצב.






פורומים, ראומטולוגיה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
איך יודעים אם יש התלקחות? אני 18/09/2019 10:02
  • הי פרופסור, עם לופוס MCTD ופיברומיאלגיה. תקופה ארוכה שהייתי ברימסיה, אבל מיום שני אני עם כאבי ראש, חום לא גבוה, כאבי פרקים, נפיחות ותחושה של עיקצוצים, כאבים בחזה בצד שמאל כאילו הם מהקיבה וחולשה איומה , בשכיבה כואב לי יותר כשאני נושמת. התקשרתי לתאם תור לרופא המשפחה על מנת לעשות בדיקות ונתנו לי תור רק לערב ראש השנה. איך אני יודעת שאכן מדובר התלקחות או סתם שפעת? אני כל כך מפחדת מהתלקחות שתחמיר כי אז זה גורר תקופה ארוכה שבה אני ממש כמו אדם סיעודי. אודה להמלצותיך

  • + הוסף תגובה
התלקחות פרופ' משה טישלר 18/09/2019 11:35
  • רופאת המשפחה אמורה לאבחן אם מדובר בווירוס או שפעת ואם לא לבצע בדיקות דם לודא אם יש התלקחות של מחלת המפרקים

  • + הוסף תגובה
בירור בן 17/09/2019 23:57
  • הנני סובל שנים מכאב צוואר ומוגבלות רגישות למגע בטריגר פוינט הכאב צוואר לפעמיים רדום ולפעמיים תוקף ממש שהכאב צוואר מקרין לראש בחילות חולשה ועוד טופלתי בכל הכדורים האפשרים mri צוואר נמצא חוליות מנוונות ובלטי דיסק הכאב מורגש בעיקר ברקמה הרכה מצידו הימיני של הצוואר אין טעם ללכת לרופא כבר אבוד עצות מרפאת כאב הייתי שנה לא עוזר משום אני רוצה תדע המקצועיות שלך....האם כדי לעשות אולטרסאונד של הרקמות הרקות בצוואר קיים ביכלל בדיקה לרקמות רכות?

  • + הוסף תגובה
ברור פרופ' משה טישלר 18/09/2019 05:22
  • בדיקת אולטרא סאונד לא תעזור ואם רוצים לברר את מקור הכאב יש לבצע MRI של הצוואר

  • + הוסף תגובה
בדיקות לשלילת מחלה אוטואימיונית שיר 17/09/2019 23:11
  • שלום דוקטור, בת 54 סובלת מכאבים ועקצוץ בכפות הידים ובכפות הרגלים. כמו כן סובלת מכאבים בקרסולים ובשוקי הרגלים בעת עמידה ממושכת אך לא בעת הליכה. הכל התחיל לפני 3 חודשים בידים והכאב רב יותר בידים מאשר ברגלים. התופעה ברגלים הופיעה כחודש לאחר ההתפרצות בידים אך כן היה כאב בשוקים בעת עמידה ממושכת כבר בהתחלה כשהתחילו הכאבים בכפות הידים (לפני שהופיע עקצוץ וכאב בכפות הרגלים). בדיקת EMG בידים תקינה (מבחן הולכה עצבית בידים תקין. לא נצפתה עדות לפגיעה שורשית C5-T1משמאל) ולכן האורתופד שלל תסמונת התעלה הקרפלית. בדיקת דופלקס ורידי רגלים (מערכת עמוקה ושטחית) תקינה בשתי הרגלים. בדיקות ANA, CRP ו RF יצאו תקינות, ולכן הראומטולוג שלל קיום מחלה אוטואימיונית כלשהי. שאלתי היא, האם יתכן קיום מחלה אוטואימיונית למרות שבדיקות הדם מראות שאין מחלה כזו? האם יש בדיקות מעמיקות יותר שיכולות לאתר/לשלול בודאות מחלה אוטואימיונית? במידה ויש ודאות מוחלטת לאי קיום מחלה אוטואימיונית בהסתמך על 3 המדדים הנ"ל, אלו בדיקות ומול איזה מומחה הייתם מציעים לי לפנות לצורך בדיקת הבעיה שלי?

  • + הוסף תגובה
מחלה אוטואימונת פרופ' משה טישלר 17/09/2019 23:29
  • הן התלונות הקליניות שלך והן בדיקות הדם שוללות למעשה קיום מחלה אוטואימונית

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!