דלג לתוכן

הפרעת דיכאון בינקות ובילדות המוקדמת

דיכאון ילדות , דיכאון ינקות | Early Childhood Depression
המומחים של Infomed מסבירים:

המחשבה שתינוק בן מספר חודשים עלול ללקות בהפרעת דיכאון ינקותית נראית לרבים בלתי אפשרית. הפרעות מצב רוח נחשבו בעבר לנחלתם של מבוגרים בלבד, אך עם השנים החלו לזהות תסמינים שלהן גם בגילאים צעירים. כיום ידוע שהפרעות אלו קיימות בקרב תינוקות יותר מששוער בעבר. הפרעות אלו מתבטאות בקרב תינוקות וילדים צעירים בקשיים בוויסות מצב הרוח וכוללות דיכאון חרדות וכעס. בבדיקת התינוק חשוב להבחין אם הפרעת מצב הרוח אופיינית לסיטואציות מסוימות או שהיא עקבית בתנאים משתנים.

תסמינים קליניים

דיכאון בתינוקות מתבטא בקשיי ויסות עצמי של פעולות בסיסיות (שינה, ערנות, אכילה, תנועה, בכי) ובחוסר עניין בסביבה. כמובן שלא ניתן לשמוע מהתינוק דיווח מילולי על מצב רוחו, לכן נדרשת תשומת לב מרבית בבדיקה. תינוק הסובל מדיכאון יראה האטה תנועתית, חוסר חיוניות, התכנסות ואדישות לסביבה, חוסר הנאה. כמו כן ישנן הפרעות פסיכוסומאטיות שיתבטאו בקשיי שינה ואכילה. לעיתים התינוק יגלה חוסר שקט ועצבנות. הפרעת התקשרות והפרעת אבל / צער יכולות להראות תמונה רגשית דומה, אך להן מאפיינים ייחודיים, והן קשורות לקשר בין אישי או לאירוע מסוים (אובדן דמות ההתקשרות העיקרית).

אבחנה

על-פי ספר האבחנות הפסיכיאטרי לגיל הרך (DC 0-3), חמישה תנאים מאפשרים לאבחן דיכאון בינקות:

• ההפרעה במצב הרוח ובהתנהגות שונה ממצב הרוח וההתנהגות הרגילים של הילד.
• מצב הרוח המדוכא או העצבני, או האנהדוניה (אי-הנאה) חייבים להתמיד לפחות בחלק מהזמן שלא בתגובה לחוויות ואירועים שליליים (כמו תוכנית טלוויזיה עצובה או קבלת עונש). מצב הרוח צריך להימשך רוב היום במרבית הימים, למשך תקופה של שבועיים לפחות.
• התסמינים צריכים להיות נרחבים, ולהופיע ביותר מהקשר מסוים. אם התסמינים מופיעים בקשר אחד בלבד יש לבדוק את דפוס ההתקשרות ואת טיבה.
• התסמינים גורמים לילד מצוקה ברורה, פוגעים בתפקודו או מעכבים את התפתחותו.
• ההפרעות אינן נובעות ממצב רפואי כללי, כגון היפו-תירואידיזם, או מהשפעה ישירה של חומרים כגון תרופות או רעלנים.

אבחנה של דיכאון קליני (Major Depression) צריכה לכלול חמישה מתוך התסמינים הבאים, כאשר אחד משני התסמינים הראשונים חייב להיות כלול באבחנה:

• מצב רוח מדוכא או עצבני במשך רוב היום, במרבית הימים, על פי דיווח הילד או על פי אבחנת הסביבה.
• היעדר בולט של הנאה ועונג כמו גם עניין בפעילויות, כגון משחק או אינטראקציה עם הדמויות המטפלות, למשך מרבית הימים.
• אובדן משקל משמעותי או עלייה משמעותית במשקל, למשל שינוי של יותר מ- 5% ממשקל הגוף בתוך חודש ימים, שינוי משמעותי בתיאבון, או כשל בעלייה במשקל בהתאם לשלב ההתפתחותי.
• אינסומניה (חוזר בשינה) או היפרסומניה (שנת יתר). • עצבנות פסיכומוטורית או פיגור פסיכומוטורי.
• עייפות או אובדן אנרגיה.
• עדות לתחושות של חוסר ערך, או אשמה בלתי מותאמת במשחק (למשל הענשה עצמית) או בהתבטאויות של הילד.
• הססנות או ירידה בחשיבה ובריכוז שנמשכות מספר ימים. ירידה זו יכולה להתבטא בחוסר קשב, בקושי לפתור בעיות או בקושי להגיב למטפלים.
• רמזים חוזרים לנושאים של מוות, אובדנות או ניסיונות לפגיעה עצמי, הבאים לידי ביטוי במחשבות, בפעולות, במשחק או בהתנהגויות מסוכנות.

הערה: הימצאותם של שלושה או ארבעה תסמינים מתוך הרשימה- יכולה להתאים לאבחנה של Depressive Disorder NOS. גם במקרה זה אחד משני התסמינים הראשונים חייב להיות כלול באבחנה.

גורמים

ישנם מספר גורמים להתפתחותו של דיכאון בילדות המוקדמת, כאשר רובם קשורים בסביבתו של התינוק:

• דיכאון אנקליטי נובע מאובדן של הדמות החשובה לתינוק, שהתינוק אינו מתאושש ממנו למרות נוכחותה של דמות חלופית. במקרה זה תיתכן אבחנה חלופית של הפרעת אבל / צער.
• דיכאון אימהי כרוני, גורם לנסיגה של האם לתוך עצמה ולהיותה בלתי נגישה לתינוק. כשמתרוקנת ההשקעה הרגשית של האם בתינוק, גם הוא נסוג מהשקעתו הרגשית באימו. במקרים אלו הפרעות פסיכוסומטיות יכולות להתפרש כניסיון למשוך חזרה את תשומת ליבה של האם מתוך דחף החיים של התינוק, או לחילופין כוויתור על החיים וכניעה לדחף המוות.
• הזנחה חמורה של התינוק הנה גורם אפשרי נוסף, ויש לבדוק אם הסביבה המטפלת מזניחה ומונעת מהתינוק את הדרוש להתפתחותו.
• אירוע טראומתי יכול אף הוא לגרום לתסמיני דיכאון. במקרה כזה ניתנת אבחנה ראשית של הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD), בנוסף לאבחנה של דיכאון.

טיפול

במקרים של הזנחה או של הורים שאינם מסוגלים ליצור קשר עם הילד, יש לבחון את הסיכוי ונכונות ההורים לשינוי הטיפול בילד, או שיש לשקול את הוצאתו מהבית. יצירת קשר חדש, יציב ומספק עם דמות אנושית אחת היא הטיפול הנדרש למרבית התינוקות והילדים הסובלים מדיכאון. טיפול בדיכאון בילדות כולל הדרכת הורים, שהנה חיונית במצבים אלו. כמו כן לעיתים עשויים להועיל גם אבחון התפתחותי אצל פסיכולוג התפתחותי, טיפול דיאדי, פסיכותרפיה פרטנית לאחד ההורים, טיפול זוגי, טיפול משפחתי.

    המומחים שלנו לאבחון וקלינאות תקשורת

    פסיכיאטריה
    ד"ר מיכאל ינקו
    4.9
    ( 61 חוות דעת )
    "ד"ר ינקו, מקצועי מאוד. עובד בגישה טיפולית הרואה את צרכי המטופל לנגד עיניו ומטרתו ללוות ולהוביל לשיפור. ד"ר ינקו זמין, נגיש, עונה בעינייניות ואמפתיה. והכי חשוב מצליח במשימה להוציא בני נוער ממצבי משבר. כאשת חינוך וותיקה ובכירה מכירה עשרות בעלי מקצוע טיפוליים, רפואיים ותרפויטים. לדעתי, מי שמגיע לד"ר ינקו זוכה באיש מקצוע ישר, כנה מקצועי, אחראי ואנושי. יישר כח. 🌸"
    קראו עליי עוד
    ביופידבק
    יצחק לוי מטפל רגשי
    קראו עליי עוד
    לכל המומחים שלנו לאבחון וקלינאות תקשורת>
    באנר הצטרפות

    רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

    שווה לך להצטרף!
    youtube ערוץ הוידאו של
    Infomed
    הפייסבוק
    שלנו
    instagram האינסטגרם
    שלנו