פסיכוזה

מצב פסיכוטי יכול להופיע כחלק ממספר מחלות:

• פסיכוזה הנגרמת על ידי סמים: שתייה או גמילה מאלכוהול או מסמים יכולה להיות מלווה בהסתמנות פסיכוטית.

• פסיכוזה אורגנית: פגיעה בראש, או מחלה גופנית אשר מפריעה לתפקוד המוחי כגון דלקת במוח, איידס, או גידול, עלולים להיות מלווים בסימנים פסיכוטיים.

• פסיכוזה תגובתית קצרה: תסמינים פסיכוטיים מתעוררים באופן פתאומי כתגובה ללחצים, אך האדם מחלים תוך ימים אחדים.

• הפרעה דלוזיונלית: הפרעה פסיכוטית המתבטאת במחשבות שווא ובאמונות חזקות בדברים שאינם נכונים.

• סכיזופרניה: מחלה פסיכוטית שבה השינויים ההתנהגותיים נמשכים לפחות שישה חודשים. התסמינים ומשך המחלה משתנים מאדם לאדם.

• הפרעה סכיזופרניפורמית: דומה לסכיזופרניה, אך התסמינים נמשכים פחות משישה חודשים.

• הפרעה דו קוטבית (מאניה-דפרסיה) - פסיכוזה מופיעה כחלק מהפרעה רחבה יותר במצבי הרוח, המאופיינת בעליות קיצוניות (מאניה) או ירידות (דיכאון).

• הפרעה סכיזואפקטיבית: כאשר לאדם יש בו-זמנית תסמינים של הפרעות במצבי רוח (כגון דיכאון או מאניה) ופסיכוזה.

• דיכאון פסיכוטי: דיכאון חמור עם תסמינים פסיכוטיים מעורבים, ללא תקופות של מאניה או עליות בנקודה כלשהי במשך המחלה.

הגורמים לפסיכוזה אינם ידועים דיים, יש עדות למשלב בין גורמים ביולוגיים לבין גורמים סביבתיים כגון לחץ, נטילת סמים או שינויים בסביבה.

אבחון של מצב פסיכוטי מתבסס על בדיקה פסיכיאטרית. האבחנה ניתנת כאשר בבדיקה נמצאים תסמינים אופייניים לפסיכוזה הכוללים – הזיות, מחשבות שווא, הפרעות במהלך החשיבה, והתנהגות בלתי מאורגת באופן ניכר. בבדיקה הפסיכיאטרית, בנוסף לאבחנה, נמדדת מידת המסוכנות של המטופל, על מנת לקבוע את הצורך באשפוז.

כאשר ניתנת האבחנה של פסיכוזה, ישנה התייחסות לגורם או לגורמים שהובילו למצב הזה, למשך זמן ההתקף, ולסימנים מיוחדים שעשויים לרמוז על הגורם במידה והגורם אינו ידוע. כמו כן, מתבצעות בדיקות גופניות, בדיקות מעבדה ובדיקות דימות לשם אימות או שלילה של גורמים שונים למצב הפסיכוטי.

ישנם שני מדריכים המשמשים את הפסיכיאטרים בארץ לשם אבחון המחלה, מדריך ה-DSM האמריקאי, ומדריך ה-ICD של הארגון הבריאות העולמי. מדריכים אלו מסייעים באבחון ובסיווג מצבים נפשיים ובריאותיים.

במקרים הקיצוניים, החולה עשוי להוות סיכון לעצמו ולסובבים אותו בשל התנהגות תוקפנית או אובדנית, הזנחה קיצונית או התנהגות אחרת ששמה אותו ואת הסובבים אותו בסיכון. כאשר מטופל מהווה סיכון כזה, יש לטפל בו במסגרת אשפוז.

פסיכוזה, כמו מחלות אחרות ניתנת לטיפול. השלב הראשון של הטיפול כרוך בהערכה על ידי מומחה בבריאות הנפש כגון פסיכיאטר או פסיכולוג קליני. בדיקות דם וצילומי רנטגן יבוצעו כדי לשלול סיבות גופניות לתסמינים. המידע שמתקבל מהמטופל, ממשפחתו ומחבריו עם תוצאות הבדיקות, יצביע על סוג הפסיכוזה שהאדם עובר, על הגורם ואיך ניתן לעזור לו. לפעמים, התסמינים הפסיכוטיים חולפים במהרה ואנשים חוזרים מיד לחיים תקינים. לאנשים אחרים, תקופת ההחלמה יכולה להימשך מספר שבועות או חודשים.

לטיפול בתרופות תפקיד בסיסי בהחלמה מאירוע פסיכוטי ובמניעת אירועים נוספים בשילוב עם סוגים אחרים של טיפול. תרופות אנטי פסיכוטיות מסוגים שונים יעילות מאוד בהפחתת התסמינים של הפסיכוזה ושל החרדה והמצוקה הנלווים.

שיחות הן מרכיב חשוב בטיפול. השיטה המדויקת משתנה ומותאמת לאדם. ככל שמתקדם שלב ההחלמה המטופלים שואלים, "למה אני"? ולומדים לנקוט בדרכים מעשיות שיאפשרו להם להימנע מאירועים נוספים, כגון ניהול מצבי לחץ וזיהוי מוקדם של סימני אזהרה. ייעוץ או תרפיה יכולים להיות פרטניים או קבוצתיים. טיפול גם יכול להיות כרוך בעזרה מעשית כגון חזרה ללימודים או לעבודה, סידורי מגורים או תמיכה כלכלית.

ניתן לטפל בפסיכוזה בבית בעזרת קרובי משפחה או חברים כל עוד לצד זה ישנה תמיכה סדירה מאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש. לפעמים יש יתרונות לאשפוז פסיכיאטרי קצר, אך היום האשפוז שמור לרוב למצבים בהם התסמינים הפסיכוטיים מציבים את האדם בסיכון. במקרים מסוימים צריך לדאוג לאשפוז כפוי נגד רצונו של האדם, לפחות בתחילה. אך האדם משתחרר להמשך טיפול בבית בהקדם האפשרי.

מצבם של רוב האנשים העוברים פסיכוזה משתפר, והם מנהלים חיים פוריים ומספקים.

ניתן למנוע פסיכוזה רק בחלק מהמקרים, כמו במצבים המהווים טריגר להתפרצות של מצב פסיכוטי, לדוגמא שימוש בסמים, חוסר בשינה או אורח חיים המאופיין ברמות גבוהות ומתמשכות של מתח וחרדה.

עם זאת, לא ניתן למנוע גורמים המושפעים ממצבים גנטיים, ביולוגיים, נפשיים וסביבתיים (כמו למשל במקרה של מחלת סכיזופרניה, שסעת).

ישנם מחקרים המצביעים על כך שצריכה של חומצות השומן אומגה-3 ואומגה-6 עשויה לסייע במניעה של פסיכוזה. חומצות אלו חיוניות לתפקוד תאי עצב במוח, כמו גם שאר התאים בגוף. מנגד עולה כי צריכה גבוהה מאוד של דגים שומניים, בהם ניתן למצוא רמות גבוהות של חומצות שומן אלו, עלולה דווקא להוביל לעליית הסיכון להתפתחות של תסמינים פסיכוטיים. דרושים מחקרים נוספים על מנת לבסס את הידע ולקבוע את המינון הנכון של חומצות השומן אומגה-3 ואומגה-6 למניעת פסיכוזה. באופן כללי מומלץ להיוועץ ברופא לפני שמתחילים ליטול תוספי תזונה, גם אם הם אינם במרשם רופא.