//

פסיכוזה (Psychosis)

ראשי

תאור

פסיכוזה מתארת מצב של איבוד קשר עם המציאות והיא שכיחה יותר בקרב בוגרים צעירים, כאשר כ-3% של שכבת גיל זו חווים אירוע פסיכוטי ורובם מבריאים מהחוויה.

כפי שניתן להבין, פסיכוזה היא לא מצב נדיר, ישנן הערכות שמראות כי אחד מכל 200 אנשים חווה מצב פסיכוטי בעברו, פעם אחת לפחות. אנשים הנמצאים במצב פסיכוטי עלולים לסבול ממחשבות שווא והזיות. כמו כן, מתרחשים שינויים של מהלך החשיבה ובהתנהגות. 

במרבית המקרים, האדם שלוקה בפסיכוזה אינו מודע לכך, והאנשים סביבו הם אלו שמבחינים בשינויים ופונים לעזרה.

משכו של מצב פסיכוטי ודרגת החומרה של ההתקף משתנים מאדם לאדם. במקרים קלים, מצב פסיכוטי שאינו מטופל כראוי יכול להמשך מספר שעות עד ימים ספורים, ובמקרים הקשים יותר עד חודשים, שנים ואפילו כל החיים, במקרים הקיצוניים.

אישה מבולבלת סובלת מפסיכוזה


סימפטומים


התסמינים ניתנים לסיווג באופן הבא:

• חשיבה מבולבלת: מחשבות מתבלבלות, משפטים אינם ברורים או הגיוניים. יש קשיי ריכוז, קשיים במעקב אחר שיחה או קשיים בזכירת דברים.

• מחשבות שווא (דלוזיות): לעיתים לאדם החווה אירוע פסיכוטי יש מחשבות שווא. האדם משוכנע בקיומם של מחשבות השווא ואפילו הטיעונים ההגיוניים ביותר לא משנים את דעתו. לדוגמה, אדם יכול להיות משוכנע מאופן חניית המכוניות מחוץ לביתו שהמשטרה עוקבת אחריו.

הזיות (הלוצינציות): בפסיכוזה, האדם רואה, שומע, מרגיש, מריח או טועם דבר שלמעשה אינו קיים במציאות. לדוגמה, הוא עלול לשמוע קולות שאף אחד אחר אינו שומע, או לראות דברים שאינם קיימים.

• שינויים בתחושות: תחושות האדם עלולות להשתנות ללא כל סיבה גלויה. שינויים במצבי רוח שכיחים, והוא מתרגש או מרגיש מדוכא באופן שיוצא מגדר הרגיל.

• שינויים בהתנהגות: האדם יכול להיות פעיל ביותר או חסר מרץ לחלוטין, עלול לצחוק באופן שאינו הולם, לכעוס או להתעצבן ללא סיבה.

סיבות וגורמי סיכון

מצב פסיכוטי יכול להופיע כחלק ממספר מחלות:

• פסיכוזה הנגרמת על ידי סמים: שתייה או גמילה מאלכוהול או מסמים יכולה להיות מלווה בהסתמנות פסיכוטית.

• פסיכוזה אורגנית: פגיעה בראש, או מחלה גופנית אשר מפריעה לתפקוד המוחי כגון דלקת במוח, איידס, או גידול, עלולים להיות מלווים בסימנים פסיכוטיים.

• פסיכוזה תגובתית קצרה: תסמינים פסיכוטיים מתעוררים באופן פתאומי כתגובה ללחצים, אך האדם מחלים תוך ימים אחדים.

• הפרעה דלוזיונלית: הפרעה פסיכוטית המתבטאת במחשבות שווא ובאמונות חזקות בדברים שאינם נכונים.

• סכיזופרניה: מחלה פסיכוטית שבה השינויים ההתנהגותיים נמשכים לפחות שישה חודשים. התסמינים ומשך המחלה משתנים מאדם לאדם.

• הפרעה סכיזופרניפורמית: דומה לסכיזופרניה, אך התסמינים נמשכים פחות משישה חודשים.

הפרעה דו קוטבית (מאניה-דפרסיה) - פסיכוזה מופיעה כחלק מהפרעה רחבה יותר במצבי הרוח, המאופיינת בעליות קיצוניות (מאניה) או ירידות (דיכאון).

• הפרעה סכיזואפקטיבית: כאשר לאדם יש בו-זמנית תסמינים של הפרעות במצבי רוח (כגון דיכאון או מאניה) ופסיכוזה.

• דיכאון פסיכוטי: דיכאון חמור עם תסמינים פסיכוטיים מעורבים, ללא תקופות של מאניה או עליות בנקודה כלשהי במשך המחלה.

הגורמים לפסיכוזה אינם ידועים דיים, יש עדות למשלב בין גורמים ביולוגיים לבין גורמים סביבתיים כגון לחץ, נטילת סמים או שינויים בסביבה.

תופעות נלוות וסיבוכים

במקרים הקיצוניים, החולה עשוי להוות סיכון לעצמו ולסובבים אותו בשל התנהגות תוקפנית או אובדנית, הזנחה קיצונית או התנהגות אחרת ששמה אותו ואת הסובבים אותו בסיכון. כאשר מטופל מהווה סיכון כזה, יש לטפל בו במסגרת אשפוז.

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

אבחון של מצב פסיכוטי מתבסס על בדיקה פסיכיאטרית. האבחנה ניתנת כאשר בבדיקה נמצאים תסמינים אופייניים לפסיכוזה הכוללים – הזיות, מחשבות שווא, הפרעות במהלך החשיבה, והתנהגות בלתי מאורגת באופן ניכר. בבדיקה הפסיכיאטרית, בנוסף לאבחנה, נמדדת מידת המסוכנות של המטופל, על מנת לקבוע את הצורך באשפוז.

כאשר ניתנת האבחנה של פסיכוזה, ישנה התייחסות לגורם או לגורמים שהובילו למצב הזה, למשך זמן ההתקף, ולסימנים מיוחדים שעשויים לרמוז על הגורם במידה והגורם אינו ידוע. כמו כן, מתבצעות בדיקות גופניות, בדיקות מעבדה ובדיקות דימות לשם אימות או שלילה של גורמים שונים למצב הפסיכוטי.

ישנם שני מדריכים המשמשים את הפסיכיאטרים בארץ לשם אבחון המחלה, מדריך ה-DSM האמריקאי, ומדריך ה-ICD של הארגון הבריאות העולמי. מדריכים אלו מסייעים באבחון ובסיווג מצבים נפשיים ובריאותיים.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

פסיכוזה, כמו מחלות אחרות ניתנת לטיפול. השלב הראשון של הטיפול כרוך בהערכה על ידי מומחה בבריאות הנפש כגון פסיכיאטר או פסיכולוג קליני. בדיקות דם וצילומי רנטגן יבוצעו כדי לשלול סיבות גופניות לתסמינים. המידע שמתקבל מהמטופל, ממשפחתו ומחבריו עם תוצאות הבדיקות, יצביע על סוג הפסיכוזה שהאדם עובר, על הגורם ואיך ניתן לעזור לו. לפעמים, התסמינים הפסיכוטיים חולפים במהרה ואנשים חוזרים מיד לחיים תקינים. לאנשים אחרים, תקופת ההחלמה יכולה להימשך מספר שבועות או חודשים.

לטיפול בתרופות תפקיד בסיסי בהחלמה מאירוע פסיכוטי ובמניעת אירועים נוספים בשילוב עם סוגים אחרים של טיפול. תרופות אנטי פסיכוטיות מסוגים שונים יעילות מאוד בהפחתת התסמינים של הפסיכוזה ושל החרדה והמצוקה הנלווים.

שיחות הן מרכיב חשוב בטיפול. השיטה המדויקת משתנה ומותאמת לאדם. ככל שמתקדם שלב ההחלמה המטופלים שואלים, "למה אני"? ולומדים לנקוט בדרכים מעשיות שיאפשרו להם להימנע מאירועים נוספים, כגון ניהול מצבי לחץ וזיהוי מוקדם של סימני אזהרה. ייעוץ או תרפיה יכולים להיות פרטניים או קבוצתיים. טיפול גם יכול להיות כרוך בעזרה מעשית כגון חזרה ללימודים או לעבודה, סידורי מגורים או תמיכה כלכלית.

ניתן לטפל בפסיכוזה בבית בעזרת קרובי משפחה או חברים כל עוד לצד זה ישנה תמיכה סדירה מאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש. לפעמים יש יתרונות לאשפוז פסיכיאטרי קצר, אך היום האשפוז שמור לרוב למצבים בהם התסמינים הפסיכוטיים מציבים את האדם בסיכון. במקרים מסוימים צריך לדאוג לאשפוז כפוי נגד רצונו של האדם, לפחות בתחילה. אך האדם משתחרר להמשך טיפול בבית בהקדם האפשרי.

מצבם של רוב האנשים העוברים פסיכוזה משתפר, והם מנהלים חיים פוריים ומספקים.

מניעה

ניתן למנוע פסיכוזה רק בחלק מהמקרים, כמו במצבים המהווים טריגר להתפרצות של מצב פסיכוטי, לדוגמא שימוש בסמים, חוסר בשינה או אורח חיים המאופיין ברמות גבוהות ומתמשכות של מתח וחרדה.

עם זאת, לא ניתן למנוע גורמים המושפעים ממצבים גנטיים, ביולוגיים, נפשיים וסביבתיים (כמו למשל במקרה של מחלת סכיזופרניה, שסעת).

ישנם מחקרים המצביעים על כך שצריכה של חומצות השומן אומגה-3 ואומגה-6 עשויה לסייע במניעה של פסיכוזה. חומצות אלו חיוניות לתפקוד תאי עצב במוח, כמו גם שאר התאים בגוף. מנגד עולה כי צריכה גבוהה מאוד של דגים שומניים, בהם ניתן למצוא רמות גבוהות של חומצות שומן אלו, עלולה דווקא להוביל לעליית הסיכון להתפתחות של תסמינים פסיכוטיים. דרושים מחקרים נוספים על מנת לבסס את הידע ולקבוע את המינון הנכון של חומצות השומן אומגה-3 ואומגה-6 למניעת פסיכוזה. באופן כללי מומלץ להיוועץ ברופא לפני שמתחילים ליטול תוספי תזונה, גם אם הם אינם במרשם רופא.






פורומים חרדה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
בחילה פסיכוסומטית איתי 09/08/2020 21:07
  • שלום שמי איתי . אני סובל כבר תקופה של חודשיים מבחילות במשך כל היום. התחושה היא זהה להרגשה שמרגישים במשטח גרון כשמכניסים את המקל לתוך חלל הפה. פעמיים רבות בגלל הבחילה מגיע רפלקס ההקאה אך ללא הקאה , הרפלקס פשוט יכול להמשיך אצלי בלי הפסקה וללא הקאה, לא כיף בכלל. במחשבות שלי אני כל הזמן מתעסק בבחילה , זה הפך להיות כבר מחשבות טורדניות על הבחילה, דבר שמביא עימו את הבחילה. הרגעים המעטים במשך היום שאני מצליח לא לזכור שיש לי בחילה ולהצליח להתעסק במשהו לדוגמא משחק כדורגל, הם הרגעים המעטים ביום בהם אני לא חווה את הבחילה, אך גם הם נוטים לאחרונה לחוסר הצלחה . אני כבר 9 שנים סובל מהפרעת חרדה סומטית, שמתבטאת בעיקר בכאבי בטן ובחילות, בעבר לקחתי כדורים ולפני שלושה חודשים התחלתי תהליך של גמילה מהכדורים, מהכדור ויפאקס . כרגע לוקח בכל בוקר כדור מודל פורטה 200מג בנוסף בעצת רופא התחלתי לפני חודש להשתמש בשמן קנאביס , אך לא הושג שינוי. מאוד רציתי להיגמל מכדורים פסיכאטרים, אך בסופו של דבר , לא להצליח לחיות חיים "נורמליים" לא שווים זאת. איני מצליח להבין איך הבחילה נמצאת אצלי מהבוקר ועד הערב וגם במצבים בהם איני מרגיש לחוץ, אך לאחר בדיקות מקיפות ובעיקר כיוון שאני מרגיש שכאשר אני מתרכז/חושב עליהן, הן מחמירות, אני מאמין שהבחילה היא פסיכוסומטית, אך איני מצליח להתמודד איתה

  • + הוסף תגובה
בחילה פסיכוסומטית ד"ר יששכר הרמן 10/08/2020 20:33
  • אם לקחת טיפול תרופתי שעזר לך, כדאי לחזור ולהיעזר בו. עקרונית ניתן להיעזר בטיפול בויאפקס שנים רבות ללא חשש. בעיני הנושא של "להגמל מהכדורים הפסיכיאטריים" הוא עמדה מוטעית (שמקדמים אותה שרלטנית והדיוטות) והיא גורמת להרבה אנשים כמוך סבל רב ומיותר. הפרעת החרדה היא הפרעה כרונית. ויאפקס לא יכול לרפא (לצערנו) אלא רק להעלים את הסבל. כשמפסיקים את הטיפול - החרדה נוטה לחזור. ויאפקס אינה תרופה ממכרת, אך בגלל האופי של החרדה מראה שתזדקק לטיפול לשנים רבות, ואולי לכל החיים. יש ברפואה הרבה מאד מחלות שמחייבות טיפול לכל החיים (סכרת, לחץ דם גבוה ועוד). מי שמנסה להימנע מטיפולים מסוג זה מסכן את בריאותו וחייו, ובמקרה שלך, בגלל עמדה אידיאולוגית מוטעית אתה גורם לעצמך לסבל יותר לחלוטין. הבחירה היא שלך - אידיאולוגיה מוטעית עם סבל, או איכות חיים תקינה.

  • + הוסף תגובה
נוגדי דיכאון דור ישן אורי 08/08/2020 22:45
  • ערב טוב ד"ר הרמן. רציתי לדעת איזו תרופה ממשפחת TCA הכי יעילה להפרעות חרדה? אני הבנתי שטרזודיל הכי טובה לחרדות ועוזרת לישון טוב בנוסף, האם זה נכון? או שאולי ג'ילקס יותר עדיפה לחרדות לדעתך? תודה.

  • + הוסף תגובה
נוגדי דיכאון דור ישן ד"ר יששכר הרמן 10/08/2020 20:24
  • טרזודיל אינה משתייכת ל- TCA. TCA לטיפול בחרדה היא מרוניל/אנפרניל.

  • + הוסף תגובה
מינון מומלץ של פלוטין עבור ROCD ומחשבות טורדניות מיטל 05/08/2020 10:02
  • שלום. בעשר השנים האחרונות אני לוקחת פלוטין און אנד אוף עבור דכאון ומצבי רוח. בתוך כל הזמן הזה אני גם סובלת מ-ROCD ומחשבות טורדניות שעבורן הפלוטין לא ממש עזר. הפלוטין בעיקר עזר ועוזר למצבי הרוח ולדכאון. הבנתי לאחרונה שעבור מחשבות טורדניות מקובל לקחת מינון גבוה יותר (אני לוקחת 40 מ"ג), אני מלווה על ידי רופא משפחה. אני מתכננת לשאול גם אותו אבל אשמח לשמוע כאן - מה המינון המומלץ עבור הקלה על מחשבות טורדניות וחרדות?

  • + הוסף תגובה
מינון מומלץ של פלוטין עבור ROCD ומחשבות טורדניות+ ד"ר יששכר הרמן 10/08/2020 20:23
  • הטיפול המומלץ ל- OCD בפלוטין הוא 40-80 מ"ג. במידה ומדובר במחשבות טורדניות לגבי זוגיות - יש להתיעץ עם מומחה בתחום זה.

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!