התקף חרדה (Panic attack)

ראשי

תאור

התקף חרדה הוא למעשה תחושת פחד עז, אשר גורם לתגובה גופנית, מבלי שום סיבה נראית לעין או סכנה אמתית. כאשר חווים התקף חרדה, יכולה להיות הרגשה של חוסר שליטה, תחושה של התקף לב קטלני, ואפילו תחושה סופנית.

אישה צעירה יושבת על הרצפה ומכסה את פניה בדאגה הנובעת מהתקף חרדה

הרבה אנשים חוו התקף חרדה פעם או פעמיים בחיים, בעיקר בתקופות לחץ. התקפים אלו חולפים מעצמם. במידה והתקפים אלו חוזרים על עצמם באופן בלתי צפוי, וגורמים לתקופות בהן חשים פחד תמידי מהתקף נוסף, יש סיבה לחשוד כי מדובר בהפרעת פאניקה (Panic attack disorder).

יש להדגיש כי התקפי חרדה כשלעצמם אינם מסכני חיים, אך הם עשויים להיות מאוד מפחידים ולהשפיע על איכות החיים, ולכן חשוב לקבל טיפול.


סימפטומים


התקף חרדה מתחיל באופן פתאומי, ועשוי לקרות בכל סיטואציה, ביום או בלילה – בזמן נהיגה, בזמן קניות, באמצע פגישת עסקים ואף התקף חרדה בשינה. ברוב המקרים, תסמינים של התקף חרדה מגיעים לשיאם תוך דקות ספורות, ולאחר שההתקף חולף, עשויים להרגיש מותשים.

התקף חרדה כולל בדרך כלל את התסמינים הבאים:

• הרגשה של סכנה או הרגשה של הסוף שקרב.

• פחד מאיבוד שליטה או מוות.

• הלימות מהירות של הלב.

• הזעה.

• רעד בגוף.

קוצר נשימה או הרגשת מחנק בגרון.

• צמרמורות.

• גלי חום.

• בחילות.

• התכווצויות בבטן.

• כאבים בחזה.

כאבי ראש

• סחרחורות, תחושת עילפון. 

• תחושת ניתוק מהמציאות.

אחד הדברים הכי גרועים בהתקף חרדה, הוא הפחד מהתקף נוסף. לעיתים הפחד חזק כל-כך עד שהוא מוביל להימנעות מסיטואציות מסוימות ופוגע בשגרת החיים.

סיבות וגורמי סיכון

ממה נגרם התקף חרדה? לא ידוע מה מביא להתפתחות התקף חרדה, אך ישנם גורמים מסוימים שעשויים לתרום להתפתחותו כמו גורמי תורשה, לחץ גדול בחיים, אופי רגיש למצבי לחץ ונטייה למחשבות ורגשות שליליים, וכן שינויים מסוימים בתפקוד של חלקים מסוימים במוח.

ישנם מחקרים אשר מצביעים על כך שעשוי להיות קשר בין התקפי חרדה ומנגנון התגובה הטבעי של הגוף לסכנה. כך לדוגמא, בעת סכנה ממשית הגוף מגיב באופן אינטואיטיבי ע"י הגברת קצב הלב והנשימה, תגובות דומות להתקף חרדה. אך עדיין לא ברור מדוע תסמינים של התקף חרדה קורים ללא כל סכנה ממשית.

גורמי סיכון להתפתחות של התקפי חרדה או הפרעת פאניקה:

• היסטוריה משפחתית של התקפי חרדה או הפרעת פאניקה.

• גורם לחץ משמעותי כמו מוות של אדם קרוב או מחלה קשה.

• אירוע טראומתי כמו תקיפה מינית או תאונה רצינית.

• שינויים גדולים בחיים כמו גירושין או לידה של תינוק. 

• עישון או צריכה מופרזת של קפה.

• היסטוריה של התעללות פיזית או מינית בילדות. 

תופעות נלוות וסיבוכים

אמנם התקפי חרדה אינם מסוכנים, אך הם עלולים להחמיר ללא טיפול, ועשויים להיות קשים להתמודדות בלי תמיכה מקצועית. התקפי חרדה חוזרים עשויים להשפיע על כל אספקט בחיים, ועשויים להביא לפחד תמידי מההתקף הבא.

הסיבוכים שעושים לעלות מהתקפי חרדה הם:

• התפתחות של פוביות ספציפיות (פחד מוגזם ובלתי מוסבר ממשהו ספציפי).

• פניות מרובות לקבלת טיפולים רפואיים מחשש למצב הבריאותי.

• הימנעות מאירועים חברתיים.

• דיכאון, הפרעות חרדה ובעיות נפשיות אחרות.

• הגברת הסיכון לאובדנות ומחשבות אובדניות.

• צריכה מופרזת של אלכוהול וסמים.

• בעיות כלכליות.

כמו כן, התסמינים של התקף חרדה עשויים להיות דומים לתסמינים של מצבים קריטיים כמו התקף לב ולכן, במידה ולא ברור מה גורם לתסמינים שחווים, חשוב לקבל הערכה מרופא.

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

ע"מ לעזור באבחון הבעיה ולשם הבדלתה ממחלות אפשריות אחרות כמו בעיות בבלוטת התריס, יש צורך בבדיקה גופנית מלאה: בדיקות דם, בדיקת אק"ג ובדיקות נוספות לשלילת מחלות לב, כמו גם הערכה פסיכולוגית.

לא כל אדם אשר חווה התקף חרדה קל או קשה סובל בהכרח מהפרעת פאניקה, אך בכל מקרה, טיפול עשוי להועיל מאחר שהתקפי פאניקה שאינם מטופלים עלולים להחריף ולהתפתח לכדי הפרעת פאניקה.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

טיפול עשוי להפחית את עוצמת ההתקפים ותדירותם, ולשפר את התפקוד היומיומי. 

הטיפולים העיקרים הם פסיכותרפיה ותרופות, ביחד או לחוד. 

פסיכותרפיה נחשבת טיפול קו ראשון יעיל, ויכולה לעזור להבין את התקפי החרדה וללמוד איך מתמודדים איתם. הטיפול עשוי לקחת מספר שבועות על מנת להפיק תוצאות, וחודשים עשויים לחלוף עד להפחתה משמעותית בתסמינים. כמו כן, לאחר השלמת הטיפול, יש להמשיך לקבוע מפגשים לשם תחזוקה ומניעת הישנות ההתקפים.

טיפול תרופתי יכול גם הוא לעזור בהפחתת התסמינים, וישנם מספר תרופות יעילות בהפחת התקפי החרדה, כאשר ניתן להחליף ביניהן בהתאם לצרכים האישיים, החלטת הרופא וההשפעה שלהן.

• (SSRIs (Selective serotonin reuptake inhibitors – בדרך כלל מומלצות כתרופת קו ראשון להתקפי חרדה.

• (SNRIs (Serotonin and norepinephrine reuptake inhibitors – תרופות שלרוב יוצעו רק כאשר השימוש בתרופות SSRI לא יעיל. 

• בנזודיאזפינים – משמים לטיפול מידי ולטווח קצר, ואינם מומלצים לשימוש בטווח ארוך משום שהם עשויים לגרום לתלות. כמו כן, הם אינם מומלצים לאנשים הסובלים מבעיות של צריכת אלכוהול וסמים.

ברוב הטיפולים התרופתיים לוקח מספר שבועות מתחילת נטילת התרופות ועד שניתן לראות שיפור בתסמינים.

ישנם דברים שאפשר לעשות לבד בכדי לנסות ולהפחית את תדירות וחומרת ההתקפים כמו הצטרפות לקבוצת תמיכה; הימנעות מקפה, אלכוהול ועישון; הפחתת הלחץ ע"י טכניקות הרגעה; פעילות גופנית – ובמיוחד פעילות אירובית, ושינה מספקת. 

מניעה

אין דרך חד משמעית למנוע התקף חרדה, אם כי ניתן לעשות מספר פעולות שעשויות לעזור:

• לקבל טיפול להתקפי חרדה כמה שיותר מוקדם בכדי לנסות למנוע החרפה של המצב.

• לדבוק בתוכנית הטיפולית שנקבע בכדי למנוע הישנות של ההתקפים.

• פעילות גופנית אשר עשויה להגן מפני חרדה .






פורומים, 

זמנית לא ניתן לשאול שאלות בפורום זה.
הודעה
מחבר
תאריך/שעה



הצטרפו לאינדקס הרופאים!