בחילות והקאות (Nausea and vomiting)

ראשי

תאור

בחילות והקאות הן בין התלונות השכיחות ביותר ברפואה. הביטוי הקליני אומנם במערכת העיכול אך סיבותיהן יכולות להיות קשורות בהפרעות במערכות אחרות.

מבחינים בין הקאות במצבים שונים:

- מצבים מסכני חיים כחסימת מעי, דלקת צדר (הפריטוניאום) או נקב באחד מאיברי מערכת העיכול.

- מצבים המחייבים אשפוז עקב חומרת ההקאות הגורמת לצחיחות ו/או לפגיעה במאזן מלחי הדם.

- מצבים כרוניים המחייבים אבחון לשם בחירת הטיפול.

אישה סובלת מבחילות והקאות יושבת ליד אסלה

צילום: Shutterstock


סימפטומים


בחילה (Nausea) - מוגדרת כאירוע גופני של צורך להקיא המתמקד בגרון או ברום הבטן. הקאה (Vomiting) מוגדרת כאירוע גופני ספציפי של פינוי מהיר וחזק של תוכן הקיבה.

מאמץ להקאה (Retching) - מוגדר כהתכווצויות נישנות של שרירי הבטן הגורמות לפינוי תוכן הקיבה. פליטת מזון (Regurgitation) - היא עליית מזון מהקיבה בכמות ובקצב סבילים, ופליטתו אל מחוץ לחלל הפה. העלאת גירה (Rumination) - היא פליטת מזון נישנית מהקיבה אל חלל הפה, ללא מאמץ, לעיסתו מחדש ובליעתו. תופעה זו מתחילה מספר דקות לאחר האכילה ונמשכת עד שטעם האוכל משתנה והופך לבלתי נעים.

סיבות וגורמי סיכון

לבחילה ולהקאה יכולות להיות סיבות שונות:

1. השפעות לוואי לנטילת תרופות וטיפולים - כימותרפיה לסרטן, הקרנות, משככי כאב, תרופות ללב, חומרים משתנים, הורמונים, אנטיביוטיקה, תרופות למחלות מעי דלקתיות, תרופות נגד אסתמה, חומרי הרדמה, אלכוהול, ניקוטין.

2. מחלות זיהומיות - גסטרואנטריטיס חדה, זיהומי אוזן תיכונה.

3. מחלות במערכת העיכול - חסימות מעי, שיתוק הקיבה, כיב עיכולי, דלקת חדה של כיס המרה לבלב, דלקת כבד, מחלת קרוהן, איסכמיה של דופן המעי, גרורות לרירית המעי.

4. מחלות מערכת העצבים המרכזית - מיגרנה, ממאירות, דמם במוח, דלקת מעטפת המוח, כיפיון (אפילפסיה), מחלות פסיכיאטריות, דלקת האוזן הפנימית ומחלות תעלות השמע, מחלת תנועה (Motion sickness) (הקאות בנסיעה, בטיסה ובשייט), תגובה רגשית, דיכאון, חרדה, כאב בטן.

5. מיגרנה בטנית או אפילפסיה בטנית היא תסמונת נדירה המתאפיינת באירועי בחילות והקאות מחזוריים. התופעה שכיחה בעיקר בילדות, בגיל 5. מספר ההתקפים הנישנים הוא כ-8 בממוצע לשנה.

6. אוטם בשריר הלב - ההקאה קשורה ככל הנראה לגודל האוטם יותר מאשר למיקומו האנטומי בלב (אוטם תחתון) כפי שסברו בעבר.

7. הפרעות אכילה - הקאות תפקודיות (פונקציונליות) הנובעות ברובן ממקור פסיכוגני. הפרעות האכילה יכולות להיות כתוצאה מאנורקסיה נרבוזה, מבולימיה, מדיכאון, וכתגובת התקה.

8. מחלות מטבוליות/אנדוקריניות - סוכרת, פעילות-יתר של בלוטת התריס/יותרת התריס, מחלת אדיסון, אי-ספיקה בכליות (אורמיה).

9. הריון.

תופעות נלוות וסיבוכים

התייבשות היא האיום האמיתי ברוב מקרי ההקאה. המהירות בה מתפתחת התייבשות תלויה בגודלו של האדם, בתכיפות ההקאות ובנוכחות של שלשול. כלומר, פעוטות שמקיאים בתכיפות גבוהה ומשלשלים הם בסיכון הגדול ביותר.

סימני התייבשות:

- צמא משמעותי 

- מתן שתן במרווחי זמן ארוכים או שתן צהוב כהה 

- יובש בפה או עיניים שנראות שקועות 

- אובדן הגמישות הרגילה של העור. כדי לקבוע זאת, אפשר לצבוט בעדינות את העור על הבטן תוך שימוש בכל חמש האצבעות. כאשר משחררים את העור, עליו לחזור מיד למקום. כשהעור אינו חוזר מידית למצבו הקודם, זה עשוי להיות סימן להתייבשות.

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

מתלונות החולה ניתן ללמוד על מקורה של המחלה. בנוסף דרושים: בדיקה גופנית מקיפה ובדיקות דם שנועדו להעריך את מידת אובדן הנוזלים ולסייע באבחון ספציפי, צילומים של חלל הבטן ושל מערכת העיכול, אנדוסקופיות, בדיקות להערכת התנועתיות של הקיבה ושל המעי הדק (תבחיני נשימה, מיפוי איזוטופים, אלקטרוגסטרוגרפיה, מנומטריה אנטרו-דואודנלית).

במקרים המתאימים יש לבצע טומוגרפיה מחשבית של חלל הבטן ו/או של המוח.

דימום (קיא עם דם או בצבע שחור) או כאבי בטן חמורים דורשים אף הם טיפול רפואי מיידי. כמעט כל מקרה של הקאה מלווה במידה מסוימת של אי נוחות בבטן, אך כאב חמור הוא יוצא דופן. 

חבלות ראש עשויות להיות קשורות להקאה. 

כאב ראש ונוקשות של הצוואר, במקביל להקאה, מופיעים לפעמים במקרה של דלקת קרום המוח. לפיכך יש לפנות לייעוץ רפואי בהקדם. אצל ילדים צעירים, אדישות או אי שקט ניכר הם בעלי משמעות דומה. 

בחילה מתמשכת ללא הקאה נובעת בדרך כלל מתרופות, ולעיתים מכיב או סרטן.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

במקרים קלים של הקאה אפשר לטפל בלא סיוע רפואי. מטרת הטיפול הביתי היא להכניס לגוף הכי הרבה נוזלים, בלי לשבש עוד יותר את פעילות הבטן. יש לשתות נוזלים צלולים כמו מים או מיץ. אפשר למצוץ קוביות קרח אם שום דבר אחר לא מחזיק בגוף. אין לשתות הרבה בבת אחת ויש להימנע ממזון מוצק.

כאשר המצב משתפר אפשר לנסות לאכול מרקים, ג'לי ורסק תפוחים. מוצרי חלב עלולים להחמיר את המצב. יש לחזור בהדרגה לתפריט רגיל. קרטיבים הם בדרך כלל פתרון טוב עבור ילדים. 

אם ההקאות נמשכות יותר מ-72 שעות, או אם האדם נראה מיובש כעבור אותו פרק זמן, יש לפנות לרופא. אם ייתכן שתרופה היא הסיבה להקאות יש לפנות לרופא/ה כדי לברר אם יש מקום להמשיך ליטול את התרופה. אם ייתכן שהמצב נגרם על-ידי תרופה הניטלת ללא מרשם, יש להפסיק לקחת אותה.

כאשר הריון, סוכרת או תרופות גורמים לבחילה והקאה, לרוב ניתן בשלב ראשון להסתפק בקבלת עצות מהרופא/ה בטלפון כדי לקבוע באיזו גישה לנקוט. 

אם בחילה נמשכת ארבעה שבועות יש לפנות לרופא.

לטיפול הרפואי בבחילות ובהקאות מספר מטרות: תיקון חסרים (נוזלים, מלחים, תזונה), גילוי הסיבה להקאות וניסיון לתקנה, טיפול בבחילות ובהקאות כתסמינים במקרים שבהן לא ניתן לזהות את הגורם.

קיימות שתי קבוצות עיקריות של חומרים, נוגדי הקאות וחומרים פרוקינטיים (זרזי תנועתיות).

נוגדי הקאות

1. חומרים אנטי-כולינרגיים - הטיפול באמצעותם מוגבל עקב השפעות לוואי רבות ובשל יעילותם הנמוכה. הם מנוצלים במחלות תנועה בלבד.

2. חוסמי הקולטן להיסטמין-1 - יעילים לטיפול במיגרנות בעיקר, ובמחלת תנועה עקב פעילות-על של מרכז שיווי המשקל באוזן הפנימית. הם בעלי השפעה מרכזית נוגדת הקאות.

3. פנותיאזינים - חומרים בעלי תכונות נוגדות הקאה. הם פועלים במוח על קולטנים שונים ויעילים לטיפול במיגרנה בעיקר.

4. בוטירופנונים - מקובלים כטיפול במחלות פסיכיאטריות. קיים ניסיון מועט לטפל באמצעותם במיגרנה.

5. נוגדי קולטן לסרוטונין-3 - תרופות אלו יעילות בעיקר נגד הקאות לאחר טיפולים כימותרפיים ומיגרנה.

6. נוגדי קולטן לדופמין-2 - בעלי השפעה על מערכת העצבים המרכזית (מרכז ההקאות בגזע המוח), וההיקפית. חומרים אלו פועלים כנוגדי הקאות וכזרזי תנועתיות הוושט והקיבה.

7. קנבינואידים  - חומרים דמויי מריחואנה. הדיווחים אודות השפעתם של חומרים אלו מועטים ואינם מבוססים היטב.

8. קורטיקוסטרואידים - מנוצלים להקלת בצקת מוח, במקרי חירום בלבד.

9. בנזודיאזפינים- מסייעים לטיפול בהפרעות שינה ובחרדה. תרופות אלו מדכאות את פעילות התצורה הרשתית במוח (Reticular activating system) האחראית על ערות עצבית.

חומרים פרוקינטיים (זרזי תנועתיות)

החומרים הפרוקינטיים יעילים לטיפול בעיקר במחלת הרפלוקס הקיבתי-ושטי ובשיתוק הקיבה.

1. אגוניסטים לקולטן סרוטונין-4- קבוצה זו של תרופות מזרזת את פעולת השרירים של מערכת העיכול לכל אורכה. פעולת השרירים משפיעה בדרך כלל על האצטילכולין המופרש מקצות עצבים.

2. אנטיביוטיקה מקבוצת המקרולידים - מזרזת את התרוקנות הקיבה על ידי שחרור ההורמון מוטילין מהתריסריון.

קיימים גם ניתוחים הכוללים השקת הקיבה למעי הדק, גסטרוסטומיה אנדוסקופית בניתוח (פיום הקיבה) וקיצוב הקיבה (Gastric stimulation/pacing).

ד"ר ישי רון, האנציקלופדיה הישראלית לרפואה, הוצאת ידיעות ספרים 2007.






פורומים גסטרו ומחלות כבד

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
תגובה לתשובה תודה שיר 29/11/2020 17:04
  • הממצא הנוסף שאת מציינת של הסננה או בלוטות באיזור שנקרא foramen of winslow הוא ממצא לא ספציפי שמצריך הסתכלות על הCT עם רופא מומחה זה מה שכתבת תודה קודם כל .הייתי אצל רופא כבד גסטרו שאלתי אמר מה שכתוב זה בלוטות שאופיניות לשחמת אפילו עם זו התחלה .ברשותך האם לבקש עוד בדיקה כי זה צילום אם אר אי .מלפני שבועיים שביצעתי האם לעשות סי טי ? מבקשת עוד חוות דעת תודה

  • + הוסף תגובה
הגדלת בלוטות לימפה בforamen of winslow ד"ר אייל הירש 30/11/2020 08:23
  • שלום שיר, לא ניתן לתת חוות דעת נוספת ללא הסתכלות על ההדמיה. MRI היא הדמייה מספקת לנושא במידה ונעשה באיכות טובה, ואין צורך בCT בנוסף. בריאות שלמה, אייל הירש

  • + הוסף תגובה
שאלה נוספת לגבי מעקב כבד שומני ושחמתי דן 28/11/2020 17:34
  • שאלתי לגבי כל כמה זמן לעשות בדיקה לגבי כבד עם תחילת שחמת אמרת לי כל חצי שנה האם אולטגאסונד מספיק ובדיקות דם .ועוד שאלה האם סי טי תלת פאזי לא מומלץ לכבד עם ככל הנראה התחלת שחמת עקב קרינה או מותר לעשות

  • + הוסף תגובה
מעקב כבד שומני ושחמתי ד"ר אייל הירש 29/11/2020 09:19
  • שלום דן, המעקב אחר כבד שחמתי או שומני עם הצטלקות הוא אחת לחצי שנה, בדר"כ עם בדיקות מעבדה לסמני ממאירות (אלפא-פטו פרוטאין) ואולטראסאונד ומדי פעם MRI. אין מניעה לבצע CT תלת פאזי בנוכחות שחמת כבד. יש מניעה לבצע CT עם חומר ניגוד בנוכחות אי ספיקת כליות. בריאות שלמה, אייל הירש

  • + הוסף תגובה
דם סמוי בצואה , CRP , RNP AB ההיסטרי 27/11/2020 22:56
  • אני סובל מכאבי בטן משתנים , יציאות כהות מאוד לעיתים שלשול ולעיתים עצירות . סובל מעייפות וגרד בכל הגוף (נשללה מחלה עורית} . תפקודי כבד תקינים תקופה ארוכה CPR גבוהה מהנורמה גורמים אוטואימיוניים RNP A B גבוהים רופאת המשפחה חוששת מלמפומה ורוצה ct לכל הגוף - אני חושש מהקרינה כרגע מתחיל ברור אולטראסאונד ... האם MRI לא עדיף ? האם זאת יכולה להיות תמונה של סרטן המעי ? 9

  • + הוסף תגובה
דם סמוי בצואה, CRP מוגבר, שינוי בהרגלי יציאות, עייפות וגרד ד"ר אייל הירש 29/11/2020 09:16
  • שלום, התסמינים שאתה סובל מהם אינם מוחלטים ויש צורך בבירור. כמובן שחסרים נתונים רבים בתיאורך, כמו גילך, שינויים בתיאבון, שינויים במשקל, הסטוריה משפחתית, עבר רפואי, טיפול תרופתי, בירור קודם וכו' בקווים כלליים, במידה ויש דם סמוי ושינוי בהרגלי יציאות יש צורך בביצוע קולונוסקופיה על מנת לשלול ממאירות מעי, מחלת מעי דלקתית ומחלה זיהומית. יש בדיקות נוספות שניתן לבצע כמו בדיקה לזיהומים בצואה (פרזיטים וחיידקים) ובדיקה לדלקת בצואה (קלפרוטקטין). במידה והרופאה חושדת בלימפומה, CT הינה בדיקת הבחירה. הקרינה הכרוכה בבדיקה חד פעמית אינה מסוכנת, ואני מקווה ומניח שאינך מיועד לבדיקות רבות נוספות. CRP מוגבר אינו מדד ספציפי ועולה בכל דלקת (משפעת וצינון ועד דלקת מפרקים וממאירות). RNP הינם סמנים שיכולים לכוון לכיוון ראומטולוגי (דלקות מפרקים ומחלות דומות), אך לעיתים מוגברים ללא קשר. הבירור צריך להיות מסודר, ואני מציע שבנוסף לרופאת המשפחה, תראה גסטרואנטרולוג על מנת לתאם בירור ובדיקות. בריאות שלמה, אייל הירש

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!