מחלת גושה (Gaucher's disease)

ראשי

תאור

מחלת גושה היא מחלת אגירה תורשתית (אוטוסומית רצסיבית) והיא תוצאה של ליקוי בפעילות האנזים הליזוזומי גלוקוצרברוזידזה הגורם להצטברות גלוקוצרברוזידזה בתאים המונוציטים-מאקרופאגים. בהתאם לכך האיברים הנפגעים העיקריים הם הטחול, הכבד ומערכת השלד.
המחלה נפוצה במיוחד בקרב יהודים אשכנזים (שכיחותה 1 ל-850) ומכאן חשיבותה בישראל. ההתעניינות האוניברסלית במחלה גדלה בעקבות הופעתו של טיפול אנזימי יעיל אך יקר, בשנת 1991. למעשה, רבים רואים במחלת הגושה "מחלת מודל" לטיפול במחלות אגירה ליזוזומיות אחרות, וכן כאבן בוחן להתמודדות של מערכות הבריאות עם העלויות החריגות של טיפולים חדשניים.

המחלה קרויה על שמו של סטודנט לרפואה שבשנת 1882 תיאר ממצאים של נתיחה שלאחר המוות, בגופתה של צעירה בת 32 אשר לקתה בטחול מוגדל עם הסננה ניכרת של תאי ענק. אגירת השומנים הובנה כחמישים שנה מאוחר יותר, ורק בשנת 1965 זוהה החסר התורשתי של הגלוקוצרברוזידזה כגורם למחלה. שיבוט הגן באמצע שנות ה-80 פרץ את הדרך לעידן הגנטיקה המולקולתית, שיפר את יכולות האבחון (בעיקר של נשאים), פתח אופקי מחקר חדשים והניח את אבן היסוד לטיפול העתידני בהשתלת גנים.

למחלה 3 צורות הסתמנות:
הסוג הראשון Type I - ("סוג המבוגרים" או הצורה הכרונית שאינה נירונופתית) מוגדר על ידי היעדר מעורבות של מערכת העצבים. זוהי הצורה הנפוצה ביותר של המחלה, עם שכיחות מוגברת ביהודים אשכנזים. בקרב לא-יהודים שכיחותה נעה בין 1:50,000 ל-1:1,000,000. קיים מגוון רחב בהסתמנות הקלינית (ב"פנוטיפ") ממצב אי-תסמיני לחלוטין ועד נכות קשה עקב מעורבות רב-מערכתית.

הסוג השני Type II - ("סוג התינוקות" או הצורה הנירונופתית החדה) מאופיין על ידי מעורבות קשה ביותר של מערכת העצבים, ובמוות בגיל מוקדם, מגיל ימים ועד שנתיים.

הסוג השלישי Type III - ("סוג הנעורים" או הצורה הנירונופתית התת-חדה) מאופיין על ידי מעורבות פחות קשה של מערכת העצבים עם שרידות, ללא טיפול, עד גיל נעורים.

עד כה תוארו למעלה מ-250 מוטציות שונות בגן הגלוקוצרברוזידזה, אולם יכולת הניבוי של ההתפתחות הקלינית על סמך הפגם הגנטי, מוגבלת למדי. עם זאת, מספר תצפיות מסייעות בייעוץ גנטי ובקביעת הפרוגנוזה: המוטציה היהודית הנפוצה ביותר 1226G N370S בצורה הומוזיגוטית, גורמת להפרעה קלה יחסית, וכאשר מופיעה על אלל אחד היא מבטיחה שמערכת העצבים המרכזית לא תהיה מעורבת.

אצל החולה האופייני יופיע טחול מוגדל או תרומבוציטופניה שנתגלו באקראי במסגרת בירור נטייה לדימום, כגון דימום מהאף, כתמים כחולים או דימום מוגבר לאחר עקירת שיניים או בעקבות ניתוח. בבדיקה יש לשים לב להגדלת הכבד, ולעיתים, אצל ילדים - לפיגור בגדילה לגובה.

חולים במצב קשה עלולים ללקות בהתקפים של כאבי עצמות עזים (Bone crises) ובהמשך, בנטייה לשברים פתולוגיים או להתפתחות נמק אי-ואסקולארי של מיפרקים גדולים (בעיקר מיפרקי הירכיים). מעורבות קלינית של הריאות נדירה והיא מופיעה בקרב החולים במחלה בדרגתה הקשה ביותר. אורך החיים אינו מושפע בדרך כלל מקיום מחלת הגושה.

ד"ר ארי זימרן

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

האבחון מבוסס על בדיקת דם שבה מודגמת פעילות נמוכה של האנזים ביתא-גלוקוזידזה (רצויה גם בדיקת המוטציות ברמת הדנ"א), ואין צורך יותר בשאיבת לשד עצם להדגמת תאי הגושה האופייניים. ניתן לבדוק את האנזים גם במי שפיר או בבסיסי השיליה. בבדיקות מעבדה נוספות ניתן לעיתים להדגים עלייה במדדי דלקת, וכן בסמנים ייחודיים כדוגמת כיטוטריוזידזה.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

הטיפול השגרתי כיום מבוסס על עירוי של האנזים גלוקוצרברוזידזה (Cerezyme®) לתוך הווריד המביא להקטנת הטחול והכבד, לשיפור בתמונת הדם ובמדדים הביוכימיים השונים, ולהפחתה בכאבי העצמות. כאשר טיפול זה ניתן לילדים, מושגת צמיחה בגובה ונמנעים הסיבוכים הגרמיים שגרמו לעיקר התחלואה בעבר. השפעות הלוואי נדירות וקלות יחסית. אצל כ-10% מהחולים מתפתחים נוגדנים לא-מנטרלים לאנזים, והם בדרך כלל נעלמים כעבור כשנה.

כריתת טחול כמעט שאינה נדרשת כיום, בעוד שניתוחים אורתופדיים (בעיקר החלפת מיפרקים) מסייעים לחולים שלקו בסיבוכים גרמיים לפני קבלת הטיפול באמצעות האנזים. החסרונות העיקריים של הטיפול הם התלות בעירויים תוך-ורידיים, המחיר הגבוה (מעל 100,000$ לשנה לחולה הממוצע, בישראל) ואי-יכולתו להגיע למוח כדי למנוע החמרה במערכת העצבים, בצורה הניורונופתית.

גישה חדשה לטיפול פומי (דרך הפה) באמצעות מולקולות קטנות שמעכבות את הסינתזה של הגלוקוצרברוזידזה (תרופה ראשונה כזו כבר אושרה לשיווק באירופה בנובמבר 2002), עשויה להשפיע גם על הצורות הנירונופתיות של מחלת גושה, וגם על מחלות אגירה נוספות. בעתיד הרחוק יותר, השתלת גנים או שיפור בטכנולוגיה של השתלת תאי אב, עשויות להביא לא רק לשיפור במדדי המחלה, אלא אף לריפויה.





פורומים, אטופיק דרמטיטיס מבוגרים וילדים

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
גרד קשה נועם 12/11/2019 09:10
  • אני סובל מגרד קשה שאיני יכול להתגבר עליו בשל אטופיק דרמטיטיס. יש זיהומים בעור בעקבות הגדר. מה ניתן לעשות כדי להקל על הגרד?

  • + הוסף תגובה
מה הלאה ד"ר רמית מעוז-סגל 12/11/2019 19:03
  • זה תלוי בהרבה מאד גורמים כולל גיל המטופל מחלות רקע נוספות המרכיב הדומיננטי של האקזמה ועוד- יש להגיע להבדק

  • + הוסף תגובה
גרד יעקב 23/08/2019 06:59
  • שלום. אודה על קבל עיצה איך להתמודד עם הגרד שבמחלת האטופיק

  • + הוסף תגובה
גרד דר רמית מעוז סגל 24/08/2019 12:19
  • הי. הגרד הוא רק צד אחד של המחלה. יש מספר דרכים לטפל.

  • + הוסף תגובה
גרד חזק בליחה יוסי 01/11/2019 00:35
  • שלום לביתי בת ה 7 מופיע גרד כל לילה. כיצד ניתן להקל על הגרד

  • + הוסף תגובה
אטופיק דר רמית מעוז סגל 03/11/2019 11:02
  • ממליצה ראשית לוודא שהגרד מופיע כתוצאה ממחלת עור ולא סיבה אחרת (גם זיהום פרזיטרי בילדים כמו תולעים גורם לגרד בעור) ויש לגרד סיבות אפשריות רבות במידה והוא חלק ממחלת העור יש לטפל בעור -הטיפול "נתפר" באופן אינדבדואלי לפי מצב כל מטופל ומאפיני האטופיק שלו- כלומר יש להגיע להערכה במרפאה , אשמח לעזור

  • + הוסף תגובה
אוטופיק דרמטיטיס טל 03/05/2019 15:31
  • היי. מחפשת דיאורדורנט שמתאים לעור רגיש עם אוטופיק.. הדיאורדורנט של sebo calm לא עושה את העבודה ומחריף את הגירודים לתחושתי. תודה

  • + הוסף תגובה
דאודורנט ד"ר רמית מעוז-סגל 05/05/2019 16:34
סבלתי מגירודים קשים שעברו לי לאחר טיפול רפאל 03/11/2019 10:22
  • שלום טל, אני כותב לך לאחר שהגבתי למישהו אחר כאן בפורום מתוך הבנה שאולי זה יכול לעזור גם לך. מצרף לך את מה שכתבתי לו: סבלחי במשך 10 שנים לסרוגין מגירודים חריפים במרפקים שלעיתים העירו אותי מהשינה. פעם בימין פעם בשמאל ולעיתים אף מגירודים במקומות אחרים בגוף. במשך כל אותן שנים טופלתי במשחות עם סטרואידים שעזרו לשבוע-שבועיים, אך לאחר מכן חזר הגירוד. לאחר כ-10 שנים הגעתי לרופא עור שהעלה את האפשרות שהגירודים נובעים ממקור פסיכולוגי והמליץ לבחון טיפול פסיכולוגי או אלטרנטיבי. אני חייב לציין שזה היה לי חידוש שרופא קונבציונאלי ממליץ על טיפול אלטרנטיבי. התחלתי טיפול ביו-פידבק בן 10 מפגשים ובשילוב עם שינוי תזונה למשך 3 חודשים וכדורים טבעיים, הבעיה נפתרה לחלוטין!!! אני כבר בערך שנתיים אחרי ללא גירודים. לא יודע אם זה יפתור את הבעיה לכל אחד, אך ללא ספק שווה את הניסיון. לדעתי חשוב לבחור מטפל ביו-פידבק טוב. לך על אלו שמומלצים, ואם אתה לא מתחבר למטפל, עבור לאחד אחר. שיהיה הרבה בריאות ובהצלחה!

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!