בילהרציה (schistosomiasis)

ראשי

תאור

סכיסטוזומיאזיס מישנית רק למלריה מבחינת ההשלכות החברתיות-כלכליות והבריאותיות. המחלה אנדמית ב-74 מדינות ומעריכים כי כ-200 מיליון איש בעולם נושאים את הטפיל. מתוכם כ-20 מיליון לוקים במחלה בצורתה החדה ו-120 מיליון נוספים חשים בתסמינים. מרבית החולים נמצאים באפריקה ומיעוטם בדרום אמריקה ובמזרח הרחוק (תמונה 1). מרבית המטיילים הישראלים שנדבקו במחלה רחצו באגם מאלאווי. עד תחילת שנות ה-50 ניתן היה למצוא חולים במחלה גם בארצנו. סכיסטוזומה שייכת לטפילים מקבוצת ה-Trematodes. חמישה זני סכיסטוזומה גורמים למחלה באדם: מאנסוני, המאטוביום (בילהרציה), ג'אפוניקום, מקונגי, ואינטרקאלאטום. הטפיל מתאפיין במחזור חיים ייחודי שבו בשלב החיים הבוגרים קיימים שני מינים והנקבה מטילה כ-300 ביצים ליום. כאשר מגיעות הביצים (בגודל 55x145 מיקרון) למקווה מים מתוקים, הן בוקעות ומתוכן יוצאים Miracidia בעלי שוטוניות (תמונה 2). המיראצידיה מדביקים חלזונות ספציפיים ולאחר 6-4 שבועות של התרבות בוקעים בצורת Cercaria. הצרקריה מסוגלת לחדור מבעד לעור האדם, הופכת לסכיסטוזומולה ונודדת לריאות. לאחר שהות קצרה בריאות, נודד הטפיל דרך מערכת העיכול לתחנתו הסופית, לכלי הדם במעי או לסביבת שלפוחית השתן. התולעים הבוגרות, שמשך חייהן 10-5 שנים, מתמקמות בכלי הדם המובילים לכבד או לשלפוחית השתן. הידבקות בטפיל מתרחשת לאחר שחייה במקווה מים מתוקים המזוהם בצרקריות.
בשלב ראשון לאחר ההידבקות חשים גרד קל בעור, בשלב הבא מופיע שיעול לכמה ימים מלווה בחום. השלב הסופי תלוי בסוג הספציפי של הטפיל. בבילהרציה מופיעים תסמינים הקשורים במערכת השתן, כגון צריבה ודימום בשתן, וחסימה של השופכנים. בשלבים מאוחרים יותר נקשרה המחלה לסרטן שלפוחית השתן. בסכיסטוזומיאזיס של מערכת העיכול עיקר הפגיעה בכבד. זו נגרמת על ידי הביצים המוסעות לוורידי הכבד וגורמות לצמקת ולחסימת כלי הדם.
אבחון וטיפול: אבחון המחלה מחייב רקע אפידמיולוגי מתאים, אולם אישור סופי ניתן רק לאחר מציאת ביצים באיסוף שתן, או בדגימת צואה. את איסוף השתן רצוי לבצע במשך 4 שעות, בצהרי היום. במקרים ראשוניים ניתן למצוא נוגדנים, במקרים כרוניים - הבטן תפוחה עם שריעות הכבד והטחול (תמונה 3). הטיפול המודרני במחלה הוא פשוט ומבוסס על נטילת Praziquantel למשך יום אחד, או חלופות: Oxamniquine או Metrifonate.
פרופ' ישראל פוטסמן







פורומים גסטרו ומחלות כבד

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
שאלה נוספת לגבי מעקב כבד שומני ושחמתי דן 28/11/2020 17:34
  • שאלתי לגבי כל כמה זמן לעשות בדיקה לגבי כבד עם תחילת שחמת אמרת לי כל חצי שנה האם אולטגאסונד מספיק ובדיקות דם .ועוד שאלה האם סי טי תלת פאזי לא מומלץ לכבד עם ככל הנראה התחלת שחמת עקב קרינה או מותר לעשות

  • + הוסף תגובה
מעקב כבד שומני ושחמתי ד"ר אייל הירש 29/11/2020 09:19
  • שלום דן, המעקב אחר כבד שחמתי או שומני עם הצטלקות הוא אחת לחצי שנה, בדר"כ עם בדיקות מעבדה לסמני ממאירות (אלפא-פטו פרוטאין) ואולטראסאונד ומדי פעם MRI. אין מניעה לבצע CT תלת פאזי בנוכחות שחמת כבד. יש מניעה לבצע CT עם חומר ניגוד בנוכחות אי ספיקת כליות. בריאות שלמה, אייל הירש

  • + הוסף תגובה
דם סמוי בצואה , CRP , RNP AB ההיסטרי 27/11/2020 22:56
  • אני סובל מכאבי בטן משתנים , יציאות כהות מאוד לעיתים שלשול ולעיתים עצירות . סובל מעייפות וגרד בכל הגוף (נשללה מחלה עורית} . תפקודי כבד תקינים תקופה ארוכה CPR גבוהה מהנורמה גורמים אוטואימיוניים RNP A B גבוהים רופאת המשפחה חוששת מלמפומה ורוצה ct לכל הגוף - אני חושש מהקרינה כרגע מתחיל ברור אולטראסאונד ... האם MRI לא עדיף ? האם זאת יכולה להיות תמונה של סרטן המעי ? 9

  • + הוסף תגובה
דם סמוי בצואה, CRP מוגבר, שינוי בהרגלי יציאות, עייפות וגרד ד"ר אייל הירש 29/11/2020 09:16
  • שלום, התסמינים שאתה סובל מהם אינם מוחלטים ויש צורך בבירור. כמובן שחסרים נתונים רבים בתיאורך, כמו גילך, שינויים בתיאבון, שינויים במשקל, הסטוריה משפחתית, עבר רפואי, טיפול תרופתי, בירור קודם וכו' בקווים כלליים, במידה ויש דם סמוי ושינוי בהרגלי יציאות יש צורך בביצוע קולונוסקופיה על מנת לשלול ממאירות מעי, מחלת מעי דלקתית ומחלה זיהומית. יש בדיקות נוספות שניתן לבצע כמו בדיקה לזיהומים בצואה (פרזיטים וחיידקים) ובדיקה לדלקת בצואה (קלפרוטקטין). במידה והרופאה חושדת בלימפומה, CT הינה בדיקת הבחירה. הקרינה הכרוכה בבדיקה חד פעמית אינה מסוכנת, ואני מקווה ומניח שאינך מיועד לבדיקות רבות נוספות. CRP מוגבר אינו מדד ספציפי ועולה בכל דלקת (משפעת וצינון ועד דלקת מפרקים וממאירות). RNP הינם סמנים שיכולים לכוון לכיוון ראומטולוגי (דלקות מפרקים ומחלות דומות), אך לעיתים מוגברים ללא קשר. הבירור צריך להיות מסודר, ואני מציע שבנוסף לרופאת המשפחה, תראה גסטרואנטרולוג על מנת לתאם בירור ובדיקות. בריאות שלמה, אייל הירש

  • + הוסף תגובה
צילום שיר 26/11/2020 09:25
  • שלום אם אפשרי לפחות כיוון מה לעשות לאחר צילום mri שבוצע עקב כבד שומני צוין כבד שומני מעט מגורגר מזה שאני סובלת כמה שנים מבינה מה אומר וכתוב שפה אני באמת רוצה להבין שהרופא בפגישה שיש לי איתו עוד שבועיים לא יתיחס וקורה מקרים כאלה . עיבוי נודולרי 7 מ"מ באדרנל שמאל ללא ירידה משמעותי בסיגנל בין סריקות ל ip opלא אופיני לאדנומה .ועוד משהו ברשותך כתוב הסננה לא ספציפית foramen of winslow בלוטות לימפה ושמו סימן שאלה מבקשת עזרה שלא ידלגו לי על זה בלחץ עצום תודה

  • + הוסף תגובה
כבד שומני, ממצא אקראי בבלוטת האדרנל ו ד"ר אייל הירש 29/11/2020 09:08
  • שלום שיר, את מציינת הדמיה שבוצעה במסגרת מעקב כבד שומני שהדגימה כבד מגורגר. לגבי כבד שומני אני מציע שתקראי את תשובתי לשאלות קודמות, הן מפורטות ותוכלי למצוא אותן למטה. כמו כן הזכרת ממצא אקראי בבלוטת יותרת הכליה (אדרנל) בקוטר 7 מ"מ. ממצאים אקראיים בבלוטת יותרת הכליה הן אירוע שכיח מאז שיש לנו אמצעי הדמיה מדוייקים ורגישים. ממצא אקראי הוא ממצא שהודגם במסגרת הדמיה מסיבה אחרת ולא על מנת למצוא משהו ביותרת הכליה. הממצאים האלה מאוד שכיחים וניתן למצוא אותם בעד 4% מהדמיות הCT. אין צורך לברר ממצא קטן מ1 ס"מ, וממצאים עד גודל 4 ס"מ הם בדר"כ שפירים. במקרים כאלה, אלא אם פתאום התפתח יתר לחץ דם עם עליות חדות או סכרת אין צורך בבירור. אם התפתחו, הם יכולים להעיד על הפרשה הורמונלית מוגברת מבלוטת יותרת הכליה ובדיקות דם פשוטות דרך אנדוקרינולוג יכולות לשלול או לאשר. בכל מקרה, כעת אין מקום לדאגה וההמלצה היא לחזור על הדמיה (CT\US\MRI) בעוד שנה. הממצא הנוסף שאת מציינת של הסננה או בלוטות באיזור שנקרא foramen of winslow הוא ממצא לא ספציפי שמצריך הסתכלות על הCT עם רופא מומחה. בריאות שלמה, אייל הירש

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!