מורסה במוח (Brain abscess)

ראשי

תאור

הגדרה: מורסה במוח היא מורסה בתוך רקמת המוח, מכילה מוגלה, תאים של מערכת החיסון של הגוף וחיידקים. בתוך ממברנה נפרדת מרקמת המוח.
גורם: חיידקים נכנסים לתוך המוח באופן ישיר מזיהום בדם, או מזיהום ממקור סינוסים, אוזניים או שיניים. חולים עם מחלות מסוימות (מום) בלב או בריאות, וכן חולים במחלות שפוגעות במערכת החיסון (HIV) נמצאים בסיכון גבוה. ב-25% מהמקרים אין סיבה או גורם ברור.
סימנים ותסמינים: כאבי ראש, בחילות, הקאות, הפרעות במצב ההכרה, בלבול, התקפים/פרכוסים או סימנים נירולוגיים (חולשת גפיים, אי-יציבות בהליכה ובעיות קואורדינציה, הפרעות דיבור) וחום. הסימנים יכולים להופיע באופן הדרגתי במשך ימים או באופן פתאומי.
אבחון: בדיקות דימות של המוח (MRI ו-CT), על מנת להדגים את המורסה צורתה ומיקומה. אבחון סופי נקבע רק באמצעות ביופסיה או בניתוח. בנוסף, יש צורך בבדיקות נוספות כדי להדגים את סוג הזיהום ואת מקורו, כולל צילום בית חזה, תרביות דם, בדיקות וצילומים של האוזניים, סינוסים ושיניים, בדיקת אקו-לב ובדיקת HIV.
טיפול: מורסה במוח היא מצב חירום רפואי שמחייב אשפוז וטיפול מיידי. ניתן לנסות טיפול שמרני בעזרת אנטיביוטיקה במקרים שקיימות מורסות קטנות (פחות מ-2 ס"מ) מרובות. אם מתהווה במוח בצקת קשה, הגורמת ללחץ תוך גולגולתי מוגבר, הטיפול כולל גם תרופות להורדת הבצקת (סטרואידים, מניטול ו-Diuretics). כאשר הטיפול השמרני נכשל או במקרים של לחץ תוך-גולגולתי מוגבר, מבצעים ניתוח לביופסיה ולשאיבה, לאבחון פתולוגי ודאי, וכן, חומר לתרבית לזיהוי החיידקים ורגישותם לאנטיביוטיקה.
אנטיביוטיקה דרך הווריד לזמן ממושך (6-4 שבועות) הוא הטיפול העיקרי. בתחילת הטיפול נותנים סוגי אנטיביוטיקה רחבות-טווח, ועם קבלת תוצאות התרבית, מתמקדים בסוג האנטיביוטיקה בהתאם לרגישות החיידק.
הפרוגנוזה: בקרב חולים שמקבלים טיפול מתאים ובמועדו, התמותה היא בשיעור שלמעלה מ-20%. בקרב חולים שאינם מטופלים שיעור התמותה גבוה יותר. מורסה יכולה לגרום לנזקים נירולוגים שונים, חלקם זמניים, וחלקם בלתי הפיכים. התקפים כיפיוניים (אפילפטים) מתפתחים אצל כמחצית מהחולים.
מניעה: טיפול מונע באמצעות אנטיביוטיקה לחולים בקבוצת סיכון (מום או מחלת לב או ריאות) לפני טיפול שיניים, או תהליכים אורולוגיות.
ד"ר אנדי קנר

שאלות ותשובות






פורומים פרקינסון והפרעות תנועה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
רעד בשרירי התאומים יוני 25/09/2020 14:27
  • בן 45 שוקל 74 בריא , לאחר דיאטה של 4 חודשים והורדה של 10 קילו . מתאמן סיזיפית ביתר שאת בחודשים האחרונים . לאחר אימון כדורגל רצוף של שעתיים וחצי שמתי לב שלאחר מנוחה קצרה שהתחיל לי רעד בשני הרגלים באזור שרירי התאומים ( רעד לא רצוני ומשתנה ) . לאחר בדיקות דם כלליות תקינות כולל מגנזיום . שאלתי האם סיבת הרעד נוירולוגי ? או עקב מאמץ יתר של שרירי התאומים ? אימונים של יום אחר יום לשירירי התאומים ( ריצה , אינטרוולים , כדורגל ) אחדד את עניין הרעד - הרעד הוא קפיצה של חלק קטן מהשריר לאלפית שנייה כמו שלפעמים קופץ העפעף . הרעד כבר שבוע ולא חלף . הרעד/קפיצה לא כואב ולא מורגש . הרעד כל פעם קופץ באיזור אחר של שריר התאומים ( התפוס מאוד ) שנה טובה

  • + הוסף תגובה
חשד לפרקינסון קלרה 22/09/2020 08:13
  • שלום רציתי לדעת אם אתה מומחה לבעיות תנועה בחשד לפרקינזון כי הניורולוג בקופת חולים לא יודע להחליט אם כן באילו ימים ושעות אפשר להזמין אותך לביקור בית תודה

  • + הוסף תגובה
ירידת לחץ דם וסוכר במחלת פרקינזון ענת 21/09/2020 10:00
  • שלום יש לי פרקינזון הפרעות תנועה התייבש לי הפה אין לי רוק זה מזה וגם יש לי ירידת סוכר ולחץ דם שגורם לתחושת עילפון מה ניתן לעשות

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!