בצקת (Edema)

ראשי

תאור

בצקת היא עלייה בכמות הנוזל התוך-תאי. כ-60% ממשקל הגוף הם מים. במצב תקין מרבית כמות המים נמצאת בתוך תאי הגוף, וכשליש מהכמות נמצאת מחוץ לתאים כאשר 25% מכמות זו מהווה את נוזל הדם (פלסמה), והשאר - את הנוזל הבין-תאי (אינטרסטיציאלי).

בצקת מאופיינת בעלייה בכמות הנוזל הבין-תאי. במראה חיצוני ניתן להבחין בבצקת רק לאחר הצטברות של מספר ליטרים של נוזל. הבצקת מתבטאת כנפיחות מקומית, לדוגמה: בצקת בחלל הבטן המכונה מיימת (Ascites), בצקת בחלל הצדר (הפלורלי - סביב הריאה) המכונה Hydrothorax או מפושטת המכונה Anasarca. במצבי בצקת ניתן להבחין בנפיחות בפנים בעיקר סביב העיניים, בידיים (הטבעות לוחצות), וברגליים (קושי לנעול נעליים). בלחיצה על אזור הבצקת נוצרת מעין גומה שחוזרת לקדמותה רק מספר דקות לאחר הפסקת הלחיצה. מצב זה מכונה "בצקת גומתית", Pitting edema.

הכוחות השומרים על שיווי המשקל של הנוזלים במדורים השונים הם: הלחץ ההידרוסטטי, כלומר הלחץ של הנוזל מכלי הדם על דופנותיהם אשר "דוחף" מים לכיוון המדור הבין-תאי, והלחץ האונקוטי שמיוצר על ידי חלבוני הדם ואשר "מושך" את הנוזל מהמדור הבין-תאי. שינוי במאזן כוחות זה גורם לבצקת. במצבי בצקת הגוף "חש" כי כמות הנוזל בתוך כלי הדם יורדת ולכן מפעיל מערכת של חלבונים המכונה Renin Angiotensin Aldosteron System - RAA system. תפקידה של מערכת זו להעלות את כמות הנוזל בתוך הכליה על ידי צמצום כמות הנתרן המופרשת דרך הכליה, והקטנה על ידי כך של כמות המים המופרשים מהגוף. מנגנון זה מגביר את הבצקת. 




בצקת נגרמת במספר מצבים עיקריים:

1. חסימה של הניקוז מהווריד ו/או הניקוז הלימפטי - במצב זה הלחץ ההידרוסטטי לפני החסימה עולה, גורם ליציאת נוזל מכלי הדם למדור הבין-תאי, וכך - לבצקת מקומית באזור החסום שהוא בדרך כלל אחד הגפיים. מצב זה מתרחש ברוב המקרים לאחר ניתוח כלשהו בגף, כגון כריתת קישריות הלימפה בבית השחי שגורמת לבצקת בזרוע באותו צד המכונה לימפאדמה, Lymphedema

2. אי-ספיקה בלב - הלב אינו מצליח להוציא את כמות הדם שמגיעה אליו ממערכת הוורידים ומהריאות. כך מצטבר דם במערכת הוורידים והריאות, עולה הלחץ ההידרוסטטי בכלי הדם, ומתהווה בצקת ריאות עם בצקת מפושטת.

3. תסמונת נפרוטית - ליקוי בכליות הנגרם מסיבות שונות המאופיין בהפרשה מוגברת של חלבון בשתן. במצב זה יש ירידה בלחץ האונקוטי שגורמת לבצקת מפושטת.

4. אי-ספיקה בכבד - צמקת הכבד (Cirrhosis) - הכבד מייצר את החלבון העיקרי שאחראי לשמירה על הלחץ האונקוטי בכלי הדם, חלבון זה נקרא אלבומין. אם חלה אי-ספיקה בכבד יורדת כמות האלבומין ומכאן ירידה בלחץ האונקוטי ובצקת.

5. תרופות - עלולות לגרום לבצקת, לדוגמה: סטרואידים שמורידים את הפרשת הנתרן מהכליה ועל ידי כך מורידים את הפרשת המים בשתן, תרופות נוגדות דלקת, תרופות לטיפול ביתר-לחץ-דם.

6. בצקת אידיופתית - כלומר ללא סיבה ברורה. תופעה המתרחשת בעיקר בקרב נשים הלוקות בבצקת לסירוגין, כפי הנראה בשל עלייה בחדירות כלי הדם לנוזלים.

הטיפול בבצקת הוא טיפול משולב בבצקת עצמה על ידי הגבלת מלח ומתן משתנים כגון פוסיד לצד איתור הגורם הראשוני לבצקת וטיפול בו.

ד"ר רוני ברוך

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007







פורומים מחלות שד וכירורגיה של השד

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
בדיקת כירורג שד ענת 30/11/2020 21:59
  • שלום רב, אני בת 46 נבדקת כל חצי שנה אצל כירורג שד כבר כמה שנים, הגעתי אליו אחרי ממוגרפיה שעשיתי על דעת עצמי (הפניה שביקשתי מרופא משפחה שלי) הכירורג שד אמר לי שאין צורך לעשות ממגרפיה אלא אם כן אישה היא בקבוצת סיכון. שאלתי היא- האם הבדיקת של כירורג שד מספיקה לגילוי סרטן? יש לציין שבכל פעם שאני נבדקת התוצאה תקינה תודה לאל וכל פעם אני שואלת מחדש אם עלי לגשת לממוגרפיה הכירורג אומר לי שאין צורך כי אני לא בקבוצת סיכון אודה לך לתשובתך

  • + הוסף תגובה
הפרשה משד אחד יוליה 24/11/2020 22:02
  • שלום! קודם כל, המון תודות על העזרה. זה לא מובן מאליו לבזבז את זמנך ולענות על שאלות של כל כך הרבה נשים. באמת הרבה תודות. השאלה שלי היא כזו. אני בת 43,9, לידה יחידה לפני 18 שנה. בשנת 2018 שלחו אותי לבדיקת אולטרסאונד (כי הייתי בת 41 והרופא אמר שעכשיו אני צריך להיבדק כל שנתיים). באולטרסאונד הם ראו משהו חשוד בשד שמאל, עשו לי ביופסיה, שהראתה ציסטה. לאחר מכן, כל חצי שנה הלכתי לרופא לבדיקה. בסוף מאי 2020 עשיתי ממוגרפיה ואולטרסאונד - כל התוצאות היו תקינות. לפני כמה שבועות, בבדיקה עצמית, כאשר לחצתי על הפטמה, ראיתי טיפה בצבע חום כהה. הלכתי לרופא ושלח אותי לבדיקת מ.ר.י שהיתה תקינה. (אם הבנתי נכון את התשובה).יחד עם זאת, ההפרשות חומות לא נעלמו ויש טיפת הפרשה אם למחוץ ליד הפטמה במקום מסוים. יש הפרשות בלחיצה חזקה גם מהפטמה השנייה, אבל הן לא נראות דמיות. מספר פעמים ביום יש לי תחושה לא נעימה בשד השמאלי. חשבתי שזה יכולה להיות פפילומה אבל בדיקת מ.ר.י לא משקפת את זה. אני מתכננת הריון, אני גם מאוד מפחדת שיגלו לי משהו רע כשיהיה מאוחר מדי... השאלה היא, מה יכולה להיות סיבה להפרשות חומות משד אחד אם ממוגרפיה, אולטרסאונד ו מ.ר.י תקינים? תודה מראש. הצילום והתשובה של הבדיקה מצורפים: https://ibb.co/pjfrL7q

  • + הוסף תגובה
ילדה בת שבע בשד שמאל גוש קטן גל 25/07/2013 21:01
  • שלום ביתי בת שבע בחודש הבא וגיליתי גוש קטן בשד צד שמאל, הרופא אמרה שאין סיבה לדאוג אך נתנה לי רשימת רפאים ללכת אליהם: כירורג שד, אולטראסאונד, צילום כף יד, אנדוקרינולוג.. ואני בשיא הלחץ מה זה אומר? ונתנו לי תורים לעוד 10 ימים, כמה זה מלחיץ.. עזרו לי בתשובה מהירה.. בכבוד גל

  • + הוסף תגובה
בת 7 עם גוש בשד. פרופ' משה פפא 26/07/2013 10:07
  • קשה דרך האינרנט להבין בדיוק במה מדובר. בכל מקרה אם החשש בפני ממאירות - אזי הסיכוי לכך נמוך ביותר עד כדי אפסי. בגיל הזה יכולים להופיע גושים מסיבות שונות וחלקן לא קשורות לשד. ואם בשד אזי הסיבה יכולה להיות הורמונלית ולכן שלח הרופא המטפל לבדיקות אנדוקריניות. מציע לבצע סונוגרם ובדיקת כירורג ואחכ להמשיך . שבת שלום ובריאות שלמה .

  • + הוסף תגובה
ילדה בת שבע עם גוש בשד דר' טטיאנה דורפמן 26/07/2013 10:15
  • גלי שלום. רוב הגושים בשד אצל ילדות הם שפירים ( לא סרטנים) ובדרך כלל הם נעלמים באופן ספונטני. בגיל ילדות שד מתחיל להתפתח תחת השפעה של הורמונים המופרשים בגופינו. צריך להבדיל בין התפתחות שד מוקדמת לתחילת גיל התבגרות כאשר גדילת השד יכולה להראות כגוש בשד ובמיוחד במצב ששד מתפתח בצד האחד. הדאגה שלך בתור אימא היא ברורה אך אין לך סיבה להילחץ. צריך לבצע את הבדיקות המומלצות ולא נראה בזה דחיפות מיידית. בברכה.

  • + הוסף תגובה
ילדה בת ששבשד שמאל גוש קטן ונפיחות מלי 24/08/2015 12:36
  • שלום,ילדה שלי בת 6 ויש לה מן גוש כזה בפיטמה ,והפיטמה מקופלת כלפי פנים ונפיחות סביב השד הזה,במגע בפיטמה יש כאבים ללא אודם.. אני לחוצההה מאוד...האם זה תהליך של היתבגרות?שלחו אותי לUS וכירורג מחכה שיגיע התור ביום ראשון..

  • + הוסף תגובה
פטמה אחת קשה כואבת לילדה בת9 מזל 03/11/2020 22:22

הצטרפו לאינדקס הרופאים!