עצירות (Constipation)

ראשי

תאור

עצירות במושגים קליניים מוגדרת על פי מספר מדדים, אם במהלך 12 שבועות לפחות במהלך שנה אחת היו פחות מ-3 צאיות בשבוע; או שב-25% מהזמן לפחות נדרשה התאמצות בצאייה, או שההתרוקנות לא היתה שלמה, או שהצואה היתה קשה, או שהיתה תחושה של סתימה ונדרשה הסתייעות באצבע לצאייה.

עצירות אינה מחלה בפני עצמה אלא תסמין של מצב קליני כלשהו. לאבחון מסתמך הרופא בלעדית על תלונות החולה. בעולם המערבי ל-99% מהאוכלוסייה יש בין 3 צאיות ביום עד 3 צאיות בשבוע למזער.

עיקר התייחסות הרופא היא לתדירות ולכמות הצאיות. התסמינים המטרידים ביותר את החולים הם ההתאמצות בצאייה (52%), צואה במרקם קשה (44%), תחושת התרוקנות לא שלמה (34%) ותדירות נמוכה של צאיות (32%).

2% מהאוכלוסייה הכללית לוקים בפחות משתי צאיות בשבוע, 4%-5% בפחות מ-3 פעמים בשבוע. 20% מהאוכלוסייה מתלוננים על קושי בהתרוקנות.  כ-15%-17% לוקים בתסמונת המעי הרגיש (רגיז), כשליש מהם לוקים בעצירות.

עצירות שכיחה יותר בקרב נשים מאשר אצל גברים ושכיחותה עולה עם הגיל. אנשים רבים הנוטלים בדרך קבע משלשלים, עקב עצירות או עקב אמונה בצורך ב"ניקיון הגוף", אינם נחשבים לחולים. עצירות קיימת גם אצל ילדים ותינוקות.

נהוג לסווג את העצירות לזו שמקורה במחלה אורגנית (Organic constipation) ועצירות שמקורה בהפרעות בתפקוד מערכת העיכול (Functional constipation). 

אישה עם עצירות סובלת מכאבי בטן

עצירות אורגנית
1. מחלות בגיל הילדות: מחלת הירשפרונג המתבטאת בעצירות הנובעת מפגיעה במערכת העצבים של מערכת העיכול, ומחלת הלייפת הכיסתית שהיא מחלה תורשתית המתבטאת בפגיעה בבלוטות ההפרשה ובעצירות.

2. מחלות מטבוליות: סוכרת, תת-פעילות בלוטת התריס או בלוטת יותרת המוח, רמות גבוהות של סידן או אשלגן בגוף, עודף/חסר נתרן בגוף, מחלות כליה, גידולים המפרישים הורמונים.

3. מחלות במערכת העצבים המרכזית וההיקפית: מחלת פרקינסון, אירוע מוחי, שיטיון, גידולים במוח, פגיעות/חבלות במוח או בעמוד שדרה.

4. מחלות המעי הגס: גידולים, דלקת החלחולת, פתלת המעי (סיבוב המעי סביב צירו Volvulus), סעפת (Diverticulosis), סדק בפי הטבעת.

5. תרופות: תרופות רבות גורמות לעצירות. טיפול ביתר-לחץ-דם, חומרים נוגדי דיכאון/כאב, משתנים ועוד.

עצירות תפקודית
1. תת-פעילות של המעי הגס (Colon inertia): ירידה בתפקוד המוטורי של המעי הגס המתבטאת בירידה בתדירות הצאיות. ברוב המקרים קיימת פגיעה בעצבי האגן או במערכת העצבים של המעי הגס עצמו. במקרים נדירים נפגע שריר המעי.

2. הפרעות בהתרוקנות המעי (Outlet obstruction): קבוצה זו כוללת קשיי התרוקנות ותחושת התרוקנות בלתי שלמה, במצבים כגון:

א. אניזמוס (Anismus), מוגדר ככיווץ פרדוכסי של שרירי פי הטבעת ורצפת האגן בעת תהליך הצאייה (במקום הרפייתם)
ב. צניחת השרירים של רצפת האגן
ג. רקטוצלה - כיס הנוצר בעת תהליך צאייה עקב פגיעה במחיצה בין הנרתיק לחלחולת
ד. צניחה של איברי אגן שונים על החלחולת בעת התרוקנות (מעי דק, שלפוחית, רחם)

3. עצירות משולבת כוללת האטה בתפקוד המעי הגס והפרעה בתהליך ההתרוקנות. 

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

בכל מקרה של עצירות הנמשכת למעלה מ-3 חודשים יש לשלול מחלה אורגנית. מבצעים בדיקות דם ולעיתים גם צילום לאחר חוקן בריום או אנדוסקופיה, בהתאם לצורך.

יש לערוך בירור מעמיק יותר של מספר יחידות התנועה במערכת העיכול לרבות מאנומטריה אנורקטלית (בדיקת לחצים בפי הטבעת), פרוקטוגרפיה (צילום תהליך ההתרוקנות), בדיקת זמן מעבר במעי (צילומי רנטגן של מעבר חלקיקים במעי), אלקטרומיוגרפיה של שרירי פי הטבעת ושל רצפת האגן (רישום הפעילות החשמלית של השריר לשם הערכת נזק עצבי/שרירי), ברוסטאט (בלון המוחדר לחלחולת לבדיקת מידת ה"אלסטיות" של השריר וכן לשם הערכת סף רגישות/כאב).

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

בעצירות אורגנית יש לטפל ספציפית במחלה הראשונית.

ברוב המקרים הטיפול בעצירות אינו ספציפי וכולל את האמצעים הבאים:

1. שינוי תזונה - לסיבים התזונתיים יש ערך רב בטיפול בעצירות. הכמות המומלצת היא 30-20 גר' ליממה (ריכוז הסיבים בסוגי מזון שונים נתון בטבלה 1). הסיבים מעלים את המשקל, את הנפח, ואת תכולת המים והחיידקים בצואה ועל ידי כך גורמים לקיצור של זמן המעבר במעי. מומלצות תרכובות של דגנים ושל פירות העשירים בתכולת הסיבים.

2. חומרים משלשלים

3. ניתוחים - שמורים למקרים קשים כאשר לא ניתן להתגבר על העצירות בטיפול שמרני. כריתה תת-שלמה של המעי הגס במקרים קשים של תת-פעילות המעי הגס. קולוסטומיה (הוצאת גדם מעי לתוך שקית בעור) אשר נועד לאפשר התרוקנות סדירה. ניתוח זה אינו פותר את הבעיה מיסודה אך יתרונו בכך שהוא הפיך. בעבר היו נהוגים ניתוחים שונים לחיתוך שרירי פי הטבעת. ניתוחים אלו ננטשו עקב תוצאותיהם הגרועות.

4. טיפולים התנהגותיים - פסיכותרפיה, משוב ביולוגי והיפנוזה. טיפולים אלו נועדו להביא להרגעה ולשליטה טובה יותר על פעילות המעי.

5. רפואה משלימה - שיטות תזונתיות כהומיאופתיה, או שיטות פיזיקליות כשיטת פאולה (התעמלות השרירים הטבעתיים).

מניעה

ישנה כמה דברים אשר תורמים לפעילות המטבולית ועשויים למנוע עצירות:

  • שתייה מרובה של מים.
  • צריכה של ירקות ופירות.
  • שילוב של דגנים מלאים בארוחה.
  • פעילות גופנית.






פורומים גסטרו ומחלות כבד

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
בדיקת ctu - תוצאות סיגל 02/12/2020 09:07
  • שלום רב, בת 48 בריאה בדר"כ. נשלחתי לבדיקת ctu ע"י אורולוג עקב דימום בשתן ולאחר שבדיקת שתן יצאה תקינה וגם בדיקת ציטולוגיה נמצאה תקינה. בבדיקה נמצא כי הכליות תקינות למעט אבן בגביע העליון בקוטר 0.7 ס"מ. בנוסף, נכתב בסיכום כי "כבד בגודל ובמבנה תקינים, תהליך בקוטר 1.8 ס"מ באיזור כיפת הכבד, בנוסף בקוטר 0.7 באיזור כיס המרה, בנוסף בקוטר 0.6 ס"מ באונה השמאלית ובקוטר 0.8 ס"מ בסגמנט. התהליכים מלווים ב-THAD היפודנסיים עד איזודנסיים ללא הזרקת חומר ניגוד, עוברים האדרה חזקה בשלב העורקי ואינם עוברים שטיפה בשלב המאוחר. לבלב במרקם ובמימדים תקינים, לולאות המעי הדק ברוחב ובמימדים תקינים, איברי האגן שמורים ודרכי המרה אינן מורחבות. לסיכום - אבחנה מבדלת flash filling hemangioma." הומלץ לשקול ביצוע MRI מולטיפזי לכבד. התוצאות מלחיצות אותי מאוד... האם יש סיבה לדאגה? האם מדובר בגידולים סרטניים? מה ניתן לעשות? כמובן שקבעתי תור ל-MRI אבל זה רק עוד חודש... תודה רבה מראש

  • + הוסף תגובה
מסות בכבד ד"ר אייל הירש 03/12/2020 10:46
  • שלום סיגל, מסות בכבד יכולות להיות ממצא מקרי בעד 6% מהאנשים שעוברים הדמיה. באנשים ללא גורמי סיכון של שחמת כבד, זיהום בהפטיטיס B או ממאירויות מחוץ לכבד, הסיכוי שמדובר בממצא שאינו שפיר נמוך מאוד. ממצאים מתחת ל1 ס"מ קשים לאיפיון והם ברוב המכריע של המקרים שפירים לגמרי. אנחנו מבדילים בין הממצאים לפי מספר גורמים: - האם מדובר בנגע בודד או מספר נגעים - גודל הנגע - האופי שבו הוא מתמלא בדם לאורך זמן ביצוע הCT (פאזות שונות, כל פאזה בשלב שונה). אופי הנגעים שאת מתארת מתאים יותר לנגע שפיר כמו המנגיומה או נגעים שפירים אחרים כמו אדנומה כבדית או focal nodular hyperplasia. כולן שפירות. על מנת לאפיין טוב יותר את הנגעים כדאי לבצע MRI מולטיפאזי, אולם אין דחיפות. בריאות שלמה, אייל הירש

  • + הוסף תגובה
בדיקת ctu - תוצאות סיגל 03/12/2020 12:54
CTE לניטור מצב קרוהן זהבי 03/12/2020 05:50
  • שלום חשוד לקרוהן לפני כשנתיים. לפני שבועיים CTE לבדיקת סטטוס ולהלן התשובה: התרחבות מתונה של הקולון, הקולון השמאלי מכיל כמות גדולה של צואה. לאחר הזרקה ללא עדות להאדרה פוקלית פתולוגית לאורך המעי הדק. מוקד של האדרת יתר בקרקעית הצקום המתמשך לתוך החלק הפרוקסימלי של התוספתן. האיליום הסופי עם דופן היפודנסי מעיד על דלקת כרונית. אין עדות לפתולוגיה במיזנטריום. בלוטות לימפה קטנטנות ב-RLQ יתכן ריאקטיביות ? כבד מעט מוגדל - איזור היפודנסי קטן צמוד לליגמנט הפלציפורם יתכן הסננה שומנית פוקלית. אין עדות להגדלת קשריות לימפה פרא-אאורטליות, איליאקליות או מפשעתיות. בסיכום: פתולוגיה כנראה פעילה בקרקעית הצקום בתוספתן. סימני דלקת כרונית באיליום הסופי. אין עדות לפיסטולה או לפתולוגיה מזנטריאלית חריגה. להבנתי הממצאים מאוששים נוכחות קרוהן !? מה שמדאיג אותי זה נושא ההאדרה בקרקעית הצקום ופתולוגיה כנראה פעילה בקרקעית הצקום !? מה משמעות ממצא זה ? קשור לקרוהן ? למשהו אחר ? האם יש כאן ממצא בתחום התמחותך ? אודה להתייחסות עד שאגיע לגסטרואנטרולוג. המון תודה מראש

  • + הוסף תגובה
תוצאות CTE ד"ר אייל הירש 03/12/2020 10:53
  • שלום זהבי, התוצאות אינן חד משמעיות ואינן מכוונות למחלת קרוהן באופן חד משמעי. הממצא בקרקעית הצקום יכול להיות קשור לתוספתן ומצריך קולונוסקופיה, יתכן עם ביופסיה, בה אפשר יהיה גם להכנס לאילאום הסופי, לראותו ולדגום אותו. בנוסף יש ערך לכך שרופא הגסטרו שתפנה אליו יראה את הCTE בעצמו, רצוי עם רדיולוג. באשר לי, אני גסטרואנטרולוג מומחה, המתמחה ביחוד במחלות מעי דלקתיות. בריאות שלמה, אייל הירש

  • + הוסף תגובה
תוצאות CTE זהבי 03/12/2020 12:07
  • תודה על המענה המהיר לפני כשנתיים ביצעתי קולונוסקופיה בעקבות תחילת אבחה של קרוהן כשהמימצאים היו: "באזור השסתום האילאוצקלי בכניסה לצקום הימרות יחסית של הלומן כנראה שהאיזור פיברוטי והכניסה לאילאום טרמינלי מוצרת - נראתה בבירור אך לא ניתן להחדיר את המכשיר, החדר ביופטר ונלקחו דגימות שחזרו תקינות" האם הנ"ל מוסיף מידע שניתן ממנו להבין יותר במה מדובר ? אני חושש בעיקר ממשהו ספציפי שהתפתח שם - האם יש לכך סיכוי לפי הממצאים ? תודה שוב

  • + הוסף תגובה
פטרייה הדר 01/12/2020 20:26
  • דר הירש שלום רב, כמעט מזה שנה שאני סובלת,סובלת,סובלת מטעם מר וריח רע בפה 24/7! הייתי בשלל בדיקות שמהן לא יצאה שום הבחנה,עי שלל רופאים. אחרי חקירה באינטרנט אני חושדת כי ייתכן ויש לי קנדידה. רציתי לשאול אותך:1-האם קנדידה בפה בהכרח מצביעה על קנדידה במערכת העיכול? 2-אם לקחתי פרו ביוטיקה וזה לא עזר (אבל לא טיפלתי בפה) זה אומר שאין קנדידה במערכת העיכול? תודה לך!

  • + הוסף תגובה
קנדידה ד"ר אייל הירש 01/12/2020 23:38
  • שלום הדר, ריח רע מהפה מדווח בכ30% מהאוכלוסיה, לרבע מהם אין ממצא של ריח רע בבדיקת רופא. כ90% מהסיבות לריח רע מהפה קשורות לבריאות הפה והלוע ורוב הסיבות לריח רע קשורות לחיידקי הפה : דלקות חניכיים, דלקות בשיניים, הצטברות חיידקים בחריצי הלשון, תותבות מלוכלכות, יובש פה, בעיות בשקדים. סיבות מאוד נדירות הן פיסטולה בין הושט למעי הגס, זיהומי ריאות, סעיפים בושט, הליקובקטר פילורי וריפלוקס (לא מוכחים ממש כגורמים). הבדיקות הראשוניות צריכות להתבצע על ידי רופא שיניים, ובהמשך אם הכל תקין פה ולסת. במידה ואין סיבה ברורה ההמלצות הן: - שמירה על הגיינת פה כולל חוט דנטלי - ניקיון של חלק הלשון האחורית - שטיפת פה עם כלורהקסידין לפני השינה לעיסת מסטיק ללא סוכר (מגרה הפרשת רוק) באשר לקנדידה: קנדידה היא פטריה שלרוב נמצאת בגוף האדם בלי לגרום לזיהום, בעיקר במערכת העיכול. במטופלים עם דיכוי מע' החיסון או מטופלים שלוקחים אנטיביוטיקה או סטרואידים, קנדידה יכולה לגרום לזיהום במערכת העיכול, בלוע או בדרכי המין. אצל רוב האנשים אפשר למצוא קנדידה בדגימות רוק אולם לא כגורמת מחלה. לרוב הבעיה שהקנדידה מואשמת בה לא קשורה אליה, ושרלטנים מנצלים את העובדה שניתן לבודד קנדידה מכל אחד. בזמן זיהום בקנדידה (במדוכאי חיסון) יש צורך בטיפול אנטי פטרייתי ולא בפרוביוטיקה שאינה יעילה. בריאות שלמה, אייל הירש

  • + הוסף תגובה
ממשיכה הדר 03/12/2020 03:22
  • תודה על תשובתך המהירה והמפורטת . רציתי להמשיך באותו הנושא: נאמר והייתה פטרייה במערכת העיכול האם הכדורים האילו AMOXICILLIN-CLAVULANIC AC. 875 היו צריכים להעלימה ? (לקיחה של שבוע ימים) תודה !

  • + הוסף תגובה
אנטיביוטיקה כטיפול לפטריות ד"ר אייל הירש 03/12/2020 10:49
  • שלום הדר, אנטיביוטיקה ככלל ואוגמנטין בפרט (זה השם הפשוט של האנטיביוטיקה שקיבלת) אינם יעילים לטיפול בפטריות. בריאות שלמה, אייל הירש

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!