לימפומה (Lymphoma)

ראשי

תאור

לימפומה היא ממחלה ממאירה של סוג מסוים של תאים לבנים הנקראים לימפוציטים,  שהם חלק ממערכת החיסון שלנו.  לימפומה, הקרויה בעברית סרטן קשרי הלימפה או סרטן בלוטות הלימפה, מזוהה עם שתי קבוצות מוגדרות: האחת לימפומה שאינה הודג'קין (Non Hodgkins lymphoma) המהווה את מרבית מקרי הלימפומה, והשנייה לימפומה ע"ש הודג'קין (ל"ה).

סקירות אפידמיולוגיות חובקות עולם מצביעות באופן ברור על עלייה בשכיחות לימפומות בסדר גודל של 4.8% לשנה. לא נמצא קשר חד-משמעי בין גורם מוגדר כלשהו ועלייה זו בשכיחות המחלה.

גבר עם בלוטת לימפה מוגדלת בצוואר בשל לימפומה

בשנים האחרונות הושגה התקדמות רבה בהבנת המנגנונים ההופכים לימפוציטים מסוג B או T תקינים לממאירים, בעיקר בלימפומה שאינה הודג'קין, ובתאים בודדים ייחודיים לל"ה (תאי ריד-שטרנברג).

נהוג למסווג את הלימפומות על פי מדדים שונים: סוג התאים הלבנים, צורת התאים, סימנים גנטיים ומולקולריים והתבטאות קלינית של המחלה. בהשוואה בין דרכי הסיווג השונות עולה כי לסיווג חשיבות עליונה בהערכת התקדמות המחלה ובתכנון הטיפול לחולה הפרטני.


סימפטומים


יש שוני בולט בתסמינים הנפוצים ובסוג הלימפומות בין ילדים לבין מבוגרים. 

אצל מבוגרים, בחלק קטן מהמקרים נמצאת מחלה בעלות דירוג נמוך (Low grade) אשר מתקדמת לאיטה לאורך תקופות זמן ממושכות, אך במרבית המקרים, המחלה סוערת ותוקפנית (Aggressive). הביטוי של המחלה מגוון ויכול לכלול הגדלה של בלוטות לימפה שאינן רגישות ואינן כואבות, ולרוב אינן מלוות (בתחילה) בסימנים מערכתיים כמו חום, ירידה במשקל ותיאבון ירוד. אולם, רוב הסימפטומים נובעים משגשוג בלתי מבוקר של התאים בבלוטות הלימפה ובאיברים סמוכים. כך עלולים להיגרם קשיי נשימה, בצקת בפנים, תלונות וממצאים בבטן, לרבות ירידה במשקל שלשול או עצירות, שינוי במרקם העור ובגונו, חיוורון, דימום בריריות או ממערכת העיכול, וזיהומים מזדמנים חריגים וקשים. 

מעורבות איברים שמחוץ לבלוטות הלימפה אינה נדירה כלל. השכיחות של לימפומה שמקורה במוח עולה עם ההתקדמות בגיל. מעורבות של ארובת העין וגלגל העין, האשכים, הלב ומעטפת הלב, בלוטת התריס ויותרת הכליה, הלבלב, השד, מערכת השתן, הריאות ומעטפת הריאה, העור, גתות הפנים והאף, מערכת העיכול, ולימפומה ראשונית של העצם, מדווחת בספרות, וכרוכה בדרך כלל במהלך תוקפני.

אצל ילדים מוכרים שלושה סוגים מיקרוסקופיים של לימפומה, כאשר יש מתאם מובהק בין הסוג המיקרוסקופי, סוג התאים וההסתמנות הקלינית. כך, מרבית הלימפומות מעל הסרעפת הן לימפובלסטיות (תאים לא תקינים), של תאים לימפוציטים, לרוב מסוג T אך גם מתאי B, והן מאופיינות בגושים גדולים במיצר בית החזה (במדיאסטינום), בתפליטים, נוזלים, בריאות ובמעטפת הלב, בקשריות לימפה צוואריות עם תסמונת הווריד החלול עליון (חסימה של וריד זה) או ללא תסמונת זו. לעומת זאת כל הלימפומות התת-סרעפתיות מתאי B הן עם צורה אופיינית ותסמינים של מערכת העיכול כמו כאבים, הקאות, חסימת מעי והתפשטות מהירה בחלל הבטן עם חסימה של דרכי השתן. 

אצל ילדים המחלה התוקפנית יכולה להתבטא כלוקמיה (סרטן הדם), עם מעורבות של מח העצם, ו/או תופעות עצביות עקב מעורבות מערכת העצבים המרכזית.

לימפומה ע"ש הודג'קין מאופיינת על ידי הגדלת בלוטות לימפה היקפיות עם סימנים מערכתיים או בלעדיהם, ולעיתים בצורה סמויה בחלל החזה הקדמי או באיברים הקשורים למערכת הלימפה אשר נמצאים בבטן. התא הייחודי למחלה נקרא על שמם של ריד ושטרנברג, וזוהה כתא לימפוציטי מסוג B. חומרת המחלה וסיכויי ההחלמה תלויים במידת התפשטות המחלה, כלומר, אם מדובר במחלה מקומית או מפושטת .

סיבות וגורמי סיכון

מהלך המחלה כמו בסוגי סרטן אחרים, מייצג תהליך רב-שלבי הכולל הצטברות של פגיעות גנטיות מרובות המשפיעות על החומר הגנטי שאחראי על הגנה מפני התרבות לא מבוקרת של התאים . במחלת הלימפומה תהליך זה מוביל להתרבות בלתי מבוקרת של סוג תאי הדם הלבנים, הלימפוציטים.

למחלה אין גורם סיכון מסוים, אך ישנם מספר מאפיינים המהווים את גורמי הסיכון למחלה:

• המחלה שחיכה יותר אצל גברים.

• הסיכון ללקוחת במחלה עולה עם הגיל.

• חשיפה לקרינה.

• חשיפה לכימותרפיה.

• חשיפה לכימיקלים מסוימים כמו אלו המצויים בקוטלי חרקים ועשבים.

• בעיה במערכת החיסון.

• מחלות אוטואימוניות .

• נמצא קשר ברור בין נגיפים מסוימים הקרויים EBV, HHV-8, HTLV-1, לבין התפתחות של סרטן. 

תופעות נלוות וסיבוכים

סיבוכים של סרטן הלימפה, מתפתחים בעיקר כאשר המחלה לא מטופלת. סיבוכים אלו כוללים התפשטות של התאים הממאירים לרקמות שונות בגוף, אשר גורמים לתסמינים בהתאים למיקומם בגוף, ואף עשויים לגרום למוות.

סיבוכים של הטיפול בסרטן הלימפה נובעים מטיפולי הקרינה וכוללים בחילות, הקאות, עייפות ונשירת שיער. כמו כן הטיפול הכימותרפי מלווה בתופעות לוואי משלו, בהתאם לסוג הטיפול. בין היתר התופעות הקיימות הן ירידה בספירת הדם, בחילות, כיבים בחלל הפה, נשירת שער ופגיעה בפוריות. 

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

אבחון סרטן הלימפה מתבצע על ידי לקיחת דגימה של בלוטת הלימפה שנראתה מוגדלת בצורה חשודה בבדיקת הדמיה כלשהי – אולטרסאונד, רנטגן או CT לדוגמה. את הביופסיה מבצעים בדרך כלל תחת הרדמה מקומית, וחוקרים באמצעות מיקרוסקופ .

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

מרבית החולים מטופלים בשילוב של תרופות, לפי פרוטוקולים שנבנו על בסיס עקרונות מורכבים, על ידי קבוצות רב-לאומיות ממרכזים אונקולוגים גדולים. חלקם מטופלים בקרינה, אם כי המגמה לצמצם עד כמה שניתן בגישה זו. מספר פרוטוקולים כוללים אפשרות של השתלת תאי אב, אם כי אמצעי זה שמור למקרים מיוחדים.

לאחרונה התווספו תרופות חדישות, שהן תוצאה של הבנת המנגנונים המולקולריים המעכבים או מדכאים תוצרי גנים המעורבים בתהליך  הממאיר של הסרטן.

כאשר הטיפול נחשב מוצלח, ניתן להגדיר החלמה מלאה מהמחלה לאחר מספר שנים ללא חזרה של הגידול. במצבים אלו, ישנה תגובה טובה לטיפול, וכבר תוך מספר חודשים של טיפול ממוקד, אפשר להתחיל לחוש בשיפור ולחזור לאט לאט לשגרה. תגובה חלקית, חוסר תגובה או במקרה של חזרה של הגידול, הזמן הנדרש להחלמה ושיפור במצב מתארך.

עם זאת, למרות כל הפיתוחים והטיפולים, המחלה עלולה להיות קשה וקטלנית בחלק מהמקרים.

מעבר לטיפול התרופתי במחלה, האבחון של המחלה וקבלת הבשורה עשויים להיות קשים מאוד על המטופל מבחינה נפשית, וחשוב להיעזר במעגלי תמיכה רבים ככל האפשר, מהמשפחה והחברים ועד הצוות הרפואי ועמותות שונות. מומלץ להשתדל ולשמור על שיגרת החיים עד כמה שאפשר, ולהתוודע למהלך המחלה והטיפולים בה בכדי לדעת למה לצפות.

כחלק מהטיפול, מומלץ על שמירה על אורח חיים בריא, הקפדה על תזונה בריאה, פעילות גופנית (בהתאם ליכולת), ופעילויות שמעלות את מצב הרוח .

מניעה

רוב גורמי הסיכון למחלה לא ניתנים לשליטה, אך עדיין יש מספר דברים שאפשר לעשות:

• הימנעות מהתנהגויות המעלות את הסיכון ללקות ב-AIDS והדבקות בצהבת מסוג C, אשר מחלישות את המערכת החיסונית.

• הימנעות מחשיפה לקרינה ככל הניתן.

• הימנעות מחשיפה לכימיקלים כמו בנזן וקוטלי חרקים ועשבים.

• שמירה על משקל תקין ותזונה בריאה.

• לעיתים רחוקות, מתפתח סרטן קשרי הלימפה בצלקת שמסביב לשתלי חזה, ולכן ההחלטה על הכנסת שתלים כאלו צריכה להילקח בכובד ראש. 






פורומים סרטן השד

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
פרוטוקול טיפול תמר 19/02/2020 19:46
  • שלום, קיבחתי תשובות פתולוגיה לאחר ניתוח רצפטורים שליליים ל- ER ול-PR וHer2 New positive +3 האונקולוגית המליצה: 12 טיפולים כימותרפיים שבועיים של טקסטל, והרפצטין כל 3 שבועות במשך שנה . האם יש צורך בטיפול האגריסיבי הזה? או שיש חלופה אחרת ? גודל הגידול :1.1 ס״מ

  • + הוסף תגובה
גידול חדש אני 18/02/2020 17:17
  • לפני כשבוע לאחר 12 שנים ומעקב כל חצי שנה ופעם בשנה ממוגרפיה ואולטרסאונד, נראה ממצא חדש של 2סמ, בביופסיה אובחן כגידול סרטני מגיב לאסטרוגן ופחות אלים מלפני 12 שנים,נמצאת לפני בדיקת פט סיטי, רציתי לדעת מה הסיכוי שהספיק בשנה לשלוח גרורות? עלי לציין שבאולטרסאונד נראו בלוטות נקיות. תודה מראש

  • + הוסף תגובה
גרורות ד"ר נעה אפרת בן ברוך 18/02/2020 17:31
בדיקה גנטית לאיתור BRCA איציק 17/02/2020 20:45
  • שלום ד"ר, אני בן 34, הייתי עם אמא שלי אצלך לפני כמה ימים וסיפרתי לך בדרך אגב שאבי (ממוצא רומני), חלה בסרטן לבלב אלים וכנראה שגם אחיו. המלצת לי לבצע בדיקה של INVITAE לאיתור BRCA. כשאני חושב על זה, האם כדאי לעשות לו את הבדיקה, או שעדיף כבר שאני אבדק ישירות ואז אקבל תמונה גנטית שלמה (מצד אמא ומצד אבא) לגבי 84 מוטציות גנטיות? תודה

  • + הוסף תגובה
תשובה ד"ר נעה אפרת בן ברוך 17/02/2020 21:50
  • אתה בהחלט יכול לעשות. התשובה תהיה רלוונטית רק לגביך. כלומר אם יש לך אחים או אחיות הם יצטרכו להבדק גם כן

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!