מחלה אוטואימונית (Autoimmune Disease)

ראשי

תאור

מחלות אוטואימוניות הן קבוצת מחלות הקשורות למסגרת פעולתה של מערכת החיסון. מחלות אוטואימוניות מתהוות כאשר משתבש תפקוד מערכת החיסון. 

אחד מתפקידיה של המערכת החיסון הוא להגן על הגוף שלנו מפני פולשים זרים, כמו צבא שאחראי למניעת חדירת מסתננים או צבא אויב - להגן מפני מסתננים או פולשים חיצונים בשם פתוגנים (נגיפים, חיידקים, טפילים ומחוללי מחלות אחרות).

בנוסף, תפקיד המערכת החיסונית הוא להגן מפני מחוללי מחלות פנימיים,  המתעוררים מדי פעם בגופנו כמו "גיס חמישי" (מעין מרגלים השוהים בתוכנו), ולא כאלה שחדרו מבחוץ, למשל התפתחות של תא סרטני. אגב, תא סרטני הוא תא מיוחד, תא שמשתנה ומוכר על ידי מערכת החיסון כתא זר, כגוף זר, כפולש. אך במקרים רבים מערכת החיסון נכשלת בחיסולו, מה שמעיד על כך שמערכת זו אינה יעילה באופן מוחלט. (כיום מבוססים חלק מהטיפולים נגד הסרטן על "חיזוק" המערכת החיסונית בסילוק תאי הסרטן).

כאמור, תפקידה של מערכת החיסון הוא לחסל פולשים מבחוץ. לצורך מימוש תפקיד חיוני זה עליה להכיר ולזהות מי זר ומי "משלנו", "מכוחותינו". המונחים המשמשים לצורך זה, הם Self - עצמי ו-Non-self - מי שאינו עצמי. מערכת החיסון צריכה להיות מצוידת גם ביכולת אבחון בין מי שפולש מבחוץ לבין מי שנמצא בתוך גופנו.

איש על כיסא גלגלים סובל מטרשת נפוצה, מחלה אוטואימונית

ביסודה של המחלה האוטואימונית מצוי כישלון היכולת של מערכת החיסון לזהות מי הוא האויב מבחוץ ומי "משלנו". כתוצאה מכך תוקפת מערכת החיסון את הרקמות שלנו. היא יכולה לתקוף תא בודד, היא יכולה לתקוף מערכת, ואפילו לתקוף איבר שלם. זהו כישלונו של "הצבא" להגן מפני פולשים מבחוץ, אך יותר מכך, זהו כישלון בהתמודדות עם זיהוי אנשיו. 

מערכת החיסון מורכבת מזרוע נוגדנית וזרוע תאית. הנוגדנים שצורתם צורת האות Y מתבייתים על הפולש הזר במיפתח האות Y. מאידך, הזרוע התאית מורכבת מלימפוציטים - תאי מערכת החיסון - התוקפים בעצמם את הפולשים.

קיימות כ-80 מחלות אוטואימוניות מוגדרות ורבות אחרות ש"נחשדות" כבעלות רקע אוטואימוני. עם המחלות נמנות: זאבת אדמנתית מערכתית (SLE, lupus), דלקת מפרקים שיגרונית (Rheumatoid arthritis), סוכרת נעורים (Diabetes mellitus type 1), טרשת נפוצה (Multiple sclerosis). 

בחלק מהן, הנזק וההתקפה העצמית נגרמים על ידי נוגדנים עצמיים (Autoantibodies) ובחלק על ידי התאים (Autoimmunity cell mediated). מרבית המחלות האוטואימוניות שכיחות יותר בנשים מאשר בגברים ביחס של 2:1 ועד 10:1. הסיבה היא שמערכת החיסון חזקה יותר אצל נשים, וככל שהמערכת חזקה יותר ותוקפת את הגוף, כך הנזק כבד יותר. לעיתים אדם הסובל ממחלה אוטואימונית אחת יכול לסבול ממחלות אוטואימוניות נוספות בו זמנית.


סימפטומים


מחלות אוטואימוניות מאופיינות בהתקפים חריפים המופרדים בתקופות של רגיעה בסימפטומים.

במקרים רבים התסמינים הראשונים כוללים עייפות, כאבי שרירים וחום לא גבוה. לאחר מכן מתפתחים תסמינים יותר ספציפיים לרקמה או האיבר שנפגע.

ההפרעה יכולה להשפיע על איבר יחיד או על מספר איברים או על סוגים שונים של רקמות. הרקמות המושפעות בדרך כלל כוללות כלי דם, רקמות חיבור, בלוטות הורמונליות, מפרקים, שרירים, תאי דם אדומים ועור.

סיבות וגורמי סיכון

מחלות אוטואימוניות נובעות ממשלב של גורמים החוברים יחדיו באדם המסוים שלקה במחלה. בין גורמים אלו ניתן למנות נטייה תורשתית, ליקוי מסוים במערכת החיסון, מערך הורמונלי, ובעיקר הורמוני המין של האישה, וגורם סביבתי כגון תרופות, חומרים כימיים, נגיפים, חיידקים, תזונה ומתח נפשי. גורמים סביבתיים אלו הם הקובעים מדוע המחלה תתפרץ ביום מסוים ובאדם המסוים.

המחלות נוטות להופיע במשפחות ולא פעם ניתן לראות מחלות אוטואימוניות שונות בבני אותה משפחה.

אוכלוסייה בסיכון משמעותי היא נשים בגיל הפוריות, אשר נמצאות בסיכון מוגבר ללקות במחלות אוטואימוניות.

תופעות נלוות וסיבוכים

נשים הסובלות ממחלה אוטואימונית יכולות להביא ילדים לעולם, אך הדבר כרוך בסיכונים לאישה ולתינוק, בהתאם לסוג המחלה ממנה האישה סובלת. כך לדוגמא, אישה הסובלת מזאבת נמצאת בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת וללידה שקטה (לידה של תינוק מת). נשים הרות הסובלות ממיאסטניה גרביס (עייפות שרירים), עלולות לפתח תסמינים המובילים לקושי בנשימה בזמן ההיריון. 

אצל חלק מהנשים התסמינים עשויים להשתפר בזמן ההיריון, אצל אחרות התסמינים מחמירים. כמו כן, חלק מהתרופות המשמשות לטיפול במחלה עלולות להיות לא בטוחות לשימוש בזמן היריון.

לחלק מהנשים עשוי להיות קושי להיכנס להריון מסיבות רבות, ובחלק מהמקרים טיפולי פוריות עשויים לעזור.

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

תהליך האבחון כולל שילוב של תשאול רפואי לגבי התסמינים מהם סובלים, ממצאים בבדיקה הגופנית ותוצאות בדיקות שונות, כמו בדיקות להימצאות של נוגדנים עצמיים, בדיקות לנוגדנים גרעיניים, בדיקת חלבון מגיב C (CRP), ובדיקת שקיעת תאי דם אדומים (ESR).

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

הטיפול בהפרעות אוטואימוניות מתמקד בהקלה על התסמינים ושליטה בתהליך החיסוני לשם שמירה על יכולת הגוף להגן על עצמו מפני זיהומים.

רוב המחלות דורשות טיפול דומה, אשר מתבסס על תרופות נוגדות דלקת – בעיקר סטרואידים, בשילוב עם תרופות מדכאות מערכת חיסון. כמו כן, בשנים האחרונות פותחו תרופות ביולוגיות שמבוססות על נוגדנים או מולקולות, המשמשות לנטרול התגובה האוטואימונית. התרופות הביולוגיות ממוקדות ולכן יש להן יחסית מעט תופעות לוואי.

כמו כן ישנם טיפולים מורכבים יותר הכוללים ניקוי דם (פלסמהפרזה) ועירוי של נוגדנים מבני אדם אחרים (IVIG).

הטיפול במחלות אוטואימוניות ניתן על ידי רופאי המערכות השונות אשר נפגעות במהלך המחלה, אך רובן נמצאות בתחום רופאי מערכת החיסון (אימונולוגים קליניים) או רימטולוגים.

מניעה

ישנם מחקרים המצביעים על היכולת לנבא התפתחות של מחלה אוטואימונית אצל מטופלים מסוימים, ולהתחיל טיפול מניעתי. עם זאת, הדבר אינו קורה כיום בפועל. בחירת המטופלים המתאימים לטיפולים הללו צריכה להיות מאוד מדוקדקת, ורק מטופלים בעליי סיכוי גבוה מרף מסוים יבחרו לטיפול, אם יינתן בעתיד.

אנשים הנמצאים בסיכון להתפתחות של מחלה אוטואימונית צריכים לקבל ייעוץ מקצועי לגבי הימנעות מפעילויות ואורח חיים שעשויים לסכן את הבריאות ואיכות חייהם.






פורומים לופוס ומחלות אוטואימוניות

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
חשד ללופוס שאלת המקך עופרה 25/05/2020 22:43
  • תודה מה הכונה בטיפול נוסף פלאקוניל ?האים אין לתרופה תופעות לוואי.אני קוראת באינטרנט שירידה במשלים מנבאת בעיה בכליות האים זה כך? מתי יפחת הסיכון שאפלה תהפול ללופוס? תודה רבה לך

  • + הוסף תגובה
אפלה ולופוס - 2 פרופ' ננסי אגמון-לוין 26/05/2020 21:21
  • פלאקוויניל זו אופציה אחת. ירידה במשלים אכן קשורה בבעיה בכליות, אך גם בתופעות אוטואימוניות רבות אחרות והיא אינה ספציפית. בדרך כלל מעקב לאורך זמן מאפשר לי להעריך את הסיכון - אך זה כמובן פרטני לכל חולה וחולה.

  • + הוסף תגובה
חשש מהתפתחות לופוס עופרה 24/05/2020 21:45
  • שלום דר,לפני מספר שנים אובחנתי בתסמונת אפלה נוטלת קומדין קבוע. אין נוגדניםשל לופוס למעט c3 נמוך 72.מרגישה מעולה ללא תסמינים כלשהם.לאחרונה אני בפרויקט פיסי תובעני מעט שעות שינה עומס עבודה נהנית מאוד אך חוששת שמצבי יתדרדר לכדי לופוס.האים c3 יכול לעלות.האים המשלים הנמוך קשור לתקופה הלחוצה. אשמח שתסבירי האים יש קשר והשפעה על המשלים והתדרדרות מאפלה ללופוס תודה רבה מאוד

  • + הוסף תגובה
האם אפלא יכול להפוך ללופוס ? פרופ' ננסי אגמון-לוין 25/05/2020 22:09
  • עופרה שלום, אכן אפלא יכול להפוך ללופוס אך הסיכון לכך אינו גדול 10-15% ככל הנראה. משלים נמוך כבדיקה יחידה יכול להופיע ב אפלא בלבד - אך במקרים הללו אני נוהגת ל"שדרג" או לפחות לשקול "שדרוג" של הטיפול. במילים אחרות - א. כדאי להיות במעקב מסודר במרכז המתמחה באפלא וגם בלופוס. ב. צריך להשלים בדיקות ג. כדאי לשקול טיפול "מגן" ד. עם כל המפורט לעיל - אפשר לנשום לרווחה - הסיכון אינו גבוה, ובכל מקרה אנו יכולים לטפל בכך היטב. אחרון אחרון חביב - החיים בישראל, בעולם (עם הקורונה ובלעדיה) הם עתירי מתחים . מתחים מעלים סיכון להחמרה של מחלות אוטואימוניות, אך כאמור אלה הם חיינו. אז מה עושים - מוצאים דרכים גם כאשר יש פרויקט תובעני - להקפיד על שינה, להקפיד על נקודות רגיעה - ולהשאר בשליטה. בהצלחה בפרויקט.

  • + הוסף תגובה
שאלה בענין נוזל פריקרדיאלי אודליה 20/05/2020 09:32
  • ד"ר שלום רב. ראשית תודה על האפשרות לקבלת ייעוץ. מדובר באבא שלי, בן 62. במאי 2019 ביצע בדיקת ct של הריאות במסגרת אבחון למעשנים, על דעת עצמו. הבדיקה יצאה תקינה. נמצא שיש לו נוזל פריקרדיאלי בכמות גדולה. מכך התחיל הבירור. חשוב לציין כי הנוזל היה כבר כ- 4 שנים קודם לכן בכמות מזערית, והיה כל הזמן במעקב אצל קרדיולוג שטען שרק לעקוב. אבא אושפז וביצעו בדיקות דם ולא מצאו משהו חריג. הופננו להמטולוג , נמצא בלטות מזערית בבית שחי ימין, נלקח ביופסיה נמאה לימופמה מרגינל זון ברמת ממאירות מאודדדדד נמוכה. הועלה חשד שהנוזל הינו מהלימופמה ולכן התחיל טיפול ביולוגי + כימו משולב אחת לחודש , 6 טיפולים. אבא סיים את הטיפולים, אין קליטה בבלוטה ואין חשד ללימופה אבל עדיין יש נוזל! חשוב לציין כי ב09/19 ביצע ניקוז של הנוזלף, במקביל ב-10/19 החל טיפולים והנוזל חזר להיות בכמות גדולה. לאחר התייעצות עם המטולוגית בכירה נמסר כי הנוזל אינו מהלימפומה... חזרנו לנקודת ההתחלה. נשמח לקבל כיוון / הכוונה ממה יכול להיות ומה הטיפול לכך. במסגרת הבדיקות דם שביצע באישפוז ביולי 2019 נמצא rf מוגבר. האם יכול להיות קשר למחלה אוטיאומנית. האם לדת לכיוון הזה? אודה מראש לתשובה! מערכיה מאוד.

  • + הוסף תגובה
נוזל פריקריאלי כביטוי למחלה אוטואימונית פרופ' ננסי אגמון-לוין 25/05/2020 22:06
  • שלום אודליה. אכן, נוזל (תפליט, בשפה הרפואית) פריקרדיאלי (סביב קרום הלב) הוא לעיתים קרובות ביטוי של תהליך אוטואימוני התוקף את קרום הלב. תהליך זה יכול להופיע לאחר ניתוח בבית החזה, זיהום, גידול או כתוצאה ממחלה אוטואימונית (למשל זאבת, אבל גם מחלות אחרות) הטיפול בתהליך הזה דורש התערבות אימונית - היום יש מגוון תרופות היכולות לסייע בהפחתת הנוזל ובשמירה על תפקוד תקין של הלב, וכמובן שנדרש מעקב מסודר הן לטיפול בצד האימוני והן של הקרדיולוגים (במקרה של אביך גם של ההמטולוג) בשנתיים האחרונות יש גם טיפולים ביולוגים מתקדמים היכוליים לסייע. כמובן שרק מהפירוט לעיל אינני יכולה לכוון יותר, אך אני מקווה שזה עוזר בברכה,

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!