מחלת מנייר (Meniere's disease)

ראשי

תאור

מחלת מנייר היא הפרעה באוזן הפנימית שעלולה להוביל לסחרחורת סיבובית (ורטיגו), אובדן שמיעה, תחושת מלאות באוזן וטינטון. במרבית המקרים המחלה משפיעה רק על אוזן אחת.

מחלת מנייר יכולה להופיע בכל גיל, אך היא נוטה להופיע בגלאים 40-60. מנייר נחשבת למחלה כרונית, אך קיימים טיפולים מסוימים שעשויים להקל על התסמינים ולמזער את השפעות המחלה על חיי החולה (1).

אישה שוכבת במיטה עם ורטיגו בגלל מחלת מנייר

צילום: shutterstock | BlurryMe


סימפטומים


סימני ותסמיני המחלה כוללים (2):

1. ורטיגו - התקפים חוזרים ונשים של סחרחורות בעוצמות שונות, אשר נפסקות באופן ספונטני. הסחרחורות בדרך כלל מופיעות באופן פתאומי ונמשכות כ-20 דק' עד כמה שעות, ולרוב לא יותר מיממה. ורטיגו חריף עלול לגרום לבחילות ולהקאות.

2. אובדן שמיעה – ירידת השמיעה במחלת מנייר יכולה להופיע ולהיעלם בשלבים מוקדמים, אך בשלבים מתקדמים של המחלה חלה ירידת שמיעה קבועה.

3. טנטון (טיניטוס) – טנטון הוא שמיעה של רעש צלצול, זמזום, שריקה, הנשמע בתוך האוזן.

4. תחושת מלאות באוזן – תחושה של לחץ בתוך האוזן או של מלאות.

הסימנים והתסמינים משתפרים עם הזמן ואף עשויים להיעלם לתקופה. עם הזמן, תדירות הופעת התסמינים עלולה לעלות.

סימנים ותסמינים אלו עלולים להיות קשורים גם למצבים רפואיים אחרים. בכל מקרה של הופעת תסמינים אלו, יש לגשת לצורך אבחון וטיפול רפואי.

במקרים מסוימים עלולים להתלוות לתסמיני מחלת המנייר גם כאבי ראש (3).

סיבות וגורמי סיכון

הגורם למחלת מנייר אינו ידוע, אך נראה כי הופעת התסמינים נובעת מהצטברות של כמות חריגה של נוזלים (אנדולימפה) באוזן הפנימית, וכאמור, לא ברור מה גורם לכך (2).

גורמים שעלולים לתרום להצטברות הנוזלים באוזן ולגרום למחלת מנייר הם (4) :

אלרגיות.

• תגובה חריגה של המערכת החיסונית.

• חסימה כלשהי המובילה לניקוז לא תקין של הנוזלים.

• פציעת ראש.

• גורם גנטי.

מיגרנה.

• זיהום ויראלי.

לרוב, ככל הנראה יותר מגורם אחד מוביל להתפתחות מחלת מנייר. 

תופעות נלוות וסיבוכים

חולי מנייר סובלים פעמים רבות מדיכאון ומחרדה בעקבות המחלה, ולכן נזקקים לטיפול נפשי בנוסף לטיפול במחלה (5).

ורטיגו הוא אחד התסמינים העיקרי של מחלת מנייר. מצב זה עלול לגרום לנפילות, וכתוצאה מכך לפציעות, להגבלה בנהיגה ולמניעה של פעולות שגרתיות רבות אחרות (5). 

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

למעט שיחה עם רופא/ה מומחה/ית ובדיקה גופנית, ייתכנו מקרים בהם הרופא/ה ת/יבקש לבצע את הבדיקות הבאות שיעזרו באבחון המלה:

בדיקת שמיעה – בדיקת שמיעה יכולה לאתר שינויים וירידה בשמיעה הקשורים לאוזן התיכונה או לסיבות אחרות. אנשים עם מחלת מנייר בדרך-כלל סובלים מבעיות שמיעה בתדרים נמוכים או תדרים נמוכים וגבוהים ביחד, ולרוב עם יכולות שמיעה רגילה של תדרים בינוניים (2). 

• בדיקת ENG/VNG – בין התקפי ורטיגו ייתכנו בעיות איזון מתמשכות, אותן יכול הרופא/ה לאתר. בדיקה זו מעריכה את תפקוד שיווי המשקל באמצעות תנועות העיניים (2).

בדיקת MRI – מטרת בדיקה זו היא לשלול קיומו של גידול המשפיע על האוזן (5).

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

אין מרפא למחלת מנייר. קיימים כמה טיפולים שעשויים לעזור בהפחתת חומרת התסמינים ותדירות התקפי הסחרחורות, אך הם לא תמיד עוזרים וגם אין טיפול לאובדן השמיעה (6).

להלן כמה מן הטיפולים המקובלים כיום (6):

• תרופות – תרופות נגד סחרחורות, תרופות נגד בחילות, תרופות משתנות.

• מכשיר שמיעה – לשיפור אובדן השמיעה.

• שיקום – בעיות שיווי משקל הקיימות בין הסחרחורות ניתנות לטיפול באמצעות פיזיותרפיה וסטיבולרית במקרים מסוימים.

במידה והטיפולים השמרניים אינם עוזרים ניתן לטפל גם באמצעים פולשניים יותר (6):

הזרקות לאוזן התיכונה – הזרקות של סטרואידים לאוזן עשויים במקרים מסוימים לסייע בשליטה על התקפי הוורטיגו. לצד זאת, טיפול זה מעלה את הסיכון לאובדן שמיעה נוסף.

ניתוח – ניתוח הוא אופציית טיפול למקרים שבהם אף אחד מהטיפולים המוזכרים לעיל לא הצליח לשפר את מצבו של המטופל. במקרה של ניתוח מבצעים ניקוז של הנוזלים העודפים או שמבצעים הליך שבו מנתקים את העצב הווסטיבולרי.

מניעה

דברים מסוימים עשויים לעיתים להפחית את השפעת מחלת מנייר (6):

• בעת התקף ורטיגו מומלץ לשבת או לשכב. מומלץ להימנע למדברים שעלולים להחמיר את המצב כגון תנועות פתאומיות, תאורה מסנוורת, צפייה בטלוויזיה או קריאה. נסו להתמקד באובייקט שאינו זז.

• יש לנוח לאחר התקף ורטיגו ולהימנע מחזרה לפעולות השגרתיות.

• השתמשו בתאורת לילה, מקל הליכה או כל דבר אחר שיעזור ליציבות שלכם וימנע נפילה בעת סחרחורת.

גם שינויים באורח החיים עשויים להפחית את תדירות ההתקפים (6):

תזונה דלת מלח – מזון עשיר בנתרן עלול להגביר את הצטברות הנוזלים ולכן יש להגביל את צריכת הנתרן היומית לפחות מ-2300 מ"ג ביום.

קפאין, אלכוהול וטבק - נסו להגביל את צריכת הקפאין והאלכוהול, והימנעו מעישון. חומרים אלו יכולים גם הם להשפיע על מאזן הנוזלים באוזניים.


מקורות:

1. NIH. Meniere’s disease. February 13, 2017. nidcd.nih.gov/health/menieres-disease.

2.   Mayo Clinic Staff. Meniere’s disease. Dec. 08, 2018. https://www.mayoclinic.org/diseases-conditions/menieres-disease/symptoms-causes/syc-20374910.

3. Auris Nasus Larynx Volume 26, Issue 4, October 1999, Pages 427-433. https://doi.org/10.1016/S0385-8146(99)00022-X.

4. Meniere’s disease. (n.d.). hopkinsmedicine.org/healthlibrary/conditions/adult/otolaryngology/menieres_disease_85,P00457.

5. ENT-Ear, Nose &Throat Journal, March 2007. P.148-156. https://journals.sagepub.com/doi/pdf/10.1177/014556130708600311.

6. Mayo Clinic Staff. Meniere’s disease. Dec. 08, 2018. https://www.mayoclinic.org/diseases-conditions/menieres-disease/diagnosis-treatment/drc-20374916.







פורומים צרידות ומיתרי הקול

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
חוסר סגירה במיתרי הקול מאי 19/10/2020 06:43
  • היי ד״ר יקי. הייתי אצלך לפני כמה חודשים עקב מאמץ קולי וקושי בלהפיק צליל בעת שירה (אני שרה) אמרתי לך שהייתי אצל רופא אחר כמעט שנה לפנייך והוא אמר שיש לי בצקת קטנה על מיתרי הקול וזה אמור לעבור עם שיעורי פיתוח קול. כשהגעתי אליך בדקת לי את המיתרים ואמרת שהם נקיים לחלוטין ושיש חוסר סגירה אבל זה לא אמור להפריע. מאז אני עדיין מרגישה אותו דבר, אפילו קצת שינוי לרעה. אני מרגישה שאני לא יכולה להוציא את כל היכולת שלי בשירה כמו פעם, ומאוד כואב לי כשאני מנסה לשיר גבוה ומתעייפת מאוד מהר. האם כדי לי ללכת לקלינאי תקשורת או למורה לפיתוח קול? או לשלב את שתיהן? אני באמת כבר אובדת עצות. אנא עזור לי, תודה.

  • + הוסף תגובה
חוסר סגירה ד"ר יקי כהן 19/10/2020 09:50
  • אומנם חוסר סגירה לא אמור להפריע בשירה אך אם את מרגישה מאמץ אז בוודאי שללכת לפדגוג שירה שילמד אןתך לעקוף את הקושי . אם אני לא טועה בדיבור ראינו שיש סגירה . תתקשרי לזהבית שתוציא את התיק שלך ואני אעבור על הבדיקה שוב 053-2762577

  • + הוסף תגובה
צרידות דפנה 14/10/2020 17:20
  • אמי, בת 87, אישה סיעודית שמבלה את רוב שעות היממה בשכיבה על הגב. בחודשיים האחרונים קולה הולך ונעשה צרוד וצפצפני במהלך היום. יצויין שלאחר שנת הלילה הקול נשמע רגיל ובהמשך היום מצטרד מאוד. אודה לעצתך.

  • + הוסף תגובה
צרידות ד"ר יקי כהן 15/10/2020 10:46
  • דפנה שלום, יש צורך לבדוק את מיתרי הקול של אמך, אך יכול להיות שמכיוון ואינה משתמשת בקולה איני יודע כמה היא משוחחת במהלך היום אז הגרון מתייבש ולכן קשה לה להפיק קול גם מיתיר הקול דורשים חימום כמו שרירים .

  • + הוסף תגובה
צרידות דפנה 15/10/2020 15:40
  • תודה רבה על תשובתך. מאחר שאמי אינה ניידת וקשה לנו מאוד לטלטל אותה לבדיקה, האם מצב של צרידות מתמשכת מסוכן ומחייב בדיקה של מיתרי הקול? האם לגילה המבוגר (87) יש השפעה על מצב מיתרי הקול? האם הצרידות יכולה להגרם משימוש יומיומי ממושך במשאף סרטייד?

  • + הוסף תגובה
צרידות ד"ר יקי כהן 18/10/2020 08:21
  • דפנה שלום , שימוש במשאף בהחלט יכול להוביל לצרידות אם לא שוטפים את הפה לאחר השימוש, גם לגיל יש פקטור אך כן צרידות ממושכת מחייבת בדיקה תחפשו אולי רופא שעושה ביקורי בית רק בכדי להשקיט את דאגתכם.

  • + הוסף תגובה
ריפלוקס לרינגופרינגיאלי מישהו 12/10/2020 01:02
  • שלום ד"ר, אני בן 35, סובל מעל שנה מתלונות של גוש צמיגי בגרון, קושי בבליעת רוק ותחושה של מלאות בגרון. נבדקתי ע"י מספר מומחי א.א.ג: חלק טוענים שמדובר ב- PND וחסימה אפית כרונית ע"י קונכיות ומחיצה סוטה (הישנות של השניים לאחר ניתוח מ2001) וחלק טוענים שכנראה מדובר בריפלוקס. קראתי כתבה שלך בה נכתב "ניטור חומצה בעזרת חיישן בבית הדיבור למשך 24 שעות היא בדיקה שמתבצעת לרוב כדי לאשר סופית את האבחנה." 1. האם כשמדובר בסוג זה של ריפלוקס (לרינגופרינגיאלי) הבדיקה נעשית אצל רופאי א.א.ג או במרפאות גסטרו? 2. אם מבוצע בגסטרו, אני מעוניין לבצע ע"י קפסולת BRAVO ולא ע"י זונדה ל-24, האם צריך לבקש שימקמו את החיישן בגובה בית הדיבור או שזה הסטנדרט? (אינני סובל מתלונות בוושט, אך אובחן בקע סרעפתי). תודה

  • + הוסף תגובה
ריפלוקס לרינגופרינגיאלי ד"ר יקי כהן 15/10/2020 10:49
  • הבדיקה נקראת מנומטריה ועושים אותה לרוב בבית החולים המחלקות הרנטגן , פנה לאחד הרופאים המטפלים שלך ובקש מהם לעשות את הבדיקה. במידה ומדובר בריפלוקס של הגרון מי שבדק אותך באמצעות סיב אופטי היה אמור לראות סימנים המצביעים על ריפלוקס כגון אודם או נפיחות .

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!