הפרעות שינה (Sleep disorders)

ראשי

תאור

כשליש מחיינו עוברים עלינו בשינה, וידוע כי איכות השינה שלנו משפיע רבות על מצב העירות. לרוב מהווה השינה חלק כה רגיל ויומיומי בחיינו, עד שאיננו מקדישים לה תשומת לב מיוחדת. זאת אלא אם משהו בה משתבש.

שינה יכולה להיות מושהית, להיקטע פעמים רבות, להסתיים טרם זמנה או לכפות עצמה גם כשאינה רצויה. אינסומניה (חסר שינה) הינה הפרעת השינה השכיחה ביותר, אך מלבדה ישנן לא מעט הפרעות נוספות. קיימים מספר משתנים הנמצאים בהתאמה עם הסתברות גבוהה יותר ללקות בהפרעת שינה, כגון גיל מתקדם, מין (נשים סובלות יותר מהפרעות שינה), שימוש בחומרים (סמים, תרופות, אלכוהול) והפרעות בריאותיות נפשיות או כלליות.

סוגי הפרעות שינה

הפרעות השינה מתחלקות לשלוש קבוצות של הפרעות שינה ראשיות (בהן הפרעת השינה עצמה מהווה את האבחנה המרכזית בה צריך לטפל) וקבוצה של הפרעות שינה משניות (הנלוות להפרעה אחרת):

1) הפרעות אל שינה (אינסומניה) - אינסומניה יכולה להתבטא בקשיי הרדמות, ביקיצות מוקדמות מאוד בבוקר או ביקיצות תכופות במשך הלילה.

2) הפרעות יתר-שינה ועייפות יומיומית (היפרסומניה) - למשל נרקולפסיה, הפרעות שינה הקשורות בנשימה.

3) הפרעות הנלוות לשינה (פראסומניה) - למשל הליכה או דיבור בזמן שינה, חריקת שיניים במהלך השינה או
סיוטי לילה תכופים.

4) הפרעות שינה משניות, הנלוות להפרעה נפשית אחרת, למצב בריאותי כללי או לשימוש בחומרים המשפיעים על מערכת העצבים (סמים, תרופות, אלכוהול, קפאין).

גורמים להפרעות שינה

מקורן של ההפרעות מקבוצת האל-שינה הוא לרוב נפשי, והטיפול המתאים להן הוא לרוב פסיכו-תרפויטי או פסיכו-פרמקולוגי. בנוסף, במקרים של נטייה לעייפות והירדמות קלה מדי המתרחשת גם במצבים לא מתאימים רצוי לבדוק האם המצב משקף דיכאון. אולם לרוב הפרעות מהסוג של יתר-שינה נובעות ממקור ביולוגי. הפרעות שינה משניות עלולות להיות ביטוי של הפרעה ראשית אחרת כמו הפרעות מצב רוח והפרעות חרדה. אינסומניה, למשל, מהווה במקרים רבים חלק מהפרעת דיכאון עמוק, והתקפי פאניקה יכולים להופיע במהלך כניסה לשלבי השינה העמוקים. גם מצבים רפואיים כלליים עלולים להפריע לסדירות השינה, ודוגמאות לכך ניתן לראות למשל בהתקפי אפילפסיה בשינה, התקפי אסטמה בזמן שינה, הפרעות בקצב הלב ואי ספיקה של העורקים.

בדיקה במעבדת שינה

אבחון נכון של הבעיה והתאמת הטיפול יכולים לעזור לשפר את איכות השינה בפרט ואת איכות החיים בכלל. אף על פי כן, ההערכה היא כי יותר ממחצית מהאנשים הסובלים מהפרעות שינה משלימים עם המצב וכלל לא מבקשים עזרה. הבדיקה הפוליסומנוגרפית המתבצעת במעבדת השינה הינה בדיקה רחבת היקף, הבודקת מדדים גופניים רבים בזמן שנתו של הנבדק: EEG- הפעילות החשמלית במוח, EMG- מתח שרירים, EOG- תנועות העיניים, EKG- ופעילות הלב, ריווי החמצן בדם, נשימה (באף ובסרעפת), ותנועות הרגליים. בנוסף נערכת במעבדה תצפית על התנהגות בזמן השינה- התעוררויות, תנועות ונחרות. הדיווח המתקבל מכל אלו מפרט את חביון השינה (הזמן שעובר מכיבוי האור ועד להופעת השינה), סך שעות השינה, התפלגות ואחוזי שנת ה- REM לשלביה, יעילות השינה.

סימפטומים


הסימנים של נדודי שינה כוללים:

·               קושי בהירדמות בלילה

·               התעוררות במשך הלילה

·               התעוררות בשעה מוקדמת מידי

·               הרגשה שלא נחת מספיק לאחר שנת לילה

·               עייפות או ישנוניות במשך היום

·               רגזנות, דיכאון או חרדה

·               קושי בריכוז והתמקדות בביצוע משימות

·               שגיאות ותאונות רבות

·               כאבי ראש הנובעים ממתח

·               תסמינים בדרכי העיכול

·               דאגה מתמשכת בעניין השינה


סיבות וגורמי סיכון

נדודי שינה על פי רב נובעים מבעיה אחרת, בעיה רפואית הגורמת כאב, או שימוש בחומרים המשפיעים על השינה. 

הסיבות הנפוצות של נדודי שינה הן:

מתח

חרדה 

דיכאון

תרופות. תרופות מרשם שעלולות להשפיע על השינה כוללות תרופות נגד דיכאון, תרופות לטיפול במחלות לב ובלחץ הדם, תרופות נגד אלרגיה, חומרים ממריצים (כגון ריטאלין) וקורטיקוסטרואידים.

קפאין, ניקוטין ואלכוהול. קפה, תה, קולה ומשקאות אחרים המכילים קפאין ידועים כמעוררים.

בעיות רפואיות. כאבים כרוניים, בעיות נשימה, או מתן שתן תכוף עלולים לפתח נדודי שינה. בעיות רפואיות נוספות הקשורות בנדודי שינה כוללות דלקת פרקים, סרטן, אי ספיקת לב גדשתית, סוכרת, מחלות ריאה, מחלת רפלוקס , פעילות יתר של בלוטת התריס, שבץ, מחלת פרקינסון ומחלת אלצהיימר.

שינוי סביבתי או שינויים בלוח הזמנים בעבודה.

הרגלי שינה רעים.

הפרעות שינה נרכשים. אלו עלולים להופיע כאשר מוטרדים באופן מופרז מחוסר היכולת לישון ומשתדלים יותר מידי להירדם. רב האנשים הלוקים בבעיה זו ישנים טוב יותר כאשר הם אינם נמצאים בסביבתם הטבעית, או כאשר אינם מנסים לישון, כמו למשל תוך כדי צפייה בטלוויזיה או תוך כדי קריאה.

אכילת יתר בשעות הערב המאוחרות.

נדודי שינה והזדקנות. נדודי שינה שכיחים יותר בגיל מתקדם. כאשר מזדקנים עלולים להופיע שינויים המשפיעים על השינה, ביניהם:

שינוי בדפוסי השינה. השינה פעמים רבות נינוחה פחות כאשר מזדקנים. שלבים 1 ו- 2 בתנועות העיניים הלא מהירות (NREM) אורכים זמן רב יותר ושלבים 3 ו- 4 אורכים פחות זמן. שלב 1 הוא שינה חטופה, שלב 2 הוא שינה קלה ושלב 3 הוא שינה עמוקה (דלתא) , הסוג הנינוח ביותר. 

משום שהשינה קלה יותר יש יותר סיכויים להתעורר. עם הגיל השעון הפנימי מתקדם, כלומר מתעייפים בשעה מוקדמת יותר בערב ומתעוררים בשעה מוקדמת יותר בבוקר. אולם אנשים בגיל הזקנה, עדיין זקוקים לאותו מספר של שעות שינה כמו אנשים צעירים יותר.

שינויים ברמת הפעילות. לעיתים אנשים בגיל הזקנה פעילים פחות מבחינה גופנית וחברתית.

שינויים בריאותיים. כאבים כרוניים הקשורים בדלקת פרקים או בעיות גב, דיכאון, חרדה ומתח עלולים להשפיע על השינה.

הפרעות שינה אחרות, כמו דום נשימה מתוך שינה וסינדרום הרגליים העצבניות, גם הן נפוצות יותר כאשר מזדקנים. דום נשימה מתוך שינה מופיע מספר פעמים בלילה וגורמם להתעוררות. סינדרום הרגליים העצבניות יוצר תחושה לא נעימה ברגליים וצורך כמעט בלתי נשלט להזיז אותן, דבר שעלול למנוע הירדמות.

שימוש מוגבר בתרופות. אנשים זקנים משתמשים בתרופות מרשם יותר מאנשים צעירים, עובדה שמגדילה את הסיכוי לנדודי שינה הנגרמים כתוצאה משימוש בתרופות.

כל אדם מתקשה לישון מידי פעם. אך הסיכון לנדודי שינה גדל במקרים הבאים:

נשים. הסיכוי של נשים לחוות הפרעות שינה  גבוה פי שניים משל הגברים. שינויים הורמונלים בזמן המחזור החודשי ובגיל המעבר (כאשר הווסת מפסיקה להופיע) משחקים תפקיד. נשים רבות מדווחות על בעיות שינה בתקופה שלפני הפסקת הווסת. בגיל המעבר זיעת לילה וגלי חום מפריעים לעיתים קרובות את השינה. הסברה הרווחת היא שבקרב נשים שעברו את גיל המעבר, החוסר באסטרוגן תורם לקשיים בשינה.

מעל גיל 60. בשל השינויים בדפוסי השינה, נדודי השינה מתגברים עם הגיל. על פי הערכות מסוימות, נדודי שינה מופיעים אצל כמחצית מהאנשים שמעל גיל 60.

הפרעה נפשית. תופעות רבות, כולל דיכאון, חרדה, מאניה דיפרסיה ומתח לאחר טראומה (PTSD) מפריעות לשינה. התעוררות בשעה מוקדמת בבוקר היא סימפטום קלאסי של דיכאון.

מתח ולחץ. אירועים הכרוכים במתח רב עלולים לגרום לנדודי שינה זמניים. מתח רב במיוחד או מתח מתמשך, כזה הנובע לדוגמא ממות של אדם אהוב או מגירושין, עלול להוביל אל נדודי שינה כרוניים. עוני ואבטלה מגבירים אף הם את הסיכון של נדודי שינה.

עבודה בשעות הלילה או במשמרות משתנות. עבודה בשעות הלילה או במשמרות המשתנות בתדירות גבוהה, מגבירה את הסיכון לנדודי שינה.

נסיעות למרחקים ארוכים. יעפת (ג'ט לג) כתוצאה ממעבר בין אזורי זמן שונים, עלולה לגרום לנדודי שינה.


תופעות נלוות וסיבוכים

השינה חשובה לבריאות ממש כמו תזונה בריאה ופעילות גופנית על בסיס קבוע. הפרעות שינה מכל סיבה שהיא, עלולות להשפיע על האדם מבחינה שכלית וגופנית גם יחד. אנשים הלוקים בנדודי שינה מדווחים על איכות חיים ירודה, בהשוואה לאנשים שישנים היטב.

סיבוכים בעקבות הפרעות שינה כוללים:

·          תפקוד ירוד בעבודה או בלימודים

·          מהירות תגובה איטית יותר בזמן הנהיגה וסיכון גבוה יותר לתאונות

·          בעיות פסיכיאטריות, כמו דיכאון או הפרעה הקשורה בחרדה

·          משקל עודף או השמנת יתר

·          החלשות המערכת החיסונית

·          הגברת הסיכון והחומרה של מחלות ארוכות טווח, כמו לחץ דם גבוה, מחלות לב וסוכרת.


אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

הרופא ישאל מספר שאלות ובנוסף יבקש למלא שאלון שיקבע את דפוסי השינה וההתעוררות ואת רמת הישנוניות בשעות היום. יתכן שיהיה צורך למלא יומן שינה במשך כשבועיים, במידה ועדיין לא מולא כזה.

הרופא יבצע בדיקה גופנית ויחפש סימנים לבעיות אחרות שעלולות לגרום נדודי שינה. בדרך כלל מבצעים בדיקת דם לבדיקת הפעילות של בלוטת התריס, או מצבים אחרים שעלולים לגרום לנדודי שינה.

במידה ויתגלו סימנים של הפרעות שינה נוספות, כמו הפסקות נשימה מתוך שינה או סינדרום הרגליים העצבניות, יתכן שתצטרכו לישיון במתחם של מעבדת שינה למשך לילה אחד. שם יערכו בדיקות שינה כגון בדיקות לניתור ורישום מגוון פעילויות גופניות בזמן השינה, כולל גלי מוח, נשימה, פעימות הלב, תנועות עיניים ותנועות גוף.


מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

שינוי הרגלי השינה, תוך התייחסות לסיבות שגורמות לנדודי שינה, עשוי להשיב את השינה הטובה אצל אנשים רבים. הרגלי שינה בריאים – צעדים פשוטים כמו ללכת לישון בשעה קבועה ולהתעורר בשעה קבועה – תורמים לשינה עמוקה ולערנות בשעות היום. במידה וצעדים אלו אינם מועילים, יתכן שהרופא ימליץ על תרופות להרגעה ולשינה.

טיפול התנהגותי

טיפול התנהגותי מלמד הרגלי שינה חדשים ונותן כלים המסייעים להפוך את סביבת השינה לידידותית יותר לשינה. מחקרים מוכיחים שטיפול התנהגותי זהה ביעילותו ואף יעיל יותר מטיפול תרופתי. טיפול התנהגותי מומלץ בדרך כלל כצעד ראשון לפתרון בעיית נדודי השינה.

טיפול התנהגותי כולל:

·          חינוך להרגלי שינה טובים.

·          שיטות להרגעות.

·          טיפול קוגניטיבי.

·          שליטה על גירויים

·          הגבלת שינה.

·          טיפול אור.

·          תרופות

נטילת כדורי שינה, כגון זולפידרם (אמביאן), אסזופיצלון (לונסטה), זלפלון (סונטה), או רמלטון (רוזרם), עשויה אף היא לסייע בפתרון הבעיה.

בדרך כלל, הרופאים ממליצים שלא להסתמך על תרופות מרשם לתקופה של יותר ממספר שבועות, אך קיימות תרופות חדשות המאושרות לשימוש בפרק זמן בלתי מוגדר.

במידה ומלבד נדודי שינה קיים גם דיכאון, הרופא עשוי לרשום תרופות נגד דיכאון בעלות השפעה מרדימה, כגון טרזודון (דסירל), דוקספין (סינקואן, אדפין), או מירטזפין (רמרון).


טיפולים אלטרנטיביים

מלאתונין היא תרופה, המשווקת כאמצעי עזר להתגברות על הפרעות שינה. הגוף מייצר באופן טבעי מלאתונין ומשחרר אותו אל זרם הדם. 

כמות המלאתונין המוזרמת אל הדם מתגברת החל משעות בין הערביים ומתמעטת לקראת הבוקר. אצל רב האנשים נטילת מלאתונין כתוסף מזון, אינה יעילה כטיפול נגד נדודי שינה. לא ידוע עד כמה בטוח להשתמש במלאתונין בפרק זמן העולה על שלושה חודשים.

ולריאן הוא תוסף מזון נוסף שנמכר כמסייע לשינה טובה. מחקרים מוכיחים שהוא יעיל באותה מידה כמו גלולת סוכר (תרופת דמה).







פורומים, 

זמנית לא ניתן לשאול שאלות בפורום זה.
הודעה
מחבר
תאריך/שעה



הצטרפו לאינדקס הרופאים!