עודף שומנים ()

ראשי

תאור

הפרעות שומנים בדם הן חריגות של רמות הכולסטרול, ליפופרוטאינים וטריגליצרדים מהערכים התקינים.
בעיקר מדובר בערכי כולסטרול כולל (TOTAL CHOLESTEROL) גבוהים,  ערכי ליפופרוטאין נמוך צפיפות (LDL) גבוהים, ערכי ליפופרוטאין גבה צפיפות (HDL) נמוכים וערכים גבוהים של טריגליצרידים.

היפרטריגליצרידמיה – ערכים מעל 200 מיליגרם לדציליטר.
 

סימפטומים


הפרעות אלו הן לרוב אסימפטומטיות ולא מביאות לביטוי קליני משמעותי, אולם, במקרים משמעותיים ישנה שקיעה של שומנים ברקמות השטחיות של הגוף הנקראת קסאנתומה. אלו הן בלוטות צהבהבות על גבי העור בקוטר של 2-5 מילימטר ונראות בעיקר סביב העפעפיים.

במידה והמצב חמור יותר, נראה שקיעת שומנים בקרבת גידים – קסנתומת גידים. אלו שקיעות עמוקות יותר ונראות כבליטות מתחת לעור על גבי משטחי המרפקים, ברכיים וישבן. בליטות אלו לרוב גדולות מ5 מ"מ בקוטרן.

במקרים בהם רמות הטריגליצרידים הן מעל 2000 מיליגרם לדציליטר – נראה תופעה של שקיעת שומנים מוגברת בכלי דם ברשתית העין – מצב הנקרא ליפמיה רטינליס.
 

סיבות וגורמי סיכון

•    הפרעות תורשתיות במטבוליזם של שומנים קיימות אולם הן נדירות ביותר. יש לחשוד ברקע תורשתי כאשר מופיעות מחלות טרשתיות בגילאים צעירים (20-30).

•    לפני גיל 50, הפרעות שומנים נפוצות יותר בקרב גברים. ואילו לאחר גיל 50, ההפרעות נפוצות יותר בקרב נשים, ככל הנראה עקב ההשפעה המגינה של הורמוני מין נשיים.

•    הפרעות שומנים נפוצות יותר בקרב לבנים והיספניים ופחות נפוצות באנשים מגזע שחור.

   היפרכולסטרולמיה יכולה לנבוע מ:

•    תת תפקוד בלוטת התריס.

•    סינדרום נפרוטי.

•    מחלות כליה כרוניות.

•    מחלות כבד.

•    סכרת.

•    אנורקסיה נרבוזה.

•    סינדרום על שם cushing.

•    על רקע תורשתי.

•    כתוצאה משימוש בתרופות (משתנים, חוסמי ביטא, סטרואידים)

היפרטריגליצרידמיה יכולה לנבוע מ:

•    צריכת אלכוהול.

•    השמנה.

•    סכרת.

•    הפרעות כליה.

•    הריון.

•    משפחתי.

•    על רקע שימוש בתרופות.
 

תופעות נלוות וסיבוכים

ערכי LDL גבוהים קשורים לעליה בסיכון למחלות לב טרשתיות. מקובל לחשוב כי קרוב לרבע עד שליש מאוכלוסיית העולם המערבי לוקה בסינדרום המטבולי הקשור ישירות להפרעות שומנים.
הסינדרום המטאבולי כולל:
o    הקיף מתניים גדול.
o    יתר לחץ דם.
o    טריגליצרידים גבוהים בדם.
o    ערכי HDL נמוכים.
o    ערגי גלוקוז גבוהים.

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

יש לבצע בדיקות סקר להפרעות שומנים באנשים עם ההפרעות הבאות:

-  מחלות עורקים כליליים
-  סכרת
-  מחלת כלי דם היקפיים
-  מחלות כלי דם מוחיים
-  אי ספיקת כליות כרונית
-  אי ספיקת לב
- בגברים מעל גיל 35 ובנשים מעל גיל 45.

בדיקות הסקר נעשות בצום וכוללות בדיקת דם פשוטה של רמות השומנים בדם, שבודקת את ערכי הHDL,הLDL, כולסטרול וטריגליצרידים.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

הטיפולים התרופתיים ניתנים על פי ריבוד גורמי סיכון של החולה ללקות במחלת עורקים כליליים. מקובל לטפל בערכים LDL של מעלל- 130 כאשר בנוסף יש לפחות 2 מהגורמים הבאים:  עישון, יתר לחץ דם, גיל מבוגר, סיפור משפחתי של מחלת עורקים כליליים.

סוגי הטיפול:
o    הטיפול הנפוץ ביותר הינו טיפול תרופתי ממשפחת הסטטינים. אלו תרופות אשר מעכבות את האנזים האחראי לייצור כולסטרול על ידי הגוף. לתרופות אלו השפעה משמעותית על הורדת ערכי LDL והשפעה קלה ביותר על עליית ערכי HDL. תרופות אלו נבדקו כיעילות ביותר במניעת ארועים לבביים ותמותה.

o    ניאצין – ויטמין B 3 המוריד ערכי טריגליצרידים. מוכר כמוריד תמותה. לניאצין תופעות לוואי אלרגיות נפוצות.

o    רזינים הקושרים מלחי מרה – תרופות אלו משפיעות על ספיגת כולסטרול. אין השפעה על תמותה וישנה רק השפעה קלה על ערכי ה-LDL וה-HDL. אלו תרופות אשר גורמות לתופעות לוואי של חוסר ספיגת שומנים כמו שלשולים וגזים.

o    פיבראטים – תרופות המורידות את ייצור VLDL (חומר ממנו נוצר LDL). תרופות אלו מורידות ביעילות טריגליצרידים וLDL כמו כן ישנה עליה מתונה מאד בHDL.

מניעה

•    דיאטות דלות שומן  מביאות לירידה של 5-10%  בערכי LDL  ולכן הן יעילות בהיפרכולסטרולמיה.
•    חשוב לשלב דיאטות עם מרכיב סיבי גבוה אשר תורמות לירידת ערכי הLDL.
•    גורם חשוב נוסף בתזונה הוא להקטין את צריכת הכולסטרול לפחות מ200 מיליגרם ליום.
•    באנשים סכרתיים, שליטה על ערכי הסוכר יכול לשפר את פרופיל השומנים ובעיקר הטריגליצרידים.
•    האמצעים היחידם שנמצאו יעילים להעלאת ערכי HDL הם צריכת אלכוהול מתונה ופעילות גופנית רגילה.
 





פורומים, אלרגיה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
Ige גבוה 1,465 אאא 19/11/2019 14:39
  • היי, בת 32 עם אלרגיה נזלתית מילדות. לא נעזרתי בתרופות מעולם מידי פעם שיש התקף נזלת משתמשת בנוסידקס. בעקבות קשיי נשימה שהחלו בהריון (כיום כבר 5 חודשים לאחר לידה) ועדיין נמשכים רופא ריאות שלח לבדיקות. צילום חזה - תקין אקו לב - תקין אקג - תקין תפקודי ריאות - תקין שלח למבחן תגר לאסטמה + בדיקות דם מבחן תגר - יש לי בדיקה רק חודש הבא בדיקות דם- הכל יצא תקין מלבד Ige 1,465 וcrp 0.57 (כאשר הנורמה בכללית היא 0.50) יש לי 2 שאלות: 1. שהייתי בבדיקות דם היה לי יובש בידיים כתוצאה מעונת מעבר האם יש לזה השפעה על תוצאות הבדיקות? 2. אני מבינה שהתוצאה של האלרגיה מאוד חריגה. האם זה מתאים לנזלת אלרגית לאבק וכו׳ או כבר מסמן קליניקה נוספת? האם יש צורך בבירור נוסף בגלל התוצאה הגבוה? תודה

  • + הוסף תגובה
תשובות ד"ר קובי שדה 20/11/2019 09:05
  • 1. לא 2. מתאים לנזלת אלרגית לא מחייב בדיקה נוספת אם אין בעיה גופנית מכוונת

  • + הוסף תגובה
תודה על התשובה - שאלה נוספת אא 20/11/2019 09:40
  • יש לי עדיין קשיי נשימה קלים בהמשך למה שכתבתי למעלה. האם אתה חושב שיש קשר בין תוצאת הבדיקה לקשיי נשימה ללא קשר לנזלת אלרגית? התוצאה יכולה לרמז על אסטמה?

  • + הוסף תגובה
אלרגיה לחלב דינה 18/11/2019 13:48
  • הבן שלי בן שנה ו8 חודשים אלרגי לחלב היה מקיא ופריחה סביב הפה באכילת חלבי עשינו לו לאחרונה ניסיון אצל רופא לחלב ולא הקיא אל הייתה לו רחלה סביב הפה וכן פעם שעברה שעשינו ניסיון בנוסף לפריחה גם הקיא פעם שעברה לפני כחצי שנה עשינו גם בדיקת דם לאחר מכן ויצא lge 80 האם זה מעיד על אלרגיה נמוכה או זה שבפעם אחרונה לא הקיא ורק הייתה פריחה מעיד על תחילתה של העלמות האלרגיה??

  • + הוסף תגובה
לא מקובל לעשות ניסיונות כשיש חשד אלא בדיקת אלרגיה אצל רופא אלרגיה ד"ר קובי שדה 20/11/2019 09:06
אלרגיה לחלב דינה 20/11/2019 09:36
  • אז מדוע רופא המשפחה לא מפנה אותי לרופא אלרגיה? עליי להתעקש? עשינו פעמיים נסיונות אצלו במינון נמוך וכל חצי שעה הכפלנו כמות האם בכל מקרה צריך רופא אלרגיה או בגלל שזה נראה שהתגובה קלה אצלו ניתן לבדוק זאת בצורה הנל אם עבר או לא איך יודעים בוודאות שחולפת האלרגיה??

  • + הוסף תגובה
בהמשך לתשובתך דבורה 19/11/2019 20:41
  • דר שדה שלום בהמשך לתשובתך שתתכן אלרגיה לנייר טואלט ולטקסטיל, האם ניתן במרפאתך לעשות טסטים כאלו לוודא שאכן בזה מדובר?

  • + הוסף תגובה
כן ד"ר קובי שדה 20/11/2019 09:04

הצטרפו לאינדקס הרופאים!