דלקת כיסוי הגרון (epiglotitis)

ראשי

תאור

כיסוי הגרון (epiglottis) הינה שלוחה של סחוס שתפקידה לסגור את קנה הנשימה ולהגן עליו מכניסה של גופים זרים במיוחד בזמן בליעה. בדלקת כיסוי הגרון (להלן אפיגלוטיטיס) הסחוס מתנפח ועלול לגרום לחסימה של קנה הנשימה ולמצב מסכן חיים.
התהליך הבצקתי עשוי להיגרם מכוויות עקב שתיית נוזלים רותחים, נזק ישיר לגרון וזיהומים שונים. הגורם הזיהומי הנפוץ ביותר לאפיגלוטיטיס בילדים הוא המופילוס אינפלואנזה B, החיידק שיכול לגרום גם לדלקת ריאות, דלקת קרום המוח ואלח דם. אפיגלוטיטיס יכול להתרחש בכל גיל.

מאז שהוכנס החיסון להמופילוס לשגרת החיסונים בארץ שכיחות האפיגלוטיטיס פחתה באופן משמעותי אבל, היא עדיין קיימת. בכל מקרה של חשש לאפיגלוטיטיס יש לפנות לטיפול רפואי מאחר ומדובר במצב שעלול להתדרדר במהירות לכדי סכנת חיים.
 

סימפטומים


התסמינים בילדים:

בילדים המחלה יכולה להתפתח בתוך מספר שעות בלבד ולכלול:

•    חום.

•    כאב גרון משמעותי.

•    קושי וכאב בבליעה.

•    ריור עקב הכאב החזק מאד בבליעה.

•    עצבנות והתנהגות חסרת מנוחה.

•    הקושי בנשימה מחמיר כאשר נשענים קדימה ולכן נוח להם יותר בישיבה.

התסמינים במבוגרים:

במבוגרים האפיגלוטיטיס מתפתח לאט יותר ומדובר בסדר גודל של מספר ימים שבהם מופיעים:

•    כאב גרון משמעותי.

•    צרידות או עמימות בקול.

•    הופעת קולות של שריקה או חרחור בזמן נשימה.

•    קושי בנשימה.
 

סיבות וגורמי סיכון

גורמים זיהומיים:

זיהום בהמופילוס אינפלואנזה בי (HiB) הוא גורם נפוץ לנפיחות ודלקת בכיסוי הגרון. למרות שהחיידק אינו גורם לשפעת הוא גורם למחלות בדרכי הנשימה ובמקומות אחרים בגוף. הוא מועבר דרך טיפות זעירות באוויר, האדם שנושא אותו אינו חייב להיות חולה אך עדיין הוא יכול להעביר אותו לאחרים שיחלו.

גורמים זיהומיים נוספים שעלולים לגרום לאפיגלוטיטיס הינם פנאומקוק, סטרפטוקוקים מסוגים שונים, פטריות מסוג קנדידה ונגיפים ממשפחת ההרפס.

גורמים חבלתיים:

נזק ישיר לאזור מכסה הלוע עלול לגרום לאפיגלוטיטיס כמו בעקבות מכה ישירה באזור הגרון, שתיית נוזלים רותחים, שתייה של כימיקלים הגורמים לכוויות, בליעה של גופים זרים קשים ועישון סמים.

הופעה של אפיגלוטיטיס נפוצה יותר בקרב בנים. בנוסף, בעלי מערכת חיסונית חלשה בעקבות מחלה או טיפול תרופתי וכן ילדים שלא חוסנו כנגד חיידק ההמופילוס נמצאים בסיכון מוגבר למחלה.
 

תופעות נלוות וסיבוכים

כאשר מכסה הגרון מתנפח הוא עלול לגרום לחסימה מוחלטת של קנה הנשימה ולהוביל לכשל נשימתי. כאשר הריאות אינם מאווררות רמת החמצן בדם יורדת ורמת הפחמן הדו חמצני עולה ונוצר מצב מסכן חיים.

גם אם האפיגלוטיטיס אינו חמור ולא נגרם כשל נשימתי קיימת סכנה שהחיידק יתפשט ויגרום לזיהומים במקומות נוספים בגוף.

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

מרגע שעולה החשד לאפיגלוטיטיס על הצוות הרפואי להבטיח נתיב אוויר פנוי מהר ככל הניתן כל עוד מכסה הגרון אינו חוסם את קנה הנשימה באופן מלא. לאחר מכן יש לנטר את רמות החמצן בדם בצורה רציפה שלרוב מתבצעת על ידי מכשיר הנקרא pulse oxymeter המונח על האצבע על פי רוב. אם ריכוז החמצן בדם יורד או נמוך יתכן שיהיה צורך בסיוע נשימתי.

רק לאחר שהמצב יציב באופן ודאי ניתן יהיה להתקדם באבחנה באמצעות:

-    בדיקת הגרון באמצעות צינור דק שבקצהו מצלמה (לרינגוסקופ) על מנת לראות מה מתרחש בגרון ובמיוחד במכסה הגרון ולאבחן את מקור הבעיה.

-    צילום רנטגן של הצוואר והחזה על מנת לראות אם לא קיימת חסימה מכאנית כלשהי. הצילום נעשה לרוב במיטת הילד מאחר ובמצב עדין שכזה עדיף שלא להזיז את הילד אל מחלקת ההדמיה.

-    מנסים לבודד את החיידק שגורם למחלה באמצעות משטח ישיר מהגרון גם דגימה מזרם הדם. בצורה זו ניתן להציע את הכיסוי האנטיביוטי היעיל ביותר למחלה.
 

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

הטיפול הראשוני חייב להבטיח שמירה על נתיב אוויר פתוח אל הריאות והגעת כמות מספקת של חמצן.
במקרים קלים ניתן להסתפק במסכה או משקפי חמצן המספקים למערכת הנשימה אוויר תערובת מועשרת בחמצן מעבר לריכוזו באוויר. לרוב, יהיה צורך בהחדרה של צינור הנשמה (tubus) ישירות אל תוך הקנה מעבר למכסה הגרון על מנת להבטיח שגם אם תהיה עליה בנפיחותו של מכסה הגרון נתיב האוויר יישאר פתוח.

במצבים בהם כבר יש חסימה מלאה של הקנה או מסיבה אחרת לא ניתן להכניס את צינור ההנשמה יש צורך בביצוע של tracheostomy במהלכה יבוצע חתך כירורגי ישירות אל קנה הנשימה באזור שלאחר החסימה דרכו יהיה ניתן להנשים את החולה. העזרים הנשימתיים ינותקו לאחר התייצבות המצב לרוב לאחר מספר ימים.

במידה והגורם הוא זיהומי ישצורך גם בטיפול באמצעות אנטיביוטיקה המתאימה לחיידק מחולל המחלה.
 

מניעה

אמצעי המניעה היעיל ביותר הינו החיסון להמופילוס אינפלואנזה B הניתן כחלק משגרת החיסונים בטיפות החלב בגילאים: חודשיים, 4 חודשים, 6 חודשים ושנה. בחולים בעלי מערכת חיסוינית חלשה מומלץ להתחסן גם בהמשך, בגילאים מבוגרים יותר.

בנוסף יש לנקוט בכללי המניעה כבכל מחלה זיהומית אחרת ולהקפיד על שטיפת ידיים בסבון הימנעות משימוש משותף במגבות וכדומה.
 





פורומים, צרידות ומיתרי הקול

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
גדול שפיר איילת 20/11/2019 21:22
  • שלום.קיבלתי תשובה של גדול שפיר במיתר הקול בביופסיה.טרם זהוי סופי כי הגדול נדיר. עברתי ניתוח הוצאת ציסטה וצלקת במיתר הקול עקב צרידות.נאמר לי שירחיבו אזור כריתה ובהכרח אשאר צרודה לצמיתות. האם זה בלתי נמנע? הנעתוח והצרידות? האם צריך ct כלל גופי?

  • + הוסף תגובה
נגע שפיר במיתר הקול ד"ר יקי כהן 21/11/2019 09:07
  • איילות שלום , אני אשמח לתת לך חוות דעת נוספת לפני שאת עוברת עוד ניתוח במיתר , בכדי לעשות זאת אני צריך לראות את המיתרים שלך היום ואם יש לך תמונות מלפני הניתוח, דוח ניתוח ותשובה פתולוגית . את מוזמנת ליצור תור עם העוזרת שלי זהבית 0525661473 שתתאם לך פגישה אצלי במרפאה לחוות דעת נוספת

  • + הוסף תגובה
העתק תמונת סטרבוסקופיה. איילת 21/11/2019 09:56
  • האם ניתן לקבל תמונת סטרבוסקופיה קודמת מהרופאה המנתחת שלי? על דיסק/מספיק תמונה מצולמת?

  • + הוסף תגובה
תמונה ד''ר יקי כהן 21/11/2019 09:58
  • מספיק לי גם תמונה מצולמת על דף . רק בכדי לראות בדיוק מה היה

  • + הוסף תגובה
צרידות דוד בריזל 22/10/2019 16:21
  • שלום ד"ר אני משמש כמורה לתלמידים כבר כ12 שנה לפני כארבע שנים בעקבות צרחה לא מבוקרת קיבלתי שטף דם במיתרי הקול מאז הקול שלי בעייתי כל הרמת קול לא סטנדרטי גורם לי לכאבים במיתרים, כל שירה גורמת לי לצרידות אני אף פעם לא מרגיש שהשירה והדיבור שלי צלול תמיד אני מרגיש כאילו יש משהוא לא נעים שיושב לי על המיתרים ומתלווים לכל פעולה בדקתי כבר כמה פעמים ואין לי יבלות אך יש אודם על המיתרים כשאני שר או מדבר בקול נמוך אני נשמע צרוד מאוד וכשאני מגביה את הקול זה נשמע יותר נעים אבל גורם למאמץ מיוחד. לאחרונה אימי נפטרה ולפי הנהוג אצלנו אני משמש כחזן בבית הכנסת 3 פעמים ביום וזה גורם לי לסבל מתמשך ולחץ תמידי לא להצטרד. אשמח לשמוע על פתרון אחת ולתמיד תודה

  • + הוסף תגובה
צרידות ד"ר יקי כהן 21/11/2019 09:14
  • דוד , ראשית סליחה על התשובה המאוחרת אשמח אם תגיע אלי שאוכל להסתכל על המיתרים בכדי לייעץ לך . לפעמים לאחר דימום נשאר איזה נגע קטן שלא תמיד רואים ולכן לא אוכל לייעץ לך מבלי לראות את המיתרים

  • + הוסף תגובה
קלינאית תקשורת לאדם בוגר יוסף 08/11/2019 00:48
  • יש לי ס׳ שורקת לא ברמה חמורה מדי אבל עדין זה מפריע לי השאלה האם בגיל 29 יש טעם לנסות לטפל אמל קלינאית תקשורת או שזה גיל מאוחר? והאם קלינאית תקשורת יכולה לפתור בעיה כזאת? תודה

  • + הוסף תגובה
טיפול שפתי אצל קליאית תקשורת ד"ר יקי כהן 21/11/2019 09:11
  • במידה וזה מפריע לך אז אין דבר כזה גיל מאוחר לטיפול באותיות שורקות. יש את דר, יעל מנור היא קלינאית תקשורת מעולה לתחום הדיבור והקול במבוגרים אתה מוזמן ללפנות אליה אני מאמין שתוך מספר מפגשים היא תוכל לסייע אותך המשך יום נעים

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!