//

התקף קטן (Petit Mal (old name) absence seizure)

ראשי

תאור

מדובר באחד מסוגי ההופעה של מחלת הנפילה (אפילפסיה) מסוג התקף קטן או בשמו המקובל כיום absence seizure בעברית התקף היעדרות. המחלה מאופיינת בהתקפים קצרים המלווים בהפסקה פתאומית של פעילות ההכרה. המחלה נפוצה בעיקר אצל ילדים ולמתבונן מהצד נראה כאילו הילד "מרחף" ואינו שם לב למתרחש סביבו.
בהשוואה לסוגים אחרים של מחלת הנפילה נראה שמדובר בסוג קל יחסית אך, גם התקף כזה עלול להיות מסכן חיים. ילדים הסובלים ממחלה זו זקוקים להשגחה בזמן אמבטיה או שחייה על מנת להגן עליהם מטביעה ובגיל המבוגר עליהם להימנע מנהיגה או פעולות אחרות שאיבוד הריכוז במהלכם עלול לגרום לנזק רב.

לרוב ניתן לשלוט על ההתקף הקטן בעזרת טיפול אנטי-אפילפטי. עם ההתבגרות המחלה חולפת אבל, במקרים נדירים היא נמשכת גם בבגרות ואף מחמירה להתפתחות של התקפים גדולים (grand mal)

תרופה לטיפול בהתקף קטן:
קלונקס
 

סימפטומים


ההתקף הקטן כולל, מלבד השקיעה במודעות לסביבה, אחד או יותר מהסימנים הבאים:

•    בהייה ללא תנועות מיוחדות.

•    נשיכת שפתיים.

•    רפרוף של העפעפיים.

•    תנועות לעיסה.

•    תנועות של יד אחת או שתי הידיים.

התקף קטן נמשך מספר שניות וההחלמה המלאה היא מיידית. לאחר ההתקף אין בלבול המאפיין סוגי התקף אחרים וגם אין זיכרון מההתקף. אדם יכול לעבור מאות התקפים ביום מה שיפגע קשות בהישגיו בלימודים או בעבודה.

במידה וההתקף הוא בזמן הליכה או פעילות מורכבת אחרת החולה לא ייפול אך הוא לא יהיה מודע למעשיו באותו רגע.

לעיתים לא שמים לב להתקפים עצמם מאחר והם קצרים והסימפטום הראשון למחלה הוא התדרדרות פתאומית בלימודים ללא סיבה ברורה.
 

סיבות וגורמי סיכון

באופן כללי התקפים מופיעים כאשר תא עצב (נוירון) פועל בצורה לא תקינה. תאי העצב מתקשרים אחד עם השני באמצעות מעבר של אותות חשמליים וכימיים בסינפסות. בזמן ההתקף הפעילות החשמלית מופרעת ונוצרת פעילות סינכרונית שאינה תקינה המאופיינת בתדר של 3 גלים בשניה.

לרוב אין גורם ברור למחלה אך נראה שיש לה קשר גנטי ושמצבים של היפר-וונטילציה עשויים לגרום להתקף. אצל הסובלים מהתקפים נמצאו רמות גבוהות של נוירוטרנסמיטורים במוח. בנוסף השכיחות הגבוהה יותר בילדים קשורה ככל הנראה לכמות הגדולה של הסינפסות שנוצרות אצלם, ולכן המחלה חולפת פעמים רבות עם ההתבגרות וההאטה בקצב יצירת הסינפסות.
 

תופעות נלוות וסיבוכים

ההתקפים חולפים לרוב עם ההתבגרות אך פעמים רבות הם עשויים להימשך במהלך כל החיים ואף להפוך להתקפים קשים יותר.

גם אם ההתקפים חולפים לאחר גיל הילדות למחלה יש סיבוכים מאחר וילד שחווה התקפים רבים עלול לפתח הפרעות למידה גם לאחר היעלמות המחלה. מלבד זאת, התקף הנמשך למעלה ממספר דקות הוא מצב מסוכן המחייב טיפול רפואי מייד והוא נקרא Absence status epilepticus.
 

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

יש מצבים שיכולים לחקות התקף קטן אך נבדלים ממנו בכך שניתן להפסיק אותם על ידי קריאה בשם החולה או נגיעה בו. התקף קטן לעומת זאת לא יעלם בעקבות גירוי חיצוני והוא עלול להופיע בזמן שיחה או באמצע פעילות אחרת.

לשם אבחנה סופית של התקף קטן יש לבצע:

אלקטרואנצפלוגרם (EEG): בבדיקה זו מוצמדות לגולגולת אלקטרודות המודדות את הפעילות החשמלית במוח. במידה וקיים התקף ניתן לראות זאת בצורת הגלים החשמליים במוח. אם לא מופיע התקף ספונטאני ניתן לנסות ולעורר התקף באמצעות היפר-וונטילציה או אורות מהבהבים.

סריקת מוח (MRI): בדיקה זו נעשית על מנת לשלול הפרעות אחרות שעלולות לגרום לסימנים דומים להתקף קטן. בדיקה זו היא ללא קרינה מייננת אך עלותה גבוהה ולרוב אין בה צורך.
 

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

תרופות רבות יעילות בהפחתת או העלמת ההתקפים הקטנים אך, מציאת התרופה הנכונה במינון הנכון היא תהליך ארוך המלווה בתקופה מסוימת של ניסוי וטעייה. נטילת התרופה במינון המדויק ובזמנים קבועים הינה חיונית להצלחת הטיפול.

התרופה הנפוצה ביותר להתקף קטן היא אתוסוקסימיד (ethosuximide) אך גם חומצה ולפורית (valporic acid) ו-למוטריג'ין (lamotrigine) משמשות כטיפול. הטיפול מתחיל במינון מינימאלי והרמות עולות עד להשגת האפקט הרצוי עם כמה שפחות תופעות לוואי. לאחר שנתיים ללא התקפים ניתן לשקול הפסקת טיפול.

מומלץ להסתובב עם צמיד המתאר את המחלה והתרופות אותם החולה נוטל עם הוראות מה לעשות במצב חירום. בילדים כדאי ליידע את המורים, צוות בית הספר, מדריכים בתנועת נוער וכדומה ממה סובל הילד ומה יש לעשות בזמן התקף ובמצב חירום.

המחלה עלולה להיות מתסכלת והפחד מהתקף עלול להיות משתק אך חשוב לנסות ולא להגביל את הילד מעבר לנדרש. כמו כן קיימת קבוצת תמיכה ואגודה ישראלית לחולי מחלת הנפילה שעשויים לסייע בהתמודדות.
 





פורומים פרקינסון והפרעות תנועה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
2 שאלות שחר 31/07/2020 12:45
  • בן 34, סובל כבר 3 חודשים מחולשה גופנית כללית בלתי ברורה. לא מסוגל לבצע מאמצים.השרירים מתעייפים מאוד מאוד מוקדם ומתאוששים לאט מאוד. לא מסוגל לעושת אימונים גופניים מהפשוטים ביותר. ואם אני מנסה "בכוח" אני משלם על כך בחולשה עוד יותר נוראית ביומיים שלאחר מכן. אני עייף מוקדם יותר במהלך היום בהשוואה לתקופהשלפני שזה התחיל אבל זה משתנה מיום ליום. יש כאב ראש קל תמידי שלפעמים לא מורגש אבל מיד מתגבר בעת מאמץ. הכאב ראש הוא אחורי יותר. בחלק העליון ומאחורה מעט אבל בעיקר בקודקוד וכלפי אחורה/צדדים. הכאב מופיע ככל שאני עייף יותר או ככל שאני מאמץ את השרירים יותר. הייתי מתאמן, באופן קבוע, 5 ימים בשבוע, בעיקר אימוני משקולות. בבדיקות דם הכל תקין, גם רמות ck תקינות, תפקודי בלוטת תריס/כליות/כבד תקינים לחלוטין. אפילו בדיקה ל מיאסטניה גראביס עשיתי ויצא שלילי. כמובן בדיקת קורונה שלילית. ביצעתי EMG מלא כולל דקירת מחט וכו', הכל תקין ואין עדות ל מיופתיה או מחלה של LMN. אין חולשה בגפה אחת מסוימת. החולשה היא כללית. לא מצליח לפענח מה זה. השרירים לא כואבים בספונטניות, אלא רק מתעייפים מאוד מהר במאמץ. חי רגיל ומתפקד כרגיל אבל לא יכול לבצע שום מאמצים ואני פשוט משתגע מכך. מה זה יכול להיות?

  • + הוסף תגובה
טיפולים לפרקניסון מתקדם משה 28/07/2020 20:00
  • שלום רב, מדבר בשם אבי, סובל מהמחלה במשך 16 שנים, לטענת הרופאים המטפלים נמצא בשלב האחרון שלה. שנה שעבר עבר התקף אספירציה שהוביל לאשפוז של חודש, מאז מנסים לשקמו בבית ללא הצלחה. מאז חזרתו הביתה הוא איבד כמעט כל יכולת תנועה ודיבור למעט פרקי זמן של מספר דקות אחת לכמה לכמה ימים בהם הוא מסוגל לדבר. אנחנו רוצים לנסות להאריך את פרקי הזמן הללו, מחפשים כל דרך אפשרית.

  • + הוסף תגובה
קפיצות של הרגליים כשנשכבת לישון יעל 22/07/2020 10:42
  • שלום. בת 80. הפרעות בקצב הלב ולוקחת רבע כדור ניאובלוק, ויטמין B וטיפות ויטמין D.בערב כדור סידן. כבר יותר משנה כאשר אני עייפה ורוצה לישון - הרגליים קופצות, מטריד מאד, מעצבן, וברור שאיני נרדמת. נירולוג נתן לי לפני שנה כדור sifrol והייתי לוקחת חצי כדור בערך פעם בשבוע לא יותר. בחדשיים האחרונים כ ל לילה זה קורה ומכיוון שאיני אוהבת לקחת עוד ועוד תרופות - נכנסת למיטה ואחרי שעה של אי-הרדמות קמה - לוקחת הכדור... אודה על הסבר האם אכן לקחת כ ל ערב מעכשיו לפני השינה ולא לחכות? האם לקחת כדור שלם? האם מתנגש עם הסידן החשוב מאד בגלל ירידה בצפיפות עצם שיש לי ועוד כמה שתוכל להרחיב. מבינה שאי אפשר לנצח את התופעה המ ע צ ב נ ת הזו. תודה רבה יעל

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!