התקף קטן (Petit Mal (old name) absence seizure)

ראשי

תאור

מדובר באחד מסוגי ההופעה של מחלת הנפילה (אפילפסיה) מסוג התקף קטן או בשמו המקובל כיום absence seizure בעברית התקף היעדרות. המחלה מאופיינת בהתקפים קצרים המלווים בהפסקה פתאומית של פעילות ההכרה. המחלה נפוצה בעיקר אצל ילדים ולמתבונן מהצד נראה כאילו הילד "מרחף" ואינו שם לב למתרחש סביבו.
בהשוואה לסוגים אחרים של מחלת הנפילה נראה שמדובר בסוג קל יחסית אך, גם התקף כזה עלול להיות מסכן חיים. ילדים הסובלים ממחלה זו זקוקים להשגחה בזמן אמבטיה או שחייה על מנת להגן עליהם מטביעה ובגיל המבוגר עליהם להימנע מנהיגה או פעולות אחרות שאיבוד הריכוז במהלכם עלול לגרום לנזק רב.

לרוב ניתן לשלוט על ההתקף הקטן בעזרת טיפול אנטי-אפילפטי. עם ההתבגרות המחלה חולפת אבל, במקרים נדירים היא נמשכת גם בבגרות ואף מחמירה להתפתחות של התקפים גדולים (grand mal)

תרופה לטיפול בהתקף קטן:
קלונקס
 

סימפטומים


ההתקף הקטן כולל, מלבד השקיעה במודעות לסביבה, אחד או יותר מהסימנים הבאים:

•    בהייה ללא תנועות מיוחדות.

•    נשיכת שפתיים.

•    רפרוף של העפעפיים.

•    תנועות לעיסה.

•    תנועות של יד אחת או שתי הידיים.

התקף קטן נמשך מספר שניות וההחלמה המלאה היא מיידית. לאחר ההתקף אין בלבול המאפיין סוגי התקף אחרים וגם אין זיכרון מההתקף. אדם יכול לעבור מאות התקפים ביום מה שיפגע קשות בהישגיו בלימודים או בעבודה.

במידה וההתקף הוא בזמן הליכה או פעילות מורכבת אחרת החולה לא ייפול אך הוא לא יהיה מודע למעשיו באותו רגע.

לעיתים לא שמים לב להתקפים עצמם מאחר והם קצרים והסימפטום הראשון למחלה הוא התדרדרות פתאומית בלימודים ללא סיבה ברורה.
 

סיבות וגורמי סיכון

באופן כללי התקפים מופיעים כאשר תא עצב (נוירון) פועל בצורה לא תקינה. תאי העצב מתקשרים אחד עם השני באמצעות מעבר של אותות חשמליים וכימיים בסינפסות. בזמן ההתקף הפעילות החשמלית מופרעת ונוצרת פעילות סינכרונית שאינה תקינה המאופיינת בתדר של 3 גלים בשניה.

לרוב אין גורם ברור למחלה אך נראה שיש לה קשר גנטי ושמצבים של היפר-וונטילציה עשויים לגרום להתקף. אצל הסובלים מהתקפים נמצאו רמות גבוהות של נוירוטרנסמיטורים במוח. בנוסף השכיחות הגבוהה יותר בילדים קשורה ככל הנראה לכמות הגדולה של הסינפסות שנוצרות אצלם, ולכן המחלה חולפת פעמים רבות עם ההתבגרות וההאטה בקצב יצירת הסינפסות.
 

תופעות נלוות וסיבוכים

ההתקפים חולפים לרוב עם ההתבגרות אך פעמים רבות הם עשויים להימשך במהלך כל החיים ואף להפוך להתקפים קשים יותר.

גם אם ההתקפים חולפים לאחר גיל הילדות למחלה יש סיבוכים מאחר וילד שחווה התקפים רבים עלול לפתח הפרעות למידה גם לאחר היעלמות המחלה. מלבד זאת, התקף הנמשך למעלה ממספר דקות הוא מצב מסוכן המחייב טיפול רפואי מייד והוא נקרא Absence status epilepticus.
 

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

יש מצבים שיכולים לחקות התקף קטן אך נבדלים ממנו בכך שניתן להפסיק אותם על ידי קריאה בשם החולה או נגיעה בו. התקף קטן לעומת זאת לא יעלם בעקבות גירוי חיצוני והוא עלול להופיע בזמן שיחה או באמצע פעילות אחרת.

לשם אבחנה סופית של התקף קטן יש לבצע:

אלקטרואנצפלוגרם (EEG): בבדיקה זו מוצמדות לגולגולת אלקטרודות המודדות את הפעילות החשמלית במוח. במידה וקיים התקף ניתן לראות זאת בצורת הגלים החשמליים במוח. אם לא מופיע התקף ספונטאני ניתן לנסות ולעורר התקף באמצעות היפר-וונטילציה או אורות מהבהבים.

סריקת מוח (MRI): בדיקה זו נעשית על מנת לשלול הפרעות אחרות שעלולות לגרום לסימנים דומים להתקף קטן. בדיקה זו היא ללא קרינה מייננת אך עלותה גבוהה ולרוב אין בה צורך.
 

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

תרופות רבות יעילות בהפחתת או העלמת ההתקפים הקטנים אך, מציאת התרופה הנכונה במינון הנכון היא תהליך ארוך המלווה בתקופה מסוימת של ניסוי וטעייה. נטילת התרופה במינון המדויק ובזמנים קבועים הינה חיונית להצלחת הטיפול.

התרופה הנפוצה ביותר להתקף קטן היא אתוסוקסימיד (ethosuximide) אך גם חומצה ולפורית (valporic acid) ו-למוטריג'ין (lamotrigine) משמשות כטיפול. הטיפול מתחיל במינון מינימאלי והרמות עולות עד להשגת האפקט הרצוי עם כמה שפחות תופעות לוואי. לאחר שנתיים ללא התקפים ניתן לשקול הפסקת טיפול.

מומלץ להסתובב עם צמיד המתאר את המחלה והתרופות אותם החולה נוטל עם הוראות מה לעשות במצב חירום. בילדים כדאי ליידע את המורים, צוות בית הספר, מדריכים בתנועת נוער וכדומה ממה סובל הילד ומה יש לעשות בזמן התקף ובמצב חירום.

המחלה עלולה להיות מתסכלת והפחד מהתקף עלול להיות משתק אך חשוב לנסות ולא להגביל את הילד מעבר לנדרש. כמו כן קיימת קבוצת תמיכה ואגודה ישראלית לחולי מחלת הנפילה שעשויים לסייע בהתמודדות.
 





פורומים פרקינסון והפרעות תנועה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
Emg נורית 14/01/2020 16:30
  • שלום. אשמח לדעת כיצד מבצעים emg כללי? וכיצד ניתן בעזרת בדיקה זו לקבל מידע על שרירים שונים, כמו שרירי גפיים וגם שרירי פנים? תודה

  • + הוסף תגובה
פרקינסון וזיכרון אבי 13/01/2020 15:52
  • שלום, מאז שאבי אובחן אני מרגיש ירידה חדה בזיכרון שלו, ובהתמצאות. האם פרקינסון פוגע בזיכרון? האם התרופות ישפרו גם מצב כזה? תודה

  • + הוסף תגובה
פרקינסון, זיכרון ותרופות ד"ר סיימון ישראלי-קורן 14/01/2020 12:45
  • שלום אבי ותודה על השאלה החשובה. פרקינסון בפני עצמו כן יכול לגרום לבעיות בזיכרון ותפקודים קוגניטיביים אחרים. בנוסף לכך יכול להיות שיש עוד בעיות (הגיל תורם וגם לפעמים יש עוד מחלות נוירולוגיות במקביל). ואחרון, יש תרופות שהת"ל שלהן זה ירידה בזיכרון. לגבי טיפול השלב הראשון זה לעשות ניסיון בהורדת מינון או הפסקה של תרופות אשר יכולות לגרום לבעיה של ירידה בזיכרון, וגם לבדוק האם יש עוד גורמי סיכון אשר נדרשים טיפול. יש גם תרופות מיעודות לשפר את הזכרון. בהצלחה

  • + הוסף תגובה
תרופות לפרקינסון נויה 07/01/2020 13:56
  • שלום, סבא שלי מטופל בפרקינסון, הרופאה ביקשה לדייק בזמן התרופות, אבל המטפלת לא ממש מדייקת. עד כמה לקיחה בזמן היא משמעותית בנושא? תודה

  • + הוסף תגובה
חשיבות בהפקדה בדיוק נטילת תרופות לפרקינסון ד"ר סיימון ישראלי-קורן 14/01/2020 12:43
  • שלום נויה, ותדה על השאלה החשובה. הכלל אצבע בשביל חיים בריאים במיוחד עם חיים עם מחלת פרקינסון זה שה שגרה זה דבר טוב. שגרה בשעות הארוחות, פעילות הגופנית ושינה. כשלוקחים תרופות לפרקינסון יש חשיבות מעבר לכך (1) בגלל הבעיה של ספיגה: על מנת למנוע את התחרון בין חלבונים והתרופות צריך לקחת תרופות עם לבודופה בקיבה ריקה - חצי שעה עד שעה לפני ארוחות במיוחד ארוחות עם חלבונים, (2) במצב שההפעה של התרופה מצתמצמת יש חשיבות בשעות מדוייקות. לחולה בתחילת הדרך ללא טיפול בלבודופה וללא תנודתיות מוטוריות (תקופות במהלך היום עם תפקוד יותר ותקופות עם תפקוד פחות טוב) הצורך בדיוק פחות גדול. שיהיה בהצלחה ולצורך הסבר עמיק יותר ו/או איזון בטיפול התרופתי מומלץ לקבוע ביקור אצל נוירולוג עם מומחיות בפרקינסון והפרעות תנועה.

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!