דלקת שחפתית של קרומי המוח (tuberculous meningitis)

ראשי

תאור

המוח, חוט השדרה והמעטפות הקרומיות העוטפות אותו (Meninges) עלולים להיפגע מכל אחד מסוגי המיקרואורגניזם: נגיף, חיידק, פטרייה וטפיל. הגורם המזהם עלול לחדור למערכת העצבים דרך פצע חודר, מדלקת אוזניים, מדלקת כרונית של הסינוסים ולעיתים מתפשט הזיהום מהגוף למוח באמצעות מחזור הדם. שם המחלה נקבע על פי מיקומה של הדלקת במערכת העצבים. מנינגיטיס: דלקת של מעטפות המוח (ע"ש המנינגים - המעטפות שעוטפות את המוח). דלקת מסוג זה נגרמת בדרך כלל על ידי נגיף או על ידי חיידק. במקרה של דלקת שחפתית של קרומי המוח (tuberculous meningitis) מקור המחלה הוא בחיידק השחפת (שחפת היא מחלה שנגרמת על ידי חיידק ממשפחת ה- Mycobacterium tuberculosis). השחפת הריאתית שכיחה יותר והינה דלקת ריאות מפושטת, מדבקת מאד וקשה לטיפול, אם כי טיפול נכון וממושך מצליח להוביל להחלמה מלאה. חיידק השחפת יכול גם לפגוע באיברים חוץ-ריאתיים. האיברים המעורבים בעיקר הינם בלוטות הלימפה, אברי מערכת המין והשתן, העצמות והמפרקים, קרומי המוח ומערכת העצבים המרכזית.
דלקת שחפתית של קרומי המוח (tuberculous meningitis) מהווה 5% מכלל מקרי השחפת החוץ- ריאתיים, ושכיחה יותר בילדים. מחלה זו הינה תוצאה של הגעת החיידק למוח באמצעות זרם הדם. בד"כ המקור לחיידק הוא מוקד הנמצא בריאות (לפעמים רדום לחלוטין). בהגעת החיידק לקרומי המוח הוא למעשה יוצר מחלה הנקראת מנינגיטיס שחפתית או דלקת שחפתית של קרומי המוח  (דלקת קרום המוח הנגרמת ע"י חיידק השחפת). מחלה זו מתפתחת באיטיות במשך שבוע-שבועיים בהם החולה סובל מכאבי ראש, בלבול, שינויי התנהגות, קשיון עורף, שיתוק עצבי הגולגולת (הפרעה בתנועות גלגלי העיניים למשל). במקרים חמורים יכולה להיות פגיעה במצב ההכרה, עד לתרדמת עמוקה (קומה). במקרים נדירים מתפתח מעין אבצס (טוברקולומה), אשר יכול ללחוץ על אזורים שונים במוח ולגרום לפרכוסים או שיתוקים.
הבעייתיות הגדולה עם המחלה הזו היא הקושי באבחון. בדיקות נוזל חוט השדרה בניקור מותני יכולות לכוון לאבחנה באחוז נמוך יחסית של המקרים. חיידק השחפת אינו קל לזיהוי בצביעת נוזל עמוד השדרה. הצמחת החיידק בתרבית לוקחת למעלה מארבעה שבועות. בדיקות הדמיה כגון MRI או CT אינן אבחנתיות באופן חד- משמעי. כך נוצר מצב שבמרבית המקרים, לצערנו הרב, האבחנה מתאחרת. וככל שהאבחנה מאוחרת יותר והטיפול מתעכב, כך הצלחת הטיפול יורדת.
דרך ההדבקה העיקרית של שחפת היא דרך טיפות רוק, שנישאות באוויר. אותן טיפות נוצרות בעקבות שיעול, עיטוש או דיבור על ידי חולה עם שחפת ריאתית. דלקת שחפתית של קרומי המוח (tuberculous meningitis) אינה מדבקת, אלא אם כן קדמה לה שחפת ריאתית והחולה היה בקרבת אנשים שלא היו מוגנים (ע"י מסיכות פנים מיוחדות).

סימפטומים


הסימפטומים של דלקת שחפתית של קרומי המוח (tuberculous meningitis) הינם קשים ביותר ואף עשויים להיות קטלניים. הם כוללים:
חום גבוה מאוד
כאבי ראש חזקים, מלווה בהקאות לעיתים.
ישנוניות, או אי-שקט ניכר
פרכוסים מלווים בשינוי במצב ההכרה עד לאובדן הכרה
בבדיקה גופנית נמצא קשיון עורף ועלולים להופיע סימני יתר-לחץ תוך-גולגולתי.
בבדיקת נוזל חוט השדרה נמצא לחץ מוגבר, תאי דלקת רבים, בעיקר ניטרופילים, ריכוז החלבון גבוה מאוד וריכוז הסוכר נמוך.
מתרבית של דגימה מנוזל השדרה ניתן להצמיח את חיידק השחפת.

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

בדיקת ה- PPD, או בשם אחר מבחן מנטו, הינה בדיקה בה בודקים האם האדם נחשף בעברו לחיידק השחפת. הבדיקה רלוונטית לכל אדם שהיה בקרבת חולה שחפת. היא הרבה יותר משמעותית באם מדובר בחולה שחפת ריאתית, הואיל וזו השחפת המדבקת יותר. במקרה של בדלקת שחפתית של קרומי המוח (tuberculous meningitis) סיכויי ההדבקה הם נמוכים ביותר, שוב, אלא אם כן קדמה לתמונה הנוירולוגית (המוחית) מחלה ריאתית, ואז כדאי לבצע PPD לשלילת חשיפה חדשה. חשוב לזכור שתבחין PPD אינו מאבחן שחפת אלא מציין חשיפה לחיידק בלבד.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

הטיפול בדלקת שחפתית של קרומי המוח (tuberculous meningitis) כולל החדרת אנטיביוטיקה לתוך הווריד במשך שבועיים בהתאם לרגישות החיידק. במקרה של חיידק השחפת, בני משפחה שהיו במגע עם החולה, חייבים לקבל טיפול מונע באמצעות אנטיביוטיקה מסוג ריפמפין, 4 מנות של 600 מ"ג בכל 12 שעות. לעיתים ישולב הטיפול התרופתי במתן סטרואידים. על אף הטיפול המתאים, קיים אחוז גבוה יחסית (25%) של פגיעה נוירולוגית שאריתית, כלומר שהחולה מחלים, אולם נשארת בעיה עצבית כזו או אחרת.





פורומים, 

זמנית לא ניתן לשאול שאלות בפורום זה.
הודעה
מחבר
תאריך/שעה



הצטרפו לאינדקס הרופאים!