אוסטאופורוזיס (Osteoporosis)

ראשי

תאור

אוסטאופורוזיס, שפירושה "עצמות נקבוביות", גורמת להחלשות העצמות והפיכתן פריכות – פריכות עד כדי כך שאפילו הפעלת לחץ מתון ביותר בעת כפיפה קדימה, הרמת שואב אבק או אפילו שיעול, עלולים לגרום לשבר בעצם. ברוב המקרים היחלשות העצמות הינה תוצאה של רמות סידן וזרחן נמוכות או מחסור במינרלים אחרים בעצמותיך.

אוסטאופורוזיס גורמת לרוב לשברים בעצמות – רובם נוצרים בעמוד השדרה, אגן הירכיים או פרק כף היד. למרות ששכיח לחשוב כי מדובר במחלה הפוקדת בעיקר נשים, אוסטאופורוזיס יכולה להופיע גם אצל גברים. בנוסף לאוכלוסיה הסובלת ממחלת אוסטאופורוזיס, רבים אחרים סובלים מצפיפות עצם נמוכה.

לעולם לא מאוחר מדי או מוקדם מדי – לעשות משהו בכדי למנוע את הופעה של אוסטאופורוזיס. יש ביכולתך לנקוט צעדים על מנת לדאוג לחוזק ובריאות העצמות במשך חייכם.

סימפטומים


השלבים המוקדמים של אובדן מסת העצם, אינם מלווים בדרך כלל בכאב או בתסמינים אחרים.

אך מרגע היחלשות העצמות כתוצאה ממחלת אוסטאופורוזיס, עלולים להופיע מספר תסמינים וביניהם:

• כאבי גב , היכולים להיות חמורים במקרה של הופעת סדק או קריסה בחוליות
• אובדן משקל במשך הזמן, בליווי יציבה כפופה
• שברים בחוליות, פרקי כף היד, אגן הירכיים או עצמות אחרות

 

סיבות וגורמי סיכון

חוזק העצמות תלוי בגודלן ובצפיפות העצם שלהן. צפיפות העצם תלויה בחלקה ברמות הסידן והזרחן בגוף בנוסף למינרלים אחרים מהם בנויה העצם. כאשר העצמות מכילות פחות מינרלים מן הרצוי, הן מאבדות מחוזקן ולבסוף מאבדות את יכולת התמיכה הפנימית שלהן.

תהליך התחדשות רקמת העצם

על המדענים עדיין לחקור ולהבין את כל הסיבות לתופעה זו, אך התהליך קשור לצורה בה העצם בנויה. העצם משתנה ללא הרף – רקמת עצם חדשה נוצרת ורקמת עצם ישנה מתפרקת – תהליך הנקרא התחדשות רקמת העצם או תחלופת רקמת העצם.

מחזור שלם של התחדשות העצם נמשך פרק זמן של כשלושה חודשים. כאשר צעירים, הגוף מייצר רקמת עצם חדשה מהר יותר ממה שלוקח לו לפרק רקמת עצם ישנה, ומסת העצם גדלה בהתמדה בגיל צעיר. מסת רקמת העצם נמצאת בשיאה באמצע שנות ה-30 של האדם.

לאחר מכן, התחדשות רקמת העצם ממשיכה, אך הגוף מאבד יותר רקמת עצם ממה שהוא מסוגל לייצר. בגיל המעבר, כאשר רמות האסטרוגן בגוף צונחות, האובדן ברמות רקמת העצם אצל נשים עולה בהתמדה. למרות שיש גורמים רבים המשפיעים על אובן רקמת העצם, הסיבה העיקרית לכך אצל נשים היא הירידה ביצירת האסטרוגן במהלך גיל המעבר.

רמת הסיכון שלך ללקות במחלת אוסטאופורוזיס תלויה בכמות רקמת העצם אותן צברת בשנות ה-25 עד 35 בחייך (שיא רקמת העצם) וכן המהירות בה איבדת רקמות עצם אלה לאחר מכן. ככל שמסת רקמת העצם בשיא תהיה גבוהה יותר, כך הפקדת יותר מסת עצם ב"בנק" והסבירות שלך ללקות במחלת אוסטאופורוזיס בגיל מאוחר יורדת בהתאם.

במידה וצריכת ויטמן D והסידן שלך במהלך שלושת העשורים הראשונים לחייך אינה מספקת עלולה להיווצר מסת עצם נמוכה יותר בשיא ולהביא בכך לאבדן מסת עצם מהירה יותר לאחר מכן.

מה תורם לבריאות העצמות

ישנם שלושה גורמים חיוניים אשר עלולים לתרום לכך שעצמותיך יהיו בריאות במהלך חייך:

• פעילות ספורטיבית סדירה
• צריכה מספקת של סידן
• צריכה מספקת של ויטמין D, אשר הכרחי לעידוד ספיגת הסידן בגוף

ישנם מספר גורמים העלולים להעלות את הסבירות שלך לפתח אוסטאופורוזיס, וביניהם:

המין שלך. שברים כתוצאה ממחלת אוסטאופורוזיס שכיחים פי שניים אצל נשים מאשר אצל גברים. זאת מכיוון שנשים מתחילות את חייהן עם רמות נמוכות יותר של מסת עצם, ונוטות להאריך חיים יותר מאשר גברים. נשים גם חוות נפילה פתאומית ברמות האסטרוגן בגיל המעבר אשר מגבירה את אובדן מסת העצם. נשים קטנות ודקות גזרה נמצאות בקבוצת סיכון גבוהה יותר. גברים אשר להם רמות נמוכות את ההורמון הגברי טוסטסטרון אף הם נמצאים בקבוצת סיכון. גברים מעל גיל 75 בקבוצת הסיכון הגבוהה ביותר ללקות במחלת אוסטאופורוזיס.

גיל. ככל שעולה הגיל, כך עולה גם הסבירות ללקות באוסטאופורוזיס. עצמותיך הולכות ונחלשות עם עליית הגיל.

היסטוריה משפחתית. אוסטאופורוזיס הינה מחלה תורשתית. ולכן, אם אחד ההורים או האחים במשפחה לוקה במחלה עולה הסבירות ללקות בה, במיוחד אם קיימת במשפחה בנוסף גם היסטוריה של שברים בעצמות.

מבנה השלד. נשים וגברים שהם בעלי גזרה צרה או קטני גוף במיוחד נוטים לסבירות גבוהה יותר ללקות במחלה ונמצאים בקבוצת סיכון, וזאת כיוון שמסת העצם שלהם קטנה מלכתחילה.

שימוש בטבק. התרומה של הטבק להתפתחות אוסטאופורוזיס אינה ברורה עדיין, אבל החוקרים יודעים כי הטבק גורם להיחלשות העצמות.

חשיפה ממושכת לאסטרוגן. ככל שעולה תקופת החשיפה של האישה להורמון האסטרוגן, כך יורד הסיכון שלה ללקות באוסטאופורוזיס. לדוגמא, רמת הסיכון שלך יורדת ככל שתקופת גיל המעבר מופיעה אצלך בגיל מאוחר יותר וככל שתחילת הווסת אצלך התרחשה מוקדם יותר. יחד עם זאת, הסיכון שלך ללקות במחלת אוסטאופורוזיס עולה ככל שתקופת החשיפה שלך לאסטרוגן קטנה, כתוצאה ממחזור לא סדיר או כניסה לגיל המעבר לפני גיל 45.

הפרעות אכילה. גברים ונשים הסובלים מאנורקסיה או בולמיה נמצאים בקבוצת סיכון גבוהה יתר להתדלדלות מסת העצם באזור הגב התחתון והאגן.

תרופות קורטיקוסטרואידיות (קורטיזון-סטירואידים). שימוש ממושך בתרופות מסוג זה, כגון prednisone ו- קורטיזון פוגעות ברקמת העצם. תרופות אלה נפוצות בעיקר בטיפול במחלות כרוניות, כגון אסטמה, דלקת פרקים שגרונית ופסוריאזיס. במקרה ונזקקת לטיפול רפואי ארוך טווח הכולל נטילת תרופות על בסיס סטירואידי, על הרופא המטפל בך לעקוב אחר צפיפות מסת העצם שלך והמליץ לך על נטילת תרופות העוזרות למנוע ולצמצם את איבוד מסת העצם.

הורמון בלוטת התריס. מינון יתר של הורמון בלוטת התריס יכול לגרום אף הוא לאיבוד מסת העצם. מינון היתר עלול להתרחש כאשר בלוטת התריס שלך בפעילות יתר (hyperthyroidism) או כתוצאה מנטילת תרופות המכילות את ההורמון בכדי לטפל בתת-פעילות של בלוטת התריס (hypothyroidism).

מעכבי סרוטונין סלקטיביים Selective serotonin reuptake inhibitors (SSRIs). מחקר אשר פורסם בשנת 2007 מראה צפיפות נמוכה יותר של רקמת עצם אצל נשים וגברים המשתמשים בתרופות מקבוצה זו, בהשוואה למחקר אשר בוצע על קבוצה שאינה נוטלת תרופות נוגדות דיכאון אלה. אולם, תוצאות מחקר אלה אינן מצביעות בהכרח שתרופות אלה הן הגורם להתדלדלות במסת רקמת העצם או למחלת אוסטאופורוזיס. יש צורך בביצוע מחקרים נוספים על מנת להבין לעומק את יחסי הגומלין בין תרופות מסוג זה לבין מסת עצם נמוכה. כרגע אין די הוכחות מדעיות המצביעות על כך שעליך להפסיק ליטול את תרופותיך עקב החשש להתדלדלות במסת העצם שלך.

תרופות אחרות. שימוש ארוך טווח בתרופה הפרין לדילול הדם, בתרופה methotrexate לטיפול בסרטן, בתרופות מסוימות לטיפול בפרכוסים, בתרופות משתנות ובתרופות נוגדי חומצה המכילות אלומיניום, יכולות אף הן לגרום להתדלדלות במסת העצם.

סרטן השד. לאחר גיל המעבר, החולות בסרטן השד נמצאות בקבוצת הסיכון ועלולות ללקות באוסטאופורוזיס, במיוחד כאשר הן מטופלות בכימוטרפיה או בבולמי aromatase , המדכאים את האסטרוגן. הדבר אינו נכון לגבי נשים המטופלות ב-tamoxifen, אשר מקטין את הסיכון לשברים בעצמות.

צריכה לא מספקת של סידן. מחסור בסידן, הנמשך לאורך כל החיים, מהווה גורם מרכזי התורם בהתפתחות אוסטאופורוזיס. צריכה לא מספקת של סידן תורמת לצפיפות עצם נמוכה, אובדן מסת עצם בגיל צעיר וסיכון מוגבר ללקות בשברים.

מצבים והליכים רפואיים המקטינים את ספיגת הסידן. ניתוחים במערכת העיכול (gastrectomy) עלולים להשפיע על יכולת גופך לספוג סידן. כך גם מחלות כגון מחלת קרוהן (Crohn's disease), צליאק, מחסור בויטמין D, אנורקסיה נרבוזה ומחלת קאשינג (Cushing's disease) – מחלה נדירה אשר גורמת לבלוטת יותרת הכליה לייצר עודף הורמונים קורטיקוסטרואידיים (corticosteroidhormones).

אורח חיים חסר פעילות. קביעת בריאות העצם מתחילה כבר בילדות. ילדים פעילים, אשר צורכים כמויות מספיקות של מזונות עתירי סידן, הם בעלי צפיפות העצם הגבוהה ביותר. פעילות המשלבת משקולות הינה בעלת תרומה חיובית, אך נראה כי פעילות המשלבת קפיצות וניתורים הינה בעלת תרומה גבוהה אף יותר ליצירת עצמות בריאות. פעילות גופנית לכל אורך החיים הינה חשובה ביותר, וניתן להגדיל את מסת העצם שלך על ידי פעילות גופנית בכל גיל.

צריכה מוגברת של משקאות מוגזים. הקשר בין אוסטאופורוזיס לבין משקאות מוגזים המכילים קפאין אינה ברורה, אך ידוע כי קפאין עלול להפריע בספיגת הסידן, והשפעתו המשתנת עלולה להגביר את אובדן המינרלים בגוף. יתר על כן, החומצה הזרחתית הנמצאת בסודה עלולה לתרום לאובדן מסת העצם על ידי שינוי מאזן החומציות בדם. במידה והינך שותה משקאות מוגזים המכילים קפאין, עליך להקפיד לצרוך כמות מספקת של סידן וויטמין D ממקורות אחרים בתזונה שלך או ממקורות חיצוניים כגון תוספי מזון.

אלכוהוליזם כרוני. לגבי גברים, אלכוהוליזם הינו אחד מגורמי הסיכון המובילים למחלת אוסטאופורוזיס. צריכה מוגברת של אלכוהול מקטינה את יצירת רקמת העצם ומפריעה ביכולת העצם לספוג את הסידן.

דיכאון. אנשים הסובלים מדיכאון חמור מראים רמות גבוהות של איבוד במסת העצם.

תופעות נלוות וסיבוכים

הופעת שברים בעצמות הינה הסיבוך הרפואי השכיח והחמור ביותר של מחלת אוסטאופורוזיס. רוב השברים מופיעים בעמוד השדרה או בעצם אגן הירכיים – עצמות אלה נושאות את מירב משקל גופך. שברים באגן הירכיים מתרחשים בעיקר כתוצאה מחבלה או מנפילה.

למרות שרוב חולי אוסטיאופורזיס מחלימים היטב הודות לטיפולים ניתוחיים מתקדמים וחדשניים, שבר באגן הירכיים עלול לגרום לנכות ואף למוות כתוצאה מסיבוכים שלאחר הניתוח, במיוחד אצל אנשים מבוגרים במיוחד. כמו כן גם שברים בפרק כף היד, המתרחשים כתוצאה מנפילה, שכיחים ביותר.

במקרים מסוימים, שברים בעמוד השדרה עלולים להיגרם ללא כל נפילה או חבלה. הם עלולים להיגרם רק מכיוון שעצמות הגב (החוליות) נחלשות עד כדי כך שהן מתחילות להידחס אחת על השנייה. דחיסת חוליות הגב עלולה לגרום לכאבי גב חמורים הדורשים תקופת החלמה ממושכת. במידה ומתגלים שברים מרובים מסוג זה אצלך, עלול להיגרם מצב שתאבד מספר סנטימטרים מן הגובה שלך והיציבה שלך תהפוך להיות כפופה.

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

אוסטאופניה (Osteopenia) או מסת עצם נמוכה, הינה איבוד מסת עצם מתונה אשר אינה חמורה מספיק בכדי להיקרא אוסטיאופורוסיז, אך היא בהחלט מגבירה את הסיכוי שלך ללקות במחלה. הרופא המטפל בך יכול לאבחן אוסטאופניה, או שלבים מוקדמים של אוסטיאופורוסזיס בשימוש במבחר כלים למדידת צפיפות העצם שלך.

בדיקת צפיפות עצם DEXA (Dual energy X-ray absorptiometry)

שיטת ההדמיה הטובה ביותר הינה בדיקת צפיפות עצם בשיטת ה-DEXA. הליך זה הינו מהיר, פשוט ונותן תוצאות מדויקות ביותר. הבדיקה מודדת את צפיפות העצם בעמוד השדרה, עצם האגן ופרק כף היד שלך – האזורים בעלי הסבירות הגבוהה ביותר להיפגע ממחלת אוסטאופורוזיס – והבדיקה משמשת גם למעקב אחר שינויים בעצמות אלה במשך הזמן.

ישנן בדיקות נוספות אשר מודדות במדויק את צפיפות העצם והן:

• אולטרה-סאונד
• בדיקת CT

האם עליך להיבדק?

במידה והינך אישה, הארגון הלאומי האמריקאי של אוסטאופורוזיס ממליץ לך לעבור בדיקה לצפיפות העצם במידה ואינך נוטלת גלולות הורמונים המכילים אסטרוגן, ובמידה ו:

• הינך מעל גיל 65, ללא כל קשר להשתייכותך לאחת מקבוצות הסיכון השונות.
• עברת את גיל המעבר, והינך משתייכת לפחות לאחת מתוך קבוצות הסיכון השונות, בנוסף לאירוע אחד של שבר באחת מעצמותיך.
• הינך סובלת ממצאים רפואיים כלשהם בעמוד השדרה.
• הינך משתמשת בתרופות, כגון prednisone, העלולות לגרום למחלת אוסטאופורוזיס.
• הינך סובלת מסכרת סוג 1, מחלת כבד, מחלת כליות, מחלה בבלוטת התריס או אם יש במשפחתך היסטוריה של אוסטאופורוזיס.
• נכנסת לגיל המעבר בגיל מוקדם.

הרופאים אינם נוהגים להמליץ בדרך כלל על בדיקות לגילוי מוקדם של אוסטאופורוזיס אצל גברים מכיוון שהמחלה נפוצה פחות אצל גברים מאשר אצל נשים.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

טיפול הורמונאלי

טיפול הורמונאלי (HT) היה נהוג כטיפול התומך העיקרי במחלת אוסטאופורוזיס. כיוון שעלו תהיות לגבי בטיחותו של הטיפול, ומכיוון שטיפולים אחרים עמודים כיום לרשותנו, תפקיד הטיפול ההורמונאלי במחלה הולך ומשתנה.

רוב הבעיות נקשרו לטיפולים הורמונאליים מסוימים הניתנים דרך הפה, אם בשילוב פרוגסטין ואם בלעדיו. במידה והומלץ לך טיפול הורמונאלי, ניתן היום לקבל את הטיפול במגוון דרכים כגון: מדבקות, משחות או טבעת וגינאלית.

עליך לדון באפשרויות העומדות בפנייך עם הרופא המטפל בך על מנת לקבוע מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך.

תרופות מרשם

במידה וטיפול הורמונאלי אינו הפתרון עבורך, ושינוי באורח החיים שלך אנו עוזר לך לשלוט על אוסטאופורוזיס, ישנן מגוון תרופות מרשם אשר יעילות בהאטת איבוד מסת העצם ויכולות אפילו לגרום להגדלת מסת העצם עם הזמן.

טיפולי חירום:

הוכח כי סוג מסוים של פיזיוטרפיה חדשנית מפחיתה את כאבי הגב באופן משמעותי, משפרת את יציבת הגוף, ומקטינה את הסכנה של חבלות כתוצאה מנפילה אצל נשים הסובלות מאוסטאופורוזיס במקביל לעקמומיות בעמוד השדרה. תוכנית פיזיוטרפיה זו משלבת את השימוש במכשיר המכונה spinal weighted kypho-orthosis (WKO) שהינו התקן גב מיוחד התומך בו על ידי ריכוז כוח הכובד של הגוף בחלק התחתון של עמוד השדרה בשילוב תרגילי התעמלות למתיחת הגב.

ה-WKO נחגר על הגוף פעמיים במשך היום למשך 30 דקות בבוקר ו-30 דקות אחר הצהריים וזאת בשילוב ביצוע תרגיל התעמלות מיוחדים למתיחת הגב וזאת 10פעמים בכל פעם.

צריכה מספקת של סידן וויטמין D הינה גורם משמעותי להפחתת הסיכון שלך ללקות במחלת אוסטאופורוזיס. אם כבר התחלת לסבול מהמחלה, הקפדה על נטילת כמות מספקת של ויטמין D וסידן, בנוסף ונקיטת אמצעים נוספים, יכולים לסייע במניעת המשך היחלשות העצמות שלך. במקרים מסוימים אף יהיה באפשרותך להחליף מסת עצם שכבר איבדת במסת עצם חדשה.

כמות הסידן שעלייך לצרוך על מנת להישאר בקו הבריאות משתנה במשך תקופות החיים השונות. הדרישה של גופך לסידן גדולה מאוד בתקופת הילדות וההתבגרות, כאשר השלד גדל במהירות, וכן במשך תקופות הריון והנקה. נשים שלאחר גיל המעבר וגברים בגיל מבוגר זקוקים אף הם לכמויות סידון גדולות יותר. ככל שמתבגרים, יכולת הגוף לספוג את הסידן יורדת, וסביר כי תזדקק ליטול תרופות כאלה או אחרות אשר מפריעות ליכולת הגוף לספוג את הסידן.

עצות נוספות למניעה

חלק מן העצות שלהלן יכולות לסייע לך במניעת איבוד מסת העצם:

• פעילות גופנית.
• הוספת מוצרי סויה לתפריט היומי.
• הימנעות מעישון.
• שקילת טיפול הורמונאלי.
• הימנעות מצריכת יתר של אלכוהול.
• צמצום צריכת קפאין.






פורומים, פיברומיאלגיה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
פיברומיאלגיה בקרקפת בראש ובצוואר אביב 23/08/2019 13:30
  • שלום רב אני סובלת מפיברומיאלגיה כאשר רוב הכאב מתררכת בפנים בעיניים בראש והצוואר וכתפיים הראש מרגיש שהוא חצוי וחצי ראש ופנים וכתפיים כואבים כאשר זה מתחלף לסירוגין בין שתי הצדדים שום תרופה לא עוזרת ניסיתי ליריקה ואלטרטלוט ואסוויל וזה לא עוזר איך אפשר לשחרר את הראש והצוואר ולא הרגיש כובד בראש של חצי טון עליי

  • + הוסף תגובה
קעקוע שני 19/08/2019 17:15
  • עשיתי קעקוע ביום א' שעבר. אני בת 25 עם פיברומיאלגיה קשה. מאז הקעקוע אני בהתקף איום ונורא אבל בנוסף אני מאז גם עם עליה בחום (סביב 37.6). הקעקוע לא נראה מזוהם כלל. האם יש קשר אפשרי בין הקעקוע להופעת החום, והאם זה קשור לפיברו התגובה הזו? את ההתקף של הפיברו בעקבות הקעקוע אני מבינה אבל לא את החום תודה

  • + הוסף תגובה
כאבי מפרקים/פיברומיאלגיה נאני 23/06/2019 21:47
  • לום לכם, אני בת 22 אני סובלת כבר משנתיים מכאבים מופשטים בכל הגוף בעיקרון בעמוד שדרה, צוואר ,ידיים ורגלים. קשיי שינה, הירדמות בכפות ידיים, מצב רוח על הפנים וכאבי ראש כל הזמן. לצורך העניין אמא חולת בכצ׳ט/ דוד מצד אמא חולה ספחת. פניתי כמה פעמים לכל מיני מרפאות ורופאים וכל אחד מאבחן אותי אחרת או שפשוט מקשרים את זה לפיברומלגיה וזהו. לוקחת גלולות סימפלטיה/אלטרולט זאלדיאר בדיקות דם ANTI-CCP +HLA תקינות בדיקות הדם מ 2017 תמיד מעידות על ערכי שקיעת דם גבוהים ב 2017 בדיקה ראשונה 26 שנייה 29 ב 2018 בדיקה אחת 35 ב 2019 42 מיפוי עצמות עדכני: קליטת יתר באזור מטטרסו-פלנגיאלי אצבע שני כף רגל שמאל ובקרסול שמאל באזור טלו-קלקניאלי. אשמח מאודה אם מישהו יכול לעזור או לכוון אותי! תודה מראש.

  • + הוסף תגובה
פיברומיאלגיה רפאל 22/07/2019 12:49
  • ממליץ לך בחום ליצור קשר עם הגב' טלאור סלע, שהחלימה לחלוטין ממחלת הפיברומיאלגיה, ומזה שנים היא מטפלת בחולי פיברו. 054-4758271.

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!