אוסטאופורוזיס, שפירושה "עצמות נקבוביות", היא מחלה הגורמת להיחלשות העצמות והפיכתן פריכות עד כדי כך שאפילו הפעלת לחץ מתון ביותר בעת כפיפה קדימה, הרמת שואב אבק או אפילו שיעול, עלולים לגרום לשבר בעצם. ברוב המקרים היחלשות העצמות היא תוצאה של רמות סידן וזרחן נמוכות או מחסור במינרלים אחרים בעצמות.
אוסטאופורוזיס גורמת לרוב לשברים בעצמות – רובם נוצרים בעמוד השדרה, אגן הירכיים או פרק כף היד. למרות ששכיח לחשוב כי מדובר במחלה הפוקדת בעיקר נשים, אוסטאופורוזיס יכולה להופיע גם אצל גברים. בנוסף לאוכלוסיה הסובלת ממחלת אוסטאופורוזיס, רבים אחרים סובלים מצפיפות עצם נמוכה.
לעולם לא מאוחר מדי או מוקדם מדי לעשות משהו בכדי למנוע הופעה של אוסטאופורוזיס. יש ביכולתך לנקוט צעדים על מנת לדאוג לחוזק ובריאות העצמות במשך חייכם.
אוסטאופורוזיס תסמינים
השלבים המוקדמים של אובדן מסת העצם, אינם מלווים בדרך כלל בכאב או בתסמינים אחרים.
אך מרגע היחלשות העצמות כתוצאה ממחלת אוסטאופורוזיס, עלולים להופיע מספר תסמינים וביניהם:
• כאבי גב , היכולים להיות חמורים במקרה של הופעת סדק או קריסה בחוליות
• אובדן משקל במשך הזמן, בליווי יציבה כפופה
• שברים בחוליות, פרקי כף היד, אגן הירכיים או עצמות אחרות
סיבות וגורמי סיכון
חוזק העצמות תלוי בגודלן ובצפיפות העצם שלהן. צפיפות העצם תלויה בחלקה ברמות הסידן והזרחן בגוף בנוסף למינרלים אחרים מהם בנויה העצם. כאשר העצמות מכילות פחות מינרלים מן הרצוי, הן מאבדות מחוזקן ולבסוף מאבדות את יכולת התמיכה הפנימית שלהן.
תהליך התחדשות רקמת העצם
על המדענים עדיין לחקור ולהבין את כל הסיבות לתופעה זו, אך התהליך קשור לצורה בה העצם בנויה. העצם משתנה ללא הרף – רקמת עצם חדשה נוצרת ורקמת עצם ישנה מתפרקת – תהליך הנקרא התחדשות רקמת העצם או תחלופת רקמת העצם.
מחזור שלם של התחדשות העצם נמשך פרק זמן של כשלושה חודשים. כאשר צעירים, הגוף מייצר רקמת עצם חדשה מהר יותר ממה שלוקח לו לפרק רקמת עצם ישנה, ומסת העצם גדלה בהתמדה בגיל צעיר. מסת רקמת העצם נמצאת בשיאה באמצע שנות ה-30 של האדם.
לאחר מכן, התחדשות רקמת העצם ממשיכה, אך הגוף מאבד יותר רקמת עצם ממה שהוא מסוגל לייצר. בגיל המעבר, כאשר רמות האסטרוגן בגוף צונחות, האובדן ברמות רקמת העצם אצל נשים עולה בהתמדה. למרות שיש גורמים רבים המשפיעים על אובן רקמת העצם, הסיבה העיקרית לכך אצל נשים היא הירידה ביצירת האסטרוגן במהלך גיל המעבר.
רמת הסיכון שלך ללקות במחלת אוסטאופורוזיס תלויה בכמות רקמת העצם אותן צברת בשנות ה-25 עד 35 בחייך (שיא רקמת העצם) וכן המהירות בה איבדת רקמות עצם אלה לאחר מכן. ככל שמסת רקמת העצם בשיא תהיה גבוהה יותר, כך הפקדת יותר מסת עצם ב"בנק" והסבירות שלך ללקות במחלת אוסטאופורוזיס בגיל מאוחר יורדת בהתאם.
במידה וצריכת ויטמן D והסידן שלך במהלך שלושת העשורים הראשונים לחייך אינה מספקת עלולה להיווצר מסת עצם נמוכה יותר בשיא ולהביא בכך לאבדן מסת עצם מהירה יותר לאחר מכן.
מה תורם לבריאות העצמות
ישנם שלושה גורמים חיוניים אשר עלולים לתרום לכך שעצמותיך יהיו בריאות במהלך חייך:
• פעילות ספורטיבית סדירה
• צריכה מספקת של סידן
• צריכה מספקת של ויטמין D, אשר הכרחי לעידוד ספיגת הסידן בגוף
ישנם מספר גורמים העלולים להעלות את הסבירות שלך לפתח אוסטאופורוזיס, ובהם:
מין. שברים כתוצאה ממחלת אוסטאופורוזיס שכיחים פי שניים אצל נשים מאשר אצל גברים. זאת מכיוון שנשים מתחילות את חייהן עם רמות נמוכות יותר של מסת עצם, ונוטות להאריך חיים יותר מאשר גברים. נשים גם חוות נפילה פתאומית ברמות האסטרוגן בגיל המעבר אשר מגבירה את אובדן מסת העצם. נשים קטנות ודקות גזרה נמצאות בקבוצת סיכון גבוהה יותר. גברים אשר להם רמות נמוכות את ההורמון הגברי טוסטסטרון אף הם נמצאים בקבוצת סיכון. גברים מעל גיל 75 בקבוצת הסיכון הגבוהה ביותר ללקות במחלת אוסטאופורוזיס.
גיל. ככל שעולה הגיל, כך עולה גם הסבירות ללקות באוסטאופורוזיס. עצמותיך הולכות ונחלשות עם עליית הגיל.
היסטוריה משפחתית. אוסטאופורוזיס הינה מחלה תורשתית. ולכן, אם אחד ההורים או האחים במשפחה לוקה במחלה עולה הסבירות ללקות בה, במיוחד אם קיימת במשפחה בנוסף גם היסטוריה של שברים בעצמות.
מבנה השלד. נשים וגברים שהם בעלי גזרה צרה או קטני גוף במיוחד נוטים לסבירות גבוהה יותר ללקות במחלה ונמצאים בקבוצת סיכון, וזאת כיוון שמסת העצם שלהם קטנה מלכתחילה.
צריכת טבק. התרומה של הטבק להתפתחות אוסטאופורוזיס אינה ברורה עדיין, אבל החוקרים יודעים כי הטבק גורם להיחלשות העצמות.
חשיפה ממושכת לאסטרוגן. ככל שעולה תקופת החשיפה של האישה להורמון האסטרוגן, כך יורד הסיכון שלה ללקות באוסטאופורוזיס. לדוגמא, רמת הסיכון שלך יורדת ככל שתקופת גיל המעבר מופיעה אצלך בגיל מאוחר יותר וככל שתחילת הווסת אצלך התרחשה מוקדם יותר. יחד עם זאת, הסיכון שלך ללקות במחלת אוסטאופורוזיס עולה ככל שתקופת החשיפה שלך לאסטרוגן קטנה, כתוצאה ממחזור לא סדיר או כניסה לגיל המעבר לפני גיל 45.
הפרעות אכילה. גברים ונשים הסובלים מאנורקסיה או בולמיה נמצאים בקבוצת סיכון גבוהה יתר להתדלדלות מסת העצם באזור הגב התחתון והאגן.
תרופות קורטיקוסטרואידיות (קורטיזון-סטירואידים). שימוש ממושך בתרופות מסוג זה, כגון prednisone ו- קורטיזון פוגעות ברקמת העצם. תרופות אלה נפוצות בעיקר בטיפול במחלות כרוניות, כגון אסטמה, דלקת פרקים שגרונית ופסוריאזיס. במקרה ונזקקת לטיפול רפואי ארוך טווח הכולל נטילת תרופות על בסיס סטירואידי, על הרופא המטפל בך לעקוב אחר צפיפות מסת העצם שלך והמליץ לך על נטילת תרופות העוזרות למנוע ולצמצם את איבוד מסת העצם.
הורמון בלוטת התריס. מינון יתר של הורמון בלוטת התריס יכול לגרום אף הוא לאיבוד מסת העצם. מינון היתר עלול להתרחש כאשר בלוטת התריס שלך בפעילות יתר (hyperthyroidism) או כתוצאה מנטילת תרופות המכילות את ההורמון בכדי לטפל בתת-פעילות של בלוטת התריס (hypothyroidism).
מעכבי סרוטונין סלקטיביים (Selective serotonin reuptake inhibitors - SSRIs). מחקר אשר פורסם בשנת 2007 מראה צפיפות נמוכה יותר של רקמת עצם אצל נשים וגברים המשתמשים בתרופות מקבוצה זו, בהשוואה למחקר אשר בוצע על קבוצה שאינה נוטלת תרופות נוגדות דיכאון אלה. אולם, תוצאות מחקר אלה אינן מצביעות בהכרח שתרופות אלה הן הגורם להתדלדלות במסת רקמת העצם או למחלת אוסטאופורוזיס. יש צורך בביצוע מחקרים נוספים על מנת להבין לעומק את יחסי הגומלין בין תרופות מסוג זה לבין מסת עצם נמוכה. כרגע אין די הוכחות מדעיות המצביעות על כך שעליך להפסיק ליטול את תרופותיך עקב החשש להתדלדלות במסת העצם שלך.
תרופות אחרות. שימוש ארוך טווח בתרופה הפרין לדילול הדם, בתרופה methotrexate לטיפול בסרטן, בתרופות מסוימות לטיפול בפרכוסים, בתרופות משתנות ובתרופות נוגדי חומצה המכילות אלומיניום, יכולות אף הן לגרום להתדלדלות במסת העצם.
סרטן השד. לאחר גיל המעבר, החולות בסרטן השד נמצאות בקבוצת הסיכון ועלולות ללקות באוסטאופורוזיס, במיוחד כאשר הן מטופלות בכימוטרפיה או בבולמי aromatase , המדכאים את האסטרוגן. הדבר אינו נכון לגבי נשים המטופלות ב-tamoxifen, אשר מקטין את הסיכון לשברים בעצמות.
צריכה לא מספקת של סידן. מחסור בסידן, הנמשך לאורך כל החיים, מהווה גורם מרכזי התורם בהתפתחות אוסטאופורוזיס. צריכה לא מספקת של סידן תורמת לצפיפות עצם נמוכה, אובדן מסת עצם בגיל צעיר וסיכון מוגבר ללקות בשברים.
מצבים והליכים רפואיים המקטינים את ספיגת הסידן. ניתוחים במערכת העיכול (gastrectomy) עלולים להשפיע על יכולת גופך לספוג סידן. כך גם מחלות כגון מחלת קרוהן (Crohn's disease), צליאק, מחסור בויטמין D, אנורקסיה נרבוזה ומחלת קאשינג (Cushing's disease) – מחלה נדירה אשר גורמת לבלוטת יותרת הכליה לייצר עודף הורמונים קורטיקוסטרואידיים (corticosteroidhormones).
אורח חיים חסר פעילות. קביעת בריאות העצם מתחילה כבר בילדות. ילדים פעילים, אשר צורכים כמויות מספיקות של מזונות עתירי סידן, הם בעלי צפיפות העצם הגבוהה ביותר. פעילות המשלבת משקולות הינה בעלת תרומה חיובית, אך נראה כי פעילות המשלבת קפיצות וניתורים הינה בעלת תרומה גבוהה אף יותר ליצירת עצמות בריאות. פעילות גופנית לכל אורך החיים הינה חשובה ביותר, וניתן להגדיל את מסת העצם שלך על ידי פעילות גופנית בכל גיל.
צריכה מוגברת של משקאות מוגזים. הקשר בין אוסטאופורוזיס לבין משקאות מוגזים המכילים קפאין אינה ברורה, אך ידוע כי קפאין עלול להפריע בספיגת הסידן, והשפעתו המשתנת עלולה להגביר את אובדן המינרלים בגוף. יתר על כן, החומצה הזרחתית הנמצאת בסודה עלולה לתרום לאובדן מסת העצם על ידי שינוי מאזן החומציות בדם. במידה והינך שותה משקאות מוגזים המכילים קפאין, עליך להקפיד לצרוך כמות מספקת של סידן וויטמין D ממקורות אחרים בתזונה שלך או ממקורות חיצוניים כגון תוספי מזון.
אלכוהוליזם כרוני. לגבי גברים, אלכוהוליזם הינו אחד מגורמי הסיכון המובילים למחלת אוסטאופורוזיס. צריכה מוגברת של אלכוהול מקטינה את יצירת רקמת העצם ומפריעה ביכולת העצם לספוג את הסידן.
דיכאון. אנשים הסובלים מדיכאון חמור מראים רמות גבוהות של איבוד במסת העצם.
אבחון ובדיקות
אוסטאופניה (Osteopenia) או מסת עצם נמוכה, הינה איבוד מסת עצם מתונה אשר אינה חמורה מספיק בכדי להיקרא אוסטיאופורוסיז, אך היא בהחלט מגבירה את הסיכוי שלך ללקות במחלה. הרופא המטפל בך יכול לאבחן אוסטאופניה, או שלבים מוקדמים של אוסטיאופורוסזיס בשימוש במבחר כלים למדידת צפיפות העצם שלך.
בדיקת צפיפות עצם DEXA (Dual energy X-ray absorptiometry)
שיטת ההדמיה הטובה ביותר הינה בדיקת צפיפות עצם בשיטת ה-DEXA. הליך זה הינו מהיר, פשוט ונותן תוצאות מדויקות ביותר. הבדיקה מודדת את צפיפות העצם בעמוד השדרה, עצם האגן ופרק כף היד שלך – האזורים בעלי הסבירות הגבוהה ביותר להיפגע ממחלת אוסטאופורוזיס – והבדיקה משמשת גם למעקב אחר שינויים בעצמות אלה במשך הזמן.
ישנן בדיקות נוספות אשר מודדות במדויק את צפיפות העצם והן:
• אולטרה-סאונד
• בדיקת CT
האם עליך להיבדק?
במידה והינך אישה, הארגון הלאומי האמריקאי של אוסטאופורוזיס ממליץ לך לעבור בדיקה לצפיפות העצם במידה ואינך נוטלת גלולות הורמונים המכילים אסטרוגן, ובמידה ו:
• הינך מעל גיל 65, ללא כל קשר להשתייכותך לאחת מקבוצות הסיכון השונות.
• עברת את גיל המעבר, והינך משתייכת לפחות לאחת מתוך קבוצות הסיכון השונות, בנוסף לאירוע אחד של שבר באחת מעצמותיך.
• הינך סובלת ממצאים רפואיים כלשהם בעמוד השדרה.
• הינך משתמשת בתרופות, כגון prednisone, העלולות לגרום למחלת אוסטאופורוזיס.
• הינך סובלת מסכרת סוג 1, מחלת כבד, מחלת כליות, מחלה בבלוטת התריס או אם יש במשפחתך היסטוריה של אוסטאופורוזיס.
• נכנסת לגיל המעבר בגיל מוקדם.
הרופאים אינם נוהגים להמליץ בדרך כלל על בדיקות לגילוי מוקדם של אוסטאופורוזיס אצל גברים מכיוון שהמחלה נפוצה פחות אצל גברים מאשר אצל נשים.
סיבוכים אפשריים
הופעת שברים בעצמות הינה הסיבוך הרפואי השכיח והחמור ביותר של מחלת אוסטאופורוזיס. רוב השברים מופיעים בעמוד השדרה או בעצם אגן הירכיים – עצמות אלה נושאות את מירב משקל גופך. שברים באגן הירכיים מתרחשים בעיקר כתוצאה מחבלה או מנפילה.
למרות שרוב חולי אוסטיאופורזיס מחלימים היטב הודות לטיפולים ניתוחיים מתקדמים וחדשניים, שבר באגן הירכיים עלול לגרום לנכות ואף למוות כתוצאה מסיבוכים שלאחר הניתוח, במיוחד אצל אנשים מבוגרים במיוחד. כמו כן גם שברים בפרק כף היד, המתרחשים כתוצאה מנפילה, שכיחים ביותר.
במקרים מסוימים, שברים בעמוד השדרה עלולים להיגרם ללא כל נפילה או חבלה. הם עלולים להיגרם רק מכיוון שעצמות הגב (החוליות) נחלשות עד כדי כך שהן מתחילות להידחס אחת על השנייה. דחיסת חוליות הגב עלולה לגרום לכאבי גב חמורים הדורשים תקופת החלמה ממושכת. במידה ומתגלים שברים מרובים מסוג זה אצלך, עלול להיגרם מצב שתאבד מספר סנטימטרים מן הגובה שלך והיציבה שלך תהפוך להיות כפופה.
טיפולים ותרופות
טיפול הורמונאלי
טיפול הורמונאלי (HT) היה נהוג כטיפול התומך העיקרי במחלת אוסטאופורוזיס. כיוון שעלו תהיות לגבי בטיחותו של הטיפול, ומכיוון שטיפולים אחרים עמודים כיום לרשותנו, תפקיד הטיפול ההורמונאלי במחלה הולך ומשתנה.
רוב הבעיות נקשרו לטיפולים הורמונאליים מסוימים הניתנים דרך הפה, אם בשילוב פרוגסטין ואם בלעדיו. במידה והומלץ לך טיפול הורמונאלי, ניתן היום לקבל את הטיפול במגוון דרכים כגון: מדבקות, משחות או טבעת וגינאלית.
עליך לדון באפשרויות העומדות בפנייך עם הרופא המטפל בך על מנת לקבוע מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך.
תרופות מרשם
במידה וטיפול הורמונאלי אינו הפתרון עבורך, ושינוי באורח החיים שלך אנו עוזר לך לשלוט על אוסטאופורוזיס, ישנן מגוון תרופות מרשם אשר יעילות בהאטת איבוד מסת העצם ויכולות אפילו לגרום להגדלת מסת העצם עם הזמן.
טיפולי חירום
הוכח כי סוג מסוים של פיזיותרפיה חדשנית מפחיתה את כאבי הגב באופן משמעותי, משפרת את יציבת הגוף, ומקטינה את הסכנה של חבלות כתוצאה מנפילה אצל נשים הסובלות מאוסטאופורוזיס במקביל לעקמומיות בעמוד השדרה. תוכנית פיזיותרפיה זו משלבת את השימוש במכשיר המכונה spinal weighted kypho-orthosis (WKO) שהינו התקן גב מיוחד התומך בו על ידי ריכוז כוח הכובד של הגוף בחלק התחתון של עמוד השדרה בשילוב תרגילי התעמלות למתיחת הגב.
ה-WKO נחגר על הגוף פעמיים במשך היום למשך 30 דקות בבוקר ו-30 דקות אחר הצהריים וזאת בשילוב ביצוע תרגיל התעמלות מיוחדים למתיחת הגב וזאת 10פעמים בכל פעם.
מניעה
צריכה מספקת של סידן וויטמין D היא גורם משמעותי להפחתת הסיכון שלך ללקות במחלת אוסטאופורוזיס. אם כבר התחלת לסבול מהמחלה, הקפדה על נטילת כמות מספקת של ויטמין D וסידן, בנוסף ונקיטת אמצעים נוספים, יכולים לסייע במניעת המשך היחלשות העצמות שלך. במקרים מסוימים אף יהיה באפשרותך להחליף מסת עצם שכבר איבדת במסת עצם חדשה.
כמות הסידן שעלייך לצרוך על מנת להישאר בקו הבריאות משתנה במשך תקופות החיים השונות. הדרישה של גופך לסידן גדולה מאוד בתקופת הילדות וההתבגרות, כאשר השלד גדל במהירות, וכן במשך תקופות הריון והנקה. נשים שלאחר גיל המעבר וגברים בגיל מבוגר זקוקים אף הם לכמויות סידון גדולות יותר. ככל שמתבגרים, יכולת הגוף לספוג את הסידן יורדת, וסביר כי תזדקק ליטול תרופות כאלה או אחרות אשר מפריעות ליכולת הגוף לספוג את הסידן.
עצות נוספות למניעה
חלק מן העצות שלהלן יכולות לסייע לך במניעת איבוד מסת העצם:
• פעילות גופנית.
• הוספת מוצרי סויה לתפריט היומי.
• הימנעות מעישון.
• שקילת טיפול הורמונאלי.
• הימנעות מצריכת יתר של אלכוהול.
• צמצום צריכת קפאין.
המומחים שלנו לראומטולוגיה ואורתופדיה
המומחים של Infomed עונים על שאלות:
שאלה: אני בת 26. אובחן אצלי AVN בירך לפני כארבעה חודשים, כנראה כתוצאה מההריון. כעת אני אחרי הלידה. עברתי שוב בדיקת MRI, ובתוצאות כתוב כי ישנה בצקת מוח עצם ונוזל יתר תוך-מפרקי בצד ימין. מה זה אומר? מה עלי לעשות?
תשובה: הממצאים בבדיקת ה- MRI, שהיא הבדיקה המהימנה ביותר לאבחנת AVN, מתאימים ככל הנראה לאבחנה זו. על פי חומרת הבעיות שאת חשה וחומרת הממצאים שב- MRI, ידרג האורתופד את חומרת המחלה, בהנחה שזו אכן תהיה אבחנתו. מגוון הטיפולים העומדים לרשות המטפל הוא רב ביותר, וכולל אמצעים "קלים" כהשגחה ופיזיותרפיה, במקרים בהם הבעיות שחש המטופל הן קלות וחומרת הממצאים קלה, ועד לניתוחים שמטרתם להקל על הלחץ בראש עצם הירך ולעודד את אספקת הדם. במקרים החמורים, ואם אין שיפור כתוצאה מטיפולים אחרים, מוצע לעיתים ניתוח להחלפת מפרק הירך. הייתי ממליץ לשוב לרופא המטפל ולהתייעץ עמו לגבי הטיפול המתאים לפי הסימפטומים והממצאים בבדיקה שעברת. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >שאלה: האם באמת ל- אלנדרונאט-טבע יש יותר תופעות לוואי מאשר לפוסלאן כפי שכתוב בעיתון? האם זו לא אותה תרופה?
תשובה: נושא התרופות הגנריות הוא נושא שנוי במחלוקת. עמדת משרד הבריאות היא "כי אין מניעה להמשיך ולשווק את שתי התרופות ולאפשר את ההחלפה בינהן" (מתוך הודעה לעתונות 13.9.01). יחד עם זאת מטופלות רבות מדווחות על תופעות לוואי מאז שעברו לפוסאלאן (דבר שעדיין לא נבדק בצורה מסודרת ומחקרית). חברת טבע טוענת כי עד היום כמעט ולא הגיעו תלונות על התרופה, למעט מספר מיקרים בודדים שטופלו על-פי נהלי משרד הבריאות (מתוך 30.8.01 Ynet). "על הנייר" זו אותה תרופה. והשיקול לתת את התרופה הגנרית הוא שיקול כלכלי בלבד של קופות החולים. אם הרופא החליט להחליף לך את התרופה המקורית לתרופה הגנרית, ואת חשה בתופעות לוואי שלא הרגשת קודם יש לדווח על כך מיידית לרופא, שרשאי להחזיר אותך לתרופה המקורית. יש לציין ששתי התרופות עלולות לגרום לתופעות לוואי במערכת העיכול, ובמיוחד בוושט בשיעור נמוך ולכן חשוב לקחת אותן על-פי הוראות השימוש המיוחדות כדי למזער את הנזק.
לפתיחה בעמוד חדש >שאלה: לפני כחצי שנה חליתי בסרטן מסוג לימפומה ועברתי טיפולי כמותרפיה ובדיקת מוח עצם באגן. מאז התחילו להופיע אצלי כאבים באיזור האגן. תוצאות בדיקת רנטגן שערכתי הראו שינויים ניוונים ב-L3-L5 וגם ב-LT SIJ. אני סובלת מאוסטאופורוזיס ואני בת 56. מה פשר תוצאות בדי
תשובה: תהליכים ניווניים בעמוד השדרה קשורים לגיל, ושכיחותם הולכת ועולה בגיל המבוגר. שינויים אלה מתבטאים באיבוד תכולת הנוזלים של הדיסק ושינויים במבנה מרכיביו הביוכימיים. הניוון מביא לאיבוד האלסטיות שלו, הנמכת גובה הדיסק, ואי יציבות בגובה הפגוע. תוצאת שינויים אלה בסופו של דבר היא פגיעה בקומפלקס התלת-מפרקי (Three Joint Complex) עם פגיעה במפרקי הפסט (מפרקים בין-חולתיים אשר מאפשרים לחוליות תנועת גלישה אחד מעל השני במישור הקדמי-אחורי), בלט או פריצת דיסק, היצרות המרווח הדיסקלי, הסתיידות של הדיסק והרצועה האחורית, היווצרות של זיזי עצם בגבול החוליה האחורי ועוד. למרות שהדבר אינו ודאי, שכן יתכן ששינויים אלה היו גם מופיעים אצלך ללא קשר ללימפומה ולטיפול בה, ידוע על קשר מסוים בין טיפולים כמותרפיים לבין השינויים המוזכרים. בדיקת מוח העצם כשלעצמה אינה קשורה לבעיה שלך. ישנם מספר טיפולים אפשריים: מתרופות לשיכוך כאבים, הזרקות תחת CT, ואף טיפולים ניתוחיים שונים במקרים חמורים (קיבוע חוליה, שאיבת דיסק, ועוד). יש להתאים את הטיפול למצב הספציפי שלך, ועלייך לפנות למומחה עמוד שדרה וגב לצורך זה. בהצלחה, ד"ר עמית גיל - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >שאלה: לאמי בת 83 אובחן שבר בחוליה בגב, והוצעה לה הזרקת גבס לחוליה. ברצוני לקבל מידע על שיטת טיפול זו, כולל על הסיכונים, ואני מבקש לדעת אם הפרוצדורה נעשית בהרדמה.
תשובה: החוליות בעמוד השדרה חשופות לשברים כמו כל עצם בגוף. שברים הנגרמים על ידי ירידה בצפיפות העצם (אוסטאופורוזיס) בחוליות עמוד השדרה עלולים לגרום במשך הזמן לכאבים ולכיפוף מוגזם (Kyphosis) הנוצר עקב קריסת החוליה. הזרקת מעין דבק (Cement) לגוף החוליה היא שיטה שפותחה לצורך בנייה מחודשת של גובה החוליה, ובכך לטפל בבעיות כאלה. שתי השיטות העיקריות הנפוצות כיום מערבות החדרה של הדבק לגוף החוליה, אחת באופן ישיר (Vertebroplasy), והאחרת על ידי "ניפוח" מקדים של החלל שבתוך גוף החוליה על ידי בלון (Kyphoplasty). למרות שפעולות אלו נחשבות לבטוחות יחסית, עדיין יכולים להתרחש סיבוכים, כגון זיהום, דליפה של הדבק אל מחוץ לחוליה, כישלון של הטיפול ועוד. אפשרויות ההרדמה משתנות ממרכז למשנהו. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
המומחים של Infomed ממליצים לקרוא:
תרופות קשורות
- ריזדרונט (אקטונל, ריבון)
- אלנדרונאט
- קאלציטונין
- נאבומטון
- ראלוקסיפן
- טריפאראטיד
- חומצה זולדרונית
- ויטמין D
בדיקות קשורות
- אולטרסאונד עמוד שדרה
- בדיקות סקר
- בדיקת צפיפות עצם
טיפולים וניתוחים קשורים
- טיפול תרופתי
- ארטרוסקופיה ברך
מחלות קשורות
- שבר בבסיס הגולגולת
- דלקת מפרקים שגרונית של גיל הילדות
- פריצת דיסק
- טרשת עור
- עיוותים בגפיים התחתונים
מאמרים בנושא אוסטאופורוזיס
- Facebook Messenger
ניתוח החלפת ירך הוא אחד מהניתוחים משפרי איכות החיים הנפוצים ביותר. למרות שמדובר בהליך בטוח מאוד, על מנת לשפר את תהל... לכתבה המלאה
- Facebook Messenger
כל אישה מתמודדת בצורה שונה עם גיל המעבר, חלק מהנשים אף חוות תסמינים הכרוכים בקשיים המובילים למגבלות תפקודיות. הבשור... לכתבה המלאה
שאלות מתוך פורום כירורגיה אורתופדית ושברים מורכבים
- "גולה" בברךריקי 08/11/2019 | 22:30שלום רב, בת 34, בריאה בד"כ. לפני מספר שבועות מיששתי במקרה "גולה" קטנה באיזור הקדמי של הברך. זה לא כואב לי, אבל נראה כי הגולה זזה בחופשיות כאשר אני נוגעת בה. קצת מודאגת, מה זה יכול להיות ומה עלי לעשות?פתח בחלון חדש
- גולה בברךמוני 05/07/2020 | 08:43הברך מורכבת מאוד. צריך ייעוץ אמיתי
- גולה בברך
- אצבע הדק/תסמונת התעלהשגית 22/10/2019 | 11:40שלום ד"ר האם אצבע הדק (בקמיצה אצבע 4 קופצת בשני הידיים רק בבקרים) יכולה לגרום לתחושת נימול לא רק באצבע עצמה אלא לאורך חלקים מסוימים מהזרוע ביד לאורך כל היום? או שמדובר ב"תופעת לוואי" של תסמונת התעלה? והאם אצבע הדק ותסמונת התעלה קשורות אחת לשניה או שאצבע הדק יכול לקרות ללא קשר להתפתחות תסמונת התעלה?פתח בחלון חדש
- תשובת מומחה תשובה ד"ר איל יעקבי 22/10/2019 | 11:55שגית שלום זה נשמע כשתי תסמונות נפרדות ולא קשורות אבל רק בבדיקה ניתן לענות על השאלה הזאת
- תשובת מומחה תשובה
- שבר תלחשהדניאלה 17/10/2019 | 19:41לפני כשבועיים פרקתי את הפיקה ברגל ימין .השבר הוגדר כשבר תלישה. לאחר התייעצות עם אורתופד בכיר וותיק בתחום הוחלט על ידו על טיפול שמרני עם סד ופזיותרפיה מתאימה(בניגוד לרופאים במיון שחשבו שניתוח הוא הפתרון הנדרש).בטענה כי אני מאוד צעירה והרקמה הרכה תיוצר במהלך כ שישה שבועות והפיזיותרפיה תחזק את כל השרירים מסביב לברך. אחד מהתרגגילים שנתנו לי הוא כיפוף של הברך עם תמיכה של רצועה לזוית קטנה מ 45 מעלות. אני ממש מתקדמת ועושה את התרגיל מצוין אבל פתאום אתמול ראיחי בזמן הכיפוף שהפיקה זזה טיפונת במין קפיצה לצד שמאל. היום במהלך התרגול עם הפיזיותרפיסטית זה לא קרה אבל שוב היום בערב לאחר כמה כפופים מוצלחים שוב הייתה קפיצה ללא כאבים. האם זה מעיד כי עדיין לא התחיל להתרחש איחוי מחדש(עברו שבועיים בלבד)?או שדרך הטיפול פוגענית במידה מסוימת ?פתח בחלון חדש
- תשובת מומחה תשובה ד"ר איל יעקבי 22/10/2019 | 11:45במידה והפיקה בעמדה לא תקינה כפי שציינת אז כנראה יש צורך בטיפול מעבר לפיזיותרפיה שכן הרצועה מחוברת לשבר ולכן אינה מבצעת את תפקידה
- שבר תלישה של הפיקה המשךדניאלה 20/10/2019 | 14:41אני בת 21 והתבצעו בדיקות mri ו ct . ממצאי בדיקת ct:שבר מורכב של האספקט המדיאלי של הפיקה עם פרגמנטציה נכרת.עמדת פריקה לטרלית חלקית.יתכן לאחר פריקה זמנית.ללא קן שבר בפמור הדיסטלי. בבדיקת ה mri ראו כי הרצועות לא נפגעו.
- תשובת מומחה תגובה ד"ר איל יעקבי 19/10/2019 | 09:32שלום לא ציינת בת כמה את שבועיים זה עדיין מוקדם ליצירת חיבור. מומלץ לבצע צילום מתאים (sky view) על מנת לבדוק את מנח הפיקה בנוסף במקרים רבים של פריקה מומלץ על ביצוע הדמיות נוספות (ct / mri ) על מנת לשלול פגיעה סחוסית או פרגמנט חלופשי בברך
- תשובת מומחה תשובה
- יש לי בשנתיים האחרונות כאב שנוגעים בברך (לת)יניב 24/09/2019 | 23:28יש לי בשנתיים האחרונות כאב שנוגעים בברך ימין, כמו גולה קטנה שכל פעם שאני נוגע בה זה כואב לי, מתחת לפיקה, רק שאני נוגע זה כואב כאב מקומי כזה, הלכתי לרופא מומחה ברכיים הוא אמר לי שהפיקה שלי נורא חלשה ורופפת ושאני צריך לעשות תרגילים לחיזוק הפיקה , אז כמובן כבר שנה שאני עושה תרגילים ושום דבר לא השתנה, הבעיה שגם אני יורד במדרגות אני מרגיש לחץ בברכים כאילו אני עוד שניה נופל, מה עושים? מה זה הבעיה המוזרה הזאת?פתח בחלון חדש
- כאב חזק במפרק הירךגלעד 19/09/2019 | 12:21שלום אני בן 43. בריא בד"כ תמיד היתי רזה כ 60 ק"ג על 1.80 אבל לפני שנתיים הייתי בנסיעת עבודה להודו וחזרתי עם זיהום בבטן ושלשולים ובמשך כשנה ירדתי במשקל לכ 50 קג. שיניתי תזונה וכבר רוב הזמן היציאות תקינות והפסקתי לרדת אבל עדיין לא מטפס במשקל. כל בדיקות הדם וקולונוסקופיה תקינות אובחן כ IBS שהחל לאחר זיהום. בחצי השנה האחרונה יש לי תופעה חדשה. לפעמים כשהבטן קצת נפוחה ומלאה בגזים אז לקראת צורך ביציאה בשירותים מופיע כאב חזק מאוד במפרק הירך. לפעמים הימני לפעמים השמאלי. הכאב עז וחזק מאוד ונמשך נניח כרבע שעה או חצי שעה עד שיש יציאה בשירותים לאחר היציאה הכאב בד"כ נעלם. אין לי כאבים רוב הזמן בהליכה או ישיבה. צילום פרקי ירכיים תקין אורטופד בקופח לא ראה כלום בצילום ובבדיקה. הייתי אצל כירורג שמישש והכל תקין אבל העלה השערה שמדובר בבקע נדיר - בקע אובטורטור שגורם לכך שכשיש לחץ מהמעי אז זה לוחץ על עצב האובטורטור ולכן נגרם כאב חזק בפרק הירך. CT מפשעה לא הראה בקע אבל הכירורג אמר לי שלדעתו לא יראו את זה ב CT אלא אם חלילה יש כליאה והציע לי לעשות לפרוסקופיה לבדוק זאת ואם יש לתקן. אני לא שש לנתח בגלל שלא רוצה לאבד עוד משקל וגם מרגיש קצת חלש בגלל המשקל. מצד שני הכאב לפעמים לא קל. אשמח לעזרתך 1. האם יכול להיות איזה שהוא הסבר אחר לכך שלקראת יציאה בשירותים יש כאב חד במפרק הירך? איזה עוד סיבה יכולה להיות? 2. בקע אובטורטור זה הגיוני? 3.מה לדעתך כדאי לעשות? תודה רבה איילפתח בחלון חדש
- תשובת מומחה תשובה ד"ר איל יעקבי 19/09/2019 | 14:12MRI ללא הזרקה לשאלתך השניה, סבירות נמוכה
- כאב מפרק ירך ממקור נדירגלעד 19/09/2019 | 13:48תודה רבה על ההסבר המפורט מעריך את זה לגבי פרקי הירכיים. ציינת שכדאי MRI 1. האם זה MRI עם זריקה לתוך המפרק או MRI רגיל בלי חומר ניגוד? 2. האם יכול להיות בעיה מהמפרק עצמו שגורמת לכך שלקראת יציאה בשירותים יש כאב והוא חולף לאחר יציאה? או שהתסמינים האלה מתאימים רק לבקע אובטורטור? תודה
- תשובת מומחה תשובה ד"ר איל יעקבי 19/09/2019 | 13:09מדובר בסינדרום די נדיר שיותר שכיח אצל נשים, הכאב אמור להיות ממוקם בחלק הפנימי של הירך מקרין עד לברך, תופעה הנקראת Howship Romberg sign בגלל שמדובר בתהליך דינמי כל עוד אין קליעה של המעי לא יהיו ממצאים ב CT ובניגוד לסוגים אחרים של בקעים כגון בקע ספורטאים לא ניתן לאבחן ב US תוך כדי מאמץ. למרות שאתה לא מתאר כאב במאמץ או בהנעת הירך הייתי בכל זאת שוקל ביצוע MRI אגן ופרקי ירכיים לשלול פתולוגיה של פרק הירך, בנוסף יש לשלול כאב ממקור רדיקולופתי ( בקע דיסק עמוד שידרה מותני) לפני ביצוע פעולה פולשנית כניתוח בהצלחה
- תשובת מומחה תשובה