סרטן העצמות (Bone cancer)

ראשי

תאור

לעצמות בגופינו מספר תפקידים הם משמשים כמסגרת תומכת ומגנה לאיברים הפנימיים (למשל עצמות הגולגולות מגינות על הרקמה הרכה של המוח והצלעות משמשות ככלוב מגן לריאות). השרירים מאפשרים להניע את העצמות ומח העצם משמש ליצור תאי הדם שבגופינו.

גידול סרטני המתפתח מרקמת עצם נקרא סרטן העצמות ממקור ראשוני (primary bone cancer). גידולים מסוג זה מוצאים בעיקר בעצמות הידיים והרגליים, אך הוא יכול להופיע בכל סוג עצם אחר בגוף.

סרטן עצמות נדיר בילדים, אך במתבגרים ובמבוגרים צעירים, הוא השלישי בשכיחות לאחר ליקמיה ולימפומה.

3 סוגים של סרטן העצמות

סרטן העצמות ממקור ראשוני נקראים לעיתים קרובות כסרקומה. באורטופדיה אונקולוגית מבדילים במספר סוגים שונים סרקומות וכל אחד מהם מאפיין רקמת עצם שונה. הנפוצים ביותר הם אוסטאוסרקומה (osteosarcoma), סרקומה ע"ש יואינג (Ewing)  וכונדרוסרקומה (chondrosarcoma).

אוסטאוסרקומה

Osteosarcoma או Osteogenic Sarcoma, הוא גידול ממאיר של עצם שמקורו בתאים המייצרים עצם ומאופיין על ידי יצירת חומר הנקרא אוסטאוֹאיד שהוא שלב ראשון של יצירת עצם. כ-60% מגידולי העצם הראשוניים, הם אוסטאוסרקומה.

סיכויי הריפוי גדולים יותר בגידולים באזור הגפיים. נצפתה שכיחות-יתר של אוסטאוסרקומה בחולים עם גידול אחר מסוג רטינובלסטומה, במיוחד באזורים שהוקרנו בחולים מעל גיל 40 עם מחלת פג'ט ולאחר קרינה.
סרטן העצמות מסוג אוסטאוסרקומה מוגדרת לפי התא השולט המשגשג כאוסטיאובלסטי, כונדרובלסטי, פיברובלסטי, וטילנג'יאקטטי (הכוללים חללים מלאים דם בתוך הגידול). קיימת צורה רב-מוקדית שלא מגיבה לכל טיפול וקיימות צורות עם מהלך טוב יותר שבהן הגידול לא מערב את חלל העצם, אלא רק את העצם עצמה, הקליפה (הקורטקס).

סרקומה ע"ש יואינג

סרקומה ע"ש יואינג (Ewing) תוארה לראשונה על ידי ג'יימס יואינג בשנת 1921 כגידול גרמי (עצם) המתאפיין בתאים עגולים כחולים הרגישים להקרנה. זהו הגידול השכיח מבין גידולי העצם הממאירים בילדים ומתבגרים. מדי שנה מאובחנים כארבעה מקרים חדשים למיליון ילדים מתחת לגיל 15. המחלה בעצמות או ברקמות רכות שכיחה יותר בבנים מאשר בבנות. רוב המקרים מאובחנים בגפיים - 53% ובעצם הירך - 25%. בגוף מאובחנים - 47%, באגן - 20% ובעמוד שדרה וצלעות - 13%.

 סרטן בעמוד השדרה, ואינג סרקומה, כונדרוסרקומה, Osteosarcoma



כונדרוסרקומה

(Chondrosarcoma) הנפוץ ביותר ממבין הגידולים הממאירים של דופן בית החזה. הוא מופיע בשכיחות גבוהה יותר אצל גברים בעשור השלישי או הרביעי לחייהם. הגוש ממוקם בבית החזה הקדמי ועלול לגרום לכאבים, אך אינו גורם לשבירת הצלע.

כריתת הגוש מתבצעת עם שוליים רחבים של כארבעה סנטימטרים מרקמה בריאה. כריתה רחבה זו מפחיתה באופן ניכר את שיעור הישנות הגידול ואת שיעור הופעת גרורות, אך כתוצאה מהניתוח הרחב, דרוש לעיתים שחזור של דופן בית החזה במהלך הניתוח.


סימפטומים


התסמינים לסרקומה

התסמונת הטיפוסית של אוסטאוסרקומה מתבטאת בכאבים ונפיחות מקומית ללא חום, המתמידים לעיתים מעל חצי שנה.


התסמין הראשון לסרטן העצמות הנקרא סרקומה ע"ש יואינג הוא כאב מקומי מתקדם המעיר משינה. בהתאם למיקום הסרקומה, החולה יצלע ויסבול מכאב המוחמר בנשימה או כאב המקרין לגף. נפיחות באזור הגידול בולטת בעיקר בגפיים.

סיבות וגורמי סיכון

אוסטאוסרקומה מופיעה במתבגרים במיוחד באזורים של גדילה מואצת בעצמות מסביב לברך, כתף וירך.

ב-3% מהמקרים של סרקומה ע"ש יואינג ייגרם שיתוק כתוצאה מלחץ הגידול על חוט השדרה. ל-28% מהחולים, יהיה חום בדומה לזיהום בעצם, ב-26%, יזוהו גרורות בעת האבחון. המקומות השכיחים לגרורות הם הריאות, העצמות ולשד העצם.

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

אבחון לסרטן העצמות


בצילום רנטגן מודגם אזור של הרס עצמות באוסטאוסרקומה והסתיידויות רקמה רכה. במיפוי עצמות מודגמות פעילות באותו אזור, כאשר לכ-20%-10% מהחולים גרורות בריאות המודגמות בבדיקת טומוגרפיה מחשבית (CT). הביופסיה הכרחית כדי לבסס את האבחנה. הטיפול כולל כימותרפיה וניתוח. 


הערכת חולה באנגיוסרקומה כוללת צילומי אזור הגידול, חיפוש גרורות ואבחנה מבדלת. בצילום ניתן לזהות נגע הרסני בעצם ורצועות מסוידות מקבילות כקליפות בצל. במיפוי מחשבי ותהודה מגנטית יודגם גוש רקמה רכה. במיפוי עצמות מגדירים את אזור המחלה וגרורות גרמיות. שקיעת הדם וריכוזי האנזים לקטית דהידרוגנזה בנסיוב - גבוהים.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

מתן כימותרפיה ניואג'ובנטית (כימותרפיה לפני ניתוח) לחולי אוסטאוסרקומה משפר את היכולת לבצע שימור הגף בלי לסכן את החולה. הכימותרפיה מבוססת על שלוש מתוך ארבע תרופות: מתוטרקסט (Methotrexate), אדריאמיצין (Adriamycin), ציספלטינום (Cisplatinum) ואיפוספומיד (Ifosfomide), כאשר התרופה הרביעית ניתנת במקרים של השפעות לוואי קשות או חוסר תגובה לטיפולים האחרים. כריתת הגידול והכנסת תותב פנימי, או השתלת עצם עם אספקת הדם שלה, מקובלות היום במקום קטיעה, שהייתה נפוצה בעבר.


כ-80%-60% מהחולים בסרטן העצמות ללא גרורות בעת האבחון מבריאים ללא עדות להישנות מחלה מעל חמש שנים. לעומת זאת שיעור ההחלמה מגידול עם גרורות, הוא 20% בלבד. בחולים עם גידולים יציבים ניתן לנסות טיפול ממוקד בקרינה תוך שילוב תרופות נוספות כגון ג'מסיטבין (Gemcitabine), אטופוסיד (Etoposide) וקרבופלטין (Carboplatin).


טיפול בסרקומה על שם יואינג הוא הטיפול המקומי, הוא הקרנה במינון גבוה (65-45 יחידות הקרנה) או כריתה, תלוי ביכולת לנתח, בתוצאה התפקודית וסכנת הגידולים המשניים שלאחר הקרנות (10%-5% ב-20 שנה). הקרנה ניתנת לגידולים באגן ועמוד השדרה וכאשר נותרה שארית מחלה לאחר הכריתה. ניתוח גידולי סרטן העצמות בגפיים נעשה בדרך כלל תוך כדי שימור הגף. הטיפול המקובל כיום כולל מתן כימותרפיה תוך-ורידית להקטנת הגידול לפני כריתה ו/או הקרנה. הכימותרפיה כוללת חמש תרופות: וינקריסטין (Vincristine), דוקסורוביצין (Doxorubicin), וציקלופוספמיד (Cyclophosphamide), לסירוגין עם איפוספמיד (Ifosfamide) ואטופוסיד (Etoposide).
סיכויי ההחלמה של ילדים ומתבגרים עם סרקומה ע"ש יואינג תלויים בגודל הגידול ומיקומו, בשלב המחלה ובנוכחות גרורות. במחקרים בינלאומיים נמצא שבחולים ללא גרורות, ההישרדות ללא מחלה במשך חמש שנים היא כ-70%.






פורומים, מחלות שד וכירורגיה של השד

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
בלוטת לימפה עמית 17/11/2019 21:14
  • שלום לפני ביופסיה בבלוטת לימפה בבית השחי עם קורטקס מעובה BIRADS 4A התגלתה לראשונה לפני 9 חודשים נבדקה 3 פעמים באולטרסאונד ט=ולא שינתה גודל מה הסיכוי שמדובר בגידול סרטני אם הבלוטה שמרה על גודלה ?

  • + הוסף תגובה
הרחבה דוקטאלית ורגידות בפטמה דפי 16/11/2019 20:31
  • שלום ד"ר אני בת 57 נמצאת במעקב באסותא מקפידה על ממוגרפיה ואולטראסאונד כל שנה, וכמובן בדיקה ידנית כל חצי שנה. ביוני עברתי ביופסיה בשד שמאל בגלל הרחבה דוקאלית עם תוכן. הביופסיה היתה תקינה השבוע עשיתי אולטראסאונד ביקורת והתשובה היתה ללא שינוי. ממצא שפיר. יש לי רגישות גדולה בפטמה השמאלית, ולפעמים דקירות. האם יכול להיות מהרחבת הצינורות ? האם סיבה אחרת? למרות שהתוצאות על פניו מרגיעות, הרגישות הזאת גורמת לי לחרדה. אודה על התייחסותך.

  • + הוסף תגובה
נוזל צהוב שקוף מהפטמה אנונימעת 13/11/2019 23:26
  • היי, אני בת 29 אני ובעלי מנסים להיכנס כבר שנה וחצי להיריון (אם יש קשר..) כבר כשבוע יוצא לי בערך פעם ביום כך לפחות אני שמה לב - נוזל צהוב שקוף מהפטמה בכמות קטנה, אני פתאום מרגישה רטוב קצת בחולצה ורואה שיצא, לוחצת קצת ויוצא עוד קצת..... זה ממש מפחיד אותי. יש לציין שזה התחיל לפני כשבוע ויש לי מחזור לא סדיר כל כך (בין 30 ל38 יום) והפעם הגיע אחרי 45 יום, קיבלתי שלשום. קבעתי תור לכירורג שד אבל הוא ממש רחוק ורציתי לדעת אם יש מקום לדאגה ומה זה יכול להיות לפי מה שתיארתי? באינטרנט כתובים דברים מפחידים ולא רוצה להיבהל מזה סתם.

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!