האטת פרפור פרוזדורים (Atrial fibrillation)

ראשי

תאור

פרפור פרוזדורים מלווה בקצב לב מהיר ולא סדיר הגורם לירידה באספקת הדם לגוף. במהלך הפרפור, העליות (= פרוזדורים) מתכווצות בצורה לא סדירה ולא מאורגנת שאינה מתואמת עם חדרי הלב. האירוע מלווה בדרך כלל בתחושה של דפיקות בחזה, קוצר נשימה וחולשה כללית בגוף.  פרפור עליות עשוי להיות מצב זמני וחולף או להישאר כמצב קבוע. על אף שפרפור עליות אינו מצב מסכן חיים מדובר במצב רפואי רציני הדורש לעיתים טיפול רפואי דחוף על מנת למנוע את סיבוכיו.

סימפטומים


כאשר יש פרפור עליות הלב אינו מתכווץ בצורה אופטימאלית כך שיכולת הלב להסתגל למצבים משתנים עלולה להיפגע. עבור אנשים בריאים וצעירים ללא פגיעה נוספת בתפקוד הלבבי פרפור עליות יכול להתגלות במקרה בבדיקה שגרתית למרות שהם לא חשו בשום מגבלה או סימפטום אחר. חלק אחר מהחולים מתלונן על אחד או יותר מהסימפטומים הבאים:
-          דפיקות בחזה או בשפה המקצועית "פלפיטציות", האדם מרגיש את פעימות הלב בחזה ולעיתים הוא אף מודע לכך שקצב הלב הינו מהיר ולא סדיר.
-          ירידה בלחץ הדם.
-          חולשה.
-          סחרחורת.
-          בלבול.
-          קוצר נשימה.
-          כאבים בחזה
הפרפור ובעקבותיו הסימפטומים יכולים להופיע מדי פעם לספר דקות עד שעות ואז להיעלם, מצב זה נקרא פרפור פרוזדורים לפרקים (paroxysmal atrial fibrillation). כאשר מדובר במצב קבוע זה נקרא פרפור עליות כרוני.
  

סיבות וגורמי סיכון

הלב מורכב מארבעה חללים שתי עליות ומתחת להם שני חדרים. בעליה הימנית ממוקם קוצב הלב הטבעי של הלב (SA node) שתפקידו ליצור גירוי חשמלי המעורר את התכווצות סיבי השריר בלב. הגירוי החשמלי גורם להתכווצות העליות ומהם הוא מועבר דרך סיבי הולכה מיוחדים (AV node) אל חדרי הלב. בפרפור עליות העליות מקבלות גירוי חשמלי מהיר ולא סדיר הגורם להם להתכווצות מהירה ביותר כך שההתכווצות אינה יעילה ומקבלים רטט בלבד. למרבה המזל, לא כל האותות החשמליים המיוצרים בעליה מועברים אל החדרים כך שההתכווצות בחדרים נשמרת על פי רוב בקצב של 100-175 פעימות לדקה, קצב גבוה מהתקין של 60 עד 100 לדקה. למרות שקצב זה הינו מהיר מהרגיל התכווצות חדרי הלב נשארת יעילה ולכן הדם מוזרם מהלב אל הריאות ולשאר חלקי הגוף.
הסיבה הנפוצה ביותר לפרפור עליות הינה שינוי מבני בלב שהור נרכש או מולד ובנוסף:
·         יתר לחץ דם.
·          התקפי לב.
·          מסתמי לב פגומים.
·          חוסר איזון מטבולי בעקבות הפרעה בבלוטת התריס או סיבה אחרת.
·          חשיפה לחומרים מעוררים כמו תרופות שונות, סמים, קפה, אלכוהול וסיגריות.
·         פגיעה בקוצב הלב עצמו – תסמונות הסינוס החולה.
·         נפחת או מחלות ריאה אחרות.
·         ניתוח לב בעבר.
·         זיהומים ויראליים.
·         מצבי עומס מוגבר על הגוף כמו דלקת ריאות או ניתוח גדול.
·         דום נשימה בשינה.
 
גורמי הסיכון לפרפור עליות כוללים בין היתר:
גיל: עם העלייה בגיל הסיכון לפיתוח פרפור עולה.
מחלת לב: היסטוריה של מחלת לב קודמת כולל מחלות מסתמיות, ניתוחים בלב והתקפי לב מעלים את הסיכון להתפתחות של פרפור עליות.
יתר לחץ דם: לחץ דם גבוה, במיוחד כאשר אינו מטופל בעזרת תרופות ושינו אורח חיים, מגביר את הסיכון.
אלכוהול: שתיית אלכוהול במיוחד כאשר מדובר בכמות אלכוהול גדולה בזמן קצר מגבירה את הסיכון.
סיפור משפחתי.
  

תופעות נלוות וסיבוכים

שבץ מוחי:  ההתכווצות המהירה והלא סדירה בעליות גורמת לזרימה מעבולתית בעליות שהינה כר פורה להיווצרות קרישי דם בלב. קרישי הדם עלולים להשתחרר מהלב ולחסום כלי דם במוח. הסיכון לשבץ מוחי עולה כאשר הפרפור מלווה ביתר לחץ דם, אי ספיקת לב, אירוע קודם של שבץ מוחי וסוכרת. שימוש בתרופות נוגדות קרישה מפחית את הסיכון לסיבוך זה.
אי ספיקת לב: פרפור שאינו נשלט יכול להוביל להיחלשות הלב ובסופו של דבר למצב של אי ספיקה- מצב בו הלב אינו מספק את כמות הדם הנדרשת לגוף.

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

האבחנה נעשית בעזרת רישום של הפעילות החשמלית בלב בעזרת אק"ג או הולטר, הדמיה של הלב באקו ובנוסף גם אמצעים פשוטים כמו בדיקות דם וצילום חזה יכולות לסייע באבחנת הגורם לסימפטומים או לפרפור.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

מצב בו הגורם לפרפור ידוע וניתן לטיפול הוא המצב האידיאלי כאשר הטיפול במצב זה מתמקד במניעת הפרפור. בדרך כלל הגורם לפרפור אינו ידוע או שהשינוי שנגרם הוא בלתי הפיך ואינו ניתן לטיפול ואז קיימות שני אסטרטגיות טיפול מרכזיות. הבחירה בין סוגי הטיפול תלויה במשך הבעיה, בחומרת הסימפטומים, במצבו הכללי של החולה ובגורמים נוספים.
אסטרטגית המקצב (rhythm control) - בשיטה זו מחזירים את הלב לפעילות סדירה ומסונכרנת באמצעות היפוך. ההיפוך יכול להיות בעזרת תרופות נוגדות הפרעות קצב או בצורה חשמלית הגורמת להפסקת פעילות הלב לשבריר שנייה. שיטה זו יעילה כאשר לאחר שקצב הלב חוזר לפעול בצורה סדירה הפרפור לא חוזר שוב. לעיתים משתמשים בתרופות ממשפחת התרופות האנטי- אריתמיות למניעה חזרת הפרפור.
אסטרטגית התדירות (rate control) – לעיתים אין אפשרות להחזיר את פעילות הלב לצורה סדירה ואז מטרת הטיפול הינה לשמור על תדירות פעימות של 60-100 לדקה- כמו אצל אדם בריא. בשלב הראשון מנסים להאט את קצב הלב בעזרת תרופות כמו דיגוקסין, חוסמי תעלות סידן וחוסמי ביתא. אם התרופות אינן מצליחות להאט את קצב הלב מבצעים אבלציה חשמלית ומנתקים את הסיבים המוליכים את האות החשמלי מהעליות לחדרים בצורה זו למרות שהעליות מתכווצות בצורה מהירה החדרים שומרים על קצב תקין.
קיימות פרוצדורות נוספות כמו אבלציה של מוקדים חמים או פרוצדורת המבוך (maze)
בשני המקרים יש צורך בשילוב עם תרופות נוגדות קרישה כדי למנוע שבץ מוחי. באסטרטגיית המקצב השימוש הוא לפרק זמן מוגבל של ההיפוך ובאסטרטגית התדירות הטיפול הוא קבוע.
 





פורומים גסטרו ומחלות כבד

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
תגובה לתשובה תודה שיר 29/11/2020 17:04
  • הממצא הנוסף שאת מציינת של הסננה או בלוטות באיזור שנקרא foramen of winslow הוא ממצא לא ספציפי שמצריך הסתכלות על הCT עם רופא מומחה זה מה שכתבת תודה קודם כל .הייתי אצל רופא כבד גסטרו שאלתי אמר מה שכתוב זה בלוטות שאופיניות לשחמת אפילו עם זו התחלה .ברשותך האם לבקש עוד בדיקה כי זה צילום אם אר אי .מלפני שבועיים שביצעתי האם לעשות סי טי ? מבקשת עוד חוות דעת תודה

  • + הוסף תגובה
שאלה נוספת לגבי מעקב כבד שומני ושחמתי דן 28/11/2020 17:34
  • שאלתי לגבי כל כמה זמן לעשות בדיקה לגבי כבד עם תחילת שחמת אמרת לי כל חצי שנה האם אולטגאסונד מספיק ובדיקות דם .ועוד שאלה האם סי טי תלת פאזי לא מומלץ לכבד עם ככל הנראה התחלת שחמת עקב קרינה או מותר לעשות

  • + הוסף תגובה
מעקב כבד שומני ושחמתי ד"ר אייל הירש 29/11/2020 09:19
  • שלום דן, המעקב אחר כבד שחמתי או שומני עם הצטלקות הוא אחת לחצי שנה, בדר"כ עם בדיקות מעבדה לסמני ממאירות (אלפא-פטו פרוטאין) ואולטראסאונד ומדי פעם MRI. אין מניעה לבצע CT תלת פאזי בנוכחות שחמת כבד. יש מניעה לבצע CT עם חומר ניגוד בנוכחות אי ספיקת כליות. בריאות שלמה, אייל הירש

  • + הוסף תגובה
דם סמוי בצואה , CRP , RNP AB ההיסטרי 27/11/2020 22:56
  • אני סובל מכאבי בטן משתנים , יציאות כהות מאוד לעיתים שלשול ולעיתים עצירות . סובל מעייפות וגרד בכל הגוף (נשללה מחלה עורית} . תפקודי כבד תקינים תקופה ארוכה CPR גבוהה מהנורמה גורמים אוטואימיוניים RNP A B גבוהים רופאת המשפחה חוששת מלמפומה ורוצה ct לכל הגוף - אני חושש מהקרינה כרגע מתחיל ברור אולטראסאונד ... האם MRI לא עדיף ? האם זאת יכולה להיות תמונה של סרטן המעי ? 9

  • + הוסף תגובה
דם סמוי בצואה, CRP מוגבר, שינוי בהרגלי יציאות, עייפות וגרד ד"ר אייל הירש 29/11/2020 09:16
  • שלום, התסמינים שאתה סובל מהם אינם מוחלטים ויש צורך בבירור. כמובן שחסרים נתונים רבים בתיאורך, כמו גילך, שינויים בתיאבון, שינויים במשקל, הסטוריה משפחתית, עבר רפואי, טיפול תרופתי, בירור קודם וכו' בקווים כלליים, במידה ויש דם סמוי ושינוי בהרגלי יציאות יש צורך בביצוע קולונוסקופיה על מנת לשלול ממאירות מעי, מחלת מעי דלקתית ומחלה זיהומית. יש בדיקות נוספות שניתן לבצע כמו בדיקה לזיהומים בצואה (פרזיטים וחיידקים) ובדיקה לדלקת בצואה (קלפרוטקטין). במידה והרופאה חושדת בלימפומה, CT הינה בדיקת הבחירה. הקרינה הכרוכה בבדיקה חד פעמית אינה מסוכנת, ואני מקווה ומניח שאינך מיועד לבדיקות רבות נוספות. CRP מוגבר אינו מדד ספציפי ועולה בכל דלקת (משפעת וצינון ועד דלקת מפרקים וממאירות). RNP הינם סמנים שיכולים לכוון לכיוון ראומטולוגי (דלקות מפרקים ומחלות דומות), אך לעיתים מוגברים ללא קשר. הבירור צריך להיות מסודר, ואני מציע שבנוסף לרופאת המשפחה, תראה גסטרואנטרולוג על מנת לתאם בירור ובדיקות. בריאות שלמה, אייל הירש

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!