רגישות יתר למזון (food hypersensitivity, food allergy)

ראשי

תאור

על פי סקרים שונים כרבע מהמשפחות מדווחות על לפחות חבר אחד במשפחה הסובל מרגישות למזון כלשהו. אולם על פי מחקרים רפואיים מבוקרים,  שכיחות רגישות היתר לסוגי מזון שונים נמוכה בהרבה. כנראה שחוסר הוודאות והידע בנושא גורם לבלבול הרב בתחום בערך הזה ננסה לעשות מעט סדר בבלאגן.

את התגובה הלא רצויה לחשיפה למזונות שונים ניתן לחלק לשני קטגוריות עיקריות:
 הראשונה היא התגובה האלרגית המבוססת על פעילות לא תקינה של מערכת החיסון בעקבות חשיפה לאלרגנים. חשיפה שכזו גורמת לתופעות מיידיות כמו הופעת בצקת ואפילו מצב של שוק אנאפילקטי ותופעות כרוניות כמו "אסטמה של העור" (atopic dermatits). 
הסוג השני הוא תגובה למזון שאינה במנגנון חיסוני כמו מצב של "חוסר סבילות" שהידוע ביותר הוא חוסר סבילות ללקטוז (חלב) או תגובות פרמקולוגיות אחרות לחומרים שבמזון כמו התגובה של הגוף לקפאין.
 

סימפטומים


השפעת אלרגית של המזון אליו האדם רגיש יכולה להופיע החל מדקות ספורות לאחר אכילת המזון ועד למספר שעות.

לכל סוג מזון אליו קיימת רגישות יתר ישנם סימפטומים מיוחדים המאפיינים אותה אבל הסימנים הנפוצים ביותר הם:

• אודם מקומי.

• הופעה של סרפדת חריפה (acute urticaria).

• בצקת מקומית.

• כאבי בטן, בחילות והקאות.

• שלשול.

• נזלת אלרגית.

• גרד בעיניים.

• מיגרנות.

במצבים חמורים שעלולים אפילו להתפתח לכדי סכנת חיים מופיעה קושי בנשימה, לחץ בחזה, תחושת מחנק בגרון, דופק מהיר, סחרחורת והתדרדרות למצב של איבוד הכרה. (שוק אנאפילקטי)

הסוג השני של רגישות יתר למזון נגרם בדרך כלל מהפרעות ספיגה שונות ובדרך כלל הוא מתבטא בשלשולים כאבי בטן ותחושה של נפיחות.
 

סיבות וגורמי סיכון

אלרגיה נגרמת בעקבות פעילות מוגזמת של מערכת החיסון עם חשיפה למולקולה כלשהי, בדרך כלל חלבון, אליה האדם נחשף. החלבון גורם להפעלה של תאי מערכת החיסון הגורמים להפרשת אימונוגלובולינים מסוג E שמגרים תאים אחרים להפריש היסטמין וחומרים נוספים. חומרים אלו מגיעים לכל הגוף אבל משפיעים בעיקר על העור, הלב, דרכי האוויר, מערכת העיכול וכלי הדם. 

מבחינה עקרונית ניתן להיות רגישים לכל סוג של מזון ולחלבון שבו אבל למעשה כ90% מהאלרגיה למזון היא למזונות הבאים:

- ביצים.
- חלב.
- חיטה.
- סויה.
- בוטנים.
- אגוזים.
- דגים.
- רכיכות.

גורמי הסיכון כוללים תופעות אלרגיות אחרות כמו אסטמה ואקזמות שונות, סיפור משפחתי וגיל צעיר.

לעומת זאת, הפרעות הספיגה השונות נגרמות בעקבות מחסור או הפרעה בפעילות של האנזים הנדרש לפירוק המזון אליו האדם רגיש. למשל אצל אנשים בעלי רגישות לחלב (לא אלרגיה) יש מחסור באנזים הלקטאז האחראי על פירוק סוכר החלב – לקטוז. בעקבות המחסור באנזים המפרק לקטוז מצטבר במעי, גורר אחריו מים ועובר התססה על יד חיידקי המעי וכך אנו מקבלים הופעה של גזים ושלשולים.
 

תופעות נלוות וסיבוכים

חוסר סבילות לסוגי מזון שונים עלול לגרום להפרעות ספיגה של חומרים אחרים ובעיקר ויטמינים וברזל מצב שיכול להתפתח לאנמיה וסיבוכים נוספים.
 

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

האבחנה לאלרגיה למזון מתחילה מהסיפור הקליני והבדיקה הפיסיקלית בנוסף מומלץ לבצע יומן בו מפורטים הרגלי התזונה כך שניתן יהיה לקשור בין הופעה של הסימפטומים השונים לבין המאכלים שנצרכו בדיאטה.
על פי הוראת הרופא יש לבצע הוצאה של מזונות שונים מהתפריט למשך שבוע או שבועיים ולראות כיצד הם משפיעים על התסמינים. החיסרון המרכזי בשיטה זו הוא שהיא מושפעת מאד מהחולה עצמו ואינה אובייקטיבית בצורה מספקת. אבחנה אובייקטיבית יותר ניתן לבצע באמצעות החדרה של המזון החשוד אל מתחת לעור בעזרת מחט ובחינת תגובת הגוף למזון. באדם שהוא רגיש למזון תתפתח נפיחות ואודם מקומיים באזור ההחדרה. גם בדיקה זו אינה חפה מטעויות וגם אם היא חיובית, כלומר גורמת לתגובה עורית, אין זה אומר בהכרח שהחולה אכן רגיש לסוג מזון זה.
במקרים מסוימים נעזרים ברמות הנוגדנים מסוג IgE בדם בעקבות חשיפה לסוגי מזון שונים על מנת למצוא את הגורם לאלרגיה.
 

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

הטיפול היעיל ביותר הוא הימנעות מאכילת המזון אליו האדם רגיש לצערנו טיפול זה אינו קל וגם לא תמיד אפשרי. לכן, עבור תגובות אלרגיות מינימאליות מספיק טיפול תרופתי פשוט יחסית המכיל נוגדי היסטמין. אנשים הסובלים מתגובות אלרגיות חריפות ומצבים של שוק צריכים לקבל טיפול מיידי על ידי הזרקת אפינפרין ולשם כך עליהם לשאת עימם מזרק המכיל את התרופה ואף להדריך את הקרובים אליהם כיצד יש לטפל בהם בזמן התקף.

כיום קיימים טיפולים ניסויים שתפקידם לשנות ולהשפיע על התגובה של מערכת החיסון וכך למנוע את רגישות היתר.

עבור חלק מהמצבים של חוסר סבילות ניתן לטפל בעזרת אנזים חליפי (ERT) אבל בדרך כלל הטיפול היעיל ביותר הוא ההימנעות.






פורומים לופוס ומחלות אוטואימוניות

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
מרפאה לזאבת תמר 03/12/2020 21:53
  • שלום, היכן ניתן למצוא מרפאה לזאבת לילדה בת 13? אני גרה באזור השרון ושייכים ל״מכבי״(אם זה רלוונטי).

  • + הוסף תגובה
זאבת בילדים פרופ' ננסי אגמון-לוין 05/12/2020 19:07
  • שלום תמר, הטיפול בזאבת בילדים מבוצע לרוב במרכזים הגדולים שיבא, שניידר, ואחרים רופא הילדים ידע לכוון אותך.

  • + הוסף תגובה
אלרגיה לביצים שרה 19/11/2020 19:55
  • שלום הבן שלי בן שנה והוא אובחן כאלרגי לביצים. (בעיקר לחלבון אבל גם לחלמון). אתמול הוא נחשף לכמות מזערית מאד של ביצה חיה והתגובה האלרגית שנצפתה היא פריחה -כמין חבורות שהפכו ונהיו מפושטות על כל הפנים. אדומות מאד כמעט סגולות. גרד חזק. אודם חזק בעיינים. נזלת עיטושים. התגובות נרגעו אחרי מנה כפולה של פניסטיל. בהמשך הוא גם הקיא. חשוב לי לדעת אם זו הייתה התגובה האלרגית שלו פחות או יותר בכל הפעמים שהוא נחשף לאלרגן. האם יתכן מצב שהתגובה תחריף לרמה מסכנת חיים או שמסתבר שזו התגובה האלרגית הקבועה שלו? תודה מראש.

  • + הוסף תגובה
אלרגיה לביצים פרופ' ננסי אגמון-לוין 21/11/2020 19:46
  • שלום שרה, הפורום הזה עוסק במחלות אוטואימוניות ולא באלרגיה - אני כידוע עוסקת בכל מחלות מערכת החיסון . ובכל זאת, שאלת ואענה - והתשובה הזו נכונה לכל אלרגיה. התגובה שאת מתארת היא תגובה אנפילקטית שערבה גם תפרחת על העור וגם מעורבות נשימתית (נזלת ועיטושים) וגם מעורבות מערכת העיכול (הקאה) . זו תגובה מסוכנת ומומלץ לטפל בתגובה כזו בזריקת אדרנלין (למרות שזה עבר "רק עם פנסטיל") ובעיקר נכון לדעת שבפעם הבאה התגובה יכולה להיות הרבה יותר משמעותית. ולכן אנא הגיעו למרפאה לאלרגיה הקרובה למקום מגוריכם בכדי לקבל הדרכה לטיפול במזרק אדרנלין (אפיפן) - זה מציל חיים!! ובאופן כללי - תגובה אלרגית יכולה להיות קלה או חמורה ואפילו מסכנת חיים אצל אותו האדם פשוט בחשיפה בימים שונים. למשל אם החשיפה לאלרגן מתרחשת כאשר האדם "קצת חולה" או לאחר מאמץ גופני משמעותי, או סתם לאחר לילה ללא שינה. ולכן עם אלרגיה "לא משחקים" - נמנעים !! נזהרים!! ואם צריך משתמשים באפיפן.

  • + הוסף תגובה
תוצאות בדיקות דם גל 18/11/2020 14:56
  • היי, בת 28 רוצה לפענח תשובה של בדיקת דם הייתי שמחה לדעת מה אני אמורה להבין אם יש לי רמת כולסטרול 206mg/dl ופוספט(זרחן)-4.8 כאשר 4.5 הוא הטווח המקסימלי. והאם יש קשר ללקיחת רטלין? תודה רבה :)

  • + הוסף תגובה
בדיקות דם פרופ' ננסי אגמון-לוין 21/11/2020 19:39
  • שלום גל, אני מציעה לפנות לפורום העוסק במחלות אנדוקריניות (של בלוטות ) או פורום של מחלות מטבוליות.

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!