פעילות יתר של שלפוחית השתן (Overactive bladder)

ראשי

תאור

בעיה באגירת השתן בשלפוחית הגורמת להופעה של דחף פתאומי עז להשתין. הדחף יכול להיות קשה לשליטה ולגרום לבריחה לא רצונית של השתן. אנשים הסובלים מפעילות יתר של שלפוחית השתן סובלים ממבוכה ותחושת חוסר נוחות שעלולה לגרום להימנעות מפעילות חברתית או עבודה. למרבה המזל לאחר אבחנת הגורם למצב זה ניתן לטפל ברבים מהמקרים ולהוביל להפחתה משמעותית בבעיה.
 

סימפטומים


 הסימפטום המרכזי והחשוב ביותר הואהדחף עז ופתאומי לרוקן את השלפוחית ובנוסף:
 
  • בריחת שתן פתאומית בצורה לא רצונית המופיעה לאחר הצורף בהתרוקנות.
  • מתן שתן, בצורה רצונית, בתדירות גבוהה של מעל 8 פעמים ביום. 
  • צורך במתן שתן יותר מפעמיים במהלך הלילה.
גם כאשר האדם מספיק ללכת לשירותים בגל פעם ללא בריחת שתן, הצורך לעזוב כל פעילות וללכת לשירותים ללא יכולת להתאפק הוא מטריד ביותר ופוגע באיכות החיים.
 

סיבות וגורמי סיכון

הכליות מייצרות את נוזל השתן שמועבר אל כיס השתן דרך השופכנים. כיס השתן הוא איבר שרירי האוגר את השתן בתוכו ומסוגל להפריש אותו החוצה דרך השופכה. כאשר כיס השתן מגיע לכשליש מיכולת הקיבול שלו עובר אות עצבי המאותת למוח על הצורך להתרוקן, ככל שכיס השתן מלא יותר האות מתחזק. ההתרוקנות עצמה מתבצעת בעזרת התיאום בין הרפיית שרירי רצפת האגן וצוואר כיס השתן (שהתכווצותם מונעת יציאה של השתן מהכיס) לצד התכווצות רצונית של כיס השתן הגורמת להתרוקנות.
פעילות יתר של השלפוחית נגרמת בעקבות התכווצות לא רצונית של השלפוחית המובילה לדחף הפתאומי והעז להתרוקן. בחלק מהמקרים הדחף נובע מתחושה מוטעית של השלפוחית ללא התכווצות שלה.
ישנם מצבים שעשויים לגרום או לחקות את המצב של פעילות יתר של השלפוחית אותם יש לשלול לפני התחלת טיפול:
  • הפרעות נוירולוגיות כמו מחלת פרקינסון, טרשת נפוצה ושבץ מוחי.
  • יצירת כמות גדולה של שתן כמו בשתייה מרובה, מחלת הסכרת ומחלות כליה שונות.
  • זיהום בדרכי השתן.
  • פגיעה מבנית בכיס השתן בעקבות גידול או אבן.
  • חסימה של מוצא השלפוחית בעקבות בלוטת ערמונית מוגדלת, עצירות או ניתוחים באזור האגן.
  • צריכה מוגברת של קפאין ואלכוהול.
  • שימוש במשתנים (דיורטיקה) המלווים בשתייה מרובה.
 עם העלייה בגיל הסיכון לפעילות יתר של השלפוחית עולה. לא בכל המקרים ידוע מה גורם למצב זה.
    

תופעות נלוות וסיבוכים

פעילות יתר של שלפוחית השתן פוגעת באיכות החיים בצורה משמעותית ועלולה להוביל להתבודדות חברתית, דיכאון, מתח והפרעות שינה.
  

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

בשלב הראשון יש לשלול את כל הגורמים למצב ולכן מבצעים בדיקה פיזיקאלית לאזור הבטן, בדיקה נוירולוגית ובדיקת שתן- לזיהוי זיהום, סכרת  או הפרעות כליה אחרות .
בשלב הבא מבצעים בדיקה אורודינאמית (urodynamic tests) להערכה של תפקוד השלפוחית ויכולת הריקון שלה.  בבדיקה זו מתייחסים למספר מדדים:
נפח שתן שאריתי- בבדיקה זו מודדים כמה שתן נשאר בשלפוחית לאחר שהחולה ביצע התרוקנות מקסימאלית על פי יכולתו. את שארית השתן ניתן למדוד בעזרת קטטר המוכנס לשלפוחית או בעזרת אולטרא סאונד. כמות גדולה מדי של שתן לאחר ההתרוקנות יכולה לגרום לפעילות יתר של השלפוחית.
מדידת הלחץ בשלפוחית- בבדיקה זו מזרימים מים בצורה איטית אל תוך השלפוחית וכך ניתן לקבל הערכה על כמות הנפח בשלפוחית הגורמת לעליה בלחץ ועל הלחצים בהם האדם מתרוקן.
בדיקת העצבים בשלפוחית-  בבדיקה זו בודקים האם קיים תיאום בין העצבים השונים האחראים על פעולת ההתרוקנות.
ציסטוסקופיה-  בבדיקה זו מוכנס צינור שבקצהו עדשה דרכה ניתן להביט אל תוך שלפוחית השתן ובעזרתו ניתן לזהות חסימות שונות.
   
 

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

ישנם מספר אפיקים טיפוליים ופעמים רבות משלבים ביניהם.
שינויים התנהגותיים:
שינויים התנהגותיים בלבד עשויים שלא להעלים את ההפרעה אך הם עוזרים בהפחתה משמעותית של הסימפטומים. השינויים מותאמים לגורם הראשוני להפרעה וכוללים: צריכת נוזלים בכמות מוגבלת ובזמנים ידועים, התאפקות הדרגתית של פרקי זמן הולכים ועולים, התרוקנות פעם נוספת בפרק זמן של מספר דקות, הליכה לשירותים בשמנים קבועים, חיזוק שרירי רצפת האגן בעזרת תרגילי קגל, התרוקנות בעזרת קטטריזציה עצמית ושימוש בפדים סופגים להפחתת המבוכה במקרה של בריחת שתן.
תרופות:
תרופות הגורמות להרפיית כיס השתן יעילות בהפחתת הדחף להתרוקן. קיימים מספר רב של תרופות כמו טולרודין, אוקסיבוטינין, טרופסיום ועוד. התכשירים קיימים בצורת כדורים לבליעה ובצורת מדבקות עוריות לשחרור מושהה. יובש בפה ובעיניים הם תופעות הלוואי של תרופות אלו, ובשימוש במדבקה הם מופיעים בשכיחות נמוכה יותר.
גירוי העצבים הסקראליים:
האות העצבי מהשלפוחית מועבר דרך העצבים הסקראליים אל המוח, השפעה על הביטוי העצבי יכולה להפחית את הסימפטומים של ההפרעה. הגירוי מתבצע בעזרת החדרה של אלקטרודה חשמלית אל העצב הסקראלי הסמוך לעצם הזנב והשארת קופסת השליטה (בדומה לקוצב) מתחת לעור. הגירוי החשמלי מווסת את האות העצבי ומפחית את הדחיפות במתן השתן.
ניתוח:
האופציה הניתוחית שמורה רק למצבים קשים ביותר שלא הגיבו לטיפולים האחרים. בניתוח מרחיבים את כיס השתן בעזרת לולאת מעי. לאחר הניתוח האדם יכול להתרוקן רק בעזרת קטטר אותו הוא מכניס לעצמו מספר פעמים ביום. ניתוח קיצוני עוד יותר השמור למקרים חריגים הוא כריתה מוחלטת של כיס השתן והצאת השטן דרך העור אל שקית (סטומה).

טיפולים אלטרנטיביים

השיטות המוצעות לבעיה זו הם ביופידבק ודיקור סיני.





פורומים פרקינסון והפרעות תנועה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
פרקינסון ותנועה נוי 05/04/2020 10:47
  • אבי עם פרקינסון יחסית התחלתי. מטופל. האם יש סוג ספורט שיכול לשפר את הקושי בתנועה? מה מומלץ לעשות כדי לשמור על יכולת התנועה? תודה

  • + הוסף תגובה
תופעות מוזרות משי 04/03/2020 05:22
  • לפני חודשיים עשיתי בדיקת דם שבעקבותיה נגרם לי שטף דם רציני מאד ולאחר כמה ימים(מיום הבדיקה) היד שלי התחילה לרעוד בצורה לא רצונית במשך חצי שעה מאז זה לא חזר יותר, אך החלו כל מיני תופעות לוואי של רגישות במקום הבדיקה, התחלתי לקום בשעות מוקדמות לאחרונה, כאבי ראש רק בצד ימין(צד הבדיקה) תחושת בחילה ולאחרונה הבזקים בעיניים. ביצעתי ct מוח בעקבות התופעות בעיניים והכל תקין. רציתי לשאול האם יש חשש לפרקינסון (במשפחתי אין היסטוריה). האם בדיקת דם יכולה להסב נזק כזה אני

  • + הוסף תגובה
חשש למחלת פרקינסון ד"ר סיימון ישראלי-קורן 22/03/2020 13:44
  • על פניו קשה לומר האם יש מחלת פרקינסון אומנם לפי המידע שאתה מסרת הסיכוי כי נמוך. ליתר ביטחון אני ממליץ על בדיקת רופא נוירולוג מומחה. בהצלחה

  • + הוסף תגובה
גיליאן בריי רחל 12/01/2020 09:45
  • הפרעה בדיבור מה הטיפול הייתי חולה ב שנת 12 יש לי עוד סימפטומים כמו חוסר יציבות והפרעה לסוגרים האם שהתסמונת חוזרם זה אומר

  • + הוסף תגובה
גיליאן בריי / Guillain Barre / GBS ד"ר סיימון ישראלי-קורן 27/01/2020 00:53
  • שלום רחל ותודה על שאלתך, נדיר מאוד שמחלה זו חוזרת אבל יש מקרים שזה הופך להיות מחלה כרונית עם החרפות - מחלה זו נקראית CIDP. חשוב להיבדק שוב על יד נוירולוג ולשקול בדיקה חוזרת של EMG/NCS. בהצלחה :)

  • + הוסף תגובה
הפרעת הליכה והפרעת סוגרים ד"ר סיימון ישראלי-קורן 22/03/2020 13:41
  • אני ממליץ על בדיקת רופא נוירולוג, בדיקת CT ראש, בדיקת אורולוג לבדיקת EMG/NCS. יש לשקול גם הדמייה של עמוד השדרה בהצלחה

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!