מניעת מחלות הנגרמות ע"י HPV (HPV infection) - הסימפטומים, הבדיקות ודרכי הטיפול

המומחים של Infomed מסבירים:

זיהום בHPV גורם ליבלות בעור. לנגיף הHPV קיימים 100 סוגים שונים הגורמים ליבלות במקומות שונים בגוף. למשל סוגים מסוימים של HPV גורמים ליבלות שטוחות על פני כפות הרגליים בעוד שאחרים גורמים ליבלות הבולטות יותר על פני הפנים והידיים.

כ-40 סוגים גורמים ליבלות באזורי הערווה, מיעוטם גורמים ליבלות באזור צוואר הרחם המועדים להתמרה סרטנית, עבורם קיים חיסון המונע הדבקה בזנים אלה.

מניעת מחלות הנגרמות ע"י HPV תסמינים
במרבית המקרים מערכת החיסון ממגרת את נגיף הHPV עוד לפני שהנגיף מספיק לגרום ליצירת היבלות. במידה ונוצרו יבלות הם משתנות בהתאם לנגיף שגורם להם ובהתאם למיקום שלהם בגוף.
יבלת נפוצה: נראית כבליטה מחוספסת ונוקשה המופיע לרוב על פני כפות הידיים ובמיוחד באצבעות וסביב הציפורניים. היבלת לרוב מטרידה בעיקר מבחינה אסטטית אך בחלק מהמקרים היא גם גורמת לכאבים או שהיא בעלת נטייה לפציעה ודימום.
יבלת במשטחים (plantar warts): יבלות קשיחות ומגורענות שצומחות לרוב על פני משטחים העומדים בפני לחץ רב כמו העקבים בכפות הרגליים. הם גורמים לתחושה של חוסר נוחות או כאב.
יבלת שטוחה (flat warts): יבלות שטוחות המורמות מעט מהעור בעלות גוון כהה יותר מגוון העור הרגיל. נפוצה על פני הפנים, הצוואר, כפות הידיים, הזרועות המרפקים והברכיים. הזנים שגורמים ליבלת השטוחה נמצאים בעיקר בקרב ילדים, מתבגרים ומבוגרים צעירים.
יבלות הערווה: יבלת זו מופיעה כנגע שטוח ומורם בעל מראה דמוי כרובית או כבליטה מתוך גבעול. בנשים היבלת נפוצה באזור הפות, הנרתיק וצוואר הרחם. בגברים היבלת נפוצה בפין, באשכים וגם בסמיכות לפי הטבעת. לעיתים נדירות יבלת זו גורמת לתחושת חוסר נוחות או כאב ולרוב היא א-סימפטומטית.
סרטן צוואר הרחם: מרבית מקרי סרטן צוואר הרחם נגרמים בעקבות זיהום באחד משני זנים של הHPV הגורמים ליבלת הערווה. הזנים האלו אינם גורמים להופעה של יבלת חיצונית ולכן הנשים אינן יודעות שהן נדבקו בנגיף זה. השלבים המוקדמים של סרטן צוואר הרחם אינם גורמים לסימפטומים כלשהם ולכן חשוב כל כך לבצע בדיקת pap smear שגרתית המסוגלת להבחין בשלבים המוקדמים של הסרטן.
סיבות וגורמי סיכון
זיהום בנגיף הHPV מופיע כאשר יש פצע, שריטה או אפילו פגיעה קלה בשלמות העור. הנגיף מועבר בעיקר במגע ישיר לעור נגוע. הHPV של הערווה מועבר במגע מיני מכל סוג שהוא. אם נגועה בHPV בערווה יכולה להעביר אותו לתינוק במהלך הלידה, אצל התינוק הנגיף יכול להתיישב על פני מערכת הנשימה או באזור הערווה.

גורמי סיכון:
- מספר הפרטנרים ליחסי מין: ככל שמספר הפרטנרים עימם מקיימים יחסי מין עולה כך עולה גם הסיכוי להידבק בנגיף הHPV. גם קיום יחסים עם פרטנר לו היו פרטנרים רבים קודם לכן מעלה את הסיכוי לחשיפה והדבקה בנגיף.
- גיל: לכל גיל יש את הנגיפים המיוחדים לו. היבלת הנפוצה שכיחה בקרב ילדים ומתבגרים, יבלת במשטחים נפוצה במבוגרים ולרוב היא מתחילה אפילו קודם בגיל ההתבגרות ויבלת הערווה נפוצה בקרב מתבגרים ומבוגרים צעירים.
- מערכת חיסונית חלשה: אנשים בעלי מערכת חיסונית חלשה בעקבות מחלות שונות או טיפול תרופתי מעלה את הסיכון בהידבקות בנגיף הHPV.
- עור פגוע: עור מנוקב או פתוח מועד יותר להתפתחות של יבלות. לכן יבלות שכיחות יותר בקרב אנשים שכוססים את ציפורניהם וגורמים לפגיעה בשלמות העור שם.
אבחון ובדיקות
אבחנה של נגיף הHPV אפשר לעשות בהסתכלות בלבד כאשר מופיעים יבלות. כאשר אין יבלות האבחנה היא בעזרת תמיסת חומץ אותה מורחים באזור הערווה ובכך מבליטים נגעים שטוחים אותם קשה לזהות. בדיקה נוספת נעשית באמצעות משטח הנלקח מאזור הנרתיק אותו ניתן לשלוח למעבדה שם ניתן לזהות התחלה של גידול סרטני – pap smear.
בדיקת דנ"א מוקדמת יכולה לזהות אנשים להם יש סיכון מוגבר לסרטן צוואר הרחם, על מנת שהם ידעו לבצע מעקב בצורה תדירה יותר.
סיבוכים אפשריים
        -         נגעים בפה ומערכת הנשימה: חלק מהזנים גורמים להופעה של נגעים בחלל הפה, הלשון, בגרון ובחלל         האף.
-         סרטן: רוב הסוגים של סרטן צוואר הרחם נגרמים משני זנים ידועים של נגיף הHPV. זנים אלו תורמים גם להתפתחות של סוגי סרטן אחרים.
טיפולים ותרופות
יבלות יכולות לחלוף לבד ללא כל טיפול, אבל גם לאחר שהיבלות נעלמו הנגיף עדיין יכול להישאר בעור.
תרופות אותם מורחים בצורה ישירה על היבלת – חומצה סליצילית, אימיקווימוד (Imiquimod) המחזק את המערכת החיסונית ומאפשר לה לחסל את היבלות, פודופילוקס (Podofilox) המתאים במיוחד ליבלות הערווה וחומצה טריכולצטית.
טיפולים כירורגיים המשלבים הקפאה בחנקן נוזלי, כריתה כירורגית, טיפול בלייזר או צריבה בחשמל.
מניעה
את היבלות הרגילות קשה למנוע וצעדים אותם אפשר לנקוט כוללים בעיקר היגיינה. את יבלת הערווה ניתן למנוע על ידי הפחתה בכמות הפרטנרים ליחסי המין ושימוש בקונדום. בנוסף קיים חיסון כנגד הזנים הגורמים לסרטן צוואר הרחם. כאשר גרדסיל (Gardasil) מגן מפני יבלת הערווה באופן כללי וגם כנגד הזנים שגורמים לסרטן בצוואר הרחם וצרווריקס (Cervarix) מונע סרטן אך אינו מונע יבלות. החיסון מומלץ לנערות מגיל 12 ולנשים עד גיל 26.