הליקובקטר פילורי (Helicobacter pylori)

ראשי

תאור

הליקובקטור פילורי (Helicobacter Pylori) הוא חיידק שתואר לראשונה בשנת 1983 על ידי צמד חוקרים בשם כריס וורן ובארי מרשל. על גילוי החיידק זכו השניים בפרס נובל לרפואה בשנת 2005. 

מדובר בחיידק השוכן בקיבה, שלאורך זמן עלול לגרום לכיבים בקיבה ובתחילת המעי הדק, ולגסטריטיס (דלקת תאי הרירית בקיבה). במקרים מסוימים הליקובקטור פילורי אף עלול להוביל לסיבוכים משמעותיים כגון סרטן.

הליקובקטר פילורי הוא המזהם הנפוץ ביותר בעולם, והוא מצוי ביותר ממחצית האוכלוסייה בעולם וב-30-40% מאוכלוסיית המדינה. כ-15% מהנשאים מפתחים כיב. 

קיימים מספר מנגנונים שבהם גורם החיידק נזק לרירית הקיבה:

1.  נזק ישיר לריריות מחומרים המופרשים על ידי החיידק עצמו.

2. נזק הנגרם מן התגובה החיסונית המתרחשת עקב הזיהום.

3. נזק הנובע משינויים הורמונליים מקומיים ברירית, ובעיקר מההורמונים הגורמים להפרשת חומצת מלח בקיבה – סומטוסטטין וגסטרין. 

הדמיה תלת ממדית של כיבים במעיים כתוצאה מהליקובקטור פילורי

צילום: Shutterstock


סימפטומים


התלונות השכיחות בקרב נשאי החיידק הן:

כאבי בטן.

• תחושת נפיחות בטנית.

• ריח רע מהפה.

• גיהוקים.

בחילות והקאות ללא קשר ישיר למזון.

• מחסור לא ברור בברזל או ב-B12.

אלו הן תלונות כלליות למגוון רחב של בעיות במערכת העיכול, ולכן במסגרת בירור גסטרולוגי יש חשיבות בבדיקה לשלילת הימצאות החיידק במערכת העיכול. 

חלק משמעותי מהנשאים של החיידק לא יחושו בסימפטומים כלל.

במידה והתפתח כיב במערכת העיכול, ייתכנו תסמינים כגון הקאה דמית וצואה שחורה (Melena). 

סיבות וגורמי סיכון

ההידבקות בחיידק מתרחשת לרוב כבר בגיל הילדות וצורת ההעברה היא קרוב לוודאי מן הצואה לפה או מפה לפה. 

גורמי הסיכון העיקריים להידבקות הם צפיפות דיור ותנאי היגיינה ירודים. זו כנראה הסיבה שבארצות מתפתחות ניתן למצוא שיעור גבוה של זיהום כבר בגיל הילדות, בעוד שבארצות מפותחות קיימת ירידה הדרגתית עם הגיל בשכיחות הזיהום.

תופעות נלוות וסיבוכים

כאמור, כ-15% מהנשאים יפתחו כיב בקיבה או בתריסריון. רוב הכיבים בתריסריון ובקיבה נגרמים מהליקובקטור פילורי. 

במבוגרים ישנו קשר בין זיהום בחיידק זה ובין התפתחות ממאירות של הקיבה כמו סרטן הקיבה וסרטן הלימפה מסוג MALT; בילדים הקשר הזה אינו ברור. למעשה, הקשר חזק עד כדי כך שהטיפול הראשוני בסוגי סרטן אלו הוא חיסול החיידק.

באזורים גיאוגרפיים שבהם שכיח הזיהום בגיל צעיר, כמו מדינות דרום אמריקה ומזרח אירופה, יש שיעור גבוה יחסית של סרטן הקיבה. כמו כן, הירידה בשכיחות סרטן הקיבה במדינות המערב, מתרחשת במקביל לירידה בשכיחות הזיהום מהליקובקטר פילורי.

ייתכנו סיבוכים נוספים להליקובקטור פילורי מחוץ למערכת העיכול, כגון מחלות כלי דם, מחלות עור ומחלות לב טרשתיות.

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

הדרך הפשוטה ביותר לאבחון החיידק היא באמצעות תבחין נשיפה. זוהי בדיקה מהירה, פשוטה, מהימנה ולא פולשנית.

בנוסף, ניתן לאשר בצורה לא פולשנית את נוכחות החיידק גם באמצעות בדיקת צואה לגילוי אנטיגן של החיידק.

דרך אבחון נוספת היא נטילת דגימה מרירית הקיבה במהלך בדיקת גסטרוסקופיה. הדגימה אמנם פולשנית, אך היא נחשבת למהימנה.

לבסוף, ניתן לאבחן הימצאות נוגדנים לחיידק בבדיקת דם. זוהי בדיקה שנחשבת לפחות מהימנה, כיוון שהיא עלולה לצאת חיובית גם עבור אנשים שעברו הכחדה לחיידק בעבר ואינם נשאים שלו בפועל כיום.

מקובל לבצע בדיקה להילקובקטור פילורי רק במידה וקיימות תלונות המחשידות בנוכחות החיידק. כמו כן, בדיקת אבחון נעשית לכל מי שאובחן בסרטן הקיבה או בסרטן MALT.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

החיידק עמיד לתרופות רבות. על מנת לגרום להכחדה מוחלטת שלו, יש צורך בשילוב של מספר תרופות יחד.

הטיפול המקובל כיום נקרא "הטיפול המרובע", וכפי שמרמז שמו, הוא מורכב מארבע תרופות שיש ליטול במשך 10-14 ימים.

כחודש לאחר הטיפול מומלץ לבצע תבחין נשיפה על מנת לאשר את הצלחת הטיפול.

חולים שעברו הכחדה לחיידק אינם נחשבים יותר לנשאים. יתרה מכך, בחולים שלקו בכיב במערכת העיכול, הכחדת החיידק מונעת משמעותית הישנות של הכיב. 

טיפול טבעי בהליקובקטור פילורי כולל תוספי תזונה אשר יכולים להפחית במידה מסוימת את התסמינים, אך אין ביכולתם להכחיד את החיידק באופן מוחלט או למנוע את הסכנות כתוצאה מנוכחותו במערכת העיכול. 

מניעה

לא קיימות כיום דרכים למנוע הדבקה בהליקובקטר פילורי,

אך בדומה לכל חיידק שעובר בצורת הדבקה פקו-אוראלית (במגע עם צואה נגועה) ואורו-אוראלית (מפה לפה), מומלץ להקפיד על היגיינה אישית, שטיפת ידיים תדירה, בפרט לאחר ביקור בשירותים, והקפדה על שימוש אישי בלבד בכלי אוכל ושתייה (גם בין בני משפחה).






פורומים גסטרו ומחלות כבד

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
תוצאות בדיקה אלון 02/08/2020 14:45
  • בן 58 ברקע כבד שומני ו תסמונת ג'ילברט. מטופל בלוסטראל 75 מ"ג מזה שנתיים. בבדיקות ALT 144 AST 59, בילירובין טוטאל 1.81 ו ישיר 0.26. ALT הוכפל מבדיקה לפני שנה בדיוק. אוראה 46.2 וכל שאר הבדיקות בגדר הנורמה. בשבועות האחרונים תזונה מבוססת חלבון במטרה להוריד משקל עודף. מה משמעות הבדיקה?

  • + הוסף תגובה
תחושה מוזרה בבטן אתי 26/07/2020 03:15
  • שלום ,בת 34 ברקע 2 הפלות האחרונה לפני שבועיים ,יתר לחץ דם מאוזן ואבן בכיס מרה,מזה חודש וחצי תחושה כל הזמן של רעב גם שנייה לאחר שסיימתי לאכול,יש גם תחושה מוזרה בבטן העליונה כמו של נפיחות,גרפס תקוע?וממש חוסר נוחות.עוזר לי לאכול כדי להעביר את התחושה הזו של הבטן .לעיתים יש שלושלים הרופא משפחה חשב בעבר שזה מעי רגיז לפני 5 שנים עשיתי גסטרו בגללל שלשולים חוזרים ושם היה פוליפ שהוציאו (הבנתי שהסוג של הפופיל היה בסדר) אודה להתייחסות

  • + הוסף תגובה
דיספפסיה ד"ר אייל הירש 27/07/2020 22:02
  • שלום אתי, התחושות שאת מתארת מתאימות להגדרה של דיספפסיה. דיספפסיה יכולה להתבטא במספר אופנים כמו שובע מוקדם, כאבים או אי נוחות בבטן עליונה, תחושות שריפה, גיהוקים, תפיחות ולעיתים בחילות ואף הקאות. התסמינים יכולים להופיע ביחד או לסירוגין. הגורמים מרובים ויש לבדוק אותם ביעוץ הרופא המטפל וכוללים בין השאר זיהום בהליקובקטר פילורי, רגישות למרכיבים במזון והפרעות בתנועתיות הקיבה. כמו בהרבה מצבים, גם בדיספפסיה יש מקום למצב הנפשי. לאחר בדיקה הרופא יכול לייעץ לבצע בדיקות מעבדה מתאימות, תבחיני נשיפה, US או גסטרוסקופיה. הטיפול הוא בהתאם לממצאים.

  • + הוסף תגובה
תרופות להפטיטיס C נאוה 23/07/2020 09:27
  • שלום, האם תוכל להסביר על הטיפול החדשני להפטיטיס? על תופעות הלואי? אני מועמדת לטיפול. תודה

  • + הוסף תגובה
טיפול תרופתי בדלקת כבד נגיפית C ד"ר אייל הירש 25/07/2020 13:45
  • שלום נאווה, הטיפול בדלקת כבד ויראלית על רקע הפטיטיס C (שם הוירוס) היא אחת המחלות שבהן חלה התקדמות משמעותית בשנים האחרונות ששינתה את התמונה לחלוטין. ניתן היום, ע"י טיפול פשוט ובטוח בכדורים דרך הפה למשך שבועות ספורים, להעלים את הוירוס לחלוטין. תפקיד הרופא המטפל הוא להתאים את הטיפול למחלות רקע אם קיימות ולעקוב אחרי תוצאות הטיפול. בנוסף יש צורך לבדוק האם במהלך השנים שבהם היית חולה נגרם נזק לכבד או סיבוכים אחרים. חלק מהסיבוכים גם משתפר לאחר הטיפול בוירוס. אצל רוב המטופלים, במידה והכבד תקין, אין צורך בהמשך מעקב לאחר סיום הטיפול התרופתי. בברכת בריאות שלמה

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!